21 אוקטובר 2019 כ"ב תשרי תש"פ

לידה

  מלאי את תאריך הווסת האחרונה וגלי מתי צפויה הלידה, באיזה שבוע את ובאילו תאריכים כדאי לך לבצע את הבדיקות המומלצות 

היום הראשון של הוסת האחרונה:  תאריך לידה משוער:     שבוע הריון משוער:     התאריך שהזנתם אינו סביר
הפריה
 
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
לידה
 

לידת תאומים

לידת תאומים היא תהליך מורכב אשר מצריך מיומנות מצד הצוות הרפואי. למעלה מ- 50% מלידות התאומים יבוצעו באמצעות ניתוח קיסרי. בחלק מהמקרים, העובר הראשון נולד בלידה נרתיקית ואילו את העובר השני יש צורך ליילד בניתוח חרום.
במידה שהעובר הראשון נמצא במצג ראש, תתאפשר לידה נרתיקית. אם העובר הראשון נמצא במצג עכוז, יבוצע ניתוח קיסרי מתוכנן, בשבוע ה- 38 להריון.
סיבוכים שכיחים בלידת תאומים כוללים:
  • צניחת חבל הטבור של העובר השני לאחר לידת העובר הראשון.
  • היפרדות שליה.
  • דימום אצל היולדת.
 
לידת תאומים מחייבת השגחה קפדנית לא רק במהלך הלידה עצמה, אלא גם בשעות הראשונות שלאחריה.
טיפול בתאומים ושלישיות - מדריך להורים

לידה מוקדמת

לידה מוקדמת היא לידה המתרחשת אחרי השבוע ה- 24 להריון, אך לפני תום השבוע ה- 37. לידה אשר מתרחשת לפני השבוע ה- 24 משמעותה הפלה ולידת עובר מת. כ- 10% מהלידות מתרחשות לפני השבוע ה- 37 להריון, בדרך כלל עקב התפתחות צירים או ירידת מים.
כרבע מכלל הלידות המוקדמות מתבצעות באופן יזום, מאחר שקיימת סכנה לאם או לעובר. לידה מוקדמת עלולה להתרחש עקב בעיה אצל האם, אצל העובר, או אצל שניהם גם יחד. מצבים העלולים להביא ללידה מוקדמת:
  • היפרדות שליה – זהו נתק פתאומי של השליה מדופן הרחם, שיכול להיות מלווה בדימום.
  • חולשה בצוואר הרחם.
  • מחיקה של צוואר הרחם.
  • זיהום תוך רחמי.
  • סוכרת הריונית.
  • שימוש בתרופות מסוימות במהלך ההריון.
  • צריכה מוגזמת של אלכוהול במהלך ההריון.
  • מצוקה עוברית.
  • פקיעה מוקדמת של קרומי שק ההריון.
  • ריבוי מי שפיר.
  • רעלת הריון או מחלה קשה אחרת אצל האם המחייבת לידה מוקדמת.
  • הריון מרובה עוברים.
 
קשה לנבא לידה מוקדמת, אולם החל מהשבוע ה- 24 להריון ניתן לבדוק באמצעות אולטרא סאונד אם קיימים סמנים המעידים על לידה מוקדמת, מאחר שתהליך זה יתבטא בהתקצרות ופתיחת צוואר הרחם.
אם הופיעו סימנים ללידה מוקדמת, יש לפנות בהקדם למיון יולדות.
במיון תיבדק מידת הפתיחה והמחיקה של צוואר הרחם, וכן יתברר אם ארעה היפרדות שליה, קרע בשק מי השפיר, או שמא התפתח זיהום.
הסכנה לעובר אשר טמונה בלידה מוקדמת נובעת מהעובדה שחלק מאבריו טרם הבשילו. ככל שהעובר פחות בשל ללידה, כך עולה הסיכון. סיכויי ההישרדות של תינוקות שנולדים לפני השבוע ה- 22 הם מועטים ביותר, ואילו תינוקות שנולדים לאחר השבוע ה- 32, הם בעלי סיכויי שרידות טובים.
תינוק שנולד טרם זמנו נקרא פג. כשליש מהפגים הנולדים במשקל לידה נמוך מ- 1.5 קילוגרם סובלים ממחלות וזיהומים, ונמצאים בסיכון לסיבוכים נוספים בהמשך.
במידה שאובחנה לידה מוקדמת, תבוצענה על פי המקרה והצורך הפעולות הבאות:
  • מתן תרופות לעיכוב הלידה. במידה שהמאמצים לעיכוב הלידה המוקדמת נכשלים, תועבר היולדת לחדר הלידה, להמשך הלידה.
  • מתן אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום.
  • מעקב אחר קצב לב העובר (במידה ששק מי השפיר פקע).
  • הזרקת סטרואידים שמטרתם הכנת הראות של העובר ללידה (סיוע בהבשלת הראות).
 

 הריון עודף

הריון עודף הוא הריון שנמשך מעל 42 שבועות. כ- 10% מההריונות הם הריונות עודפים, וכ- 4% מההריונות יתארכו אף מעבר לשבוע ה- 43. מאחר שהריון עודף עלול להיות מסוכן הן לאם והן לעובר, יש לערוך בדיקות חוזרות ותכופות החל מהשבוע ה- 41 להריון.
הסיבה להריון עודף אינה ידועה. בחלק מהמקרים מדובר בבעיה במוח העובר, או בחסר של האנזים סולפטאז בשליה (Placental Sulfatase). נמצא שאנזים זה קשור להתפתחות תהליך הלידה ולפיכך נשים הלוקות בחסר שלו אינן נכנסות לתהליך ספונטאני של לידה.
תמותת העוברים בהריונות שנמשכים מעבר לשבוע ה- 42 כפולה בהשוואה להריונות המסתיימים במועד. לידת תינוק גדול במשקל של מעל ארבעה קילוגרם עלולה להצריך ניתוח קיסרי, כדי למנוע סיבוך הנקרא פרע כתפיים (זהו מצב בו הראש יוצא אך הכתפיים נכלאות בתעלת הלידה), או פגיעה אפשרית ביולדת במהלך לידה נרתיקית (כגון דימום או קרעים מרובים).
עובר גדול מגדיל את השכיחות למים מקוניאלים (זהו מצב של מצוקה עוברית המתבטא בנוכחות צואה עוברית במי השפיר. המים מאבדים את צלילותם, והופכים צהבהבים-ירקרקים). שאיפת מים מקוניאלים לראות העובר היא מסוכנת ועלולה לגרום לפגיעה בהן.
אם הגעת לשבוע ה- 40, תופני לבית היולדות לצורך הערכה של ההריון. אם כל הממצאים תקינים תזומני שוב לשבוע ה- 41, ולאחר מכן, כל יומיים.
ההערכה כוללת בדיקת לחץ דם, חלבון בשתן (סמן לרעלת הריון), בדיקת הבטן באמצעות מישוש, בדיקה נרתיקית להערכת פתיחת ומחיקת צוואר הרחם, מוניטור עוברי וקביעת פרופיל ביו-פיזיקלי באמצעות אולטרא סאונד. במסגרת קביעת הפרופיל נמדדים ומדורגים חמישה מדדים הכוללים את כמות מי השפיר, תנועות הנשימה, תנועות העובר והמתח בשרירים (טונוס). כל גורם מקבל ניקוד בין 0 ל- 2, כך שפרופיל תקין לחלוטין יהיה 10/10.
במידה שתוצאה של אחת הבדיקות אינה תקינה, ובהתאם לשבוע ההריון, יוחלט על ביצוע זירוז. גם כאשר כל תוצאות הבדיקות תקינות, אך ההריון מתקרב לשבוע 42, יבוצע זירוז לידה.

ניתוח קיסרי

בחלק מהמקרים תהווה לידה בניתוח קיסרי הפיתרון הבטוח ביותר הן עבור היולדת והן עבור העובר. יש לזכור שמדובר בניתוח במלוא מובן המילה, ולכן מומלץ לבצעו רק כאשר קיים צורך רפואי, והתועלת עולה על הסיכון.
יחד עם זאת, כיום יכולה היולדת לבחור ללדת בניתוח קיסרי, גם כאשר אין לכך הצדקה רפואית (ניתוח קיסרי אלקטיבי). כ- 20-25% מהלידות נערכות בניתוח קיסרי.
ניתוח קיסרי אלקטיבי, שלא על פי צורך רפואי, אינו כלול בסל הבריאות ולפיכך כרוך בתשלום.
הניתוח הקיסרי מבוצע באמצעות חתך בבטן וברחם, דרכו נשלף התינוק החוצה. לאחר יציאת התינוק והשליה, נסגר החתך על ידי תפר.
הסיבות השכיחות שיובילו לביצוע ניתוח קיסרי כוללות:
  • לידת תינוק גדול (בדרך כלל במשקל העולה על ארבעה קילוגרם).
  • אגן צר של היולדת.
  • שבר קודם באגן.
  • רעלת הריון.
  • מצוקה עוברית.
  • מצג או מנח עובר בעייתי ללידה נרתיקית (למשל מצג רוחב או מצג עכוז).
  • מחלת מין שעלולה לגרום להדבקה של העובר תוך כדי מעבר בתעלת הלידה (הרפס למשל)
  • לידה ממושכת שאינה מתקדמת כמצופה.
  • היפרדות שליה המחייבת יילוד בדחיפות.
  • שליית פתח שמונעת את יציאת העובר.
  • צניחת חבל הטבור.
  • ניתוחים קיסריים קודמים.
 

ניתוח קיסרי אלקטיבי (מתוך בחירה)

זהו ניתוח קיסרי המתוכנן מראש, מתוך בחירה של היולדת. תאריך הניתוח נקבע על ידי הרופא, ללא תלות בהופעת הצירים או התחלה טבעית של תהליך הלידה. חלק מבתי היולדות מאפשרים לבן הזוג להיות נוכח במהלך ניתוח קיסרי אלקטיבי.
היתרונות של ניתוח קיסרי אלקטיבי:
  • מספק הגנה על רצפת האגן, ולכן מונע בעיות עתידיות של בריחת שתן וחוסר שליטה על סוגרים.
  • מונע בעיות של צניחת רצפת האגן.
  • מונע את הצורך בלידת מכשירים.
  • מקטין את הסיכון למצוקה עוברית.
  • מקטין את אי הוודאות באשר למועד הלידה, ומאפשר תכנון מראש.
  • מונע מצב של הריון עודף.
 
החסרונות של ניתוח קיסרי אלקטיבי:
  • מדובר בפתיחה פולשנית של הבטן ולכן בסיכון מוגבר לזיהום.
  • הניתוח מחייב תפרים ותקופת התאוששות ארוכה יותר מלידה נרתיקית רגילה.
  • במישור הרגשי, ניתוח אינו מספק את חווית הלידה.

ניתוח חרום

ניתוח חרום יבוצע במקרה שלידה הסתבכה ונוצרה מצוקה עוברית. ההחלטה על ניתוח חרום תתקבל על ידי הצוות הרפואי ללא קשר לרצונה של היולדת. בניתוח חרום אין אפשרות שבן הזוג יהיה נוכח.
במהלך ניתוח קיסרי חודרים על ידי חתך דרך כל השכבות, על מנת להגיע אל הרחם ולהוציא את התינוק
במהלך ניתוח קיסרי חודרים על ידי חתך דרך כל השכבות, על מנת להגיע אל הרחם ולהוציא את התינוק

כיצד מבוצע ניתוח קיסרי?

רקמת הבטן מורכבת ממספר שכבות, כשהחיצונית ביותר היא העור, ובפנימית נמצא הרחם. שאר השכבות שביניהם כוללות רקמות שריר ושומן. במהלך ניתוח קיסרי חודרים על ידי חתך דרך כל השכבות, על מנת להגיע אל הרחם ולהוציא את התינוק. ביצוע החתך אורך כ- 5 דקות, ואילו השלבים שלאחר מכן (הוצאת השליה והתפירה) אורכים כ- 10-40 דקות נוספות.
לפני ביצוע ניתוח קיסרי יש צורך להכין את היולדת. הכנה זו כוללת:
  • גילוח וחיטוי של הבטן התחתונה.
  • החדרת עירוי לווריד.
  • החדרת צנתר (קטטר) לשלפוחית השתן. שלב זה יבוצע בדרך כלל לאחר ההרדמה, כדי לצמצם את אי הנעימות.
  • קיבוע הידיים לצדי הגוף.
  • כיסוי אזור הניתוח בבד סטרילי ומתיחת בד שישמש מחיצה בין ראש היולדת לשאר הגוף.
 
ניתן לבצע את הניתוח הקיסרי בשתי צורות, חתך אופקי וחתך אנכי.

חתך אופקי

חתך זה מכונה גם 'ביקיני' או 'סמיילי', מאחר שהוא מתבצע בצורה אופקית, על קו שערות הערווה בתחתית הבטן. ההתאוששות מניתוח שבוצע בחתך אופקי קלה יותר, מאחר שהחתך מבוצע במקביל לקווי הרקמה הטבעיים אשר נחתכים בדרך אל הרחם. הצלקת שנותרת קלה יחסית להסתרה.

חתך אנכי

חתך זה מבוצע בצורה אנכית, מהטבור ועד לקו הערווה. חתך אנכי יבוצע בעיקר בניתוחי חירום, מאחר שהוא קל יותר ומהיר יותר לביצוע. הצלקת שנותרת בולטת יותר, בהשוואה לצלקת מחתך אופקי.
ניתוח קיסרי מבוצע בהרדמה, כללית או אפידורלית (חלקית).
חתך אופקי וחתך אנכי

הרדמה כללית

בהרדמה כללית האישה מורדמת למשך כול הניתוח ויכולה לראות את תינוקה רק לאחר שהשפעת ההרדמה פגה. הרדמה כללית מתבצעת בעיקר בניתוחי חרום.

אלחוש אפידורלי

זהו אלחוש הדומה במהותו לאלחוש האפידורלי שניתן במהלך הלידה הנרתיקית, אלא שבמקרה של ניתוח כמות חומר האלחוש רבה יותר. אלחוש אפידורלי מרדים רק את פלג הגוף הקשור לניתוח והיולדת נותרת ערה. לכן היא תחוש לחץ בבטן וכן בפעולות הצוות הרפואי, כגון משיכה או דחיפה. כמו כן, היולדת רואה ושומעת את התינוק מיד עם צאתו לאוויר העולם. בחלק מבתי היולדות מאפשרים ליולדת להחזיק את התינוק מייד לאחר הוצאתו וטרם סיום הניתוח.
אלחוש אפידורלי מתבצע בעיקר בניתוח קיסרי אלקטיבי, מאחר שתהליך החדרת הצינור דרכו יוזרם חומר האלחוש אורך זמן ולכן אינו מתאים במקרה חרום.

התאוששות מניתוח קיסרי

כשעתיים לאחר הניתוח תועבר היולדת למחלקת יולדות. בהתאם למדיניות בית החולים, יוצא הצנתר (קטטר) מיד לאחר הניתוח, או יישאר במשך יממה נוספת. במידת הצורך יינתנו משככי כאבים.
יום לאחר הניתוח ניתן לחזור לשתות ולאכול מזון רך, ולאחר מכן באופן הדרגתי לשוב לתפריט המכיל מזון מוצק.
במרבית בתי היולדות יעודדו את היולדת לרדת מהמיטה ולהסתובב כבר מספר שעות לאחר הניתוח. זאת על מנת למנוע יצירת קרישי דם ברגליים ולהגביר את זרימת הדם.
היום השלישי שלאחר ניתוח קיסרי נחשב יום קשה וכואב, אולם ברוב המקרים המצב משתפר באופן משמעותי לאחר כ- 24 שעות. בדרך כלל, לאחר כ- 5 ימי שהות במחלקה תשוחרר היולדת לביתה.

סיבוכים אפשריים

לאחר ניתוח קיסרי אפשריים סיבוכים הכוללים:
  • חום.
  • דלקות ברחם ובדרכי השתן.
  • דימום.
  • דלקת ריאות ותסחיפי ריאה.
  • הידבקויות בבטן עד כדי חסימת מעיים.
 

לידת מכשירים

לידת מכשירים היא לידה שבמהלכה נוצר צורך להשתמש במכשירים על מנת להוציא את התינוק. המכשירים כוללים מלקחיים או ואקום (בעברית שולפן ריק). במקרים בהם השימוש במכשירים אינו מביא ללידת התינוק, יבוצע ניתוח קיסרי.
השימוש במכשירים מצריך מיומנות ומתבצע על ידי רופא מומחה.
לידה מכשירנית תבוצע במקרים הבאים:
  • כאשר היולדת סובלת מבעיה רפואית שמונעת ממנה ללחוץ בצורה יעילה (לדוגמה, מחלת לב).
  • אם התפתחה מצוקה עוברית המחייבת יילוד דחוף.
  • כאשר ראש העובר מוטה אחורנית, ולכן קשה לו לצאת במורד תעלת הלידה.
  • כאשר היולדת אינה מצליחה לדחוף את התינוק החוצה.
  • בלידות בהן השלב השני מתארך מאד והיולדת תשושה.
 

ואקום

לידת וואקום
מכשיר הואקום מופעל על ידי משאבה חשמלית. למשאבה מחובר צינור שבקצהו כיפת מתכת או פלסטיק קטנה. במהלך השימוש תמוקם הכיפה על קצה ראשו של העובר ועם הפעלת המשאבה, במהלך ציר, נוצר בכיפה ואקום (ריק) המאפשר לרופא למשוך את התינוק כלפי מטה, היינו החוצה. בדרך כלל, לידת ואקום אינה מצריכה חתך חיץ.

מלקחיים

שרטוט לידת מלקחיים
בלידת מלקחיים מוחדרות כפות המלקחיים דרך הנרתיק וממוקמות משני צדי ראשו של העובר. על מנת למנוע קרע, יבוצע בדרך כלל חתך חיץ. במהלך ציר, תוך כדי אחיזת ראשו של העובר באמצעות המלקחיים, ימשוך הרופא את התינוק החוצה. במקרים אחרים, ישמשו המלקחיים על מנת להרחיב את פתח הנרתיק באופן שיקל על יציאת התינוק. לאחר לידת מלקחיים יישארו סימנים על פניו של התינוק, אשר ייעלמו תוך מספר ימים.