מחלת האשימוטו - מידע רפואי

בלוטת התריס מהווה חלק ממערכת אנדוקרינית שמייצרת הורמונים המווסתים ומתאמים פעילויות רבות של הגוף, החל מתהליכי העיכול וכלה בחילוף החומרים ותהליכי הפריון.

בלוטת התריס מייצרת שני הורמונים תירוקסין T4 וטריודותירונין T3. הם מווסתים את הקצב שבו הגוף משתמש בפחמימות ובשומנים ליצירת אנרגיה, שומרים על האיזון של חום הגוף, משפיעים על קצב הלב ומסייעים בוויסות ייצור חלבונים שונים בגוף.

קצב השחרור של T4 ו- T3 מווסת על ידי בלוטות יותרת המוח וההיפותלמוס, הנמצאים באזור בסיס המוח.

כאשר רמות T4 ו- T3 בדם יורדות, הדבר גורם להיפותלמוס לאותת לבלוטת יותרת המוח לייצר את ההורמון שמגרה את בלוטת התריס –Thyroid stimulating hormone TSH.
יותרת המוח מפרישה TSH ובכך גורמת להגברת הייצור וההפרשה לזרם הדם של T4 ו- T3.

כאשר רמות T4 ו- T3 בדם עולות, הרי הדבר משפיע על הפחתת יצור ה- TSH.

למרות שהתהליך פועל היטב בדרך כלל, מתרחשים מידי פעם שיבושים שגורמים לבלוטת התריס לייצר יותר מידי או פחות מידי הורמונים.

באופן תקין, מערכת החיסון משתמשת בנוגדנים ובתאי דם לבנים (לימפוציטים) על מנת לסייע להגנת הגוף מפני וירוסים, חיידקים ותרכובות זרות (אנטיגנים) שפולשים לתוכו.

מחלת האשימוטו היא הפרעה אוטו-אימונית שבה מערכת החיסון יוצרת נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס. המחלה גורמת לדלקת בבלוטת התריס
(Thyroiditis), שפוגעת ביכולת הבלוטה לייצר הורמונים ומובילה לירידה בפעילותה (היפותיירואידיזם). במצב כזה, בלוטת יותרת המוח מתאמצת לגרות את בלוטת התריס לייצר עוד הורמונים ובסופו של דבר גורמת להגדלת הבלוטה (זפק).

המדענים אינם יודעים מה גורם למערכת החיסון לתקוף את בלוטת התריס. חלקם סבורים שווירוס או חיידק כלשהו מעורר את התגובה, בעוד שאחרים מאמינים שעלול להיות איזשהו פגם תורשתי שמעורב בהתפתחות הבעיה. ככל הנראה, השילוב של הגורמים השונים, כולל תורשה, מין וגיל קובע את הסיכון להתפתחות המחלה.

מחלת האשימוטו נפוצה ביותר בקרב נשים בשנות ה- 50 לחייהן והיא נוטה לעבור בתורשה.