14 אפריל 2021 ב' אייר תשפ"א
מעודכן לתאריך  25.09.2011  באדיבות ה 

הפרעת אכילה בולמוסית - מידע רפואי

Binge Eating Disorder
מעודכן לתאריך  25.09.2011  באדיבות ה 

אבחון הפרעת אכילה בולמוסית

הפרעת אכילה בולמוסית טרם הוגדרה כמחלת נפש וקיימת מחלוקת האם יש להגדירה ככזו. הפרעת אכילה בולמוסית דומה לבולימיה נרבוזה וחלק מהמומחים אף סבורים כי מדובר בסוג מסוים של הפרעת אכילה זו.
אדם הלוקה בבולימיה יזלול, אך לאחר מכן ירוקן את גופו מהמזון באמצעות גרימת הקאה או שלשול. מנגד, הלוקים בהפרעת אכילה בולמוסית זוללים בלבד ואינם מנסים להיפטר מהמזון הרב שדחסו לגופם. לכן הם נוטים לעלות במשקל, בעוד שחלק מהבולמים רזים מאד.
אדם שחושד שהוא סובל מהתקפי זלילה צריך לגשת לרופא המטפל אשר יכול לאבחן את מצבו ולהפנות אותו לרופא מומחה בבריאות הנפש (פסיכיאטר), לפסיכולוג ולתזונאית.
הרופא יברר עם המטופל מה הם הרגלי האכילה שלו ויחפש סימנים אופייניים להפרעת אכילה הכוללים:
  • אכילה מהירה יותר מהרגיל בזמן התקף הזלילה.
  • אכילה עד לתחושה של חוסר נוחות.
  • אכילה של כמויות גדולות של מזון גם בלי לחוש רעב.
  • אכילה בסתר או ביחידות בגלל המבוכה הכרוכה באכילת כמויות גדולות.
  • רגשי אשם, בושה או גועל לאחר התקפי הזלילה.
 
אנשים בעלי הרגלים אלו סובלים ככל הנראה מהפרעת אכילה בולמוסית.
מדריך ה-DSM-5 (ראשי תיבות של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) שפרסמה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (The American Psychiatric Association) מגדיר קריטריונים לאבחון הפרעת אכילה בולמוסית:
  • התקפים של אכילה בולמוסית – צריכת כמויות גדולות של מזון בזמן קצר, בהשוואה למה שאדם רגיל צורך בתנאים רגילים. ההתקף מאופיין בחוסר שליטה על האכילה
  • התקף אכילה בולמוסית הקשורים עם לפחות שלושה מהמאפיינים מהבאים:
    - אכילה מהירה מהרגיל
    - אכילה עד הרגשה מלאות וחוסר נוחות
    - אכילה של כמויות גדולות של מזון למרות הרגשת שובע
    - אכילה לבד עקב הרגשת מבוכה מכמויות המזון שנצרכות
    - הרגשת גועל, דכאון או אשמה לאחר האכילה
  • התקפים בתדירות של לפחות פעם בשבוע במשך 3 חודשים
  • ללא התנהגות מפצה (כדוגמת הקאות, צום, פעילות גופנית מוגזמת) המאפיינת בולימיה
  • התקפי אכילה בולמוסית שלא קורים אך ורק כחלק מהפרעת אנורקסיה או בולימיה
 
הרופא יברר עם המטופל מה הם הרגלי האכילה שלו ויחפש את הסימנים אופייניים להפרעת האכילה.
בנוסף עשוי הרופא להורות על ביצוע בדיקות דם, שתן, מדידת לחץ הדם וכן בדיקות לשלילת מחלת לב או מחלות בדרכי המרה.