הפרעת אכילה בולמוסית - מידע רפואי

הפרעת אכילה בולמוסית טרם הוגדרה כמחלת נפש וקיימת מחלוקת האם יש להגדירה ככזו. הפרעת אכילה בולמוסית דומה לבולימיה נרבוזה וחלק מהמומחים אף סבורים כי מדובר בסוג מסוים של הפרעת אכילה זו.

אדם הלוקה בבולימיה יזלול, אך לאחר מכן ירוקן את גופו מהמזון באמצעות גרימת הקאה או שלשול. מנגד, הלוקים בהפרעת אכילה בולמוסית זוללים בלבד ואינם מנסים להיפטר מהמזון הרב שדחסו לגופם. לכן הם נוטים לעלות במשקל, בעוד שחלק מהבולמים רזים מאד.

אדם שחושד שהוא סובל מהתקפי זלילה צריך לגשת לרופא המטפל אשר יכול לאבחן את מצבו ולהפנות אותו לרופא מומחה בבריאות הנפש (פסיכיאטר), לפסיכולוג ולתזונאית.

הרופא יברר עם המטופל מה הם הרגלי האכילה שלו ויחפש סימנים אופייניים להפרעת אכילה הכוללים:

 

אנשים בעלי הרגלים אלו סובלים ככל הנראה מהפרעת אכילה בולמוסית.

מדריך ה-DSM-5 (ראשי תיבות של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) שפרסמה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (The American Psychiatric Association) מגדיר קריטריונים לאבחון הפרעת אכילה בולמוסית:

 

הרופא יברר עם המטופל מה הם הרגלי האכילה שלו ויחפש את הסימנים אופייניים להפרעת האכילה.
בנוסף עשוי הרופא להורות על ביצוע בדיקות דם, שתן, מדידת לחץ הדם וכן בדיקות לשלילת מחלת לב או מחלות בדרכי המרה.