16 דצמבר 2018 ח' טבת תשע"ט
מעודכן לתאריך  03.10.2010  באדיבות ה 

דלקת ריאות - מידע רפואי

Pneumonia
מעודכן לתאריך  03.10.2010  באדיבות ה 

מבוא לדלקת ריאות

דלקת ריאות מתפתחת ברקמות של ריאה אחת או שתיהן ונגרמת לרוב על ידי זיהום בנאדיות האוויר הנמצאות בקצה צנורות הנשימה הקטנים שבתוך הריאות. נאדיות האוויר הם שקי אוויר קטנים שבהם מתרחש חילוף גזים. האוויר הנשאף נכנס פנימה לשק האוויר והחמצן שבו מועבר למחזור הדם, ואילו הפחמן הדו חמצני שמגיע לריאות עם זרם הדם משתחרר ויפלט בנשיפה. במקרה של דלקת ריאות, הנאדיות מודלקות ולכן מתמלאות בנוזל, דבר המקשה על תהליך חילוף הגזים והגוף מסוגל לקלוט פחות חמצן.
במקרים רבים דלקת ריאות תתפתח לאחר היווצרות דלקת בצינורות קנה הנשימה, היינו הסימפונות (ברונכיטיס), ואז מדובר בדלקת ריאות ברונכיאלית. למצב זה קיימים שמות נוספים כגון דלקת ריאות כפולה או ,lobar pneumonia אשר מתייחסים לאותו מצב הן מבחינת הגורמים לו והן מבחינת הטיפול הנדרש.
הדלקת נגרמת בעיקר על ידי זיהום שמקורו בחיידקים ומתבטאת בקוצר נשימה, שיעול עם כיח, תחושה כללית רעה ולחץ בבית החזה.

שכיחות דלקת הריאות וקבוצות סיכון

המחלה נפוצה בעיקר בעונות הסתיו והחורף ויכולים ללקות בה אנשים בכל גיל. זוהי מחלה מדבקת העוברת בקלות באמצעות מגע, שיעול ועיטוש.
שכיחות המחלה ודרגת החומרה שלה גבוהות יותר בקבוצות הסיכון הכוללות:
  • תינוקות, פעוטות וקשישים.
  • מעשנים.
  • אנשים עם מחלות ריאה או מערכת חיסון במצב ירוד.
 
אנשים בקבוצות הסיכון עלולים להזדקק בסבירות גבוהה יותר לאשפוז בבית חולים.

טיפול בדלקת ריאות לפי דרגות חומרת המחלה

דלקת ריאות היא מחלה בעלת דרגות חומרה שונות. הסיבה לכך נעוצה במגוון המיקרואורגנזימים הגורמים למחלה ולמידת ה"אלימות" שלהם כמו גם לחוזקה של מערכת החיסון.
אנשים שהם בריאים בדרך כלל יתגברו על המחלה בעזרת טיפול מתאים הניתן על ידי הרופא ללא קשיים מיוחדים. יש לזכור שללא הקפדה על טיפול מתאים עלולים להתפתח סיבוכים.
במקרים של דלקת ריאות קלה הטיפול יתבצע בבית החולה ויכלול מתן תרופות אנטיביוטיות.
אצל אנשים שסובלים ממחלות כרוניות, דלקת ריאות עלולה להיות קשה ועלולים להתפתח סיבוכים המגדילים את סיכויי התמותה מהמחלה. הסיבוכים המשמעותיים ביותר כוללים אי ספיקה נשימתית (מצב שבו הריאות אינן יכולות לקלוט כמות מספקת של חמצן כיוון ששקי האוויר מתמלאים במים), דלקת קרום הריאה, בקטרמיה (זיהום בדם), דלקת קרום המוח ופקקת בוריד עמוק (היווצרות קריש דם בתוך וריד הנמצא לרוב ברגליים או באגן).
הטיפול בדלקת ריאות קשה ידרוש אשפוז והנשמה מלאכותית.
דלקת ריאות שאינה מאובחנת בזמן או אינה מטופלת כיאות עלולה להיות קטלנית.

דלקת ריאות בקרב ילדים

אצל פעוטות הגורם העיקרי להופעת דלקת ריאות הם נגיפים (וירוסים) ולא חיידקים. גורם המחלה משפיע על אופן הטיפול בה. במקרה זה לא יינתן טיפול אנטיביוטי כיוון שהוא אינו יעיל לטיפול בנגיפים. במידה שיש קושי להחליט האם גורם המחלה הוא חיידקי או נגיפי הרי שברוב המקרים הרופא לא ייקח סיכון ויחליט על מתן טיפול אנטיביוטי.
בחלק מהמקרים ילדים הלוקים בדלקת ריאות יאושפזו על פי הוראת רופא בבית חולים לשם קבלת טיפול הכולל מתן חמצן להקלה על הנשימה.

סימפטומים

סימפטומים אופייניים לדלקת ריאות

הסימפטומים של דלקת ריאות מתבטאים באופן שונה אצל הלוקים במחלה ויכולים להיות דומים לסימפטומים של זיהומים נוספים של בית החזה דוגמת דלקת סימפונות חריפה. הסימפטומים יכולים להתפתח במהירות, תוך 24-48 שעות או להתפתח באופן איטי יותר תוך מספר ימים.
הסימפטום העיקרי שיעול. השיעול יכול להיות יבש, או להיות מרובה ליחה צהובה, ירוקה או חומה ולעיתים מוכתמת בדם.
סימפטומים נפוצים נוספים כוללים:
  • קושי בנשימה שיכול להתבטא בנשימה מהירה ושטוחה או בקוצר נשימה (תחושה של חוסר באוויר) גם במצב מנוחה.
  • צפצופים בנשימה.
  • דופק מהיר.
  • חום גבוה.
  • כאב גרון.
  • תחושה כללית רעה.
  • הזעה וצמרמורות.
  • אבדן תיאבון.
  • כאבים בבית החזה.
 
בקרב אוכלוסיית הקשישים נראה בדרך כלל פחות סימפטומים מאשר אצל אנשים צעירים יותר. למשל, רוב הקשישים לא יפתחו חום.

סימפטומים נוספים השכיחים פחות

  • שיעול דמי.
  • כאבי ראש.
  • עייפות.
  • בחילה.
  • הקאות.
  • כאבי שרירים ומפרקים.
 
במידה שיש כאב חד באזור המותן או הצלעות התחתונות אשר מוחמר בעת הנשימה מומלץ לפנות לרופא המטפל. זהו סימפטום לזיהום בקרום הריאה (Pleurisy) בנוסף לפגיעה בנאדיות הריאה.

סימפטומים חמורים

  • כיחלון של השפתיים עקב מחסור בחמצן.
  • תחושת בלבול וחוסר התמצאות (בעיקר באוכלוסייה המבוגרת יותר).

גורמים

גורמים לדלקת ריאות

הסיבות לדלקת ריאות הן רבות כאשר הגורם הנפוץ ביותר הוא זיהום חיידקי. זיהום נגיפי (וירוס) שכיח כגורם לדלקת ריאות בעיקר אצל פעוטות. לעיתים רחוקות תיגרם דלקת ריאות על ידי זיהום פטרייתי או אלרגיה, כתוצאה משאיפה של עשן או חומר הגורם לגירוי של הריאות. במקרים רבים לא ניתן לזהות בוודאות את גורם המחלה.
החיידקים הגורמים לזיהום חודרים לריאות מהאוויר החיצוני באמצעות מערכת הנשימה. לעיתים נדירות תתפתח דלקת ריאות כתוצאה מזיהום באיבר גוף אחר, היינו באמצעות נדידת החיידקים לריאות דרך מערכת הדם.
חלק מהחולים בדלקת ריאות יפתחו את המחלה כתוצאה מהדבקה המתרחשת בעת אשפוז בבית חולים. סוגי החיידקים שגורמים לדלקת ריאות בבית החולים שונים מאלו הגורמים למחלה בקהילה.

כיצד מתפתח זיהום בריאות

החיידקים הגורמים לזיהום חודרים לריאות מהאוויר החיצוני באמצעות מערכת הנשימה. לעיתים נדירות תתפתח דלקת ריאות כתוצאה מזיהום באיבר גוף אחר, היינו באמצעות נדידת החיידקים לריאות דרך מערכת הדם.

אנשים בקבוצות סיכון

אוכלוסיות שנמצאות בקבוצות סיכון לפתח דלקת ריאות כוללות:
  • תינוקות ופעוטות.
  • קשישים.
  • מעשנים.
  • אנשים עם מחלות ריאות כמו ציסטיק פיברוזיס (cf) או אסתמה.
  • אנשים הלוקים במחלות כרוניות כגון מחלות לב, מחלות כלייה או כבד.
  • אנשים שמערכת החיסון שלהם נמצאת במצב ירוד הנובע ממחלה בעבר הקרוב כמו מחלת השפעת, מטיפולים כמותרפיים, מנטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון (לאחר השתלת איבר) ומצבים של כשל חיסוני.
 

דלקת ריאות על רקע זיהומי

חיידק הפנוימוקוק

הסיבה הנפוצה ביותר להתפתחות דלקת ריאות אצל מבוגרים, הנקראת גם דלקת ריאות פנאומוקוקלית, היא הידבקות בחיידק הסטרפטוקוקוס פנאומוניה.
זוהו 91 זנים של החיידק כאשר חלק קטן מהם גורם למרבית המקרים של דלקת ריאות.
אצל ילדים, החיידק גורם למחלות נוספות כמו דלקת קרום המוח, זיהום דם ודלקות אזניים. זיהומים הנגרמים מהחיידק אצל ילדים מתחת לגיל 5 הם אחת מהסיבות העיקריות לתמותת ילדים בעולם. על פי הערכות של מומחים בישראל מתן החיסון פרבנאר ( Prevenar ) לילדים עשוי למנוע כ- 4000 מקרי אשפוז בשנה, לרבות תמותה של 10 מהם.
סוגי חיידקים נוספים הגורמים לדלקת ריאות אם כי במידה פחותה כוללים:
  • המופילוס אינפלואנזה.
  • סטאפילוקוקס אאוראוס.
  • מיקופלסמה פנאומוקוקלית - התפרצויות מתרחשות אחת ל 4-7 שנים ומתבטאות בדרך כלל בקרב ילדים ואנשים צעירים.
 
במקרים נדירים, החיידקים הבאים עלולים לגרום לדלקת ריאות:
  • פסיטאקוזיס הוא סוג נדיר של דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה ממגע עם ציפורים נגועות דוגמת תוכים, יונים וקנריות. מחלה זו נקראת גם מחלת התוכים.
  • חיידק הלגיונלה הגורם למחלת הליגיונרים (זיהום בריאות בעלת פוטנציאל מסכן חיים).
 

דלקת על רקע נגיפי

נגיפים עלולים לגרום לדלקת ריאות בעיקר אצל פעוטות והנפוץ ביניהם הוא וירוס RSV ולעיתים נגיפים של השפעת מסוג A או B.

דלקת ריאות הנובעת משאיפה של חומרים

לעיתים נדירות דלקת הריאות נגרמת כתוצאה משאיפת קיא, גוף זר כמו בוטן, עשן או חומר כימי מזיק. השאיפה גורמת לגירוי הריאות ולפגיעה בהן.

דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה מאלרגיה

דלקת ריאות עלולה להגרם כתוצאה משאיפה של חומר אליו אדם אלרגי כמו אבק, עובש או נבג. חשיפה ארוכת טווח לאלרגן גורמת לדלקת כרונית בדפנות נאדיות הריאה. מצב זה נקרא אלבאוליטיס אלרגי ממקור חיצוני (EAA).

דלקת ריאות על רקע פטרייתי

דלקת ריאות על רקע פטרייתי נדירה בקרב אנשים בריאים. היא מופיעה אצל אנשים שרמת מערכת החיסון שלהם ירודה. ראה סעיף אנשים בקבוצות סיכון.
מטיילים הנוסעים לאזורים כמו דרום אמריקה, מקסיקו, אפריקה וחלקים מארצות הברית חשופים במקרים נדירים לזיהומים על רקע פטרייתי.

אבחון

אבחון דלקת ריאות

אבחון המחלה המתבצע על ידי הרופא כולל תשאול החולה לגבי הסימפטומים ובדיקה גופנית. הרופא מברר עם המטופל האם הנשימה שלו הפכה להיות מהירה מהרגיל והאם קיימת תחושה של חוסר אוויר, האם הוא משתעל וכמה זמן נמשך השיעול, האם השיעול מלווה בכיח ומה צבעו והאם הוא חש כאב בחזה בזמן השאיפה או הנשיפה.
הבדיקה הגופנית כוללת:
  • מדידת חום.
  • האזנה לנשימה בעזרת סטטוסקופ, לבדוק אם נשמעים קולות פצפוץ המצביעים על נשימה לא תקינה.
  • נקישה על בית החזה המסייעת באיתור נוזלים בריאות. במידה שיש הצליל הנשמע שונה מאשר במצב תקין.
  • מדידת לחץ דם.
 

צילום רנטגן ובדיקות דם

אם הסימפטומים אינם מתחילים להשתפר תוך 48 שעות מתחילת הטיפול, הרופא עשוי לשלוח את המטופל לצילום רנטגן של בית החזה או לבדיקות נוספות. הצילום מאפשר להבדיל בין דלקת הסימפונות (ברונכיטיס) לבין דלקת ריאות. כאשר הצילום מצביע על הימצאות תסנין ריאתי (חומר המסתנן לאיבר באופן לא תקין כמו תאי דם) הוא מאושש את האבחנה של דלקת ריאות.
ניתוח של דגימות של דם או רוק מסייע להבדיל בין דלקת ריאות ממקור חיידקי לבין דלקת ממקור נגיפי (ויראלי). דלקת ריאות ממקור חיידקי תאופיין בכמות גדולה של תאי דם לבנים בעוד שכאשר הרקע הוא נגיפי, כמות תאי הדם הלבנים תקינה או נמוכה.
בדיקת דם או בדיקת רוק יכולות לאשר הדבקה בחיידק או בנגיף מחוללי המחלה באמצעות בדיקת נוכחות של נוגדנים למחוללי המחלה.

טיפול

 טיפול בדלקת ריאות

מקרים מתונים של דלקת ריאות מטופלים באמצעות תרופות אנטיביוטיות בביתו של החולה. הסיבה הנפוצה ביותר להתפתחות דלקת ריאות היא זיהום חיידקי.
הטיפול האנטיביוטי יעיל בדרך כלל כאשר התרופה המקובלת היא אמוקסיצילין, אנטיביוטיקה הנמנית על קבוצת הפניצילינים דוגמת מוקסיפן. אנשים הרגישים לפנצילין מקבלים אנטיביוטיקה מקבוצת המאקרולידים כמו אריתרומיצין או רוליד.
 אדם עלול להמשיך להשתעל במשך 2-3 שבועות לאחר סיום הטיפול באנטיביוטיקה ועלול לחוש חולשה ועייפות לפרק זמן ארוך עוד יותר היות שהגוף נמצא עדיין בשלבי החלמה.
במידה שהמטופל מרגיש שלא חל שיפור במצבו יומיים לאחר תחילת הטיפול בתרופה עליו לחזור לרופא המשפחה.
הסיבות שייתכן ובגללן אין שיפור בסימפטומים כוללות:
  • החיידק שגרם להופעת המחלה עמיד לאנטיביוטיקה שניתנה למטופל. במקרה זה או שתוחלף האנטיביוטיקה באחרת או שתתווסף אנטיביוטיקה שונה על זו שהמטופל כבר מקבל.
  • גורם המחלה היה נגיף ולא חיידק. לאנטיביוטיקה אין השפעה על נגיפים ולכן נטילתה לא תביא לשיפור במצב המטופל. במצב זה יש להמתין עד שמערכת החיסון של הגוף תלחם בנגיפים על ידי יצירת נוגדנים.
 
כאשר הסימפטומים של דלקת הריאות קשים, יישקל מתן טיפול ומעקב בבית חולים.


טיפול תומך במחלה

לחולים בדלקת ריאות שהיא ממקור חיידקי או ממקור נגיפי יומלץ טיפול תומך הכולל:
  • נטילת משכך כאבים מסוג פאראצטמול כמו אקמול או דקסמול, איבופרופן כמו אדוויל, נורופן, ארטופן, אספירין וזאת במידה שיש כאבים וחום.
  • הקפדה על שתייה מרובה של נוזלים כדי להמנע מהתייבשות.
  • שמירה על תזונה קלה, במיוחד כאשר המחלה מלווה בחום גבוה. במקרה זה מומלץ לאכול מזון נוזלי דוגמת מרק צח של ירקות או מיצי פירות. אין להכריח את החולה לאכול.
  • נטילה של תרופות מכייחות המסייעות בהוצאת הליחה מהריאות, למשל מוקוליט (קרבוציסטאין) וסירן (אצטילציסטאין).
  • שתייה חמה עשויה להקל על חוסר הנוחות שבשיעול, למשל שילוב של לימון ודבש במים חמים (למעט לחולי סוכרת).
  • הקפדה על מנוחה.
  • אוורור החדר בו שוהה החולה.
  • הפסקת עישון או הימצאות ליד מעשנים.
 

אזהרות

  • אין לתת משככי כאבים מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידים לחולי אסתמה, לחולי כליה ולחולים במחלות כיב קיבה ולאנשים שאלרגים לתרופות אלו. אין לתת אספירין לאדם מתחת לגיל 16.
  • רצוי להימנע מתרופות המשמשות להקלה על השיעול או תרופות המדכאות שיעול כיוון שתפקיד השיעול הוא להוציא את הליחה מהריאות ותרופות אלו מאריכות את משך ההחלמה. כמו כן, קיימת עדות מועטה בלבד ליעילות של תרופות אלו.


ביקורת אצל רופא המשפחה

ביקורת אצל הרופא המטפל מתבצעת כ- 6 שבועות מתחילת הטיפול האנטיביוטי.
בדיקות חוזרות כמו צילום ריאות מתבצעות במקרים הבאים:
  • כאשר אין שיפור מספיק בסימפטומים של המחלה.
  • במידה שיש חזרה של הסימפטומים.
  • אצל מעשנים.
  • אצל אנשים מעל גיל 50 .
 
עבור חלק מהמטופלים קיימת המלצה להתחסן נגד מחלות השפעת ודלקת ריאות לאחר ההחלמה ממחלת דלקת הריאות. ראה פרוט בסעיף מניעה.

דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה משאיפה

במידה שאדם שאף פנימה לריאות גוף זר, לרבות כתוצאה מהקדמת קנה לוושט, מוציאים אותו על ידי החדרת צינור לקנה הנשימה בטכניקה הנקראת ברונכוסקופיה.
לעיתים, אף תקופה קצרה של הימצאות גוף זר בריאות עלולה להוביל להתפתחות דלקת ריאות שהיא תגובה של הגוף לנוכחותו של הגוף הזר.

מניעה

מניעת דלקת ריאות

לא ניתן להימנע לחלוטין ממגע עם חיידקים אולם שמירה על אורח חיים בריא עשויה להגן עלינו מפני הדבקות במחלה. אורח חיים בריא יכלול:
  • תזונה מגוונת מן הצומח ומן החי הכוללת פירות וירקות, תזונה דלת שומן, דיאטה עשירה בפחמימות מורכבות ובסיבים תזונתיים וכן הפחתה ניכרת בצריכת מלח נתרני וסוכרים.
  • פעילות גופנית סדירה (בעיקר אירובית, דוגמת הליכה, ריצה, שחיה) בהתאם לגיל וליכולת הגופנית.
  • שמירה על היגיינה הכוללת כיסוי הפה והאף בממחטה בעת התעטשות, רחיצת ידיים בתדירות גבוהה, ניגוב ידיים בשירותים ציבוריים במגבות חד פעמיות והשמדת המגבת החד פעמית מיד עם תום השימוש. חיידקים מסוגלים לשרוד מספר שעות לאחר שעזבו את נוזלי האף או הפה.
  • הימנעות מעישון. מעשנים מגבירים את הסיכון שלהם ושל ילדיהם לחלות בדלקת ריאות ובמחלות זיהומיות של דרכי הנשימה. אצל מעשנים עלול להיגרם מצב דלקתי בריאות בקלות רבה יותר לעומת אדם שאינו מעשן. הדרך הטובה ביותר למנוע דלקת ריאות היא על ידי הפסקת עישון.
 

חיסונים

למעלה מ 90 זנים שונים של חיידק הפנואומוקוק זוהו כאשר כ 8-10 מהם גרמו לזיהומים חמורים. החיסון למבוגרים ה PPVמקנה הגנה מפני 23 זנים של החיידק. חיסון זה נחשב יעיל ב 50-70% במניעת מחלות הנגרמות על ידי זנים אלימים יותר של חיידק הפנאומוקוק.

חיסון למניעת דלקת ריאות למבוגרים pneumovax, pneumo 23 - PPV

לאנשים מעל גיל 65 מומלץ להתחסן כנגד חיידק הפנאומוקוק, החיידק האחראי למספר הגבוה ביותר של דלקות ריאה.
במרבית המקרים זהו חיסון הניתן פעם אחת בלבד ואין צורך לחזור עליו. החיסון אינו מסוגל לגרום להתפתחות המחלה היות והחיידקים בו מומתים. החיסון נחשב בטוח ותופעות הלוואי מהחיסון מועטות וכוללות רגישות במקום ההזרקה ולעיתים חום.
אצל אנשים מעל גיל 65 הנמצאים בקבוצת סיכון, תינתן ברוב המקרים מנה נוספת, 5 שנים ממועד מתן המנה הראשונה. לאנשים אלו מומלץ להתחסן גם כנגד וירוס השפעת.
אוכלוסיות הנמצאות בקבוצת סיכון כוללות:
  • אנשים הלוקים במחלות ריאה כרוניות כמו אסתמה וציסטיק פיברוזיס.
  • אנשים הלוקים במחלות כרוניות כגון מחלות לב, סוכרת, מחלות כלייה או כבד.
  • אנשים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת. למשל אצל מושתלים או אצל מטופלים בכימותרפיה.
  • קשישים הנמצאים במוסדות סיעודיים.
  • מעשנים.
  • מכורים לאלכוהול ומכורים לסמים קשים (המוזרקים לוריד).
  • אנשים שעברו כריתת טחול או שיש להם הפרעה בפעילות הטחול.
 
במידה שאדם מתחת לגיל 65 חוסן כנגד החיידק, מומלץ לו לקבל מנה שנייה מהחיסון 5 שנים מאוחר יותר.

חיסונים לילדים - את מי ומתי מחסנים?

חיסון למניעת דלקת ריאות לילדים – PCV prevenar

לילדים מתחת לגיל שנתיים מומלץ לתת חיסון למניעת דלקת ריאות מסוג PCV . החיסון נחשב בטוח עבור תינוקות החל מגיל חודשיים ונכלל בתכנית החיסונים ב- 35 מדינות ברחבי העולם. הוא מורכב מ- 7 זנים של החיידק האחראים למקרים רבים של דלקת ריאות אצל ילדים. להבדיל מחיסון ה pneumovax או ה- pneumo 23 הרי מנת החיסון אינה מכילה חומר משמר כמו פנול.
החיסון ניתן בשלוש מנות: בגיל חודשיים, 4 חודשים ובגיל שנה. מספר המנות הניתנות מתחת לגיל שנה תלוי בגיל שבו ניתנה המנה הראשונה.
החל מתאריך 1.7.09 נכלל החיסון בשגרת החיסונים לתינוקות ולפעוטות.
  • תינוקות שנולדו מ- 1.5.09 ואילך יקבלו 3 מנות חיסון לפי התכנית שפורטה.
  • תינוקות שנולדו במהלך החודשים ינואר-אפריל 2009 יקבלו 2 מנות חיסון בשנת החיים הראשונה, במרווח של 8 שבועות לפחות בין חיסון לחיסון, ומנה נוספת (מנת דחף) בשנת החיים השנייה.
  • תינוקות שנולדו במהלך שנת 2008 יקבלו 2 מנות חיסון בשנת חייהם השנייה, במרווח של 8 שבועות לפחות בין חיסון אחד למשנהו.
 

ילדים בקבוצת סיכון

ילדים בגילאי שנתיים עד חמש הנמצאים בקבוצת סיכון, יקבלו את החיסון בעיתוי שייקבע על ידי רופא הילדים. קבוצות הסיכון כוללות ילדים החולים ב:
  • אסתמה קשה.
  • מחלת לב, כבד, כליות.
  • סוכרת נעורים.
  • מערכת חיסון מדוכאת.
 
תינוקות ופעוטות שאינם נמצאים בקבוצת סיכון ואשר תהליך חיסונם החל, אולם טרם הסתיים:
  • תינוקות שנולדו מ- 1.1.09 ואילך יקבלו את השלמת החיסון ואת מנת הדחף בטיפת חלב.
  • תינוקות שנולדו בין החודשים 31.12.08 – 1.7.08 יכולים לקבל את 2 המנות הראשונות של החיסון במרפאות מכבי. את מנת הדחף יקבלו בטיפת חלב (החל מגיל 12 חודשים) בהפרש של 8 שבועות לפחות מהמנה הקודמת.
  • פעוטות שנולדו בין החודשים 30.6.08 – 1.1.08 וקיבלו כבר 2 מנות של החיסון במרפאת מכבי, יקבלו את מנת הדחף בטיפת חלב.
 
תופעות הלוואי השכיחות של החיסון כוללות אודם, נפיחות וכאב במקום ההזרקה. כמו כן, לעיתים מופיע חום (הסיכוי להופעת חום עולה במידה שניתן חיסון נוסף באותו המועד), הקאה ושלשול ומצב של חוסר שקט.

חיסון pneumo 23 ,pneumovax

ילדים מגיל שנתיים ומעלה שלא קיבלו את חיסון ה prevenar, יקבלו מנה בודדת מהחיסון pneumovax או pneumo 23. ילדים בקבוצת סיכון יקבלו מנה נוספת 5 שנים מקבלת המנה הראשונה.

מה חדש

בבריטניה יכנס לשגרת החיסונים החיסון החדש של ה PCV המורכב מ 13 זנים של החיידק במקום החיסון הנוכחי המורכב מ 7 זנים של החיידק. החיסון החדש ינתן ב 3 מנות בדומה לחיסון הנוכחי.

סיבוכים

סיבוכים של דלקת ריאות

דלקת ריאות עלולה להתפתח כתוצאה מ:
  • זיהום משני חיידקי לאחר מחלה ויראלית כמו שפעת או אבעבועות רוח.
  • ניתוח או פציעה, במיוחד באיזור בית החזה, גורם לקשיים בנשימה ומפחית מהיכולת להשתעל, מצב שמביא להצטברות ליחה.
  • סיבוך של מצב רפואי אחר כמו סרטן.
 
דלקות ריאה חוזרות מצביעות על מחלות נלוות דוגמת מחלת ריאה פעילה או על מערכת חיסון במצב ירוד.

טיפול בבית החולים

אי ספיקה נשימתית היא הסיבוך העיקרי של דלקת ריאות שבעטיו מגיעים אנשים לאשפוז בבית חולים. בקבוצות הסיכון נמצאים:
  • תינוקות, ילדים צעירים ואנשים מעל לגיל 65.
  • בעלי סימפטומים חמורים או סימפטומים שלא משתפרים.
  • חולים במחלת ריאות קיימת כמו ציסטיק פיברוזיס.
 
אם אדם מאושפז בבית חולים עקב דלקת הוא ישלח לבדיקות ובכלל זה גם לצילום רנטגן של בית החזה במטרה להגיע לאבחנה מדויקת לגבי דרגת החומרה של מחלתו.
כאשר כתוצאה מדלקת הריאות רמות החמצן המגיעות לדם נמוכות מדי יינתן למטופל חמצן בעזרת משאבת חמצן או במקרים קלים יותר בעזרת מסכת פנים.
בעת אשפוז בבית החולים יינתן עירוי תוך ורידי של תרופות אנטיביוטיות וכן של נוזלים כדי למנוע התייבשות.

דלקת ריאות ברונכיאלית

לעיתים אנשים לוקים בדלקת הסימפונות המכונה גם ברונכיטיס (זיהום של דרכי האוויר הראשיות של הריאות) בו זמנית עם דלקת ריאות. מצב משולב זה מכונה ברונכופנאומוניה.

קרום הריאה

דלקת קרום הריאה היא מצב שבו הקרומים שבין הריאה וצלעות בית החזה מודלקים. מצב זה יכול לנבוע מדלקת ריאות. לעיתים הסימפטומים של דלקת ריאות קשה מלווים בכאב חד בבית החזה בעת שאיפת האוויר פנימה.
מצב נפוץ פחות הוא הצטברות נוזלים במרווח שבין הריאות וקירות בית החזה והוא מכונה pleural effusion. במידה שהנוזל מזדהם יש צורך לנקז אותו בעזרת מחט או על ידי שימוש בצינורית דקה המוחדרת לשם.

סיבוכים נוספים

  • היווצרות קריש דם בתוך וריד הנמצא לרוב ברגליים או באגן. מצב זה מכונה פקקת בוריד עמוק-DVT.
  • פצע מזוהם (אבסס) בריאה.
  • זיהום בדם המכונה בקטרמיה או ספטיסמיה. מצב זה מחייב אשפוז בבית חולים.
  • דלקת קרום המח. במקרים נדירים דלקת ריאות תגרום לדלקת קרום המוח.
 
אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת למשל עקב כשל חיסוני (HIV ) או מחלת האיידס שהיא שלב מתקדם של HIV שבו מערכת החיסון חדלה לתפקד.
לעיתים מפתחים דלקת ריאות המכונה דלקת ריאות פנאומוציסטית שהגורם לה היא פטרייה המכונה Pneumocystis jiroveci.

זכויות חברי מכבי במסגרת הסל הבסיסי

הזכאות

חיסון נגד דלקת ריאות.

תנאי הזכאות:

חיסון נגד דלקת ריאות יינתן עבור האוכלוסיות הבאות:
  • חברי מכבי בני 65 ומעלה.
  • תינוקות בני שנתיים ומעלה ומבוגרים בכל גיל, החולים במחלות כרוניות או במחלות בסיכון גבוה.
 

עלות

ללא עלות.

היכן

הנחיות ומידע

שאלות נפוצות בנושא דלקת ריאות

האם המחלה מדבקת?

כן. דלקת ריאות הנגרמת על ידי נגיפים או על ידי חיידקים היא מחלה מדבקת. החיידקים והנגיפים מועברים בקלות באמצעות טיפות רסס (התעטשות) או באמצעות מגע ידיים.

האם החיסון עלול לגרום להתפתחות דלקת ריאות?

החיסונים לדלקת ריאות אינם מסוגלים לגרום להתפתחות המחלה היות שהם מכילים חיידקים מומתים.

האם קיימות תופעות לוואי של החיסון?

החיסונים נחשבים בטוחים ובעלי תופעות לוואי מועטות כמו רגישות במקום ההזרקה וחום.

האם ניתן להתחסן בו זמנית נגד שפעת ונגד דלקת ריאות?

כן. אין מניעה להתחסן נגד שתי המחלות באותו היום.

מדוע המחלה חוזרת אצל ילדים מעל גיל שנה שחלו בעבר?

הסיבות הנפוצות ביותר כוללות מחלות ריאה כמו אסתמה, סיסטיק פיברוזיס (מחלה תורשתית הפוגעת בבלוטות המפרישות ריר וגורמת לזיהומים בדרכי הנשימה), דלקות ריאה קודמות שלא טופלו כיאות, סיבוכים של דלקות ריאה קודמות או שאיפה של גוף זר לריאות.