שיטיון (דמנציה) - מידע רפואי

(Dementia)

מעודכן לתאריך 02.11.2011 | באדיבות ה

גורמי סיכון לשיטיון

ידועים גורמי סיכון שונים לשיטיון. חלקם ניתנים לשינוי ואילו אחרים אינם ניתנים לשינוי.

גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי כוללים:

גיל. הסיכון ללקות במחלת אלצהיימר או בשיטיון לסוגיו עולה באופן משמעותי עם הגיל, אף ששיטיון אינו חלק מתהליך ההזדקנות התקין.
עבר משפחתי. אנשים שלהם קרובי משפחה שלקו בשיטיון נמצאים בסיכון מוגבר ללקות אף הם בתסמונת, אף שחלקם לא יפתחו אותה לעולם.
תסמונת דאון. במוחם של מרבית הלוקים בתסמונת דאון מתפתחים קשרים ורבדים האופייניים למחלת אלצהיימר לקראת גיל 50-60. רובם, אם כי לא כולם, יפתחו בסופו של דבר סוג זה או אחר של שיטיון.

גורמי סיכון הניתנים לשינוי כוללים:

צריכת אלכוהול. צריכת כמויות גדולות של אלכוהול מגבירה את הסיכון לשיטיון. צריכה מתונה של אלכוהול (משקה אחד לאישה ו- 2 משקאות לגבר) היא דווקא בעלת השפעה מגנה, במיוחד כשמדובר ביין אדום.
טרשת עורקים. הצטברות שומנים ותוצרי פסולת אחרים על דפנות כלי הדם מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות שיטיון וסקולרי, מאחר שהיא מפריעה לזרימה תקינה של הדם למוח. מצב זה עלול להוביל גם לשבץ מוחי. מחקרים מצביעים על קשר משמעותי בין היווצרות טרשת עורקים להתפתחות מחלת אלצהיימר.
לחץ דם. יתר לחץ דם, ואולי אף לחץ דם נמוך, עלולים להגדיל את הסיכון להתפתחות שיטיון וסקולרי ומחלת אלצהיימר.
כולסטרול. רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL, המכונה כולסטרול 'רע', עלולות להגביר בצורה משמעותית את הסיכון לשיטיון וסקולרי.
דיכאון. אף שהקשר אינו ברור, דיכאון בגיל מבוגר, ובפרט בקרב גברים, עלול להצביע על התפתחות שיטיון הקשור למחלת אלצהיימר.
סוכרת. אנשים הלוקים בסוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בשיטיון וסקולרי ובמחלת אלצהיימר.
רמות אסטרוגן גבוהות. רמות גבוהות של אסטרוגנים בדמן של נשים קשור בסיכון מוגבר ללקות בשיטיון. ניתן לבדוק את רמת האסטרוגן באמצעות בדיקת דם מתאימה.
רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם (homocysteine). הומוציסטאין היא חומצת אמינו המיוצרת בגוף. רמה גבוהה שלה בדם עלולה להעלות את הסיכון ללקות במחלת אלצהיימר ובשיטיון וסקולרי.
באופן תקין מפרק הגוף עודפי הומוציסטאין בעזרת ויטמינים מסוג B6, B12 וחומצה פולית. אם הגוף לא מקבל כמויות מספיקות של ויטמינים אלו מהתזונה או שהם אינם פועלים כהלכה בגוף, מנגנוני הפירוק של הומוציסטאין לא יפעלו ורמתה בדם תעלה. אפשר לקבוע את רמת ההומוציסטאין באמצעות בדיקת דם.
עישון. עישון מעלה ככל הנראה את הסיכון להתפתחות שיטיון מאחר שהוא מגביר את הסיכון לטרשת עורקים ולסוגים אחרים של מחלות בכלי הדם.