16 דצמבר 2018 ח' טבת תשע"ט
מעודכן לתאריך  06.07.2011  באדיבות ה 

אנמיה עקב חוסר בברזל - מידע רפואי

Anemia (Anaemia), Iron Deficiency
מעודכן לתאריך  06.07.2011  באדיבות ה 

מבוא לאנמיה עקב חוסר בברזל

אנמיה נגרמת בעקבות ירידה במספר תאי הדם האדומים בגוף או ברמת ההמוגלובין בדם.
מבחינים בין סוגים שונים של אנמיה הנגרמים עקב סיבות שונות. אנמיה עקב חוסר בברזל היא השכיחה ביותר ונגרמת כאשר פוחת מספר תאי הדם האדומים עקב חוסר בברזל בגוף, הנחוץ לצורך ייצורם. סוגים אחרים של אנמיה נגרמים עקב חוסר בויטמין B12 או בחומצה פולית. סימפטומים אופייניים לאנמיה עקב חוסר בברזל כוללים עייפות, תשישות ותחושת כבדות.

רכיבי נוזל הדם

הדם מכיל את נוזל הפלסמה שבתוכו שלושה סוגי תאים:
  • תאי דם לבנים המהווים חלק ממערכת החיסון של הגוף ומגנים עליו מפני זיהומים.
  • תאי דם אדומים הנושאים חמצן באמצעות המוגלובין.
  • טסיות הדם המסייעות בקרישת הדם.
 
תאי הדם האדומים מיוצרים במוח העצם. זהו חומר ספוגי הנמצא במרכז העצמות. כל יום נוצרים מיליוני תאי דם אדומים המחליפים תאים ותיקים שהתפרקו. רכיבים מהמזון כגון ברזל וויטמינים חיוניים לתפקודו התקין של מוח העצם וליצירת המוגלובין. ברזל נמצא בבשר, בפירות יבשים ובחלק מהירקות.
המוגלובין הוא חלבון הנמצא בכדוריות הדם האדומות. המוגלובין נושא חמצן מהריאות לכלל אזורי הגוף, רקמותיו ואיבריו ומחזיר אליהן פחמן דו חמצני. כאשר חסר ברזל פוחתת כמות ההמוגלובין הזמין ולכן נפגעת אספקת החמצן הנדרשת לאיברים ולרקמות הגוף.
אנמיה עקב חוסר בברזל שכיחה בקרב נשים פוריות מאחר שהן הווסת והן הריון גורמים לחוסר בברזל. בגיל המעבר שכיחה התופעה אצל אחת מכל 20 נשים. שכיחות התופעה דומה אף בקרב גברים (1 מכל 20).
בנוסף, אנמיה עקב חוסר בברזל היא מצב נפוץ בקרב תינוקות וילדים. מכיוון שברזל הוא מרכיב חיוני בתקופת הגדילה, חשוב לאבחן ולטפל באנמיה בגילאים מוקדמים לצורך התפתחות תקינה.
למידע נוסף על אנמיה בקרב תינוקות וילדים >
לאחר קביעת האבחנה ידרש מטופל הלוקה באנמיה למעקב מדי מספר חודשים לצורך ניטור רמות הברזל בדמו. במקרים מסוימים תידרשנה בדיקות נוספות על מנת לברר את הגורם למצב. אצל גברים הגורם השכיח ביותר לאנמיה הוא דימום ממערכת העיכול (בדרך כלל בקיבה או במעי) המחייב קבלת טיפול רפואי מתאים.
אנמיה עקב חוסר ברזל תטופל באמצעות נטילת תוספי ברזל לצורך השלמת מאגריו בגוף. בדרך כלל מדובר בטיפול יעיל מאד ונטול סיבוכים חמורים.
 

סימפטומים

סימפטומים אופייניים של אנמיה עקב חוסר בברזל

הסימפטומים השכיחים ביותר של אנמיה עקב חוסר בברזל כוללים:
  • עייפות.
  • תשישות ותחושת כבדות (חוסר אנרגיה).
  • קוצר נשימה.
  • דפיקות לב ודופק לא סדיר.
 
כמו כן יתכנו סימפטומים כגון:
  • כאב ראש.
  • טינטון.
  • שינויים בחוש הטעם.
  • 'פיקה' (הפרעה נפשית המתבטאת בחשק לאכול מוצרים שאינם מזון דוגמת קרח, נייר או חמר).
  • רגישות בלשון.
  • גרד.
  • קשיי בליעה.
 

שינויים במראה החיצוני

יתכנו שינויים במראה החיצוני לרבות:
  • גוון עור חיוור.
  • לשון חלקה באופן יוצא דופן.
  • כיבים בפינות הפה.
  • ציפורניים יבשות ומתפוררות.
  • ציפורניים שצורתן קעורה.
 
מרבית האנשים הלוקים באנמיה עקב חוסר בברזל יחושו רק חלק מהסימפטומים. לדוגמה, חלקם יסבלו מקוצר נשימה לאחר עליה מהירה במדרגות.
חומרת הסימפטומים תלויה בקצב התפתחות האנמיה. אנמיה הנגרמת על ידי מצב מתמשך (כרוני) הכרוך באובדן דם איטי וממושך (כפי שגורם, לדוגמה, כיב קיבה) תתבטא במעט סימפטומים שיתפתחו בהדרגה ולאורך זמן.
 

גורמים

גורמים לאנמיה עקב חוסר בברזל

מצב זה נגרם עקב חוסר בברזל בגוף. חוסר בברזל בגוף עלול להיגרם עקב מספר רב של סיבות.

איבוד דם ממערכת העיכול

מערכת העיכול אחראית על עיכול המזון בגוף וכוללת את הקיבה והמעיים. דימום בקיבה או במעי הוא הסיבה הנפוצה ביותר לאנמיה עקב חוסר בברזל אצל גברים ואצל נשים בגיל המעבר.
תיתכנה סיבות שונות לדימום ממערכת העיכול לרבות:

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs)

נטילת מינון גבוה של תרופות ממשפחה זו לאורך זמן עלול לגרום לדימום בקיבה. התרופות איבופרופן ואספירין משתייכות לקבוצה זו.
כאשר קיים חשד שטיפול בתרופות אלו גורם לדימום בקיבה ינתן טיפול חלופי באמצעים תרופתיים אחרים שמזיק פחות למערכת העיכול. עם זאת אין להפסיק נטילת טיפול תרופתי מבלי להתייעץ תחילה עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

כיב קיבה

באופן תקין מופרשת חומצה בקיבה על מנת לסייע לתהליך העיכול. לעיתים עלולה חומצה זו לפגוע בדופן הקיבה, לפצוע אותה ולגרום להתפתחות כיב. כיב קיבה עלול לגרום לדימום מדופן הקיבה שיתבטא בהקאת דם או בצואה דמית אם כי כיב שמדמם לאיטו עשוי להיות נטול סימפטומים. בשני המקרים, עם הזמן, תתפתח אנמיה עקב חוסר בברזל.

סרטן

במקרים נדירים עלול דימום ממערכת העיכול להיגרם על ידי גידול סרטני בקיבה או במעי הגס. סרטן המעי הגס היא המחלה הממארת השניה בשכיחותה במדינת ישראל ומכאן חשיבות הבירור לגורם לאנמיה עקב חוסר בברזל.
במידה שקיים חשש שאנמיה נגרמת עקב גידול סרטני יפנה הרופא את המטופל לבדיקת רופא מומחה במחלות מערכת העיכול (רופא זה נקרא גסטרואנטרולוג). אבחון מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה ממחלת הסרטן.

אנגיודיספלזיה (Angiodysplasia)

דימום ממערכת העיכול עלול להיגרם עקב מצב זה המאופיין בהתפתחות בלתי תקינה של כלי דם ברירית מערכת העיכול ובנגעים לאורכה.

גורמים לאנמיה עקב חוסר בברזל אצל נשים

הריון ודימום ווסתי הם גורמים שכיחים לאנמיה עקב חוסר בברזל בקרב נשים בגיל הפוריות.

דימום ווסתי

בדרך כלל אך ורק נשים הסובלות מדימום ווסתי מוגבר תפתחנה אנמיה עקב חוסר בברזל. מצב זה מכונה 'מנורגיה'.

הריון

אנמיה עקב חוסר בברזל היא תופעה שכיחה מאד בקרב נשים הרות. במהלך ההריון נדרשת כמות גדולה של ברזל על מנת לספק את צרכי העובר. נשים רבות זקוקות לתוספי ברזל במהלך ההריון, בפרט החל מהשבוע ה- 20 להריון.

ספיגה לקויה ממערכת העיכול

יתכנו מצבים רפואיים המתבטאים בירידה בספיגתם של רכיבים חיוניים מהמזון כגון:
  • מחלת צליאק הגורמת נזק לדופן המעי הדק ולהפרעה בספיגתם של חומרי מזון מסוימים.
  • ניתוח כריתת קיבה כאמצעי לטיפול בסרטן הקיבה.
 

תזונה

רק במקרים נדירים מאוד תתפתח אנמיה עקב חסרים תזונתיים. קשישים וטבעונים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח אנמיה עקב חוסר בברזל ולכן רצוי שיפנו לייעוץ תזונתי.
נשים הרות צריכות להקפיד על תזונה עתירה בברזל על מנת למנוע התפתחות אנמיה. במידת הצורך יטופלו נשים הרות באמצעות תוספי ברזל.

גורמים נוספים

מצבים רפואיים נוספים עלולים לגרום לאיבוד דם ולהתפתחות אנמיה עקב חוסר בברזל לרבות:
  • מחלות הגורמות לדלקת במערכת העיכול כגון מחלת קרוהן או דלקת המעי הגס (קוליטיס).
  • דלקת ושט (אזופגיטיס) הנגרמת עקב חדירת חומצה מהקיבה במעלה הושט (תופעה המכונה ריפלוקס).
  • תרומת דם. תרומה לעתים קרובות או תרומת כמות גדולה מאד של דם עלולה לגרום לאנמיה.
  • טראומה. תאונה קשה ופציעה עלולות לגרום לאיבוד דם משמעותי ולאנמיה.
  • דימום מהאף (במקרים נדירים בלבד).
  • דם בשתן (המטוריה) העלול להיות סימפטום לסרטן בשלפוחית השתן.
 

אבחון

אבחון אנמיה עקב חוסר בברזל

יש לפנות לבדיקת רופא במידה שמתפתחים סימפטומים העלולים להצביע על אנמיה עקב חוסר בברזל. בדיקת דם פשוטה תאשר או תשלול את האבחנה. על מנת לאתר את הגורם לאנמיה יערוך הרופא המטפל בדיקה גופנית מקיפה ויפנה את המטופל לבדיקות נוספות בהתאם לצורך.

בדיקות דם

ניתן לאבחן אנמיה עקב חוסר בברזל באמצעות ספירת דם המאפשרת מדידה כמותית של כלל רכיבי הדם לרבות המוגלובין ותאי דם אדומים. אצל מטופלים הלוקים באנמיה עקב חוסר בברזל:
  • רמת ההמוגלובין תהיה נמוכה מהתקין.
  • כמות תאי הדם האדומים תהיה נמוכה מהתקין.
  • תאי הדם האדומים יהיו קטנים מהתקין וצבעם עלול להיות חיוור.
 
כמו כן תימדד רמת הפריטין. פריטין הוא חלבון הקושר ברזל למטרת אגירתו בגוף. רמות נמוכות של פריטין משמעותן שלא נאגר די ברזל בגוף ולכן תתפתח אנמיה עקב חוסר בברזל.

ויטמין B12 וחומצה פולית

תיתכן אנמיה עקב חוסר בויטמין B12 או בחומצה פולית. כאשר קיים חשד למצב זה ניתן למדוד את רמתם של רכיבים אלו, בנוסף לרמת הברזל, בדם. חומצה פולית וויטמין B12 חיוניים לייצור תקין של תאי דם אדומים.
אנמיה עקב חוסר בויטמין B12 או בחומצה פולית שכיחה בעיקר בקרב אנשים לאחר גיל 75.

בירור הגורמים

כחלק מתהליך הבירור יתשאל הרופא את המטופל לגבי אורח חייו ועברו הרפואי. סדרת השאלות תכלול נושאים כגון:
  • תזונה. האם תזונתו של המטופל מכילה כמות מספקת של ברזל?
  • תרופות. האם המטופל נוטל תרופות שעלולות לגרום לדימום ממערכת העיכול?
  • המחזור החודשי. הרופא יברר אם המטופלת סובלת מדימום ווסתי מוגבר שעלול לגרום לאנמיה עקב חוסר בברזל.
  • עבר משפחתי. האם קרובי משפחה מדרגה ראשונה סובלים אף הם מאנמיה או מדימום ממערכת העיכול?
  • תרומת דם ונטיה לדימום. הרופא יברר האם המטופל תורם דם בקביעות או שמא הוא סובל מדימום יתר.
  • מצבים רפואיים אחרים. האם המטופל חלה לאחרונה או שסובל ממצב רפואי אחר שעלול לגרום להתפתחות אנמיה?
 

בדיקה גופנית

על מנת לאשר או לשלול מצבים רפואיים שעלולים לגרום לאנמיה יבצע הרופא בדיקה גופנית, ובפרט במקרים בהם לא נמצא גורם ודאי לתופעה. במסגרת הבדיקה ימשש הרופא את אזור הבטן על מנת לברר אם קיימת רגישות שעלולה להצביע על דימום ממערכת העיכול. כמו כן יחפש אחר סימנים העלולים להעיד על מחלת לב דוגמת נפיחות בקרסוליים.

בדיקה רקטלית

בדיקה רקטלית (בדיקה של אזור פי הטבעת והחלחולת) תבוצע על מנת לאבחן האם קיימת בעיה רפואית במערכת העיכול התחתונה העלולה לגרום לדימום.
במהלך הבדיקה יחדיר הרופא אצבע (מכוסה בכפפה ומרוחה בחומר מסכך) לפי הטבעת על מנת שיוכל למשש את האזור ולאתר מצבים חריגים.
אף שהבדיקה עלולה לגרום למבוכה מדובר בבדיקה שגרתית. הבדיקה אינה כרוכה בכאב אך עלולה לגרום לאי נוחות. במהלך הבדיקה עשוי המטופל לחוש בתזוזת המעיים.

בדיקה גינקולוגית

כחלק מתהליך הברור נהוג לבצע בדיקה גינקולוגית לנשים כאשר יש חשד שהגורם לאנמיה הוא דימום ווסתי מוגבר. בדיקה זו מבוצעת על ידי גינקולוג (רופא מומחה ברפואת נשים).
מהלך הבדיקה יבחן הרופא את אברי המין החיצוניים ויחפש אחר סימנים לדימום או לזיהום. בנוסף תבוצע בדיקה פנימית של אברי מערכת הרבייה במהלכה יחדיר הרופא את אצבעותיו (כשהן מכוסות בכפפה ומרוחות בחומר מסכך) לנרתיק על מנת לבדוק האם השחלות או הרחם רגישים או מוגדלים.

הריון

אנמיה עקב חוסר בברזל היא מצב שכיח מאד בהריון ובדרך כלל אינו דורש בירור אלא אם רמת ההמוגלובין של האישה ההרה נמוכה במיוחד או שקיימים סימפטומים המרמזים כי האנמיה התפתחה עקב גורמים אחרים המחייבים בירור נוסף.

בדיקות נוספות

כאשר מאובחנים הממצאים הבאים יפנה הרופא את המטופל לבדיקת גסטרואנטרולוג )רופא מומחה במחלות מערכת העיכול):
  • ממצא חריג בבדיקה הרקטלית.
  • אנמיה המלווה בירידה חדה או לא מוסברת במשקל.
  • אנמיה אצל אישה בגיל המעבר שרמת ההמוגלובין שלה נמוכה מאוד.
 
קיימת חשיבות רבה לבדיקת המומחה בגסטרואנטרולוגיה מאחר שבמקרים נדירים, דימום ממערכת העיכול עלול להצביע על גידול סרטני. אבחון מוקדם מאפשר קבלת טיפול יעיל ומהיר ומגביר את סיכויי ההחלמה והריפוי.

טיפול

טיפול באנמיה עקב חוסר בברזל

נהוג לטפל באנמיה עקב חוסר בברזל באמצעות מתן תוספי ברזל כדי למלא את מאגרי הברזל החסרים בגוף. רצוי לערוך שינויים באורח החיים ובתזונה על מנת למנוע הישנות או החמרה.

תוספי ברזל

כדי להשיב את הברזל בגוף לרמתו התקינה ירשום הרופא תוסף ברזל. התוסף השכיח ביותר הוא המלח ברזל סולפאט (Ferrous sulphate) הנלקח במתן דרך הפה פעמיים עד שלוש פעמים ביום.
רוב האנשים לא יסבלו מתופעות לוואי אך במקרים מסוימים עלול המלח (ברזל סולפאט) לגרות את מערכת העיכול ולגרום לבחילה, הרגשה רעה, כאב בטן, צרבת, עצירות או שלשול. שימוש בתוספי ברזל גורם לצואה שחורה.
לאחר תקופת הסתגלות לתוסף שוככות בדרך כלל תופעות הלוואי. נטילה של תוסף הברזל עם הארוחה או מיד לאחריה עשויה לצמצם את חומרת תופעות הלוואי.
במידה שתופעות הלוואי אינן חולפות או משתפרות עשוי הרופא להקטין את המינון או להחליף את התוסף למלח אחר של ברזל דוגמת ברזל גלוקונאט (Ferrous gluconate). תוסף זה גורם לפחות תופעות לוואי מאחר שהוא מכיל ריכוז נמוך יותר של ברזל. מנגד עלול לחלוף יותר זמן עד שהברזל בגוף ישוב לרמתו התקינה.
  • חשוב מאוד לשמור את תוספי הברזל הרחק מהישג ידם של ילדים קטנים. מינון יתר של ברזל אצל ילדים עלול להיות רעיל ואף קטלני.
 

יעוץ תזונתי

אם הגורם לאנמיה הוא תזונה דלה בברזל ימליץ הרופא על דרכים להעשרת התזונה. מזונות עתירי ברזל כוללים:
  • ירקות בעלי עלים בצבע ירוק כהה (לדוגמה, תרד).
  • לחם מועשר בברזל.
  • שעועית.
  • אגוזים.
  • בשר.
  • משמש.
  • שזיפים מיובשים.
  • צימוקים.
 
מזונות מסוימים ואף תרופות עלולים לפגוע ביכולת ספיגת הברזל בגוף. אלו כוללים:
  • קפה ותה.
  • דגנים מלאים.
  • סידן (הנמצא במוצרי חלב).
  • תרופות נוגדות חומצה (המסייעות לקשיי עיכול).
  • מעכבי משאבת מימן (לדוגמה, אומפרדקס) המשפיעים על כושר ייצור החומצה בקיבה.
 
חשוב לכלול מזונות מכל קבוצות המזון על מנת להבטיח תזונה מאוזנת ובריאה. ניתן לקבל ייעוץ מתזונאית באשר לדרכים להעשרת התזונה בברזל.

טיפול בגורמים

בנוסף לטיפול באמצעות תוסף הברזל יטפל הרופא גם בגורם לאנמיה על מנת להבטיח שהמצב לא ישנה.
לדוגמה, אם שימוש בתרופה ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) גורם לדימום מהקיבה ישקול הרופא להחליף את התרופה באחרת על מנת להפחית את הסיכון לפגיעה בדופן הקיבה ולדימום.
דימום ווסתי מוגבר ניתן גם כן לטיפול בדרכים שונות, הן בעזרת תרופות והן בעזרת אביזרים פנימיים מיוחדים.

מעקב

2-4 שבועות לאחר תחילת הטיפול בתוסף הברזל תערך בדיקת דם חוזרת על מנת להעריך את מידת יעילות הטיפול. במידה שימצא שיפור יוזמן המטופל לביקורת נוספת, 2-4 חודשים לאחר מכן.
לאחר שרמות ההמוגלובין ותאי הדם האדומים חוזרות לערכים תקינים ימליץ בדרך הכלל הרופא על המשך נטילת התוסף למשך 3 חודשים נוספים, על מנת לוודא את חידוש מאגרי הברזל בגוף. לאחר מכן, כתלות בגורם לאנמיה, תופסק נטילת התוסף אך יבוצעו ביקורות חוזרות מדי 3 חודשים, במשך שנה.
אצל חלק מהמטופלים עלולות רמות הברזל לצנוח שוב, בפרט במצבים הבאים:
  • תזונה דלה בברזל.
  • הריון.
  • דימום ווסתי מוגבר.
 
במקרים אלו עשוי הרופא להמליץ על טיפול מתמשך בתוסף ברזל, בדרך כלל על ידי נטילת כדור אחד מדי יום. טיפול זה ימנע דלדול של מאגרי הברזל בגוף והתפתחות אנמיה עקב חוסר בברזל.
במידה שלא חל שיפור ברמת הברזל גם לאחר הטיפול יברר הרופא כיצד נוטל המטופל את התוסף והאם הוא מקפיד על נטילתו. חלק מהמטופלים נמנעים מנטילת תוסף הברזל עקב תופעות הלוואי שהוא גורם. אי נטילת התוסף מונעת שיפור במצב האנמיה.
במקרים בהם על אף נטילה נכונה של התוסף לא חל שיפור ברמת הברזל בדם יפנה הרופא את המטופל להמשך בירור אצל רופאים מומחים.
 

סיבוכים

סיבוכים של אנמיה עקב חוסר בברזל

במרבית המקרים לא יגרמו סיבוכים חמורים או ארוכי טווח. עם זאת עלולים חלק מהלוקים באנמיה עקב חוסר בברזל לחוש את השפעתה על חיי היום-יום שלהם. סיבוכים שכיחים כוללים:

עייפות

אנמיה עקב חוסר בברזל עלולה לגרום לעייפות, לתשישות, לירידה ברמת הפעילות והיעילות, לקושי להישאר ער ולקשיי ריכוז. חלק מהלוקים עלולים להתקשות לבצע פעילות גופנית כפי שנהגו בעבר.

פגיעה במערכת החיסון

מחקרים מלמדים כי אנמיה עקב חוסר בברזל עלולה לפגוע במערכת החיסון ולהפוך את הגוף פגיע יותר למחלות ולזיהומים.

מחלות לב וריאה

מבוגרים הלוקים באנמיה חמורה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלות לב וריאה דוגמת:
  • טכיקרדיה. הפרעת קצב המתבטאת בקצב לב מהיר מהתקין, העולה על 100 פעימות בדקה.
  • אי ספיקת לב. מצב הנגרם כאשר הלב אינו מזרים די דם לאברי הגוף.
 

הריון

נשים הרות הסובלות מאנמיה חמורה נמצאות בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים במהלך הלידה ולאחריה, לרבות דיכאון לאחר לידה.
קיימים מחקרים לפיהם תינוקות שנולדו לאמהות שסבלו מאנמיה במהלך ההריון נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מהסיבוכים הבאים:
  • פגות (היינו לידה לפני השבוע ה- 37 להריון).
  • משקל לידה נמוך.
  • בעיות ברמת הברזל אצל היילוד.
  • קשיי למידה ובעיות נפשיות.
 

זכויות חברי מכבי

טרם נערכה זכאות לערך זה. לבירור בנוגע לזכאויות הנוגעות לערך זה, יש לפנות למוקד מכבי ללא הפסקה.
מספר הטלפון: 3555* או 1700-50-53-53.