הקדמה
מחלת לב כלילית מאופיינת בהיצרות רוחב הפנימי של אחד או יותר מכלי הדם המספקים דם ללב, היינו העורקים הכליליים, עקב הצטברות חומרים שומנים בדפנות העורקים, בתהליך המכונה טרשת עורקים.
היצרות חלקית שכזו עלולה לגרום לכאבים בחזה (תעוקת חזה) ואילו כאשר נוצרת חסימה מלאה של עורק כלילי עלול להתרחש התקף לב שהמינוח הרפואי עבורו הוא אוטם שריר הלב. בעת התקף לב שריר הלב חדל לתפקד באופן תקין ועלול להיגרם מוות.
מחלת לב כלילית היא מחלה המהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם המערבי. היא פוגעת בעשרות אלפי גברים ונשים בישראל מדי שנה.
שינויים פשוטים באורח החיים יכולים להוריד את הסיכוי לחלות במחלת לב כלילית. ואם כבר חליתם במחלת לב כלילית ניתן לנקוט בצעדים כדי להוריד את הסיכוי לפתח בעיות לב נוספות.
למה נפגע שריר הלב בעת חסימה של העורקים הכליליים?
הלב הוא שריר, פחות או יותר בגודל האגרוף של בעליו שיש לו תפקיד מרכזי בהנעת מחזור הדם.
כדי שרקמות הגוף תוכלנה לתפקד הן זקוקות לאספקה רציפה של חמצן וזה מגיע אליהן באמצעות כלי הדם המכונים עורקים. הלב שמשמש כמשאבה, מזרים באמצעות העורקים דם עשיר בחמצן אל כל רקמות הגוף, ומנקז מהרקמות את הדם ה"משומש", נטול חמצן באמצעות כלי דם המכונים ורידים.
שריר הלב לכשעצמו זקוק בדומה לכול רקמה אחרת בגוף, לאספקה רציפה ומספקת של חמצן, כדי שיוכל לתפקד. כלי הדם המספקים את הדם העשיר בחמצן לשריר הלב הם העורקים הכליליים. חסימה שלהם עקב מחלת לב כלילית מביאה להפחתה באספקת החמצן לשריר הלב .
סימפטומים
חסימה חלקית של עורק כלילי ובעקבות כך ירידה באספקת הדם לשריר לב עלולה לגרום לכאבים בחזה (תעוקת חזה).
חסימה מלאה של עורק כלילי יכולה לגרום להתקף לב (אוטם שריר הלב) שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך לשריר הלב. אם התקף לב לא יטופל מיידית הוא עלול להיות קטלני. כאשר יש חשש שאתם עוברים התקף לב יש להזעיק בהקדם אמבולנס כי חשוב לקבל טיפול רפואי במהירות האפשרית.
ירידה בזרימת הדם ללב יכולה להביא בנוסף לתעוקת חזה והתקף לב, גם לתופעות אחרות כגון הפרעות בקצב הלב וירידה בתפקוד הלב (אי ספיקת הלב).
סימפטומים של תעוקת חזה
תעוקת חזה באה לידי ביטוי בכאב אופייני המופיע בעיקר בשעת ביצוע מאמץ גופני, כיוון שלשריר הלב נדרשת אספקה גדולה יותר של חמצן וזו אינה מתרחשת. ייתכן כאב מתון שמזכיר כאבים שמקורם בצרבות או תחושת לחץ לרוב במרכז החזה. הכאב יכול להיות גם עז והוא עלול להקרין ליד שמאל, ללסת התחתונה, לכתפיים, לגב ולצוואר.
הסימפטומים נמשכים לרוב כ- 10-15 דקות וניתן להקל עליהם על-ידי מנוחה או על-ידי שימוש בתרופות המכילות ניטרוגליצרין שהן תרופות החייבות מרשם רופא.
סימפטומים של התקף לב
אי-הנוחות או הכאב הנגרמים בעת התקף לב דומים לאלו של תעוקת חזה אבל לעתים קרובות הם יהיו חזקים וממושכים יותר. ייתכנו סימפטומים נוספים בזמן התקף לב כמו:
- הזעה קרה.
- בחילה.
- סחרחורת.
- קשיי נשימה.
- כאב בטן או צרבות המזכירים קשיי עיכול.
- עייפות רבה
התקף לב יכול להתרחש בכל זמן שהוא, כולל בעת מנוחה. כאשר הסימפטומים נמשכים מעל 15 דקות קרוב לוודאי שמתרחש התקף לב.
בניגוד לתעוקת חזה, לא ניתן להקל על הסימפטומים של התקף לב על-ידי שימוש בתרופות המכילות ניטרוגליצרין ויש להזעיק עזרה רפואית באופן מיידי.
סימפטומים של הפרעה בקצב הלב (אריתמיה)
הפרעה בקצב הלב היא כל סטיה מן הקצב או מהירות התקין של הלב.
לעיתים ניתן להבחין בהפרעות בקצב הלב כאשר חשים דפיקות לב מואצות, תחושות של פרפור בחזה, או דילוג פעימות. תחושות אלו מכונות פלפיטציות. סימפטומים נוספים של הפרעה בקצב הלב כוללים קוצר נשימה ולחץ בחזה.
כמה מהסוגים של הפרעות הקצב עלולות לגרום להפסקת פעימות הלב ולהיות קטלניות. המונח הרפואי להפסקת פעימות הלב הוא דום לב שאם לא יטופל מיידית יביא למוות.
סימפטומים של אי ספיקת הלב
אי-ספיקת הלב היא מצב שבו יש ירידה ביכולת הלב לתפקד כמשאבה יעילה המזרימה דם עשיר בחמצן אל כל רקמות הגוף, ומנקזת את הדם ה"משומש", נטול החמצן מהרקמות.
כאשר מתפתחת אי ספיקה הלב לא מצליח לשאוב דם מהרקמות, דבר הגורם להצטברות נוזלים בקרסוליים, בכבד ובריאות, תופעה שבאה לידי ביטוי בנפיחויות ובצקות. מצד שני, הלב לא מצליח לספק מספיק חמצן לרקמות וזה גורם לעייפות ולחולשה.
אי ספיקת הלב יכולה להתרחש באופן פתאומי ותכונה אי ספיקה אקוטית, או להתפתח הדרגתית לאי ספיקה כרונית.
גורמים
הגורם העיקרי למחלת לב כלילית הוא הצטברות של חומרים שומניים על הדפנות הפנימיים של העורקים הכליליים בתהליך הנקרא טרשת עורקים. החומרים המצטברים על הדפנות מכונים רבדים טרשתיים, ומכילים כולסטרול, מרכיבים שומניים אחרים וכדוריות דם לבנות.
עם התעבות הרבדים יחסם הדרגתית העורק הכללי ותופחת זרימת הדם לשריר הלב.
לעיתים ייווצר קריש דם (פקקת או תרומבוזיס) שייצמד לרובד הטרשתי ועלול לגרום לחסימה מוחלטת של עורק הכלילי על כול המשתמע מכך.
גורמי סיכון עיקריים
הגורמים שמעלים את הסיכוי לחלות במחלת לב כלילית מתחלקים לכאלו שניתן להפחיתם, דוגמת עישון או תזונה לקויה ולכאלו שלא ניתן לשנות, כמו גיל. ככל שיותר גורמי סיכון באים לידי ביטוי אצל פרט מסוים, כך עולה הסיכוי לחלות במחלת לב כלילית.
גורמי הסיכון העיקריים הם:
- גיל.
- היסטוריה משפחתית של תעוקת חזה או התקף לב.
- רמות גבוהות של כולסטרול "הרע" בדם.
- יתר לחץ דם.
- עישון.
- סוכרת.
- השמנה.
- היעדר פעילות גופנית מספקת.
גיל
עם הגיל הסיכוי לחלות במחלת לב כלילית עולה.
בגברים הסיכוי לחלות במחלת לב עולה לאחר גיל 45 ובנשים לאחר גיל 55.
היסטוריה משפחתית של תעוקת חזה או התקף לב
הסיכוי לפתח מחלת לב כלילית וטרשת עורקים עולה כאשר יש אב או אח שעברו תעוקת חזה או התקף לב לפני גיל 55, או אם או אחות שעברו תעוקת חזה או התקף לב לפני גיל 65.
כולסטרול
כולסטרול הוא חומר שומני שמיוצר באופן טבעי בגוף בעיקר בכבד. מזונות מן החי כגון בשר כבש ובקר, ביצים, חמאה, גבינה וחלב מלא מהווים מקור נוסף לכולסטרול.
הגוף זקוק לכולסטרול. הוא משתמש בו כדי ליצור הורמונים, ויטמין D וחומרים המסייעים בעיכול המזון (מלחי מרה). בנוסף מהווה הכולסטרול מרכיב חיוני בקרום התא של כל תאי הגוף. עם זאת, רמה גבוהה מדי של כולסטרול בדם עלולה להשפיע לרעה על הבריאות עקב עלייה בסיכון לטרשת עורקים ובעקבותיו להתקף לב ושבץ מוחי.
הדם הוא מימי בשעה שכולסטרול הוא חומר שומני ועל כן לא ניתן להמיס את הכולסטרול בדם. לכן, כדי שהכולסטרול יוכל לנוע בזרם הדם אל רקמות הגוף יש צורך לקשור אותו לנשאים מיוחדים המכונים ליפופרוטאינים.
שני הסוגים העיקריים של ליפופרוטאינים הם אלו בעלי הצפיפות הנמוכה(LDL) ואלו בעלי הצפיפות הגבוהה (HDL) ולכול אחד מהם תפקיד שונה.
ה-LDL מוביל כולסטרול מהכבד אל רקמות הגוף מקום שם ינוצל, ואילו ה-HDL מוביל כולסטרול מרקמות הגוף בחזרה אל הכבד, לשם פירוקו או הפרשתו מהגוף.
כאשר יש עודף של כולסטרול ה-LDL, הוא עלול לשקוע בדפנות העורקים הכליליים, לגרום להיצרותם ועל כן מכונה "הכולסטרול הרע". מאידך, כולסטרול ה- HDL מרחיק כולסטרול מדפנות העורקים ולכן רמות גבוהות של HDL בדם אינן מהוות גורם סיכון. למעלה מזאת, ככול שרמת ה- HDL גבוהה יותר כך פוחת הסיכון למחלת לב כלילית ועל כן הוא מכונה "הכולסטרול הטוב". רמה נמוכה של HDL היא גורם סיכון לטרשת עורקים.
יתר לחץ דם
יתר לחץ דם עלול לגרום לנזק ישיר לדפנות העורקים ולכן אצל אנשים בעלי יתר לחץ דם הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית גבוה יותר.
יתר לחץ דם מוגדר כלחץ דם סיסטולי מעל mmHg 140 או כלחץ דם דיאסטולי מעל mmHg 90.
בגלל שיתר לחץ דם לא גורם לסימפטומים ואנשים לא יודעים שקיים אצלם בעיה, הוא מכונה "הרוצח השקט". חשוב לבדוק את לחץ הדם במסגרת הבדיקות התקופתיות.
עישון
עישון הוא בין שלושת הגורמים העיקריים המובילים למחלת לב כלילית.
בעשן הסיגריות נמצאים מעל 4000 חומרים כימיים וביניהם הניקוטין וחד-תחמוצת הפחמן שמעלים את קצב הדופק ואת צריכת החמצן בשריר הלב, כך שנוצר עומס יתר על הלב וכן מעלים את הסיכוי להיווצרות קרישי דם.
חומרים נוספים המצויים בעשן הסיגריות עלולים לגרום לנזק לדפנות העורקים הכלילים ובסופו של תהליך לטרשת עורקים. העישון מעלה את רמת כולסטרול ה-LDL בדם ומוריד את רמת כולסטרול ה-HDL.
גם לא מעשנים הנמצאים בסביבת מעשנים שואפים לריאותיהם את עשן הסיגריות (עישון פסיבי) ונחשפים במידה לא מבוטלת לסיכוני העישון.
ניתן לייחס כ- 20% ממקרי המוות ממחלת לב כלילית לעישון.
סוכרת
אצל חולי סוכרת קיים סיכון כפול לפתח מחלת לב כלילית בהשוואה לאדם ללא סוכרת.
השמנה
עודף משקל הוא גורם סיכון למחלת לב כלילית.
עודף משקל מוגדר כ- BMI גבוה מ- 25 באנשים עד גיל 40, ו- BMI גבוה מ- 27 באנשים מעל גיל 40. השמנת יתר מוגדרת כ- BMI גבוה מ- 30.
גם לפיזור השומן בגוף יש חשיבות. נמצא קשר בין השמנה באזור הבטן (בהיקף המותניים), הן אצל גברים, והן אצל נשים, לבין שכיחות מוגברת של מחלת לב כלילית.
השמנת יתר מלווה פעמים רבות בנטייה ללחץ דם גבוה, אי-סבילות לסוכר (ואף סוכרת ממש) ורמה גבוהה של כולסטרול ה- LDL בדם. כמו כן השמנת יתר משקפת אורח חיים לא בריא.
היעדר פעילות גופנית
קיים קשר סיבתי הדוק בין פעילות גופנית סדירה (בעיקר פעילות אירובית) לבין הפחתת משקל, הורדת לחץ דם גבוה, הורדת ערכים של כולסטרול רע, העלאת ערכים של כולסטרול טוב, איזון רמות הסוכר.
אבחון
יש מספר בדיקות שאיתם ניתן לאבחן מחלת לב כלילית:
- צנתור לב אבחוני
- אלקטרוקרדיוגרם (א.ק.ג.)
- הדמיית תהודה מגנטית (MRI)
- מיפוי לב
צנתור לב אבחוני
צנתור לב אבחוני מספק מידע מדויק ומפורט לגבי תפקוד הלב ומאפשר זיהוי אזורי חסימה והצרויות בעורקים הכליליים.
הפעולה מתבצעת באמצעות החדרת צנתר (צינורית דקה, ארוכה וגמישה בקוטר של כ-2 מ"מ) לתוך הגוף, דרך עורק המפשעה או דרך היד תחת הרדמה מקומית. המצנתר מכוון את הצנתר אל כלי הדם הכליליים. חומר הניגוד שמוזרק לתוך הצנתר מאפשר הדגמה של כלי הדם הכליליים על-ידי צילומי רנטגן. כך אפשר לאמוד את קוטר עורק הכלילי ואת היקף ההיצרות.
צנתור לב הוא הליך יחסית בטוח, ונדיר מאד שיש סיבוכים רציניים. הסיכוי להתקף לב, שבץ מוחי או מוות בעקבות צנתור לב מעורך כאחד או שניים לכל אלף צנתורים. קיים סיכוי לתופעות לוואי קלים כגון:
- תחושה מוזרה בעת זריקת חומר הניגוד
- דימום קל עם הסרת הצנתר
- חבורה במפשעה או ביד
אלקטרוקרדיוגרם (א.ק.ג.)
אלקטרוקרדיוגרם (א.ק.ג.) רושם את פעילות החשמלית של הלב. בא.ק.ג. הסטנדרטי מניחים 12 אלקטרודות בידיים, רגליים ובחזה. האלקטרודות מחוברות למכשיר הא.ק.ג. שרושם את פעילות החשמלית של כל פעימת לב. המבחן מהיר מאד ולא מכאיב.
ניתן לבצע את הבדיקה בעת מאמץ גופני (אופני כושר או צעידה על מסלול הליכה) על מנת להעלות את הדופק מאחר שלעיתים לא ניתן לאבחן את הבעיה בעת מנוחה. תוך כדי הגברת הדופק מבוצעים תרשימי א.ק.ג. חוזרים, במטרה לזהות שינויי א.ק.ג. המעידים על מצוקה בלב הנובעת מטרשת בעורקים הכליליים.
מיפוי לב
מיפוי לב מבוסס על שימוש בחומר רדיואקטיבי כמו תאליום או טכנציום. חומרים אלו המוזרקים לגוף במהלך הבדיקה חודרים לשריר הלב כאשר הוא תקין ולא מצליחים לחדור באותה מידה כאשר השריר פגום. מידת הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת על ידי החומרים שהוזרקו נמדדת באמצעות מצלמה מיוחדת. אזורים הפולטים מעט קרינה או כלל לא מעידים על בעיה.
אפשר לבצע את המיפוי במנוחה ובמצב מאמץ. לאנשים שאינם מסוגלים לבצע מאמץ, ניתן להזריק תרופה שמגבירה את פעילות הלב.
השיטה בטוחה ואין כל סכנה בחומרים הרדיואקטיביים.
בדיקת דם
ניתן למדוד את רמת הכולסטרול בדם על-ידי בדיקת דם. לפני הבדיקה חשוב לשמור על צום של לפחות 12 שעות כדי שלמזון לא יהיה השפעה על תוצאות הבדיקה.
הבדיקה תיתן את רמת ה LDL, כולסטרול הרע, ורמת ה HDL, כולסטרול הטוב.
חשוב לעשות את הבדיקה אם:
- אתם מעל גיל 40
- יש לכם היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית
- יש לכם לחץ דם גבוה או סוכרת
- יש לכם עודף משקל
טיפול
לא ניתן לרפא מחלת לב כלילית, אבל בשנים האחרונות ניתן לטפל בה ביעילות יותר כתוצאה מפיתוח של תרופות חדשות ושיפור בטיפולים הכירורגיים. עם הטיפול הנכון ניתן להפחית את הסימפטומים ולשפר את תפקוד הלב.
הטיפולים כוללים תרופות המרחיבות את העורקים הכליליים ותרופות המפחיתות את תצרוכת החמצן של הלב; תרופות שמונעות היווצרות קרישי דם בעורקים הכליליים; שיפור זרימת הדם בעורקים הכליליים על ידי הרחבת האזור המוצר בעורק בעזרת ניפוח בלון; ניתוח מעקפים שמטרתו לעקוף את האזורים המוצרים בעורקים הכליליים.
תרופות
קיים מבחר של תרופות לשימוש במחלת לב כלילית. הרופא יבחר את התרופה הכי מתאימה לחולה על- סמך הנסיבות והצרכים הספציפיים של אותו החולה.
התרופות בשימוש יומיומי שייכות לקבוצות הבאות :
הניטרטים (ניטרוגליצרין)
הניטרטים, לדוגמא ניטרוגליצרין, מרחיבים את כלי הדם, ובכך מאפשרים יותר דם לעבור דרכם ומורידים את העומס על הלב.
ניתן לתת תרופות אלו בתרסיס או כדור תת לשוני, בכדורים לבליעה וגם לתוך הוריד. לניטרטים יש תופעות לוואי כמו כאבי ראש, סחרחורת, וירידה בלחץ הדם.
הסטטינים
רמה גבוהה של כולסטרול הרע (LDL) עלולה לגרום להצטברות של רבדים על הדפנות הפנימיים של עורקים הכליליים.
הסטטינים מורידים את רמת הLDL בדם על-ידי חסימת היווצרות הכולסטרול וסילוק הכולסטרול מהדם.
תרופות לדילול הדם
תרופות כמו אספירין ווארפארין (קומדין) מדללים את הדם ומונעים היווצרות קרישי דם.
הבעיה העיקרית עם תרופות הפועלות כנגד יצירת קרישי דם היא הסיכון של דימום יתר.
הווארפארין הוא חומר חזק יותר מאספירין, וסכנת הדימום עמו גבוהה יותר. בגלל שמינון האופטימאלי של הווארפארין משתנה מחולה לחולה, ואף אצל אותו החולה (הוא מושפע בין השאר מתזונה, תרופות נוספות, ותוספי מזון), קשה לרופא לקבוע איזה מינון לרשום. לכן יש לנתר את פעילות הווארפארין לעתים קרובות על ידי בדיקת דם המודדת את קצב קרישת הדם. לפי תוצאות הבדיקה נקבע המינון האופטימאלי.
חוסמי בטא
חוסמי בטא משמשים למניעת תעוקת חזה ולטפל בלחץ דם גבוה. הם מורידים את עוצמת ומהירות ההתכווצות הלב ובכך מפחיתים את העומס על הלב. הם גם משפרים את זרימת הדם ללב.
לא ניתן להשתמש בחוסמי בטא בחולי סוכרת ואסתמה.
טיפולים כירורגיים
צנתור לב טיפולי
צנתור לב טיפולי מבוצע באלפי חולים כל שנה בבתי חולים בארץ ובעולם. הוא נעשה בדרך כלל כהמשך ישיר לצנתור האבחוני.
בשיטה זו מצמידים בלון לקצה הצנתר. כשהצנתר מגיע להיצרות או לחסימה בעורק הבלון, מנפחים את הבלון, והוא שובר את הרובד הטרשתי ודוחס אותו לדפנות כלי הדם.
אחת הבעיות המרכזיות של הפרוצדורה הזאת היא חסימה מחדש של העורק תוך פרק זמן קצר. על מנת להפחית את הסיכוי לחסימה מחודשת, מתבצע שימוש בתומכן (סטנט).
תומכן הוא גליל רשת מתכתי דק ביותר, המורכב על הבלון שבקצה הצנתר. כשמנפחים את הבלון, התומכן נפתח, נצמד לדופן העורק, ונשאר במקום לאחר הסרת הצנתר.
בשנים האחרונות פתחו תומכנים המשחררים לאט חומר שמאט עוד יותר את קצב היווצרות הסתימה מחדש.
הרחבת העורק בעזרת בלון ושילוב תומכנים ותרופות, היא שיטת הטיפול הנפוצה ביותר, והיא מיושמת ב-90 אחוזים מהמטופלים.
ניתוח מעקפים
בניתוח מעקפים משתילים כלי דם העוקפים את אזור ההיצרות בעורק הכלילי. בדרך כלל יוצרים את המעקפים מוורידים (בעיקר מרגליים) או מעורקי השדיים הפנימיים.
בניתוח פותחים את בית החזה. פעילות הלב והריאות מופסקת ואת מקומה תופסת מכונת לב – ריאה. המנתח מחבר את המעקפים ולאחר מכן מחזיר את הלב והריאות לתפקוד מלא ובית החזה נסגר בחזרה.
הניתוח, שבדרך כלל נמשך 6-3 שעות, מתבצע בהרדמה כללית.
מניעה
שמירה על רמות נמוכות של LDL, כולסטרול הרע, ורמות גבוהות של HDL, כולסטרול הטוב, היא אחת הדרכים הטובות ביותר להימנע ממחלת לב כלילית.
אפשר לשמור על רמות כולסטרול אופטימאליות על-ידי:
דיאטה מאוזנת ובריאה
חשוב להמעיט בצריכת שומן רווי, סוכר ומלח, ולהגדיל את צריכת הירקות, פירות, דגנים, ושומן חד-בלתי רווי (למשל שמן זית).
דגים כמו דגי מלוח, סרדינים, סלמון, וטונה מכילים שומנים טובים שעשויים להקטין את הסיכוי להיווצרות קרישי דם. ירקות, פירות, ודגנים מכילים ויטמינים נוגדי חמצון שעשויים לצמצם את הפעלת ה LDL בתהליך טרשת העורקים. מאכלים כמו שעועית, אפונה, עדשים ושיבולת שועל מכילים סיבים תזונתיים שמסייעים להוריד את רמות ה-LDL.
פעילות גופנית
פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות ביום ובתדירות של לפחות שלוש או ארבע פעמים בשבוע תורמת לשיפור כושר הגופני והבריאות. פעילות גופנית מעלה את רמות ה HDL ומורידה את רמות ה LDL. בנוסף היא עוזרת לשמירה על משקל הגוף,ולהורדה של מתח נפשי.
שמירה על משקל הגוף
תבררו אצל הרופא מהו משקל האופטימאלי שלכם.
הפסקת עישון
הפסקת עישון מקטינה את הסיכוי לחלות במחלת לב כלילית.
נטילת תרופות להורדת כולסטרול
קיים מבחר של תרופות להורדת רמות הLDL. התרופות ניתנות לחולים עם מחלת לב כלילית וגם לחולים בלי מחלת לב כלילית אבל עם רמות גבוהות של כולסטרול, לחץ דם גבוה או היסטוריה משפחתית של מחלות לב.
חשוב מאד לנטול את התרופות לפי הוראות הרופא.
בנוסף לצעדים אלו לשמור על רמות כולסטרול אופטימאליות, חשוב לחולים עם לחץ דם גבוה לשמור על לחץ דם תקין על-ידי דיאטה מאוזנת ופעילות גופנית, ועם יש צורך, על-ידי נטילת תרופות המורידות לחץ דם.
דיאטה מאוזנת ופעילות גופנית גם יעזרו לחולי סוכרת לאזן את מחלתם.
