29 פברואר 2020 ד' אדר תש"פ
מעודכן לתאריך  17.08.2011 

הקפאת ביציות: הזכות לשימור פוריות לעתיד

דר' דן לוין, מומחה לרפואת נשים מיילדות ופוריות , דר' טל פלג-שולמן, PhD

התעברות טבעית בגיל צעיר היא עדיין הדרך המומלצת לשם לידת ילדים בריאים. יחד עם זאת שימור פוריות באמצעות הקפאת ביציות מאפשרת לאישה להחליט מתי להקים משפחה. ככל שהקפאת הביציות נעשית בגיל מוקדם יותר כך סיכויי ההצלחה להרות בעתיד מהביציות המוקפאות וללדת ילד בריא גבוהים יותר.
מעודכן לתאריך  17.08.2011 
שימור פוריות באמצעות הקפאת ביציות או הקפאת רקמת שחלה מאפשרת לאישה להחליט מתי להקים משפחה. ככל שהקפאת הביציות נעשית בגיל מוקדם יותר כך סיכויי ההצלחה להרות בעתיד מהביציות המוקפאות וללדת ילד בריא גבוהים יותר. הקפאת רקמת שחלה היא שיטה נוספת לשימור פוריות עליה נפרט בהמשך.


להלן כמה מקרים נפוצים ממרפאת נשים/פוריות:


ד', רווקה בת 32, פנתה למרפאה לאחר שלא הופיע מחזור (וסת) במשך 6 חודשים. בבדיקות דם ואולטרהסאונד אובחן שהשחלות לא מתפקדות כראוי. גיל 32 הינו גיל צעיר לתפקוד שחלתי ירוד, תופעה שמופיעה בד"כ סביב גיל 51 בממוצע. משמעות הממצאים הינה שתוחלת הפוריות של ד' כנראה קצרה באופן משמעותי מרוב הנשים, ויתכן וכבר ישנה בעית פוריות.
בנסיבות הללו עמדה ד' בפני החלטה. לנסות להרות כעת למרות שאינה בזוגיות להרות עם תורם זרע או בן זוג למטרת הורות משותפת או לשמר את פוריותה. לאחר לבטים רבים החליטה כי היא אינה מעוניינת להרות בשלב זה של חייה, אלא מעדיפה להתמקד בהתפתחותה האישית והמקצועית. את ההורות בחרה לדחות לשלב מאוחר יותר ועל מנת לשמר את יכולתה להרות בעתיד, כאשר תחפוץ בכך ופנתה להתייעץ על אפשרויות שימור פוריות.
 

מי יכולה להקפיא ביציות לטובת שימור הפוריות?

חוק הקפאת הביציות קובע שהחל מחודש ינואר 2011 יכולה כל אישה (נשואה, רווקה, גרושה, אם לילדים) בגילאי 30-41 להקפיא ביציות.
עד להחלתו של החוק אפשרות הקפאת הביציות היתה זמינה אך ורק משיקולים רפואיים לנשים שסובלות ממחלה קשה, נשים המועמדות או נמצאות בתהליך טיפול כימותרפי או קרינתי שעלולים לפגוע בשחלות ובכושר הפוריות - במקרים אלו הטיפול ניתן במסגרת סל הבריאות. לאחרונה (2018) נוספו לסל הבריאות טיפול שימור פוריות מסיבות נוספות וביניהן מחלות גנטיות הידועות כפוגעות בפוריות האישה, גידולים שפירים בשחלות המצריכים ניתוחים להסרתם שפוגעים לעיתים בתפקוד השחלה (אנדומטריוזיס/אנדומטריומה).

תהליך ההקפאה מאפשר שימור של הביציות לאורך זמן בלתי מוגבל. ככל שהקפאת הביציות נעשית בגיל צעיר יותר כך הסיכוי להרות בעתיד מהביציות המוקפאות וללדת ילד בריא גבוהים יותר. כיום החוק אינו מאפשר שימור פוריות באמצעות הקפאת ביציות, גם במימון עצמי, לנשים מתחת לגיל 30 אלא אם קיימת סיבה רפואית.

פוריות האישה

כשתינוקת נולדת קיימות בשחלות שלה מספר קבוע וסופי של ביציות, וזאת בניגוד לגבר המייצר תאי זרע במשך כל ימי חייו. עם השנים חלה ירידה הן בכמות הביציות והן באיכותן ולכן, ככל שאישה מתבגרת כך הסיכוי להרות ולהביא ילד בריא לעולם פוחת, איכות הביציות המוקפאות לעומת זאת אינה נפגעת גם לאחר 20 שנה.

נשים בשנות העשרים הן בעלות סיכוי גבוה להריון ולידת תינוק בריא בשל המספר הגדול ואיכותן של הביציות. עם הגיל חלה עליה במספר הביציות שאינן תקינות, תופעה הגורמת לירידה ביכולת להרות ולעלייה בשיעור ההפלות ועוברים הסובלים מבעיות בריאותיות קשות. מרבית הזוגות הצעירים המנסים להרות יצליחו בכך תוך שנה וחלקם יהרו בשנה השנייה או השלישית אך בגילאים אלו הסיכוי כל חודש להיריון המיוחל נמוך משמעותית וישנם זוגות שלא יהרו גם אז באופן טבעי. בין גיל 25 ל-35 פוחת כושר הפוריות של האישה במחצית ואילו בגיל 40 פוריותה של האישה היא מחצית מפוריותה בגיל 35.

בגילאי 31-40 הסיכוי להרות בכל חודש עומד על כ-15% בהשוואה ל-25% אצל נשים בשנות העשרים לחייהן. סיכוי זה קטן לכדי 5% לאחר גיל 40, כאשר במקביל חלה עליה תלולה בסיכון להפלה ולבעיות בריאותיות קשות לעוברים. הרוב המכריע (90%) של העוברים הנוצרים מביציות של נשים שגילן עולה על 40 אינם תקינים.

משמעות הדבר היא כי 6% מהנשים לאחר גיל 35 וכרבע מהנשים המנסות להרות לאחר גיל 38 לא יצליחו להכנס להריון, גם לאחר שלוש שנים של ניסיונות להרות באמצעות קיום יחסי מין, ויזדקקו לטיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF). לנשים לאחר גיל 45 סיכוי נמוך מ-1% להרות בשל גילן המתקדם, ולכן ברוב המקרים יושג הריון בגילאים אלו באמצעות תרומת ביצית מתורמת צעירה. אם נשים אלו היו מקפיאות את ביציותיהן כשהיו צעירות לא היו נזקקות לתרומה והיו יכולות להרות מהביציות שלהן.
 

שימור פוריות לתכנון הורות מאוחרת

הגיל הממוצע של נשים אמריקאיות שילדו את ילדם הראשון עלה מ-21 בשנת 1970 ל-25 בשנת 2006. ביפן ובשוויץ עלה גיל לידת הילד הראשון ל-29. במדינות מפותחות רבות בעולם חלה עליה פי 8 במספר הנשים שילדו את ילדם הראשון אחרי גיל 35, בהשוואה לנשים בשנת 1970.

בעקבות מגמה עולמית זו מתמודדות נשים רבות עם הקושי והאכזבה בעקבות נסיונות כושלים להרות בגילאים מתקדמים ומהצורך בטיפולי פוריות. מכאן הצורך לשמר את כושר הפוריות לעתיד, שעה שהאישה תרצה להרות ותוכל לממש זאת באמצעות ביציות שלה.
יותר ויותר נשים ממתינות עד שיחושו כי הן בשלות להורות טרם קבלת החלטה על לידת ילדים.

הקפאת עוברים או ביציות?

עד לעשור האחרון השיטה היחידה לשמר את פוריותן של נשים היתה באמצעות הקפאת עוברים. שיטה זו כרוכה בהפריית ביציות על ידי זרע והקפאת העוברים הנוצרים, עד למועד בו הזוג מחליט להרות.

גם כיום שיטה זו היא היעילה ביותר ובעלת סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר לשימור הפוריות. אבל שיטה זו מחייבת בן זוג או שימוש בזרע תורם או מציאת בן זוג למטרת הורות משותפת. בנוסף, העוברים שמוקפאים שייכים לשני בני הזוג ושימוש עתידי חייב הסכמה של שני בני הזוג - במידה והמטופלת תרצה להרות עם בן זוג חדש לא תוכל להשתמש בעוברים המוקפאים. התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפוריות שחלו בעשור האחרון מאפשרות כיום שימור פוריות באמצעות הקפאת ביציות שלא הופרו. עד לאחרונה, הסיכוי להרות מביציות שהוקפאו בגיל צעיר דומה או אפילו שווה לסיכוי להרות מעוברים מוקפאים.

מה סיכויי ההצלחה של שימור פוריות באמצעות הקפאת ביציות?

סיכויי ההצלחה של הקפאת הביציות תלוי בעיקר בגיל האשה בעת הקפאתן. דרושות בין 15-20 ביציות על מנת להשיג הריון לאחר הקפאת ביציות. החוק בישראל מאפשר הקפאה של עד 20 ביציות של 4 טיפולים של הוצאת ביציות מהשחלות והקפאה. האישה תהיה רשאית לבצע שימוש בביציות המוקפאות עד גיל 54 לכל היותר. נכון ל-2020 הטיפול אינו נכלל בסל הבריאות.

הקפאת ביציות מסיבות רפואיות

המחוקק הטיל על קופות החולים לממן טיפולי הקפאת ביציות לנשים הסובלות ממחלות או ממצבים רפואיים העלולים לגרום לאובדן כושר הפוריות בכלל או בגיל מוקדם. מחלות ומצבים אלו כוללים גידולים שפירים וממאירים העלולים לפגוע ישירות בשחלות או טיפולים ניתוחיים, תרופתיים או קרינתיים העלולים לפגוע בסיכוי להתעבר בעתיד, לרבות ניתוחים חוזרים בשחלות. דוגמה לכך היא אנדומטריוזיס, מחלה העלולה לגרום להתפתחות ציסטות בשחלה אשר מצריכה ניתוחים להסרתן.
אף שבישראל נשים העוברות טיפולים כימותרפיים או טיפולי קרינה מקבלות יעוץ בנושא פוריות ומימון של טיפולים לשימור הפוריות, קיימות מחלות נוספות העלולות אף הן לפגוע בכושר פוריותה של האישה. מחלות אוטואימוניות כמו זאבת (Lupus) או צליאק (Celiac) עלולות לגרום לכשל שחלתי מוקדם ולאל- ווסת (הפסקת הווסת). מצבים גנטיים מסוימים, דוגמת תסמונת ה- X השביר (Fragile-X) עלולים גם כן לגרום לאל-ווסת.
נשים הלוקות במחלות ומצבים אלו טרם זכו לאישור הגופים המבטחים להשתתפות בטיפולים משמרי פוריות. כאמור, ללא הכרתם של גופים אלו במצבה של האישה המחייב טיפול לשימור פוריותה, אין כיום אפשרות חוקית במדינת ישראל עבור נשים מתחת לגיל 30 להקפיא ביציות לשימוש עתידי.

שיטות נוספות לשימור פוריותן של נשים

קיימות שתי שיטות נוספות לשימור פוריות: הקפאה של רקמת קליפת שחלה או הקפאת שחלה שלמה. החיסרון היום בשיטות הללו שהן מצריכות ניתוח אחד להוצאת הרקמה מגוף האישה וניתוח שני להשתלה חזרה של הרקמה במועד שהמטופלת מעונינת להיכנס להיריון. יתרון של שיטה זו היא האפשרות העתידית להשתיל רקמות אלו חזרה לגוף האשה ולדחות את מועד הופעת גיל המעבר.