הקדמה
אירוע מוחי חולף, המכונה לעתים גם שבץ מוחי קל, נגרם על ידי הפרעה בזרימת הדם לרקמת המוח ועקב כך לירידה זמנית באספקת החמצן למוח. מצב זה עלול להוביל לסימפטומים הדומים לאלו המאפיינים שבץ מוחי אך הינם קצרי מועד בלבד ובדרך כלל יחלפו תוך 24 שעות. משך הופעתם עלול להשתנות אך במרבית המקרים הם יעלמו תוך כשעה.
מאפייניו של אירוע מוחי חולף יתבטאו בפנים, בזרועות ובדיבור:
- פנים. תיתכן צניחה חד צדדית של הפנים, העפעפיים והפה. הלוקה באירוע מוחי יתקשה לחייך ועלול לסבול מהעדר תחושה בפניו.
- זרועות. תיתכן חולשה וחוסר תחושה בזרועות שתתבטא בקושי להניף את הזרועות ולהרים אותן מעלה.
- דיבור. הדיבור יהיה לא ברור ותיתכן "בליעת" מילים.
טיפול מהיר ובמועד חיוני אם קיים חשש לאירוע מוחי חולף. יש לחייג 100 ולהזעיק אמבולנס.
אחד מכל אלף אנשים עלול ללקות באירוע מוחי חולף. זהו מצב חירום רפואי הדורש בירור וטיפול מיידיים. קיימים מחקרים לפיהם אירוע מוחי חולף מהווה נורת אזהרה לשבץ מוחי עתידי קרוב. ללא טיפול מתאים במועד עלול 1 מכל 10 הלוקים באירוע מוחי חולף ללקות בשבץ מוחי בתוך ארבעה שבועות. קבלת טיפול מתאים במועד מצמצמת באופן משמעותי את הסיכון לשבץ מוחי.
אירוע מוחי הנמשך למעלה מ-24 שעות יוגדר כשבץ מוחי. שבץ מוחי עלול לגרום לנזק קבוע לתאי המוח שיתבטא בפגיעה תפקודית קבועה. במקרים מסוימים שבץ אף עלול לגרום למוות.
סימפטומים
הסימפטומים של אירוע מוחי חולף זמניים ובדרך כלל יחלפו תוך 24 שעות. משך הופעתם עלול להשתנות אך במרבית המקרים הם יעלמו תוך כשעה. אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון לרבות מבוגרים, חולי סוכרת וחולים ביתר לחץ דם וכן אלו החיים עימם ומטפלים בהם צריכים להיות מודעים היטב לסימנים האופייניים לאירוע מוחי חולף ולשבץ מוחי.
הסימפטומים משתנים מאדם לאדם בהתאם לאזור המוח בו חלה הפגיעה באספקת החמצן. סימפטומים אופייניים כוללים:
חוסר תחושה, חולשה או שיתוק של הפנים והגפיים, במיוחד בצד אחד. יתכנו צניחה של צד אחד של הפנים, קושי בהליכה וקושי להשתמש ביד או בזרוע.
- קושי בדיבור או בהבנה.
- חוסר שיווי משקל או הפרעה בקשר בין עין ויד (קואורדינציה), היינו קושי לעמוד באופן יציב, נטייה ליפול לאחור וחוסר יכולת לשאת הגוף בזמן ישיבה.
- הפרעה בראיה בעין אחת או בשתיהן המתבטאת בראייה כפולה, בטשטוש ובהגבלת שדה הראייה.
- סחרחורת.
- קושי בבליעה.
- כאב ראש עז או לא שגרתי.
- אובדן הכרה.
טיפול מהיר ובמועד חיוני אם קיים חשש לאירוע מוחי חולף. יש לחייג 100 ולהזעיק אמבולנס.
גורמים
המוח ניזון מסוכר מסוג גלוקוז ומחמצן המגיעים אליו דרך זרם הדם. אספקת דם סדירה וקבועה חיונית לתפקודו התקין של המוח.
דרכו של הדם מהלב למוח מתחילה באבי העורקים, משם מוזרם הדם דרך ארבעה עורקים צוואריים: שניים עיקריים הנקראים עורקי התרדמה (מכונים גם "קרוטיס" או "קרוטיד") ושניים נוספים הנקראים העורקים הורטבראליים (על שהם סמוכים לחוליות עמוד השדרה). עורקים אלו מסתעפים לכלי דם קטנים בתוך רקמת המוח.
כאשר אחד מכלי הדם הקטנים המספקים דם עתיר חמצן למוח נפקק או נחסם ואספקת הדם התקינה נפגעת מתרחש ארוע מוחי. באירוע מוחי חולף מדובר בהפרעה זמנית בלבד שלאחריה מתחדשת אספקת הדם התקינה. בשבץ מוחי מדובר בפגיעה ממושכת. העדר אספקת דם תקינה לרקמת המוח לאורך זמן גורמת לתמותת תאי המוח.
טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס)
טרשת עורקים היא מחלה של העורקים. מדובר בתהליך שבמהלכו מצטברים חומרים שומניים המכונים רבדים טרשתיים על הדפנות הפנימיות של העורקים. הרבדים הטרשתיים מכילים כולסטרול, מרכיבים שומניים אחרים וכדוריות דם לבנות. התוצאה היא הקשחה של דפנות העורקים, היצרות הקוטר הפנימי של העורק ופגיעה בכושר אספקת הדם.
קרישי דם
אירוע מוחי חולף עלול להתרחש בעקבות היווצרות קריש דם החוסם את אספקת הדם למוח. קרישי דם עלולים להיווצר עקב מספר גורמים לרבות:
- מחלות לב כגון פרפור חדרים (סוג שכיח של הפרעה בקצב הלב) ומחלת שסתומי הלב ואף לאחר התקף לב נרחב.
- מחלות דם כגון לוקמיה, אנמיה חרמשית, שומנים בדם, ומחלות קרישה מסוימות.
לעתים עלול להתרחש אירוע מוחי חולף כאשר קריש דם הנוצר באזור גוף מרוחק ניתק ונסחף בזרם הדם אל המוח או אל איברי גוף אחרים. מצב זה מכונה תסחיף.
דימום
במקרים נדירים אירוע מוחי חולף עלול להתרחש בעקבות דימום זעיר במוח.
גורמי סיכון
עם הגיל חלה עליה בסיכון הטבעי ללקות בטרשת העורקים ולכן עולה אף הסיכון לאירוע מוחי חולף. מרבית הלוקים באירוע מוחי חולף הם גברים לאחר גיל 60 אם כי יתכנו מקרים גם בקרב אוכלוסיה צעירה יותר ואף בקרב נשים.
קיימים מספר גורמי סיכון שעלולים להאיץ את התהליך:
- עישון.
- עודף משקל.
- רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם.
- העדר פעילות גופנית.
- סוכרת ויתר לחץ דם.
- עבר משפחתי של מחלות לב.
הסיכון ללקות בפרפור חדרים עולה אף הוא עם הגיל. גורמי סיכון נוספים כוללים:
אבחון
אירוע מוחי חולף עובר בדרך כלל תוך כשעה. על כן ייתכן שעד שהחולה יגיע לטיפול רפואי הסימפטומים האופייניים יחלפו. עם זאת חשוב להתייחס לאירוע מוחי חולף כמצב דחוף הדורש בירור וטיפול מיידיים בשל הסיכון המוגבר לשבץ מוחי.
במסגרת האבחון יבצע הרופא בדיקה כוללת של מערכת העצבים (בדיקה נוירולוגית), יבחן את כושר התנועתיות ויתשאל את המטופל באשר לסימפטומים בהם לקה, ליכולותיו התנועתיות, ההכרתיות והתחושתיות. בהתאם לצורך יפנה הרופא את המטופל לבירור אצל נוירולוג (רופא מומחה בטיפול במערכת העצבים והמוח).
על מנת להשלים את תהליך האבחון עשוי הרופא להפנות את המטופל לביצוע בדיקות נוספות לרבות:
- מדידת לחץ דם.
- אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג). בדיקה זו מודדת את הפעילות החשמלית בשריר הלב. באמצעות בדיקה זו ניתן לאתר הפרעות בקצב הלב אשר עלולות להצביע על פרפור חדרים.
- בדיקות דם למדידת רמות הכולסטרול והשומן בדם, למדידת רמת הסוכר בדם ולהערכת מצב הקרישיות.
- בדיקת דופלר אולטרה סאונד להערכת מידת ההיצרות של עורקי התרדמה בצוואר.
- בדיקת דופלר להערכת זרימת הדם התוך מוחית ומידת היצרות העורקים התוך מוחיים.
- בדיקות של תפקוד הלב.
- בדיקות דימות של המוח כגון MRI או CT המאפשרות הדגמה מפורטת של מבנה המוח וכלי הדם התוך מוחיים.
- אקו לב. זוהי בדיקת אולטרה סאונד המשמשת להערכת תפקוד שריר הלב וכלי הדם המזינים אותו.
טיפול
טיפול נכון לאחר אירוע מוחי חולף מקטין את הסיכון לשבץ מוחי חמור בעתיד. אופי וסוג הטיפול יקבעו בהתאם לגיל, לעבר הרפואי ולמצב האישי של המטופל. הטיפול עשוי לכלול אמצעים תרופתיים וניתוחיים וכן שינויים באורח החיים המסייעים למניעת הישנות התופעה.
תרופות נוגדות קרישה
אספירין וקלופידוגרל
טסיות הדם הן חלקיקים קטנים שעוזרים בעת הצורך לדם להיקרש. כאשר מספר גדול של טסיות דם נצמד לרובד הטרשתי יכול להיווצר קריש דם (פקקת או תרומבוזיס) שעלול להביא לחסימה מוחלטת של עורק ובעקבותיו להתקף לב או לשבץ מוחי.
תרופות כגון אספירין וקלופידוגרל מפחיתות את "הדביקות" של טסיות הדם ולכן מורידות את הסיכון להיווצרות קרישי דם. אספירין עלול לגרום לדימום בקיבה ולכן אינו מומלץ לחולים הלוקים בכיב קיבה או בכיב תריסריון. גם לחולי אסתמה הוא אינו מומלץ. ניתן להחליפו בקלופידוגרל.
ווארפארין
ווארפארין היא תרופה נוגדת קרישה שמנגנון הפעולה שלה שונה מזה של אספירין וקלופידוגרל.
זהו חומר חזק יותר מאספירין ולכן סכנת הדימום המתלווה לשימוש בו גבוהה יותר. המינון המיטבי של ווארפארין משתנה מחולה לחולה, ואף אצל אותו החולה, כי הוא מושפע בין השאר מתזונה, תרופות נוספות ותוספי מזון. לאור זאת יש לנטר את פעילות הווארפארין לעתים קרובות על ידי בדיקת דם המודדת את קצב קרישת הדם. על סמך תוצאות הבדיקה יקבע הרופא את המינון המתאים למטופל.
קראו עוד על שימוש נכון בווארפארין במדריך למטופלים בנוגד קרישה "קומדין".
תרופות להורדת לחץ הדם
יתר לחץ דם מהווה גורם סיכון מרכזי לאירוע מוחי חולף ולשבץ מוחי. רצוי לטפל בהורדת לחץ הדם כבר בשלבים המוקדמים של הופעתו על מנת להימנע מסיבוכים קשים.
קיימות תרופות רבות להורדת לחץ הדם הנחלקות לפי מנגנון הפעולה שלהן. בדרך כלל ירשום הרופא תחילה תרופה אחת ואם יראה צורך בכך יצרף בהמשך תרופה או תרופות מקבוצות אחרות. את התרופות יש לקחת אך ורק בהתאם להמלצת הרופא.
תרופות להורדת שומנים בדם
רמות גבוהות של שומנים בדם מהוות אף הן גורם סיכון לאירוע מוחי חולף ולשבץ מוחי ולכן יש להוריד את רמתם. בשלב ראשון ימליץ הרופא המטפל על שינויים בהרגלי החיים שיכללו תזונה דלת שומן רווי ופעילות גופנית. אם לאחר מספר חודשים לא תושג ירידה ברמת השומנים ישקול הרופא לרשום תרופות להורדת שומנים בדם דוגמת הסטטינים.
ניקוי דפנות עורקי התרדמה
זהו הליך רפואי הכרוך בהסרת החלק הפגוע בדפנות עורק התרדמה ובפתיחת היצרויות או חסימות בעורק המטופל.
כ- 20% מכלל האירועים המוחיים נגרמים על ידי מחלה טרשתית בעורקי התרדמה המוליכים דם וחמצן למוח. מטופלים הסובלים ממחלה טרשתית בעורקי התרדמה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באירוע מוחי חולף נוסף או בשבץ מוחי. על מנת לצמצם סיכונים אלו יומלץ במקרים מסוימים למטופלים אלו לעבור הליך ניקוי של דפנות עורקי התרדמה.
מדובר בהליך ניתוחי במהלכו מבוצע חתך באזור הצוואר דרכו פותח המנתח את העורק החסום ומסיר את ההתעבות שנוצרה עקב טרשת העורקים. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית וכרוך באשפוז בן יומיים.
סיכויי ההצלחה של ההליך תלויים במידת החסימה בעורקי התרדמה. אם העורק חסום כמעט לחלוטין הניתוח בדרך כלל אינו יעיל. יעילות ההליך גבוהה במיוחד כאשר החסימה אינה עולה על 70% ועשויה להפחית את הסיכון ללקות באירוע מוחי חולף נוסף או בשבץ מוחי למחצית. עם זאת ההליך אינו חף מסיכונים לרבות הסיכון ללקות בשבץ מוחי תוך כדי ביצוע ההליך.
מניעה
אירוע מוחי חולף מתרחש בדרך כלל ללא כל התרעה ומהווה נורת אזהרה לאירוע מוחי חולף עתידי ואף לשבץ מוחי מסכן חיים.
אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת ובריאה, שמירה על משקל גוף תקין, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה הם הדרך הטובה ביותר למנוע אירוע מוחי חולף או שבץ מוחי.
תזונה מאוזנת ובריאה
תזונה לקויה ומשקל עודף הם גורמי סיכון עיקריים לאירוע מוחי ולשבץ מוחי. תזונה עתירת שומן רווי וכולסטרול מאיצה את הצטברותם של רבדים טרשתיים בדפנות העורקים ועלולה להחמיר מצבי יתר לחץ דם. מאכלים עתירי שומן רווי כוללים:
מרגרינה ומוצרי חלב פרה עתירי שומן כגון גבינות קשות וחצי קשות ושמנת.
- נקניקיות ונקניק.
- בשר בקר.
- עוגות ועוגיות.
מומלץ להקפיד על תזונה דלת שומן רווי ועתירת סיבים תזונתיים הכוללת אכילה יומית של לפחות חמש מנות פרי וירק ולהקפיד על צריכת דגנים מלאים. רצוי לצמצם את צריכת המלח או להשתמש במלח על בסיס אשלגן על מנת למנוע יתר לחץ דם.
שומנים בלתי רוויים מסייעים בהפחתת רמות הכולסטרול בדם. מאכלים המכילים שומנים בלתי רווים כוללים:
- דגי ים שומניים.
- אבוקדו.
- שמן זית ושמן קנולה.
- טחינה.
- אגוזים וגרעינים.
פעילות גופנית
פעילות גופנית ובעיקר פעילות אירובית (הליכה, ריצה, שחיה) במשך לפחות 30 דקות ביום, ארבע או חמש פעמים בשבוע, מסייעת לשמירה על לחץ דם תקין. בנוסף מסייעת פעילות זו בשמירה על משקל גוף תקין, תורמת להפחתת רמות השומנים בדם ומקטינה מתחים נפשיים.
הפסקת עישון
העישון מהווה גורם סיכון מרכזי לאירוע מוחי חולף ולשבץ מוחי מאחר שהוא גורם להצטברות רבדים טרשתיים בדפנות העורקים ומגביר קרישיות.
הפסקת עישון מצמצת את הסיכון ללקות באירוע מוחי חולף במחצית, משפרת את איכות החיים ומפחיתה את הסיכון ללקות במחלות נוספות לרבות סרטן ראות ומחלות לב.
צריכה מתונה של אלכוהול
צריכה מופרזת של אלכוהול עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם ולפרפור חדרים, שניהם גורמי סיכון מרכזיים לאירוע מוחי חולף ולשבץ מוחי. עם זאת צריכה מתונה של אלכוהול דוקא מסייעת בהפחתת הסיכון ככל הנראה מאחר שאלכוהול הוא בעל השפעה 'מדללת' על הדם המצמצמת את סכנת קרישיות היתר.
כמויות אלכוהול שאינן מגבירות את הסיכון ללקות באירוע מוחי חולף או בשבץ מוחי הן:
- 2-3 יחידות ליום עבור נשים.
- 3-4 יחידות ליום עבור גברים.
יחידת אלכוהול היא כמות של 10 מיליליטרים (מ"ל, כ- 8 גרם) של אלכוהול נקי. לדוגמה, חצי ליטר (500 מ"ל) בירה בריכוז 5% אלכוהול הוא שווה ערך ל- 2.5 יחידות אלכוהול. כוס יין (250 מ"ל) בריכוז 13% אלכוהול היא שוות ערך ל-3.25 יחידות אלכוהול. כוסית וודקה (50 מ"ל) בריכוז 40% אלכוהול תהיה שוות ערך ל-2 יחידות אלכוהול.
כדי לחשב את יחידות האלכוהול שבמשקה יש לכפול את ריכוז האלכוהול (באחוזים) בנפח (מספר המיליליטרים), ולחלק ב-1000.
