11 דצמבר 2017 כ"ג כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  02.11.2011  באדיבות ה 

דלקת מפרקים ניוונית, אוסטאוארתריטיס - מידע רפואי

Osteoarthritis

טיפול בדלקת מפרקים ניוונית

המחלה אינה ניתנת לריפוי אולם הטיפול עשוי להקל על הסימפטומים. מטרתו היא להקל על הכאב, להפחית מגבלות תנועתיות, לספק תמיכה ולאפשר שמירה על חיים פעילים ואיכותיים ככל שהמצב מאפשר. הטיפולים העיקריים אינם תרופתיים אלא כוללים:
  • קבלת מידע על המצב.
  • פעילות גופנית שמטרתה למנוע נוקשות של המפרקים ולחזק את השרירים.
  • ירידה במשקל הגוף (אם יש צורך).
 
מקרים קלים עד מתונים של המחלה יטופלו באמצעים הללו בלבד. במרבית המקרים יספיקו דרכים אלו על מנת למנוע החמרה.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מתאימה חיונית לשמירה על בריאותם של אנשים הלוקים בדלקת מפרקים ניוונית. על הפעילות לכלול תרגילים לחיזוק השרירים, תרגילים לשיפור היציבה ותרגילים לשיפור הכושר הגופני הכללי. יש לבצע פעילות גופנית תחת פיקוח רפואי מתאים.
גם אם המחלה גורמת לנוקשות ולכאב, הפעילות הגופנית לא תחמיר את הסימפטומים. במרבית המקרים ירשם דווקא שיפור במצב ויכולת התנועתיות תשתפר.
פיזיותרפיסט מומחה בטיפול בדלקת מפרקים ניוונית ינחה את המטופל לגבי תרגילים אותם יוכל לבצע בביתו. חשוב להקפיד לבצע תרגילים המותאמים למטופל בלבד, על מנת למנוע החמרה של המצב וגרימת נזק נוסף למפרקים.

ירידה במשקל

משקל עודף גורם לעומס יתר על מפרקי הגוף ומחמיר את הסימפטומים האופייניים לדלקת מפרקים ניוונית. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המשקל העודף היא להפחית את כמות המזון הנצרכת ולבצע פעילות גופנית באופן קבוע. ניתן להתייעץ עם תזונאית או עם רופא המשפחה לגבי הדרך המתאימה ביותר לרדת במשקל. כמו כן ניתן לקבל פרטים במרפאות הקהילה על קבוצות תמיכה לירידה במשקל.

טיפול תרופתי

בדרך כלל יכלול הטיפול התרופתי נטילת משככי כאב. במקרים חמורים יותר עלול להיות צורך באביזרי עזר ואף בניתוח.

משככי כאב

סוג התרופה יקבע בהתאם לחומרת הכאב ומצבו הבריאותי הכללי של המטופל.

פראצטמול (שמות מסחריים: אקמול, דקסמול, טיילנול)

משכך כאב נפוץ הנמכר ללא מרשם רופא. בדרך כלל יומלץ על נטילה קבועה של פראצטמול, ולא רק במקרים של החמרה במידת הכאב. אין ליטול את התרופה מעבר למינון המומלץ המצוין על גבי אריזתה.

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAID’s, Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs)

ישנם סוגים רבים של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות. לדוגמה, איבופרופן, אספירין, דיקלופנק ופנופרופן. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות מסייעות להקלת הכאב והנוקשות במפרקים ואף מסייעות בהפחתת הדלקת. הן לא מאטות את התקדמות המחלה.
שימוש ממושך במינונים גבוהים של תרופות ממשפחה זו עלול לגרום לתופעות לוואי כמו כיבים במערכת העיכול, דימומים בקיבה, נזק לכליות ולכבד, טיניטוס (צלצולים באוזניים) ועלייה בלחץ הדם.
הדור החדש של התרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות נקרא מעכבים סלקטיביים שלCox-2 והם בעלי סיכון נמוך יותר לגרימת נזק בקיבה. מחקרים גילו קשר בין מעכבי COX-2 לעלייה בסיכון לשבץ, לחץ דם גבוה, מחלות לב והתקפי לב. לפיכך חשוב לציין בפני הרופא בעיות של לחץ דם, כולסטרול גבוה או עישון.
תרופות ממשפחה זו קיימות הן כטבליות לבליעה והן כמשחות למריחה מקומית. משחות אלו עשויות להפחית את מידת הכאב ולהוריד את הנפיחות במפרקים.
אנשים הלוקים באסתמה, בתעוקת חזה או סובלים מכיב קיבה אינם יכולים ליטול תרופות ממשפחת ה- NSAID’s. כמו כן תרופות אלו אסורות לשימוש עבור מטופלים שלקו באוטם שרירי הלב ('התקף לב') או בשבץ מוחי. מטופלים הנוטלים אספירין במינון נמוך באופן קבוע צריכים להיוועץ עם הרופא טרם נטילת תרופות משככות כאב ממשפחה זו.
חלק מהמטופלים בתרופות אלו יזדקקו לתרופות המכונות מעכבי משאבת מימן (PPI’s, Proton Pump Inhibitors) מאחר שנטילת תרופות ממשפחת ה- NSAID’s עלולה לפגוע בקרום המגן על דופן הקיבה. מעכבי משאבת מימן מפחיתים את כמות החומצה המיוצרת על-ידי הקיבה ולכן מפחיתים את הסיכון לנזק לקיבה. עם קבוצת תרופות זו נמנות אומפראזול (פרילוסק), אסומפראזול (נקסיום), לנסופראזול (פרבאסיד), פנטופראזול (פרוטוניקס, פנטולוק) וראבפראזול (אסיפקס).

אופיאטים

בתאי מערכת העצבים ישנם קולטנים המגיבים להתקשרות הנגזרות השונות של אופיאטים אליהם. קולטנים אלו מגיבים בשגרה לחומרים דמויי אופיום שמייצר הגוף, למשל אנדורפינים ,(endorphins) שפועלים להרגעת כאב ומהווים מערכת נוגדת כאב במוח. מתן תרופות ממשפחת האופיאטים כמו מורפין, קודאין, אוקסיטוצין ונגזרותיהם גורם להפעלת הקולטנים ולהקלה על כאב.
תרופות אלו ישמשו להקלה על כאב חמור, אולם הטיפול בהן עלול להיות מלווה בתופעות לוואי כגון ישנוניות, בחילה ועצירות. על מנת להקל על העצירות ינתן בדרך כלל טיפול בחומרים משלשלים.
תרופות אופיאטיות אסורות לשימוש בקרב נשים הרות, חולי אפילפסיה וחולים הסובלים ממחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD).

משחת קפסאיצין

קפסאיצין הוא החומר הגורם לחריפותם של פלפלי צ'ילי וביכולתו לחסום משלוח אותות כאב. החומר מסוגל להוציא מהתאים את החומר הקרוי substance P שמשמש להעברת אותות כאב למוח.
הקפסאיצין מוכר כיום כאמצעי לטיפול מקומי, על ידי מריחה עורית, בכאבים הנגרמים מדלקת מפרקים ניוונית. היות שהטיפול איננו פועל באמצעות אלחוש מיידי, אלא על ידי פעולה ארוכת טווח של הוצאת substance P מהתאים, הרי שהשפעתו של קרם קפסאיצין לא תהיה מיידית ויש להשתמש בו מספר שבועות עד שתורגש מלוא השפעתו נוגדת הכאב.
שימוש נכון בקרם קפסאיצין אינו אמור לגרום לתופעות לוואי קשות, למעט אצל אנשים הרגישים לתכשיר. אצל אנשים אלה עלול להתפתח אודם או פריחה מקומית, או שתי התופעות גם יחד. ככלל, בשל אופיו החריף של החומר הפעיל, יכולה להתפתח תחושת שריפה קלה לאחר מריחתו ותופעה זו היא בגדר התקין. בדרך כלל תחלוף התחושה די מהר.
יש להימנע ממגע של התכשיר עם עור סדוק, עם ריריות הפה, האף או העיניים. לפיכך חשוב מאוד להקפיד על שטיפת ידיים יסודית לאחר מריחת הקרם.

הזרקה לתוך המפרק הפגוע

במצבים חמורים, כאשר משככי כאב אינם יעילים עוד, ניתן להזריק קורטיקוסטרואידים ישירות לתוך המפרק הפגוע על מנת להפחית את הנפיחות במפרק ולהקל על הכאב. קורטיקוסטרואידים הם נוגדי דלקת חזקים. כמו כן ניתן להזריק חומצה היאלורונית המשמשת כחומר לסיכוך המפרק ולהפחתת החיכוך עקב הפגיעה בסחוסי המפרק. הזרקת חומצה היאלורונית עשויה לשפר את חומרת הכאב אך אינה מונעת החמרה במצב הניווני.
הזרקה לתוך המפרק הפגוע עלולה לגרום לכאב ולכן נהוג להוסיף לחמור המוזרק חומרים לאלחוש מקומי. מומלץ להימנע מהזרקות חוזרות על מנת שלא להחמיר עוד יותר את הנזק למפרק. כמו כן יש להימנע מהזרקות חוזרות אצל מטופלים הסובלים מבעיות במנגנון קרישת הדם מאחר שהם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דימום בחלל המפרק בעקבות ההזרקה.

טיפולים תומכים

שיכוך הכאב על ידי מכשיר Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) TENS)

השימוש במכשיר זה אינו פולשני ועשוי לשכך את הכאב הנגרם עקב דלקת מפרקים ניוונית. המכשיר מגרה את קצות העצבים המתווכים את הכאב, ולכן מקהה את הכאב ומפחית מעוצמתו.
ניתן לבצע את הטיפול במסגרת ביתית. המכשירים ניתנים לרכישה או להשכרה. הטיפול מבוצע על ידי הצמדת אלקטרודות על העור באזור המפרק הפגוע. אלקטרודות אלו מעבירות פעימות חשמליות זעירות ('פולסים') אל אזור המטרה על מנת להקהות את קצות העצבים. עוצמת הפעימות החשמליות ניתנת להתאמה.

רטיות קרות או חמות

ניתן להיעזר בבקבוק מים חמים או בקרחון עטוף מגבת על מנת להקל על הכאב. מומלץ להימנע ממגע ישיר של הרטיה והעור באזור המפרק על מנת למנוע כוויה.

טיפול פיזיותרפי

מטרת הטיפול היא הפחתת הכאב, שיפור טווח התנועה, חיזוק השרירים ושיפור היציבה. ניתן לפנות לקבלת טיפול מתאים במסגרת מכוני הפיזיותרפיה.

שימוש באביזרי עזר

ניתן להעזר במקל הליכה, בהליכון או במדרסים מיוחדים על מנת להפחית את עומס המשקל על המפרקים הפגועים ובדרך זו להשיג שיפור ביכולת התפקודית ובאיכות חייהם של הלוקים בדלקת מפרקים ניוונית. מומלץ לנעול נעליים בעלות סוליות בולמות זעזוע על מנת למנוע החמרה של הנזק.
סד קיבוע עשוי להקל אף הוא על הכאב אך עלול להגביל עוד יותר את יכולת התנועתיות.
קיימים אביזרים מיוחדים הניתנים להתקנה בבית שמטרתם להקל על ביצוע פעולות יומיומיות כגון פתיחת ברז. ניתן להתייעץ בכל הקשור לאביזרים הנחוצים בהתאם למצבו של המטופל עם פיזיותרפיסט מוסמך בנושא או עם מרפא בעיסוק.

ניתוח

אם המצב מוסיף להחמיר והטיפולים השמרניים אינם מועילים עלול להידרש ניתוח. אף שאצל חלק מהמטופלים חל שיפור במצב בעקבות הניתוח, אצל חלקם עלולים הכאב והנוקשות במפרקים להימשך גם לאחריו.
ניתן לבצע ניתוחים שונים על מנת לטפל במצב לרבות ניתוח להחלקת הזיזים הבולטים בשולי המפרק, ניתוח לשחזור הסחוס הפגוע וניתוח להחלפה מלאה של המפרק הפגוע.
בניתוח מסוג osteotomy מבצע המנתח חתך רוחב בעצם מעל או מתחת המפרק הפגוע (למשל, במפרק הברך) על מנת ליישר את עצמות הרגל. יישור עצמות הרגל מאפשר להסיט את מרכז הכובד מהחלק הפגוע של המפרק, ובדרך זו להקל על הכאב.
בניתוחים מסוג ארתרופלסטי (arthroplasty) מוחלף המפרק הפגוע במפרק מלאכותי עשוי רכיבי פלסטיק, חרסינה ומתכת. בדרך כלל מבוצעים ניתוחים להחלפת מפרק הירך ומפרק הברך. סיבוכים בעקבות ניתוחים אלו כוללים זיהום והיווצרות קרישי דם. גם המפרק המלאכותי עלול להישחק עד כדי צורך בהחלפתו בניתוח נוסף.

טיפולי רפואה משלימה

ניתן להיעזר בטיפולי רפואה משלימה על מנת להקל על הסימפטומים האופייניים לדלקת מפרקים ניוונית. טיפולים שעשויים להועיל כוללים:
  • דיקור. קיימים מחקרים לפיהם דיקור עשוי להקל על הכאב ולשפר את יכולת התנועתיות של המפרקים הפגועים, בעיקר של מפרק הברך.
  • נטילת גלוקוזאמין וכונדרואיטין. קיימות עדויות סותרות באשר ליעילותם של תוספים אלו בטיפול בדלקת מפרקים ניוונית. המלח ההידרוכלורי של גלוקוזאמין נמצא כחסר יעילות אך מלחי הסולפאט של גלוקוזאמין ושל כונדרואיטין השיגו שיפור במצב הסימפטומים ללא תופעות לוואי משמעותיות.
    מחירם של תוספים אלו גבוה והם ניתנים לרכישה באופן פרטי בלבד. 
  •  אין לקחת גלוקוזאמין אם ידועה רגישות לצדפות. הן גלוקוזאמין והן כונדרואיטין עלולים לפגוע ביעילותן של תרופות נוגדות קרישה כגון קומדין ולגרום לדימומים.
  • טאי צ'י ויוגה הן אומניות תנועה המבוצעות דרך תנועות גוף עדינות, מתיחות ותרגול נשימות. אנשים רבים נעזרים בשיטות אלו להפחתת מתחים. קיימים מחקרים לפיהם טאי צ'י ויוגה עשויות להפחית את הכאב הנגרם עקב דלקת מפרקים ניוונית. יש לבצע פעילויות אלו תחת השגחה של מדריך מיומן. אין לבצע כל תנועה הגורמת לכאב.