סרטן הערמונית (סרטן הפרוסטטה) - מידע רפואי

בלוטת הערמונית (בלעז, פרוסטטה) היא בלוטה קטנה דמוית אגוז, הנמצאת בגופם של גברים בלבד. עיקר תפקידה של בלוטה זו הוא ייצור נוזל הזרע. הערמונית מייצרת גם חלבון בשם אנטיגן הערמונית (PSA, Prostate Specific Antigen) המסייע לשפיכת נוזל הזרע, בזמן האורגזמה הגברית.

הערמונית מקיפה את צינורית השופכה (המובילה את השתן משלפוחית השתן אל הפין) ומוקפת בשכבת שרירים ובמעטפת סיבים. טסטוסטרון, הורמון המין הגברי המיוצר באשכים, אחראי על תהליך הגדילה והפעולה של תאי הערמונית. בקרבת הערמונית נמצאות קבוצות של בלוטות לימפה המהוות חלק ממערכת הלימפה. בחלקה האחורי של בלוטת הערמונית נמצאת החלחולת (רקטום).

הערמונית נוטה לגדול ככל שהגבר מתבגר. הגדלה זו אינה גורמת לכל בעיה אצל מרבית הגברים. עם זאת, אם הבלוטה גדלה מאד, היא עלולה ללחוץ על השופכה ולגרום לבעיות בתפקוד מערכת השתן. תופעה זו, השכיחה בקרב גברים לאחר גיל 50, מכונה 'הגדלה שפירה של הערמונית' (BPH, Benign Prostate Hyperplasia), אינה ממאירה (היינו, סרטנית) וניתנת לטיפול.

לעתים תתרחש הגדלה של הערמונית שאינה שפירה, אלא סרטנית. סרטן הערמונית הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב גברים, ונפוץ בעיקר בקרב גברים לאחר גיל 70 (המחלה נדירה בקרב גברים צעירים).

סרטן הערמונית מתפתח לאט מאוד ולכן גידול בערמונית יכול להיוותר ללא שינוי במשך תקופה ארוכה. בקרב גברים מבוגרים מאד, סרטן הערמונית לא יגרום בדרך כלל לסימפטומים. בשל קצב ההתפתחות האיטי, סיכויי ההחלמה מהמחלה טובים, אף שאינה קלה לטיפול. בשלבים מוקדמים המחלה תטופל באמצעות שילוב של ניתוח, טיפול הורמונלי וטיפול קרינתי.

במקרים מפושטים, כאשר קיימות גרורות (בדרך כלל בעצמות), המחלה אינה ניתנת עוד לריפוי והטיפול מתמקד בהקלת הסימפטומים ובהארכת החיים. מרבית הטיפולים במחלה עלולים לגרום לתופעות לוואי לרבות פגיעה בחשק המיני (ליבידו), אין אונות (בלעז, אימפוטנציה) ואובדן שליטה על הטלת השתן. לפיכך, חלק מהגברים הלוקים במחלה בוחרים להימנע מקבלת טיפול אלא אם קיים סיכון ממשי שהמחלה תתפשט לאברי גוף נוספים.

אמנם אין ריפוי לסרטן ערמונית גרורתי, אך במקרים רבים ניתן להאט את מהלך המחלה באופן משמעותי, לטפל בתסמינים, ולהאריך את תוחלת החיים.