14 דצמבר 2017 כ"ו כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  03.08.2011  באדיבות ה 

מחלות כליה פוליציסטיות - מידע רפואי

PKD

מחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית

ADPKD

סיבוכים של ADPKD

מחלת כליות כרונית

מחלת כליות כרונית היא מחלה בה הכליות לא מסוגלות לסנן את הדם באופן תקין. זהו מצב ממושך ובלתי הפיך מאחר שהכליות מבצעות תפקידים שהם חיוניים לחיים.
רופאים מסווגים מחלת כליות לשלבים, לפי חומרת הנזק לכליות. אם הכליות איבדו כמעט לחלוטין את יכולתן לתפקד- שלב זה מכונה אי-ספיקת כליות סופית.
אם לאדם יש אי-ספיקת כליות סופית הוא יזדקק לדיאליזה או להשתלת כליה.
כ-50% מחולי מחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית מפתחים אי-ספיקת כליות סופית לפני גיל 60 ו-70% מפתחים אי-ספיקת כליות סופית לפני גיל 70.

יתר לחץ דם

לחץ דם גבוה לא מטופל או מווסת עלול להחמיר את הנזק בכליות. זה מפני שלכליות יש תפקיד חשוב בויסות לחץ הדם. לחץ דם גבוה גם מעלה את הסיכון ללקות במחלות נוספות כמו מחלות לב ושבץ.

הריון ומחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית

עבור נשים בהריון, לחץ דם גבוה קשור לקדם-רעלת הריון (pre-eclampsia)- מצב שיכול להתפתח במשך ההריון. נשים בהריון החולות במחלה הן בסיכון מוגבר לקדם-רעלת ההריון. כמו כן יש להן סיכון גבוה יותר לדלקות בדרכי השתן. למרות זאת, למרבית הנשים יהיו הריונות תקינים.

ציסטות באזורים אחרים בגוף

מחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית עלולה לגרום להתפתחות ציסטות באזורים אחרים של הגוף בנוסף לכליות.
ציסטות בכבד הן סיבוך שכיח, במיוחד באנשים מבוגרים יותר. ל- 40-70% מהחולים במחלה יש ציסטות בכבד. ציסטות בכבד עלולות להתפתח גם בגברים וגם בנשים. בנשים, לעומת זאת, יש נטיה ליותר ציסטות אשר מגיעות לגודל רב יותר ובגיל מוקדם יותר. חושבים שזה קשור להורמונים נשיים כגון אסטרוגן.
פחות שכיחות הן ציסטות המתפתחות באיברים אחרים. למשל:
  • הלבלב.
  • הטחול.
  • בגברים- שלפוחיות הזרע (בלוטות המייצרות חלק מנוזל הזרע בו נמצאים תאי הזרע וממוקמות מאחורי שלפוחית השתן).
 
אם ציסטות גרמו לאיברים אלו לגדול, הרופא יהיה מסוגל להרגיש אותם בבדיקת מישוש לבטן.
ציסטות באיברים אחרים יכולות לגרום לאי-נוחות אם הן לוחצות על איברים אלה ועל הרקמה המקיפה אותם. לעומת זאת, רק לעיתים רחוקות הן משפיעות על תפקוד איברים אלו. לדוגמא, ציסטות בכבד שנגרמו ע"י מחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית נוטות ללחוץ על רקמת הכבד הבריאה אך לא להחליף אותה ולכן אינן גורמות לאי-ספיקת כבד.

מסתמי לב לא תקינים

חולי מחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית מסוימים עלולים לפתח בעיות במסתמי הלב שלהם, בדרך כלל במסתם הדו-צניפי (המיטראלי). המסתם הדו-צניפי שולט בזרימת הדם בין שני חללים בלב.
אדם אחד מתוך חמישה בקירוב (20%) עלול לפתח צניחה של המסתם הדו-צניפי (mitral valve prolapse). המסתם עלול להיות חלש מעט באופן שמאפשר לדם לזרום בכיוון הלא נכון. למרות זאת זוהי תופעה שכיחה בלב ובדרך כלל אינה גורמת לבעיות רציניות.

מפרצות מוחיות

חריגויות עלולות להתפתח בכלי דם במוח, ובשכיחות נמוכה יותר בכלי דם אחרים. כ-10% מהחולים במחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית עלולים לפתח מפרצת במוח (נקראת גם מפרצת תוך-גולגלתית או מפרצת ע"ש ברי). ברוב המקרים מפרצת לא גורמת שום בעיות. על אף זאת יש סיכון קטן שהמפרצת תתפוצץ ותגרום לדימום ליד המוח (דימום תת-עכבישי). למרות שזהו סיבוך לא שכיח מדובר במצב רציני ופוטנציאלית מסכן-חיים. הוא דורש התערבות רפואית מיידית.

סיבוכים נוספים

אנשים מסוימים מפתחים כאב כרוני מסביב לאזור של הכליות המוגדלות.
סיבוכים נוספים של מחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית יכולים לכלול:
  • מחלת הסעיפים. (דיוורטיקולוזיס) המתבטאת בבליטות קטנות בדופן המעי הגס.
  • בקע. (הרנייה). מצב בו חלק פנימי של הגוף, למשל המעי הדק, בולט החוצה דרך אזור חלש בשריר העוטף אותו או דרך דופן הרקמה המקיפה אותו.
  • אנמיה.
  • הנוזל שבתוך הציסטות שהתהוו בכליות עלול להזדהם. אין זה מצב שכיח. הדבר יכול לגרום לכאב בגב ובבטן וכן לחום. קשה לטפל בציסטות מזוהמות בגלל שאנטיביוטיקות מסוימות אינן מסוגלות לחדור דרך דופן הציסטה.