עצירות - מידע רפואי

בניגוד לעצירות חולפת הנובעת בדרך כלל מתזונה לקויה ומפעילות גופנית בלתי מספקת, עצירות מתמשכת (עצירות כרונית) מצריכה אבחון רפואי וטיפול.

על מנת לאבחן עצירות יתושאל המטופל על ידי הרופא לגבי ההיסטוריה רפואית שלו, נטילת תרופות (עם ובלי מרשם) בהווה וסימפטומים שהוא חווה. הרופא יתהה לגבי הרגלי היציאות, תזונה, רמת הפעילות הגופנית ואם חלו לאחרונה שינויים כלשהם באורח החיים. מומלץ לתאר לרופא את מצב הצואה והרגלי היציאות.

במסגרת האבחון ירצה הרופא לשלול מצבים רפואיים או מצבי מחלה לרבות חסימת מעיים, תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותיירואידיזם) או הפרעה אלקטרוליטית בדם (רמות גבוהות של סידן בדם).

בדיקת צואה – לעיתים יבקש הרופא לבצע בדיקה של דגימת צואה לשם זיהוי דימום סמוי.

חוקן בריום - בבדיקה זו מצופה דופן המעי בחומר ניגוד (בריום) המאפשר לצפות באמצעות צילום רנטגן בחלחולת, במעי הגס ובחלק מהמעי הדק.

סיגמואידסקופיה – הליך בו מחדירים דרך פי הטבעת צינורית דקה וגמישה שבקצה שלה מותקנת מצלמת וידאו זעירה. בדיקה זו מאפשרת לבחון את החלק התחתון של המעי הגס והחלחולת.

קולונוסקופיה – הליך בו בודקים את כל המעי הגס בעזרת החדרת צינורית דקה וגמישה (דרך פי הטבעת) שבקצה שלה מותקנת מצלמת וידאו זעירה.

בדיקת לחץ – מכניסים צינורית דקה וגמישה דרך פי הטבעת ומנפחים בלון קטן המותקן בקצה שלה. ניפוח הבלון מאפשר לרופא לאמוד את מצב שרירי המעי.

בדיקה פיזיקאלית (גופנית) - בדיקה פיזיקאלית תיערך כאשר מתעורר חשד לחסימת צואה (צואה קשה ויבשה נאגרת בחלחולת). הבדיקה הפיזיקאלית כוללת מישוש חיצוני של הבטן ובדיקה רקטלית בה מחדיר הרופא אצבע (עטויה בכפפה שצופתה בחומר סיכה) לפי הטבעת, (הרקטום) שעה שהמטופל שוכב על הצד.