אנציקלופדית הבריאות
>
מחלות ומצבים
>
אנורקסיה נרבוזה

חזרה

מעודכן לתאריך 12.11.2020 | באדיבות ה

אנורקסיה נרבוזה - מידע רפואי

Anorexia Nervosa

מעודכן לתאריך 12.11.2020 | באדיבות ה

אבחון של אנורקסיה נרבוזה

מדריך ה-DSM5 שפרסמה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (The American Psychiatric Association) מגדיר את הקריטריונים הדרושים לאבחון אנורקסיה:

ירידה משמעותית במשקל (פחות מהמינימום התקין בהתאם לגובה, למין ולגיל) עקב סירוב לאכול או הימנעות ממזונות בעלי ערך קלורי גבוה.
פחד משמעותי מהשמנה או עליה במשקל, או התנהגות עקבית שמונעת עליה במשקל, למרות תת-משקל.
עיוות בתפיסה העצמית של משקל הגוף או של מבנה הגוף (כשמן או כגדול מדי), ללא קשר למצב האמיתי.

לצורך קביעת האבחנה והערכת חומרת ההפרעה ישאל הרופא את המטופל סדרת שאלות, לרבות:

האם המטופל איבד הרבה ממשקלו לאחרונה או בתקופה קצרה?
כיצד מרגיש המטופל לגבי משקלו? האם נושא המשקל מדאיג אותו?
האם הוא סבור שיש לו עודף משקל? האם גם אנשים אחרים חושבים כך?
האם המטופל גורם לעצמו להקיא באופן קבוע?
אצל נערות ונשים, האם הווסת סדיר? אם אינה מקבלת את המחזור החודשי, מתי נפסק?

לעתים יתבקש המטופל למלא שאלון של הערכה עצמית כדי שהרופא יוכל להתרשם מהדימוי העצמי שלו.

אם קיים חשד לאנורקסיה עשוי הרופא להפנות את המטופל לסדרת בדיקות. הדבר מסייע למקד את האבחנה ולבדוק לגבי סיבוכים אפשריים.

משקל ואינדקס מסת הגוף (BMI)

הרופא יבדוק את המשקל ואת הגובה. אנשים שמוגדרים כחולים באנורקסיה שוקלים בדרך כלל 15% פחות מהמשקל הממוצע לגילם, למינם ולגובהם. הפער מהמשקל הרצוי עלול להיות אף גדול יותר.

הרופא גם יחשב את אינדקס מסת הגוף (BMI). אצל אנשים החולים באנורקסיה ה- BMI הוא לרוב מתחת ל- 17.5, בעוד שאצל מבוגרים, BMI תקין הוא 20-25.

בדיקות מעבדה

הרופא עשוי להורות על ביצוע בדיקות דם, שתן ובדיקה של לחץ הדם.

אנשים הלוקים באנורקסיה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב והפרעות בקצב הלב ולכן יופנו לעתים לבדיקת א.ק.ג. (אלקטרוקרדיוגרף), שמטרתה ניטור פעולת הלב.

בבדיקות הדם תנוטר רמתם של מלחים ומינרלים חיוניים כגון אשלגן, סידן ונתרן. אנורקסיה עלולה לפגוע במאזן המלחים והמינרלים בגוף. על מנת למנוע פגיעה בתפקוד התקין של מערכות הגוף יש לנטר את רמתם בקפידה.

עם זאת, בדיקות הדם עשויות להיות תקינות לחלוטין גם אצל אנורקטיים שמשקל גופם נמוך באופן חריג.

בהתאם לצורך עשוי הרופא להפנות לביצוע צילומי רנטגן כדי לבדוק שברים בעצמות או חשד לדלקת ריאות. בנוסף, הוא יבחן את העור כדי להתרשם אם העור יבש או שיש עליו נגעים, וימשש את הבטן.

מקורות מידע נוספים

בולימיה