דלקת מפרקים ניוונית, אוסטאוארתריטיס - מידע רפואי

עקב פעילויות הגוף היומיומיות חלה שחיקה קבועה של מפרקי הגוף. במרבית המקרים יתוקן הנזק על ידי מנגנוני ההגנה של הגוף מבלי שהאדם יחוש כלל שמפרקיו ניזוקו ויסבול מכל סימפטום. דלקת מפרקים ניוונית נגרמת כאשר חל נזק במפרק וסביב לו שהגוף אינו מצליח לתקן בעצמו, לרבות נזק לרצועות ולגידים, דלקת במפרק עצמו או בעצמותיו או פגיעה בסחוס המאפשר תנועה חלקה של עצמות המפרק.

לעתים עלולים להיווצר זיזי עצם בקרבת המפרק. זיזים אלו מכונים אוסטאופיטים (osteophytes) והם אופייניים לדלקת מפרקים ניוונית. אוסטאופיטים הם בליטות המתפתחות באזורי הרס של הסחוס וניוון של המפרק. עם החמרת התהליך הניווני חלים תהליכי עיבוי והרחבה של עצמות המפרק, התנועה נעשית נוקשה, קשה יותר להניע את המפרק וכל תזוזה כרוכה בכאב. במקרים מסוימים עלול להצטבר נוזל במפרקים בעקבות התהליך הדלקתי, והמפרקים עלולים להתנפח.

אף שהגורם למחלה אינו ידוע, ידועים מספר גורמים שמעודדים את התפתחותה, כמפורט להלן.

דלקת מפרקים ניוונית עלולה להתפתח במפרק שנפגע בעבר או שנותח. שימוש יתר במפרק טרם שזה החלים לגמרי מהפציעה או מהניתוח עלול לגרום להתפתחות המחלה בהמשך החיים.
נזק שנגרם למפרקי הגוף עקב דלקת מפרקים שגרונית עלול גם כן לגרום להחמרה ולהתפתחות דלקת מפרקים ניוונית.

דלקת מפרקים ניוונית המתפתחת עקב מצב רפואי אחר מכונה דלקת מפרקים ניוונית שניונית. מצב זה עלול להתפתח שנים רבות לאחר שנגרם הנזק הראשוני למפרק.

אף שטרם זוהה רכיב גנטי הגורם לדלקת מפרקים ניוונית קיימת נטיה לחלות במחלה במשפחות מסוימות. יתכן שגנים מסוימים משפיעים בדרכים שונות המצטברות בסופו של דבר לכדי גרימת נזק למפרקים והתפתחות דלקת מפרקים ניוונית.

עודף משקל גורם לעומס יתר על מפרקי הגוף, ובפרט על מפרקי הברך והירך, הנושאים את מרבית המשקל. אנשים הסובלים מהשמנת יתר נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בדלקת מפרקים ניוונית חמורה.