28 מאי 2018 י"ד סיון תשע"ח
מעודכן לתאריך  01.09.2009  באדיבות ה 

ברונכיטיס (דלקת הסימפונות) - מידע רפואי

Bronchitis
מעודכן לתאריך  01.09.2009  באדיבות ה 

מבוא לברונכיטיס

לדלקת הסימפונות (ברונכיטיס) גורם זיהום בצינורות הנשימה המרכזיים, אשר מחברים את קנה הנשימה עם הריאות. הזיהום גורם להם להיות מגורים ומודלקים. תסמיניה העיקריים של הדלקת הם שיעול (לעיתים מלווה בכיח), כאב גרון, "צפצופים" בנשימה ואף סתום.
המחלה נפוצה בחורף ולעיתים מתפתחת בעקבות התקררות, כאב גרון או שפעת. כל אחד, בכל גיל ומכל מין, עלול ללקות בה, אך מעשנים ואנשים שעבודתם חושפת אותם לחומרים העלולים לגרות את הריאות (כמו קמח, או חומרים הקיימים בתעשיית הטקסטיל), מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח ברונכיטיס.
חרף שמה, דלקת סימפונות חריפה היא מצב קל, המסתיים מעצמו, לרוב תוך שבועות אחדים. בחלק מהמקרים, הזיהום המתמשך גורם לנזק קבוע לסימפונות והמחלה הופכת לחמורה ונמשכת זמן רב יותר. כאשר היא נמשכת למעלה מ-3 חודשים, היא נקראת דלקת סימפונות כרונית.
הטיפול בדלקת הסימפונות מתבצע בבית ולרוב לא נדרש טיפול תרופתי.
יש לגשת לרופא המטפל במצב של:
  • דלקת סימפונות כרונית.
  • החמרה בסימפטומים.
  • מחלה נלווית כמו אסתמה.
 

ברונכיוליטיס

ברונכיוליטיס היא דלקת המתפתחת בקטנים שבצינורות בריאות ונפוצה בקרב תינוקות ופעוטות, בעיקר בחורף. לרוב היא נגרמת כתוצאה מחשיפה לנגיף RSV, הגורם לצינורות הנשימה הקטנים להיות מודלקים ונפוחים. במצב זה יש ייצור מוגבר של ריר, וכמות האוויר ששואף התינוק או הפעוט פוחתת, באורח הגורם קושי נשימתי.
הסימפטומים של ברונכיוליטיס דומים לאלה של התקררות: לרוב, אף סתום, חום ושיעול. המחלה עוברת מעצמה בדרך כלל, ואין צורך במתן טיפול תרופתי. במקרים בהם יש קשיי נשימה או כשהילד מסרב לאכול או לשתות, יש לשקול לאשפזו בבית חולים.
חוקרים בבריטניה העריכו כי אחד מכל 3 תינוקות שם לוקה במחלה במהלך שנת החיים הראשונה שלו, כאשר רוב המקרים מתרחשים ב-9 החודשים הראשונים שלה. שכיחות המחלה נובעת מהעובדה שאצל תינוקות דרכי הנשימה צרות יותר, שעה שהריאות ומערכת החיסון לא מפותחות דיין.
הסיכון ללקות בדלקת גדול יותר אצל פגים, תינוקות שנולדו עם מחלת לב או ריאה או תינוקות עם מערכת חיסון מוחלשת. תינוקות אלה עלולים להזדקק לטיפול ולמעקב רפואי צמוד במידה ויפתחו את המחלה.
 

סימפטומים

סימפטומים אופייניים לברונכיטיס

רוב הסימפטומים, גם אם אינם נעימים, קלים מכדי שיחייבו פנייה לרופא המשפחה לקבלת טיפול. הסימפטומים הנפוצים הם:
  • שיעול – הסימפטום העיקרי. על-פי-רוב השיעול יבש, אך ליחה סמיכה עלולה להופיע גם כן. השיעול יכול להמשך מספר שבועות, גם לאחר ששאר הסימפטומים כבר נעלמו. שיעול ממושך עלול לגרום לכאב בשרירי בית החזה ובשרירי הבטן.
  • תחושת לחץ בבית החזה.
  • קוצר נשימה.
  • "צפצופים" בנשימה.
  • כאב גרון.
  • חום וצמרמורות.
  • כאב ראש.
  • אף סתום וסינוסים גדושים.
  • תחושת כאב כללית.
 

מתי לגשת לרופא?

הסימפטומים של דלקת סימפונות ושל דלקת ריאות (זיהום שגורם לדלקת בריאות ומצריך ביקור אצל רופא המשפחה) דומים מאוד ועל כן יש לשים לב לשינויים בסימפטומים של המחלה.
יש לפנות לרופא אם הופיעו הסימפטומים הבאים:
  • שיעול חזק או שיעול הנמשך למעלה מ-3 שבועות.
  • חום גוף גבוה קבוע, הנמשך יותר מ-3 ימים.
  • שיעול עם ליחה דמית.
  • נשימה שהואצה מאוד (יותר מ-30 נשימות בדקה).
  • כאבים בבית החזה.
  • סחרחורת או בלבול.
  • התקפים חוזרים של דלקת הסימפונות.
 
על החולים במחלות לב או ריאות כרוניות (כמו אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית או כשל לבבי) לגשת לרופא גם אם הסימפטומים קלים.
אנשים המשתעלים במשך 3 חודשים ויותר לעיתים תכופות, ובכלל זה מעשנים, צריכים לפנות לבירור רפואי היות וייתכן ואלה הם סימפטומים של מחלת הריאה החסימתית הכרונית, שהינה גורם התמותה החמישי בשכיחותו בעולם ודורשת התערבות רפואית.

גורמים

גורמים לברונכיטיס

הסימפונות הן צינורות האוויר העיקריים בריאות, המסתעפים מכל צד של קנה הנשימה. הסימפונות ממשיכות להסתעף לצינורות קטנים יותר ויותר המכונים סימפונונים. דפנות הסימפונות מייצרות ריר שמטרתו ללכוד אבק וחלקיקים החודרים לריאות מהאוויר, שהיו עלולים לגרום לגירוי הריאות.
הסימפונות לוקות בדלקת כאשר זיהום מגרה אותן וגורם להן לייצר יותר ריר מאשר במצב רגיל. הגוף מנסה להפטר מהריר בעזרת השיעול.
מקור הזיהום הוא לרוב נגיפי (ויראלי) ולעיתים חיידקי (פחות שכיח). במרבית המקרים הנגיף שגורם להתקררות או לשפעת הוא זה שיגרום לדלקת הסימפונות. הנגיף מופץ על-ידי מגע ישיר או באמצעות טיפות זעירות הנישאות באוויר, המועברות באמצעות שיעול או התעטשות.
גם שאיפת חומרים מגרים כמו ערפיח, כימיקלים הנמצאים בחומרי ניקוי (כמו אמוניה, כלור וחומצות חזקות), גרעיני תבואה, קמח ועוד עלולים לגרום להתפתחות דלקת הסימפונות, והיא תוקל או תיעלם לחלוטין כאשר החשיפה לחומרים אלה תיפסק. עישון אקטיבי או פסיבי של סיגריות יכול לגרום למחלה גם כן. למעשה, זהו הגורם העיקרי למצב הכרוני של המחלה.

אבחון

אבחון ברונכיטיס

ברוב המקרים, כאשר דלקת הסימפונות אינה קשה אין צורך לגשת לרופא המטפל.
עם הסימפטומים המצריכים ביקור במרפאת הרופא נמנים:
  • שיעול חזק.
  • שיעול הנמשך למעלה מ-3 שבועות.
  • חום גוף לא תקין קבוע הנמשך יותר מ-3 ימים.
  • שיעול עם ליחה מוכתמת בדם.
 
הרופא מאבחן את המחלה על סמך תיאור הסימפטומים ובעזרת בדיקה גופנית הכוללת האזנה לריאות בעזרת מכשיר הסטטוסקופ.
בחלק מהמקרים, הרופא ירצה לשלול מחלות נוספות כמו דלקת ריאות וישלח את המטופל לבצע צילום חזה (תסמיני שתי המחלות דומים).
כאשר מתעורר חשד שהסימפטומים מצביעים על מחלה לא מאובחנת כמו אסתמה או מחלת ריאה חסימתית כרונית, מורה הרופא גם על בדיקת תפקודי ריאות.
בבדיקת תפקודי ריאות, הנבדק מתבקש לנשוף במהירות ובחוזקה לתוך מכשיר הספירומטר, המודד את נפח האוויר ואת מהירות זרימת האוויר בזמן נשיפה החוצה מהריאות בזמן מאמץ. כמו כן, הבדיקה מודדת את הנפח המירבי של אוויר שהריאות קולטות בזמן השאיפה. תוצאה המאשרת ירידה בנפח האוויר הננשף מהריאות, עלולה להצביע על קיומה של מחלה כרונית. יצויין כי נפח האוויר הננשף אינו זהה בכל גיל.

טיפול

הטיפול בברונכיטיס

ברוב המקרים הטיפול הינו תומך בלבד, ללא צורך בהתערבות רפואית.

טיפול תומך

הטיפול מתבצע בבית וכולל:
  • מנוחה.
  • שתייה מרובה של נוזלים למניעת התייבשות ולהקלה על שחרור הליחה הצמיגה שבריאות באמצעות השיעול.
  • טיפול בכאבי ראש, כאבים כלליים וחום באמצעות משככי כאבים מסוג פאראצטמול (כאקמול ודקסמול), או משככים מקבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואידיים (כאדוויל, אדקס ונורופן). התרופות מקבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואידיים אינן מומלצות לחולי אסתמה. כן אין לתת אספירין למי שטרם מלאו לו 16.
  • רצוי להימנע מתרופות להקלה על השיעול או מדכאות שיעול כיוון שתפקיד השיעול הוא להוציא את הליחה מהריאות ותרופות אלו יאריכו את משך ההחלמה. שתייה חמה עשויה להקל על חוסר הנוחות שבשיעול, למשל שילוב של לימון ודבש במים חמים (מובן ששיקוי זה אינו מומלץ לחולי סוכרת).
  • עישון מחמיר את דלקת הסימפונות ועלול להגביר את הסיכון לפתח מצב כרוני של המחלה. לפיכך,למעשנים מומלץ שלא לעשן בתקופת המחלה.

טיפול הניתן על-ידי הרופא

על-פי-רוב מקור הדלקת נגיפי ולפיכך לא ירשום הרופא אנטיביוטיקה (מתן אנטיביוטיקה שלא לצורך אף תורמת להתפתחות עמידות של זני החיידקים לאנטיביוטיקה). ואולם, כאשר המטופל מצוי בסיכון גבוה ללקות בדלקת ריאות, ישקול הרופא המטפל מתן אנטיביוטיקה. מקרים מסוכנים אלה כוללים:
  • חום גוף גבוה מאוד (מעל 40o) או נמוך מאוד (מתחת ל-35o) הנמשך יותר מ-3 ימים.
  • תחושות סחרחורת ובלבול.
  • נשימה מהירה מאוד.
  • מחלת לב או ריאות כרונית כמו מחלת לב כלילית, מחלת ריאה חסימתית כרונית או אסתמה.
  • הטיפול האנטיביוטי המקובל כולל אנטיביוטיקה מקבוצת הפנצילינים (למשל מוקסיפן או מוקסיוויט) או מקבוצת הטטרציקלינים (כמו דוקסילין).
 
אין עדיין טיפול תרופתי לדלקת סימפונות כרונית. לפיכך, למי שלוקה בה מומלץ בעיקר לאמץ אורח חיים בריא, ובעיקר להפסיק לעשן!

מניעה

מניעת ברונכיטיס

לא ניתן כמובן להימנע ממגע עם נגיפים, אך ניתן לצמצם את מספר ההידבקויות בדלקת הסימפונות על-ידי:
  • הפסקת עישון: עישון סיגריות גורם להחמרה בסימפטומים של המחלה ולהגברת הסיכוי לפתח מחלה כרונית.
  • שמירה על היגיינה: המחלה מועברת על-ידי נגיפים באמצעות מגע, שיעול או התעטשות. לפיכך, רחיצת ידיים לעתים קרובות ושימוש במגבות חד פעמיות עשויים למנוע את הפצת הנגיף.
  • כיסוי האף והפה במסיכה: מומלץ לאנשים שעובדים עם חומרים העלולים לגרות את הריאות.

זכויות חברי מכבי

 זכויות חברי מכבי במסגרת הסל הבסיסי

הזכאות

חיסון נגד דלקת ריאות.

תנאי הזכאות:

חיסון נגד דלקת ריאות יינתן עבור האוכלוסיות הבאות:
  • חברי מכבי בני 65 ומעלה.
  • תינוקות בני שנתיים ומעלה ומבוגרים בכל גיל, החולים במחלות כרוניות או במחלות בסיכון גבוה.
 

עלות

ללא עלות.

היכן

הנחיות ומידע