בולימיה - מידע רפואי

Bulimia Nervosa

מעודכן לתאריך 22.09.2011 | באדיבות ה

אבחון בולימיה

הצעד הראשון הוא להכיר בעובדה שיש בעיה הדורשת פנייה לקבלת ייעוץ וטיפול רפואי. צעד זה קשה במיוחד בהתחשב בכך שרוב הלוקים בבולימיה מסתירים את מחלתם במשך חודשים ואף שנים.

לעתים דווקא שינויים בחיים האישיים, דוגמת מערכת יחסים חדשה או מעבר דירה, עשויים להוביל את האדם הלוקה בבולימיה לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

הרופא יעריך את חומרת המצב ויקבע האם יש צורך להפנות את המטופל לטיפול באמצעות צוות מומחים בהפרעות אכילה שכולל רופאים, מטפלים בתחום בריאות הנפש ודיאטניות.

קריטריונים לאבחון בולימיה

מדריך ה-DSM-4 (ראשי תיבות של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) שפרסמה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (The American Psychiatric Association) מגדיר קריטריונים לאבחון בולימיה:

התקפי זלילה חוזרים הכוללים אכילת כמויות גדולות מאד של מזון ותחושת חוסר שליטה בכל הקשור לאוכל.
נסיונות חוזרים לטפל בהתקפי הזלילה באמצעות גרימת הקאה, פעילות גופנית מאומצת, הרעבה, שימוש לרעה במשלשלים, משתנים חוקנים ותרופות אחרות.
הישנות הארועים לפחות פעמיים בשבוע, במשך שלושה חודשים לפחות.
דימוי עצמי הנקבע על ידי מראה ומשקל הגוף.
האדם אינו לוקה באנורקסיה נרבוזה או בהפרעת אכילה אחרת.

במקרים מסוימים לא יחולו כל הקריטריונים, אולם המטופל יאובחן בכל זאת כלוקה בהפרעת אכילה.

מעבר לאבחון הנפשי עשוי הרופא להורות על ביצוע בדיקות דם, שתן ובדיקה של לחץ הדם. אנשים הלוקים בהפרעות אכילה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב והפרעות בקצב הלב ולכן יופנו לעתים לבדיקת א.ק.ג. (אלקטרוקרדיוגרף), שמטרתה ניטור פעולת הלב.

אופי הטיפול יקבע בהתאם לחומרת המצב.

מקורות מידע נוספים

מכבי ריכזה עבורכם מידע אודות כל המחלות והמצבים. לא מצאתם את המידע שרציתם? פנו אלינו >