זיבה, גונוריאה - מידע רפואי

זיבה היא מחלה זיהומית המועברת באמצעות מגע מיני שנגרמת על ידי החיידק ניסריה גונוריאה (Neisseria Gonorrhea) , המכונה גם גונוקוקוס (Gonococcus).

חיידק זה מצוי בנוזל הזרע או בהפרשות הנרתיקיות של אנשים הנגועים במחלה. למרבה הצער, זיבה מועברת בקלות באמצעות:

• קיום יחסי מין בלתי מוגנים לרבות מין אוראלי (דרך הפה), נרתיקי או אנאלי (דרך פי הטבעת).
• שימוש משותף באביזרי מין (לדוגמה, ויברטור) שלא חוטאו או כוסו בקונדום טרם השימוש.

אישה הרה עלולה להדביק את תינוקה במהלך הלידה.

סימפטומים אופייניים לזיבה כוללים הפרשה חריגה מהפין או מהנרתיק וכאב בזמן מתן שתן. עם זאת, יתכנו סימפטומים אחרים ורבים מן הנדבקים כלל אינם סובלים מכל סימפטום.

שכיחות המחלה

שיעור ההידבקות בזיבה בישראל נמצא במגמת עלייה. על פי הערכות משרד הבריאות, בעשור הקודם עלתה שכיחות המחלה בישראל פי 10 ויותר. המחלה שכיחה יותר בקרב צעירים פעילים מינית בגילאי 15-25.

כל אדם פעיל מינית עלול להידבק בזיבה, ובפרט אנשים המחליפים בני זוג לעתים תכופות ואינם משתמשים בקונדום במהלך קיום יחסי מין.

אמצעי המניעה היחיד שהוכח כיעיל במניעת הידבקות בזיבה הוא הקונדום.

ללא טיפול מתאים עלולה המחלה לגרום לסיבוכים, לרבות בעיות פוריות. גם אלה שאינם חווים סימפטומים עלולים לסבול בעתיד מסיבוכים ולכן אם קיים חשש להדבקה בחיידק, מומלץ להיבדק.

זיבה מאובחנת על ידי לקיחת דגימה בעזרת מטוש (מקלון עם צמר גפן בקצהו) או בדיקת שתן, ובדיקת הדגימות במעבדה. הטיפול כולל נטילת אנטיביוטיקה דרך הפה או בזריקה. כאשר ניתן טיפול אנטיביוטי מתאים בזמן, סיכויי ההחלמה טובים. הטיפול בסיבוכים עלול להיות קשה ומורכב יותר.

אדם שסבל מזיבה בעבר אינו מחוסן מפני הדבקה חוזרת במחלה בעתיד.

הסימפטומים של מחלת הזיבה מופיעים בדרך כלל כשבועיים לאחר ההדבקה אם כי עלולים לחלוף חודשים טרם הופעת סימפטומים. לעתים יתפתחו סימפטומים רק כאשר המחלה התפשטה לאברי גוף נוספים.

כ- 10% מהגברים ו- 30-80% מהנשים שנדבקו בזיבה אינם חווים סימפטומים כלל ולכן אינם מטופלים.

סימפטומים בקרב נשים

אצל נשים כוללים הסימפטומים העיקריים:

• הפרשה חריגה מהנרתיק שעלולה להיות סמיכה ומוגלתית, לעיתים בצבע צהוב או ירוק.
• כאב או צריבה בעת מתן שתן.
• כאב או אי נוחות בבטן התחתונה (פחות שכיח).
• דימום נרתיקי בין מחזור למחזור או דימום וסתי מוגבר (פחות שכיח).

סימפטומים בקרב גברים

9 מכל 10 גברים הנדבקים בזיבה יחושו סימפטומים בעקבות ההדבקה בחיידק, לרבות:

• הפרשה חריגה מקצה הפין שעלולה להיות מוגלתית, בצבע לבן, צהוב או ירוק.
• כאב או צריבה בעת מתן שתן.
• רגישות או נפיחות של העורלה (אצל מי שאינו נימול).
• כאב או רגישות באשכים או בבלוטת הערמונית (נדיר).

סימפטומים נוספים עלולים להופיע באברי גוף נוספים, הן אצל נשים והן אצל גברים:

• זיהום בחלחולת (רקטום) שעלול לגרום לכאב, הפרשה ואי נוחות. אצל נשים עלול להיגרם זיהום בחלחולת עקב מעבר חיידקים מהנרתיק אל פי הטבעת, ולא בהכרח לאחר מין אנאלי.
• זיהום בגרון שעלול להתבטא בכאב גרון.
• זיהום עיניים שעלול לגרום לדלקת עיניים (Conjunctivitis) המאופיינת בכאב, נפיחות, גירוי והפרשה.

זיבה אצל תינוקות

זיבה עלולה לעבור מהאם לילוד במהלך הלידה, תוך כדי מעבר התינוק בתעלת הלידה. ילודים שנדבקו יפתחו סימפטומים בעיניים עד שבועיים לאחר הלידה שכוללים אדמומיות ונפיחות בעיניים והפרשה מוגלתית סמיכה (Conjunctivitis). ללא טיפול עלולה המחלה לגרום לעיוורון.

ניתן לטפל במחלת הזיבה באמצעות אנטיביוטיקה במהלך ההריון ובתקופת ההנקה. הטיפול ימנע את הדבקת הילוד ואינו מסכן את העובר ברחם.

זיבה היא מחלה זיהומית המועברת באמצעות מגע מיני שנגרמת על ידי החיידק ניסריה גונוריאה (Neisseria Gonorrhea) . חיידק זה מצוי בנוזל הזרע או בהפרשות הנרתיקיות של אנשים הנגועים במחלה ומועבר דרך מגע מיני.

חיידקי גונוריאה עלולים לזהם את הנרתיק או את הפין וכן כל אבר גוף אחר שבא במגע אם נוזל זרע או הפרשה נרתיקית נגועה, תוך כדי קיום יחסי מין. החיידק מסוגל להתקיים בתאי צוואר הרחם, השופכה, החלחולת, הגרון ואף בעיניים.

במרבית המקרים מועברת המחלה באמצעות:

• קיום יחסי מין בלתי מוגנים לרבות מין אוראלי (דרך הפה), נרתיקי או אנאלי (דרך פי הטבעת).
• שימוש משותף באביזרי מין (לדוגמה, ויברטור) שלא חוטאו או כוסו בקונדום טרם השימוש.

אצל נשים יתכן מעבר של חיידקי גונוריאה מהפרשות הנרתיק אל פי הטבעת והחלחולת, גם ללא קיום מין אנאלי. אישה הרה עלולה להדביק את תינוקה במהלך הלידה.

טרם נקבע בוודאות אם חיידקים אלו מועברים גם באמצעות מגע בין עור לעור או באמצעות יחסי מין לסביים (בין שתי נשים).

חיידקי גונוריאה אינם שורדים לאורך זמן מחוץ לגוף האדם ולכן לא ניתן להידבק בזיבה באמצעות:

• חיבוק.
• נשיקה.
• שימוש בשירותים משותפים או במגבות משותפות.
• שחייה בבריכת שחייה משותפת.
• שימוש באותה כוס, צלחת או סכו"ם.

הדרך היחידה לקבוע אם אדם נדבק בזיבה היא באמצעות בדיקה. אם קיים חשש להדבקה בזיבה או בכל מחלה אחרת המועברת דרך מגע מיני, יש לפנות לבדיקה בהקדם.

ניתן להיבדק תוך מספר ימים לאחר קיום המגע המיני החשוד, אך לעתים יומלץ להמתין כשבועיים טרם ביצוע הבדיקה. ניתן להיבדק גם אם לא התפתחו סימפטומים כלל.

אבחון מוקדם וקבלת טיפול במועד עשויים להפחית את הסיכון לסיבוכים.

תהליך האבחון

האבחון הוא פשוט יחסית ומתבצע בדרך כלל באמצעות לקיחת דגימה (באופן דומה ללקיחת משטח גרון) ובדיקתה במעבדה. הבדיקה אינה כואבת אך תיתכן אי נוחות מסוימת לזמן קצר.

בחלק מן המקרים ניתן לבחון את הדגימה תחת המיקרוסקופ או להשתמש בתבחינים מיוחדים לזיהוי החיידק ניסריה גונוריאה על מנת להגיע לאבחנה מהירה. לעתים יחלפו כשבועיים טרם קבלת תשובה.

אצל נשים תילקח דגימה לתרבית מהנרתיק ומצוואר הרחם. הבדיקה מבוצעת באמצעות מטוש המוחדר לנרתיק בזמן בדיקה גינקולוגית.

אצל גברים תילקח הדגימת לתרבית מקצה השופכה (פתח יציאת השתן) ותבוצע תרבית שתן. טרם ביצוע תרבית השתן יש להימנע מהטלת שתן במשך כשעתיים. לעתים תילקח תרבית מקצה השופכה גם אצל נשים.

אם קיים חשד להדבקה בעקבות קיום מין אנאלי יתכן שתידרש תרבית מהחלחולת. כמו כן ניתן לבצע תרבית גרון או תרבית מהפרשה חשודה מהעיניים, שעלולה להצביע על הדבקה בזיבה.

חשוב שמי שאובחן כסובל מזיבה ייבדק גם לנוכחותן של מחלות אחרות המועברות דרך מגע מיני לרבות HIV (איידס), עגבת (syphilis) וקלמידיה (Chlamydia). הדגימות לאבחון ילקחו על ידי רופא נשים (במקרה של נשים) או אורולוג (במקרה של גברים). כמו כן ניתן לפנות לבדיקתו של רופא עור המומחה במחלות המועברות במגע מיני.

משרד הבריאות מפעיל מרפאות לאבחון ולטיפול במחלות מין. במרפאות אלו ניתן להיבדק תוך שמירה על חיסיון רפואי ולקבל טיפול למחלות המועברות במגע מיני. שירות זה ניתן בחינם, ללא צורך בביטוח בריאות.

מי צריך להיבדק?

הדרך היחידה לאשר או לשלול הדבקה היא באמצעות בדיקה, ולא רק מי שסובל מסימפטומים צריך להיבדק. חלק גדול מהנדבקים אינם סובלים כלל מסימפטומים.

מומלץ לכל הבאים להיבדק האם נדבקו בזיבה:

• מי שחוששים שהם או בני ובנות זוגם סובלים מסימפטומים של זיבה.
• כל מי שקיים לאחרונה יחסי מין לא מוגנים עם בן זוג חדש.
• מי שקיים יחסי מין לא מוגנים עם יותר מבן זוג אחד, או שייתכן שבן הזוג עשה זאת.
• מי שלוקה במחלה אחרת המועברת דרך מגע מיני כגון עגבת (סיפיליס) או קלמידיה.
• אם ידוע שבן או בת הזוג עימם מקיימים יחסי מין נדבקו במחלה כלשהי המועברת דרך מגע מיני.
  נשים הרות.

יש להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר מאחר שהמחלה אינה חולפת ללא טיפול מתאים. דחיית הטיפול מעלה את הסיכון להתקדמות המחלה ולהתפתחות סיבוכים. הטיפול בסיבוכים עלול להיות קשה ומורכב יותר, ובשלב זה כבר עלולים להיגרם נזקים בריאותיים, לרבות בעיות פוריות. ללא טיפול אף עלול האדם הנגוע במחלה להמשיך ולהדביק אחרים.

במקרים רבים ימליץ הרופא על התחלת הטיפול עוד טרם קבלת תוצאות המעבדה. מקובל לטפל בשני בני הזוג, גם אם רק אחד מהם אובחן כחולה בזיבה.

תרופת הבחירה לטיפול בזיבה היא אנטיביוטיקה ממשפחת הצפלוספורינים (Cephalosporin) הניתנת בדרך כלל בזריקה בודדת.

הנחיות המרכז לבקרת מחלות זיהומיות בארה"ב (CDC) משנת 2010 לטיפול בזיבה כוללות מתן צפטריאקסון (שם מסחרי: רוצפין ( (Rocephin) או אנטיביוטיקה אחרת ממשפחת הצפלוספורינים בזריקה בודדת או מתן צפיקסים (Cefixime) דרך הפה. בנוסף יכלול הטיפול מתן אזיתרומיצין (שם מסחרי: אזניל (Azenil)) או דוקסיציקלין (שם מסחרי: דוקסילין (Doxylin)).

ילודים עם סימפטומים אופייניים לזיבה במועד הלידה או יילודים שאימם חלתה בזיבה ולכן נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה יטופלו בצפטריאקסון במינון המותאם למשקל גופם מיד לאחר לידתם. מטרת הטיפול היא למנוע עיוורון וסיבוכים אחרים והוא אינו גורם נזק לתינוק.

אין איסור על נטילת תרופה ממשפחת הצפלוספורינים גם אם ידועה רגישות קלה לפניצילין. עם זאת, אם נגרמה בעבר תגובה משמעותית לפניצילין כגון קוצר נשימה, ירשום הרופא תרופה אחרת.

תרופות ממשפחת הצפלוספורינים (כולל צפטריאקסון) וכן אזיתרומיצין נחשבות בטוחות לשימוש בהריון.

קיום יחסי מין וטיפול בבני זוג

יש להימנע מקיום יחסי מין במשך לפחות 7 ימים ממועד תחילת הטיפול, או עד שהסימפטומים חולפים לגמרי (המאוחר מביניהם), לרבות אצל בני הזוג.

יש לאתר בני זוג עימם קוימו יחסי מין בחודשיים שקדמו להופעת הסימפטומים ולהפנותם לאבחון וטיפול. יש לטפל בשני בני הזוג. הדבר חשוב הן לבריאותם והן למניעת הדבקה חוזרת.

מעקב

הטיפול יעיל בלמעלה מ- 95% מהמקרים, טרם התפתחות סיבוכים. יש לבצע בדיקה חוזרת במקרים הבאים:

• הסימפטומים אינם עוברים.
• קיום יחסי מין בלתי מוגנים במהלך השבוע שלאחר סיום הטיפול.
• חשש למגע מיני עם אדם נגוע בזיבה.
• זיבה בגרון.
• בדיקת האבחון היתה שלילית אך האדם סובל בכל זאת מסימפטומים אופייניים.
  
  

מקובל לטפל במקביל אף בחיידק הקלמידיה, המועבר גם הוא דרך מגע מיני ונלווה פעמים רבות להדבקה בזיבה.

החלמה

כאשר הטיפול יעיל ובמועד צריך לחול שיפור בסימפטומים, כמפורט:

• כאב והפרשה חריגה בזמן מתן שתן - ישתפרו תוך יומיים שלושה.
• כאב והפרשה חריגה בחלחולת - שיפור יחול תוך יומיים שלושה.
• דימום וסתי כבד או דימום בין מחזור למחזור - יסתדר עד מועד המחזור החודשי הקרוב.
• כאב באגן או באשכים – תחול הקלה מיידית אך עלולים לחלוף כשבועיים עד שהכאב יחלוף לחלוטין.

כאב באגן או כאב בזמן קיום יחסי מין שאינו חולף לאחר סיום הטיפול דורש המשך ברור ולעתים אף מחזור טיפול נוסף.

ניתן למנוע הדבקה במחלה באמצעות:

• קיום יחסי מין נרתיקיים, אוראליים או אנאליים אך ורק עם קונדום.
• חיטוי אביזרי מין וכיסויים בקונדום טרם השימוש. מומלץ להימנע משימוש משותף באביזרי מין.

שימוש בקונדום לכיסוי הפין הוא אמצעי המניעה היחיד שהוכח כמפחית את הסיכון להידבקות בזיבה ובמחלות אחרות המועברות בזמן קיום יחסי מין. הקונדום הנשי הוא אמצעי מניעה שעשוי להפחית את הסיכון להידבקות במקרה של מגע אוראלי עם אישה שנדבקה בזיבה, אך יעילותו טרם הוכחה. לאור זאת, השימוש בקונדום הנשי לא מומלץ כתחליף לקונדום, אלא בנוסף לו, או במקרה שבשום אופן לא ניתן להשתמש כראוי בקונדום.

נקיטת אמצעים אלו עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלות נוספות המעוברות במגע מיני כגון הרפס או קלמידיה. אם קיים חשש להדבקה בזיבה, או אם הפתחו סימפטומים אופייניים, יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא.

מניעת דלקת עיניים אצל בתינוקות

הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקת יילודים בחיידקי גונוריאה היא באמצעות אבחון וטיפול מתאים לאם במהלך ההריון, טרם הלידה.

מריחה חד פעמית של משחה אנטיביוטית מסוג אריתרומיצין (Erythromycin) על עיני היילוד נמצאה יעילה במניעת דלקת עיניים הנגרמת על ידי חיידקי זיבה. לכן הדבר נהוג כחלק משגרת הטיפול במחלקות הילודים בבתי החולים.

כאשר זיבה מאובחנת מוקדם ומטופלת כראוי בדרך כלל לא נגרמים סיבוכים וניתן לצפות להחלמה. ללא טיפול במועד עלולים חיידקי גונוריאה להתפשט לאיברי גוף נוספים ולגרום לבעיות בריאותיות משמעותיות. ככל שנדבקים יותר פעמים בזיבה, כך עולה הסיכון ללקות בסיבוכי המחלה.

מחלה דלקתית של האגן Pelvic Inflammatory disease- PID)

מחלה דלקתית של האגן היא סיבוך שמופיע אצל נשים עקב התפשטות הזיהום לאיברי מערכת הרבייה העליונה הכוללים את הרחם, החצוצרות והשחלות. מחלה זו עלולה לגרום לנזקים ולסיבוכים ארוכי טווח לרבות כאב מתמשך באגן, הריון מחוץ לרחם ובעיות פוריות בעתיד.

דלקת יותרת האשך (epididymitis) דלקת הערמונית (prostatitis)

סיבוכים אלו עלולים להתפתח אצל גברים כתוצאה מהתפשטות החיידקים אל תעלות הזרע הצמודות לאשך או לבלוטת הערמונית. ללא טיפול תיתכן פגיעה בפוריות הגבר.

זיהום חיידקי מפושט (Disseminated Gonococcal Infection, DGI)

סיבוך נדיר שעלול להופיע אצל נשים וגברים עקב חדירת חיידקי גונוריאה לדם והתפשטותם דרכו לאיברים שונים. הסימפטומים של זיהום מפושט כוללים:

• חום.
• דלקת, כאב ונפיחות במפרקים.
• פריחה ופגעי עור.
• כאב בטן עקב התפתחות מורסה ודלקת (Perihepatitis).
• דלקת קרום המוח.
• דלקת פנים הלב (נדיר).

זיהום חיידקי מפושט עלול להיות קטלני ללא טיפול. הטיפול ניתן במסגרת אשפוז וכולל בדרך עירוי תוך ורידי של אנטיביוטיקה.