חתך חיץ (אפיזיוטומיה) - מידע רפואי

חתך חיץ (בלעז, אפיזיוטומיה) הינו הליך שבו רופא או מיילדת מבצעים חתך בחיץ הנקבים (הפרינאום) של אישה במהלך לידה. חיץ הנקבים הוא האזור שבין הפתח התחתון של הנרתיק לבין פי הטבעת. החתך מאפשר לנרתיק להתרחב ובכך מקל על יציאת הוולד.

סיבות לביצוע חתך חיץ

מומלץ לבצע חתך חיץ כאשר:

• נדרש יילוד מהיר של התינוק עקב חשש לבריאותו.
• מתפתחים סיבוכים במהלך הלידה הדורשים לידת מכשירים.
• קיים חשש שחיץ הנקבים של היולדת ייקרע באופן חמור אם פתח הנרתיק לא יורחב.

החלמה

התפרים המבוצעים לאחר חתך חיץ אמורים להחלים תוך כחודש. ברוב המקרים משתמשים בתפרים הנספגים מאליהם ('נמסים') ולכן היולדת אינה צריכה לשוב לבית החולים לשם הסרת התפרים.

במרבית המקרים אזור החיץ יכאב במשך כשבועיים או שלושה לאחר הלידה. קיום יחסי מין עלול להיות מלווה בכאב במהלך החודשים הראשונים שלאחר ביצוע חתך החיץ.

כמה נפוץ ההליך?

לפני שנות השמונים של המאה הקודמת המליצו רבים מהרופאים על ביצוע חתך חיץ באופן שגרתי, בקרב כל הנשים שילדו בלידה נרתיקית, כיוון שהאמינו שחתך חיץ ימנע סיבוכים לאחר הלידה כגון אי שליטה על הסוגרים או בריחת שתן.

מחקרים שנעשו מאז הוכיחו כי אין לחתך החיץ יתרונות בריאותיים עבור נשים בריאות וכי החתך גורם לכאב מיותר ולסבל רב. כיום נהוג לבצע חתך חיץ אך ורק בהתאם לצורך רפואי ולמניעת סיבוכים אצל היולדת או אצל היילוד.

לידת מכשירים

סיבה נפוצה לביצוע חתך חיץ היא כאשר יש צורך בהרחבת הנרתיק על מנת לבצע לידת מכשירים באמצעות מלקחיים או ואקום . לידת מכשירים עלולה להיות הכרחית כאשר:

• התינוק נמצא במצג עכוז.
• כתפיי התינוק נתקעות בנרתיק היולדת.
• הלידה נמשכת מספר שעות והיולדת תשושה ואינה מסוגלת לשתף פעולה עם המיילדת או הרופא.
• היולדת לוקה במצב בריאותי המחייב לידה מהירה וקלה ככל הניתן, למשל במקרים בהם היולדת חולה במחלת לב.
  
  

מצוקה עוברית

חתך חיץ מומלץ במקרים מסוימים של מצוקה עוברית. זהו מצב בו קצב ליבו של העובר עולה או יורד באופן משמעותי במהלך הלידה. מצוקה עוברית עלולה לאותת כי התינוק אינו מקבל מספיק חמצן ולכן יש ליילדו במהירות האפשרית על מנת למנוע פגיעה בו או לידת עובר מת.

במקרים של מצוקה עוברית בהם לא ניתן לבצע ניתוח קיסרי, למשל כאשר ראש התינוק כבר נמצא בתעלת הלידה, חתך חיץ עשוי לסייע לזרז את קצת התקדמות הלידה.

הצטלקות

קרעים חמורים בחיץ הנקבים שארעו בלידות קודמות עלולים לגרום לצלקות נרחבות בנרתיק ולהצרותו. במקרים אלו עלול להידרש חתך חיץ לצורך הרחבת הנרתיק.

מדובר בהליך פשוט למדי. טרם ביצוע החתך תינתן זריקת אלחוש מקומית בפתח הנרתיק על מנת למנוע כאב. אם בוצע אלחוש אפידורלי הוא בדרך כלל יספיק, או שניתן להגביר מעט את מינון האפידורל לפני ביצוע החתך.כיום נהוג לבצע חתך חיץ רוחבי. זהו חתך המבוצע מהקצה התחתון של הנרתיק, בזווית ימינה וכלפי מטה. החתך מבוצע באמצעות מספריים. בעבר היה נהוג לבצע חתך חיץ אורכי, מהקצה התחתון של הנרתיק לכיוון פי הטבעת.

מחקרים שנערכו בנושא העלו כי חתך חיץ רוחבי כרוך בפחות סיבוכים בהשוואה לחתכים אחרים. חתך חיץ אורכי עלול לפגוע בסוגרי פי הטבעת ולגרום לדליפת צואה.

בסיום הלידה ייתפר החתך בתפרים הנספגים מאליהם ('נמסים'), שאינם מצריכים הסרה.

חתך החיץ יתפר תוך כשעה מלידת התינוק. החתך עלול לדמם באופן משמעותי בהתחלה, אך לרוב יפסק הדימום לאחר הפעלת לחץ מקומי ותפירת החתך.

נהוג לתפור את החתך באמצעות תפרים הנספגים מאליהם ('נמסים') ולכן אין צורך שהיולדת תחזור לבית החולים על מנת להסיר את התפרים. החתך צפוי להחלים תוך כחודש ממועד הלידה. המיילדת או הרופא ידריכו את היולדת באשר לפעילויות מהן מומלץ להימנע בתקופת ההחלמה של החתך.

לאחר ביצוע חתך חיץ יתכן כאב באזור חיץ הנקבים במשך כשבועיים עד שלושה לאחר הלידה, בעיקר תוך כדי ישיבה או הליכה. התמתחות ואף הטלת שתן עלולים לגרום לתחושת צריבה באזור החתך.

החלמה ושיכוך כאב

ניתן להעזר בדרכים המפורטות להלן על מנת לשכך את הכאב באזור החתך ולהקל על תהליך ההחלמה.

משככי כאב

משככי כאב כגון פאראצטמול (שמות מסחריים: אקמול, דקסמול, טיילנול) או איבופרופן (שם מסחרי: נורופן) עשויים להקל על הכאב והינם בטוחים לשימוש גם בקרב נשים מניקות. מומלץ להימנע מנטילת אספירין במהלך ההנקה מפני שאספירין עלול לעבור אל התינוק דרך חלב האם.

שימוש בכרית בצורת גלגל או כיווץ הישבנים אחד כלפי השני לפני ישיבה עשויים אף הם למנוע לחץ וכאב באזור החתך.

קרח

ניתן להניח על אזור החתך קרחון או קוביות קרח כאשר הם עטופים במגבת כדי להקל על הכאב. אין להניח את הקרחון או את קוביות הקרח ישירות על העור באזור החתך על מנת למנוע פגיעת קור במקום.

חשיפת התפרים לאוויר צח עשויה לזרז את תהליך החלמת החתך. כדאי להסיר את התחתונים ולשכב על מגבת הפרוסה על המיטה במשך עשר דקות פעם או פעמיים ביום.

הקפדה על ניקיון

חשוב להקפיד על ניקיון החתך וסביבתו על מנת למנוע זיהום. מומלץ להחזיק סמוך לאסלה בקבוק לחיץ, כמו בקבוק ריק של שמפו או בקבוק מים עם פקק לחיץ, ממנו ניתן להשפריץ מים על אזור חיץ הנקבים, בין הנרתיק ופי הטבעת, לאחר כל ביקור בשירותים.

יש להקפיד לנגב מכיוון קדימה, לאחור, בעת השימוש בנייר טואלט. זאת על מנת למנוע זיהום של חיץ הנקבים על ידי חיידקים מפי הטבעת.

כריעה מעל האסלה, במקום ישיבה ישירות עליה, עשויה להפחית את תחושת הצריבה בעת הטלת שתן. שטיפת האזור עם מים חמימים עשויה אף היא להקל על תחושת הצריבה.

בעת הטלת צואה ניתן להחזיק פד נקי ולתמוך כנגד אזור חיץ הנקבים על מנת להקל על הלחץ המופעל באזור החתך. במקרים בהם הטלת הצואה כואבת במיוחד ותמיכה אינה מספקת ניתן להעזר בסיבים תזונתיים המרככים את הצואה ומקלים על יציאתה דרך פי הטבעת.

התעמלות

חיזוק הרקמה מסביב לחתך החיץ בעזרת תרגילים לחיזוק רצפת האגן עשויה לזרז את ריפוי הפצע ולהפחית את הלחץ שמופעל על האזור.

תרגילים לחיזוק רצפת האגן כוללים כיווץ של השרירים המקיפים את הנרתיק ואת פי הטבעת. מיילדת או פיזיותרפיסטית יוכלו להדריך את היולדת כיצד לבצע נכון תרגילים לחיזוק רצפת האגן.

אודם,נפיחות של העור או הפרשת מוגלה או כל נוזל אחר מאזור החתך עלולים להצביע על התפתחות זיהום. במידה שמופיעים סימנים אלו יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא.

בעקבות חתך חיץ יתכנו שני סיבוכים עיקריים:

• כאב לאחר ההליך.
• כאב תוך כדי קיום יחסי מין.

כאב לאחר ההליך

נשים רבות חשות כאב קל עד בינוני באזור חתך החיץ. אחת מכל 100 נשים תחוש כאב חמור שיפגע בתפקודה היומיומי ובאיכות חייה.

במקרים קשים ידרש טיפול בעזרת תרופות לשיכוך כאב הניתנות עם מרשם רופא בלבד, כגון קודאין. תרופות אלו עלולות לפגוע ביכולת להניק בבטחה. נשים מניקות או נשים המתכוונות להניק כדאי שתתייעצנה עם רופא הנשים או רופא במחלקת היולדות טרם קבלת החלטה על נטילת משככי כאב מסוג זה.

כאב לאחר חתך חיץ שנמשך מעבר לשבועיים עד שלושה לאחר הלידה נחשב חריג ודורש בירור רפואי.

כאב במהלך קיום יחסי מין

כאב במהלך קיום יחסי מין נפוץ מאוד בקרב נשים שעברו חתך חיץ. תשע מכל עשר נשים שנשאלו דיווחו כי יחסי מין לאחר ביצוע חתך היו כרוכים בכאב, אך הכאב הלך ופחת עם הזמן.

רבות מהנשים דיווחו כי הכאב בזמן קיום היחסים היה קשור ליובש מתמשך בנרתיק, ולכן שימוש בחומרי סיכוך עשוי לשפר את התחושה. מומלץ להשתמש בחומרי סיכוך על בסיס מים ולא על בסיס שמן מכיוון שאלו השומניים (לדוגמה, וזלין) עלולים לפגוע ביעילותם של אמצעי מניעה חוצצים כגון הקונדום או הדיאפרגמה.

פעילות מינית שאינה כרוכה בחדירה כגון אוננות משותפת עשויה להיות נעימה יותר ומספקת בחודשים הראשונים של החזרה לפעילות מינית לאחר לידה שהיתה כרוכה בחתך חיץ.

הצטלקויות

אצל חלק מהנשים שעברו חתך חיץ נוצרת מסביב לחתך רקמת צלקת מעובה, מוגבהת או מגרדת. במידת הצורך, ניתן לבצע הליך פשוט שנקרא 'הליך פנטון' (Fenton’s Procedure) על מנת להסיר את רקמת הצלקת הבעייתית. הליך זה יבוצע בחלוף לפחות שישה חודשים ממועד הלידה, על מנת שהעור מסביב לנרתיק יחלים בצורה מספקת מהקרעים, מהחבלות ומהמתיחות שנגרמו בלידה.

הליך פנטון כרוך בחיתוך עדין של רקמת הצלקת ואיחוי שולי העור באמצעות תפרים זעירים ועדינים. כבכל פצע, יתכן זיהום ולכן יש להקפיד על נקיון התפרים והאזור המנותח.