23 פברואר 2020 כ"ח שבט תש"פ
>
חזרה
מעודכן לתאריך  25.09.2011  |  באדיבות ה 

הפרעת אכילה בולמוסית - מידע רפואי

Binge Eating Disorder
מעודכן לתאריך  25.09.2011  |  באדיבות ה 

טיפול בהפרעת אכילה בולמוסית

הטיפול בהפרעת אכילה בולמוסית כולל שיקום תזונתי, נפשי, התנהגותי ותרופתי. במקרים רבים יופנה המטופל למרכז המתמחה בהפרעות אכילה.
אמצעי טיפול מקובלים להפרעות אכילה כוללים:
  • תכנית לעזרה עצמית המאפשרת לשבור את מעגל הזלילה ולהתמודד עם הקשיים הכרוכים בהפרעת אכילה זו. התוכנית מבוצעת תחת פיקוחם של מומחים בתחום.
  • טיפול נפשי.
  • שימוש בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה- SSRI’s.
 

טיפול נפשי

במסגרת הטיפול מסייעים ללוקים בהפרעת אכילה בולמוסית לחדול ממעגל הזלילה ורגשי האשם כאמצעי להתמודד עם קשיים רגשיים ונפשיים. ניתן להחלים באופן מלא מהפרעת אכילה זו באמצעות שימוש בטיפול נפשי המלווה בייעוץ תזונתי. טיפול נפשי המשולב עם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון הוכח כיעיל במיוחד.
טיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי (Cognitive Behavioral Treatment, CBT) מבוצע באמצעות שיחות עם מטפל. שיטה זו נמצאה כדרך הטיפול המועדפת להפרעת אכילה בולמוסית. הטיפול כוללל מספר שלבים ומטרתו לשפר את יכולת השליטה על התקפי הזלילה, למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם מצבים ורגשות הקשורים למזון ולאכילה ולמנוע הישנות של ההפרעה. המטפל עשוי לבקש מהמטופל לנהל יומן אכילה שיעזור להגדיר ולהעריך את הגורמים המעוררים אצלו את התקפי הזלילה.

טיפול בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- (SSRI’s (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors

טיפול בתרופות מקבוצה זו עשוי להפחית את התקפי הזלילה. התרופה מעלה את רמת המתווך העצבי סרוטונין במח ומסייעת לשפר את מצב הרוח. עדיין לא ידועות השפעות ארוכות טווח של הטיפול.
תופעות לוואי ידועות של תרופות מקבוצה זו כוללות:
  • בחילה.
  • טשטוש ראייה.
  • שלשול או עצירות.
  • סחרחורת.
  • יובש בפה.
  • תחושת רוגז.
  • ישנוניות וקשיי שינה.
  • אובדן תיאבון.
  • הזעה.
  • דחף מיני נמוך.
 

ירידה במשקל

במידה שהמטופל סובל מעודף משקל תותאם לו תוכנית מסודרת על ידי תזונאית שמטרתה ירידה במשקל. התכנית עשויה לכלול:
  • אכילת פחמימות מורכבות דוגמת אורז חום, לחם, דגנים מלאים, תפוחי אדמה ועדשים.
  • אכילת כמות מועטה של מזון לעיתים תכופות.
 
על מנת שהירידה במשקל תצלח ותישמר לאורך זמן יש לפתור את הבעיות הנפשיות והרגשיות שגרמו למטופל להתקפי הזלילה.