מצטרפים למכבי
צרו קשר
אודות
קריירה במכבי
מכרזים, רכש
הצהרת נגישות
שירותים דיגיטליים
EN
09 מרץ 2021 כ"ה אדר תשפ"א
גולשים יקרים,
גרסת הדפדפן שבה אתם משתמשים מיושנת ואינה נתמכת עוד.
אתר מכבי תומך בדפדפנים הבאים:
Chrome מגרסה 9 ומעלה
Firefox מגרסה 2 ומעלה
Internet Explorer מגרסה 9 ומעלה
לחווית גלישה מיטבית, מומלץ להשתמש בדפדפן Chrome.
היכן הייתי?
חיפוש:
אנציקלופדית הבריאות
מגזין להיות בריאים
מחלות ומצבים
הליכים רפואיים
תרופות וחיסונים
בדיקות
מילון מונחים
מין ופריון
הריון ולידה
תינוקות ופעוטות
מצבי חירום
סגור
מגזין גוף ונפש
טעים ובריא
כושר ופעילות גופנית
מגזין בריאות האישה
מגזין פעוטות וילדים
גיל שלישי
מכביתון
סגור
כניסה ל online
זכויות חברים
איתור שירותים
עדכונים
תכניות הביטוח
מכבי פארם
מכבי טבעי
מכבי Care
בית בלב
זכויות חברי מכבי
מכבידנט
מכבי ממבט ראשון
אסותא - מרכזים רפואיים
עמותת קרן מכבי
סגור
זימון תור לרופאים
מוקדי רפואה דחופה
מעבדות, מכונים ומטפלים
בתי מרקחת
מרכזים רפואיים (סניפים)
שירותי משרד
מרפאות שיניים
רפואה משלימה - מכבי טבעי
אופטומטריה - מבט ראשון
סדנאות מכבי
סגור
>
אנציקלופדית הבריאות
>
מחלות ומצבים
>
מחלת אלצהיימר
חזרה
מעודכן לתאריך
11.11.2020
|
באדיבות ה
מחלת אלצהיימר - מידע רפואי
(Alzheimer's disease)
מעודכן לתאריך
11.11.2020
|
באדיבות ה
סקירה רפואית
זכויות חברי מכבי
מבוא
סימפטומים
גורמים
אבחון
טיפול
רפואה משלימה
לחיות עם
מניעה
סיבוכים
טיפול במחלת האלצהיימר
נכון להיום אין עדיין מרפא למחלת אלצהיימר אך קיימות מספר תרופות העשויות לעכב את התקדמות המחלה. הטיפולים להקלת הסימפטומים מבוססים על מנגנונים המתקנים במידה מסוימת את חלק מהליקויים בפעילות המתווכים העצביים הקשורים למחלה.
הטיפול במחלת אלצהיימר מצריך בניית תוכנית טיפולית מקיפה הכוללת את כלל העזרה והתמיכה להן זקוק המטופל.
תרופות
התרופות לטיפול במחלה עשויות לסייע באופן זמני לסימפטומים הקשורים לאובדן זיכרון ולשינויים הכרתיים אחרים. נכון להיום קיימים שני סוגי תרופות עיקריים, מעכבי האנזים אצטיל-כולין אסטראז וממנטין. מעכבי-אצטיל כולין אסטראז הם:
דונפזיל (Donepezil) – משווק בשמות אריספט®, אסנטה® וממוריט®.
ריבאסטיגמין (Rivastigmine) – משווק בשם אקלון®.
גלנטאמין (Galantamine) – משווק בשם רמניל®.
בדרך כלל יותאם הטיפול התרופתי ידי רופא מומחה בטיפול באלצהיימר ובשיטיון (בדרך כלל על ידי פסיכיאטר, נוירולוג או רופא גריאטרי המתמחה בטיפול בקשישים). אחת לחצי שנה יבוצע מבחן ה- MMSE לצורך הערכת מצבו של המטופל.
מעכבי האנזים אצטיל-כולין אסטראז (acetyl-cholinesterase inhibitors)
אצטיל-כולין הוא מתווך עצבי חשוב בעל תפקיד בתקשורת הבין-תאית במוח. האנזים אצטיל-כולין אסטראז הוא חלבון המפרק אצטיל-כולין. תרופות מקבוצה זו מעכבות את פעילות האנזים ובדרך זו מונעות את פירוק האצטיל-כולין. כך עולה רמתו במוחם של החולים ותהליך הניוון המוחי מואט.
הספרות הרפואית מדווחת כי מעכבים של אצטיל-כולין אסטראז משפרים במידה מסוימת את התפקוד ההכרתי, את היכולת לבצע פעילויות יומיומיות ואת הסימפטומים ההתנהגותיים בקרב חולי אלצהיימר בדרגה קלה עד מתונה. נמצא קשר ישיר בין מידת השפעת התרופה לבין המינון, אף שמדובר בהשפעה מועטה יחסית של כ- 20% שיפור בלבד.
מעכבי האנזים אצטיל-כולין אסטראז עלולים לגרום לתופעות לוואי הבאות:
בחילה
בחילה
.
הקאה
הקאה
.
שלשול
שלשול
.
כאב
ראש.
תשישות
.
קשיי שינה והירדמות.
התכווצויות ועוויתות שרירים.
ממנטין (Memantine)
תרופה זו משווקת בישראל תחת השם המסחרי אביקסה® ומשפרת במידה מסוימת את התפקוד ההכרתי (בעיקר את הזיכרון), את היכולת השפתית ואת היכולת להפוך מחשבות למעשים. ההידרדרות בפעילות המוח הייתה איטית יותר אצל מטופלים רבים יותר שקיבלו ממנטין בהשוואה לאלו שקיבלו תרופת דמה (פלצבו).
השיפור (הצנוע) אך המשמעותי ביותר נצפה בקרב חולי אלצהיימר בדרגה מתונה עד חמורה. אצל חולים אלו חלה הטבה הן בתפקוד היומיומי והן במצב הנפשי וההתנהגותי (רגזנות, תוקפנות, סערת רגשות ואפילו מחשבות שווא) אחרי 3 חודשי טיפול.
ממנטין חוסם
קולטנים
קולטנים
מסוימים המופעלים על ידי המתווך העצבי גלוטאמאט ומעכב את השפעתו במוח. לגלוטאמאט פעילות מעוררת והוא קשור לזיכרון וללמידה. כשהרמה של גלוטאמאט במוח גבוהה מהתקין, כפי שקורה אצל חולי אלצהיימר, נגרם
גירוי
יתר של תאי העצב, נוצר נזק בלתי הפיך ונחסמת העברת המסרים בתוך המוח וממנו.
לממנטין תופעות לוואי מעטות בלבד, הנפוצה בהן היא סחרחורת. לעתים ינתן ממנטין בשילוב עם אחד ממעכבי האנזים אצטיל-כולין אסטראז.
טרם תחילת השימוש בתרופות לטיפול באלצהיימר רצוי לשאול את הרופא שאלות בקשר לטיפול, לתרופות, ליעילותן המשוערת ולתופעות לוואי שיתכנו בעקבות השימוש. להלן רשימת שאלות הנוגעות לטיפול התרופתי שכדאי להפנות לרופא המטפל:
מה היתרונות הצפויים בעקבות נטילת התרופות?
כמה זמן יעבור עד שתורגש הטבה במצב?
באיזו תדירות יש ליטול את התרופות?
אם מתפתחות תופעות לוואי, האם יש להפסיק את הטיפול?
מה קורה אם מפסיקים את נטילת התרופות בבת אחת?
האם טיפולים או תרופות אחרות עלולים לפגוע בפעילות וביעילות התרופות?
האם קיימים טיפולים או אמצעים נוספים שעשויים להגביר את יעילות הטיפול התרופתי?
האם אפשר לשתות משקאות אלכוהוליים בתקופת נטילת התרופות?
כיצד תשפיע התרופה על בעיות רפואיות אחרות?
מתי יש לדווח לרופא על שינויים במצב הבריאותי?
מדוע תרופה זו עדיפה על פני אחרת?
אם התרופה אינה משיגה שיפור, האם קיימות חלופות אחרות?
טיפול תרופתי במחלת אלצהיימר בדרגה מתונה
מחלת אלצהיימר בדרגה מתונה (ניקוד של מבדק MMSE בין 10 ל- 20) תטופל בדרך כלל על ידי אחת התרופות מקבוצת מעכבי האנזים אצטיל-כולין אסטראז:
דונפזיל (Donepezil) – משווק בשמות אריספט®, אסנטה® וממוריט®.
ריבאסטיגמין (Rivastigmine) – משווק בשם אקלון®.
גלנטאמין (Galantamine) – משווק בשם רמניל®.
תרופות אלו ינתנו בדרך כלל גם במקרים של מחלת אלצהיימר בדרגה קלה.
טיפול תרופתי במחלת אלצהיימר בדרגה חמורה
ממנטין (Memantine), המשווקת כאביקסה®, תינתן בשלבים מתקדמים יותר, היינו מחלה מתונה עד חמורה.
שיטיון (דמנציה)
מחלת אלצהיימר היא הסוג הנפוץ ביותר של
שיטיון
שיטיון
. זוהי תסמונת המאופיינת בהתדרדרות מתמשכת של היכולות הנפשיות וההכרתיות. מכאן שהטיפול במחלת אלצהיימר דומה לטיפול בשיטיון.
בעיות בריאותיות אחרות, כגון
דיכאון
דיכאון
או חוסר שליטה על סוגרים, תטופלנה בנפרד.
בניית תוכנית טיפולית
לאחר קביעת האבחנה יש לבנות תוכנית טיפולית שתעריך את צרכי המטופל הן מבחינה בריאותית והן מבחינה סיעודית. לשם כך מומלץ להיעזר ברופא המטפל (או בפסיכיאטר) וכן בעובד סוציאלי או בשירותי הרווחה.
הערכה זו תכלול אומדן של יכולת התפקוד של המטופל וזיהוי התחומים הדורשים עזרה בפעולות יומיומיות. לדוגמה:
האם המטופל יכול לנהוג ברכב בצורה בטוחה?
האם הוא יכול להתקלח, להתלבש ולאכול בעצמו?
האם יש לו מי שיתמוך בו (משפחה וחברים)?
האם הוא זקוק לעזרה כלכלית?
תמיכה ועזרה
אנשי מקצוע המטפלים בחולי אלצהיימר ינסו למצוא דרכים שונות לאפשר למטופלים להיות עצמאיים עד כמה שניתן. לדוגמה:
מרפא בעיסוק יכול לסייע במציאת פתרונות לקשיים בתפקוד היומיומי, כמו הקושי להתלבש לבד.
השתתפות בפעילויות ותרגולים שמטרתם לשמר את הזיכרון, לחזק את היכולת השפתית ולאפשר פתרון בעיות.
טיפול במסגרת מרכזי יום לקשיש.
יצירת סביבה תומכת ובטיחותית
התאמת הבית לצרכיו של חולה אלצהיימר היא חלק בלתי נפרד מכל תוכנית שנועדה לתת מענה טיפולי לאתגרי המחלה. כדי לתמוך ביכולת תפקוד עצמאית ובתחושת הרווחה של המטופל, וכדי להפוך את הסביבה הביתית לבטוחה יותר עבורו, רצוי לנקוט באמצעים הבאים:
יש להוציא ריהוט עודף, לפנות אזורי אי-סדר ולהרחיק שטיחים ושטיחונים כדי למנוע מעידות ונפילות.
יש להתקין מעקים וידיות באזורי המדרגות, באמבטיות ובחדרי השירותים.
יש לוודא שהנעליים ונעלי הבית נוחים ואינם גורמים להחלקה.
רצוי לצמצם את מספר המראות בבית. אנשים הלוקים באלצהיימר עלולים לחוש מבולבלים ואפילו להיבהל כשהם רואים השתקפויות במראה.
טיפים מעשיים לחולי אלצהיימר
נהלו יומן ורשמו את הדברים שאתם רוצים לזכור.
הצמידו לוח זמנים שבועי אל הקיר.
הקפידו להניח את המפתחות במקום קבוע וגלוי לעין.
עשוי מנוי יומי לעיתון. בדרך זו תיזכרו בקלות בתאריך וביום בשבוע.
שימו תוויות על ארונות המטבח ועל המגירות.
שימרו רשימת מספרי טלפון חשובים ליד מכשיר הטלפון.
כתבו תזכורות (כתבו לעצמכם פתק 'לקחת מפתחות' והצמידו אותו לדלת הבית).
הכניסו לזיכרון של הטלפון מספרי טלפון חשובים הנמצאים בשימוש יומיומי.
השתמשו בשעונים מעוררים, ביומנים ממוחשבים ובשעוני עצר ('טיימר') כדי להזכיר לעצמכם פגישות, אירועים ולוחות זמנים.
התקינו אביזרי בטיחות כגון גלאי עשן וגלאי גז.
מקורות מידע באתרים אחרים
עמותת רעות - זכויותיהם של חולי אלצהיימר
אשל, האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל
עמותת מלבב, לטיפול בדמנציה לסוגיה ובאלצהיימר
עמותת "עמדא"- עמותה לחולי דימנציה אלצהיימר
(יפתחו בדפדפן נפרד)