טטנוס (צפדת, פלצת) - מידע רפואי

המחלה נגרמת על ידי החיידק קלוסטרידיום טטני (Clostridium tetani).

נבגי קלוסטרידיום טטני נפוצים מאד בטבע ומסוגלים לשרוד זמן רב מחוץ לגוף. לרוב אפשר למצוא אותם בגללים של פרות או סוסים המשמשים לדישון ובאדמה מזוהמת.

לאחר שחיידקי טטנוס חודרים לגוף הם מתרבים במהירות ומשחררים חומר בשם טטנוספאזמין (tetanospasmin). זהו רעלן (נוירוטוקסין) הפוגע בעצבים. דרך זרם הדם עלול הטטנוספאזמין להתפשט לכלל אזורי ואברי הגוף ולגרום לסימפטומים של טטנוס.

רעלנים כגון טטנוספאזמין חוסמים את העברת האותות העצביים שנשלחים מהמוח לחוט השדרה ודרכו לשרירים. דבר זה גורם לעוויתות ולנוקשות השרירים המאפיינות את המחלה.

חיידקי טטנוס חודרים לגוף דרך פצעים וחתכים. דרכים נוספות באמצעותן חודרים החיידקים כוללות:

 

אנשים המטיילים ברחבי העולם ולהבדיל, אנשים המזריקים סמים, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בטטנוס.

אנשים המתכננים לצאת לחוץ לארץ צריכים לוודא שהחיסונים שלהם עדיין בתוקף. ניתן להתעדכן באתר משרד הבריאות באשר לחיסונים הנחוצים בהתאם ליעדים שונים בעולם.

אם מטיילים לאזורים מרוחקים שהנגישות בהם לשירותי רפואה מתקדמים מוגבלת, ועברו למעלה מ- 10 שנים ממועד קבלת החיסון האחרון נגד טטנוס, מומלץ לקבל מנת דחף נוספת (גם אם המתחסן קיבל את כל מנות החיסון בעבר). אמצעי זהירות זה נועד למקרה של פציעה שעלולה להזדהם בטטנוס ולא ניתן יהיה להגיע לטיפול רפואי מתאים במהירות הדרושה.

אנשים המזריקים סמים נמצאים בסיכון מוגבר להידבק בחיידק מאחר שסמים כגון הרואין או מתאמפטאמין מעורבבים לעתים עם חומר כימי בשם כינין (quinine) שעלול להיות מזוהם בחיידקי טטנוס. דבר זה ארע באנגליה בשנים 2003-2004, עת נרשמה התפרצות של כ- 20 מקרי טטנוס לאחר שימוש בהרואין מזוהם.

טטנוס אצל ילודים עלול להתרחש בעקבות חיתוך חבל הטבור עם מספריים מזוהמים בחיידק הטטנוס. טטנוס אצל ילודים נפוץ בעיקר באזורים עניים ברחבי העולם שם שרותי הרפואה אינם מתקדמים ולעתים אף אינם נגישים.