מיימת בכליה (הידרונפרוזיס) - מידע רפואי

הטיפול בהידרונפרוזיס תלוי בסיבתה ובמידת החסימה הנגרמת לזרימת השתן הנורמלית. מטרת הטיפול היא להפחית את הצטברות השתן, להפחית את הלחץ בכליה ולמנוע הסבת נזק קבוע.

בהידרונפרוזיס חריפה, יש צורך דחוף בניקוז השתן שהצטבר בתוך הכליה על מנת שלא ייגרם לה נזק. ייתכן שיהיה צורך בהכנסת קטטר לשלפוחית שלכם או בהכנסת צינורית ישירות לכליה דרך חתך קטן בעור. זה יאפשר לשתן לזרום ויפחית הלחץ בכליה.

הידרונפרוזיס המתפתחת באיטיות אינה מחייבת טיפול דחוף בדרך כלל, אבל גם במקרה דנן, יש לנקז את השתן שהצטבר מעל לנקודת החסימה. ייתכן שצינוריות רכות תוכנסנה לתוך השופכה על מנת לעקוף את האזור החסום ולאפשר לשתן לזרום.

משעה שהלחץ על הכליה הופחת, חייבים לטפל בגורם החסימה. לרוב הדבר מתבצע על-ידי הסרתו בניתוח כלשהו, כמו הניתוחים להוצאת אבן מהכליה או מהשופכן, או להסרת חלק צר או לא תקין של השופכן. אם נקודת המפגש של השופכן והשלפוחית חסומה, יהיה הכרח לחבר את השופכן לאזור אחר בשלפוחית.

אם אובחנה הידרונפרוזיס אצל תינוקך בזמן ההריון, התינוק יהיה תחת מעקב של סריקות אולטרה-סאונד כדי לבדוק אם הוא גדל באופן תקין ולוודא שכליותיו אינן גדלות יתר על המידה. אם ההידרונפרוזיס גורמת לבעיות אצל העובר, ייתכן שיהיה צורך לשאוב את הנוזל בזמן שהוא עדיין ברחם, אבל זהו מצב מאוד נדיר. לאחר הלידה, יעקבו אחרי ההידרונפרוזיס באמצעות סריקות אולטרה-סאונד ובדיקות סטנדרטיות להידרונפרוזיס. הטיפול יהיה בהתאם לגורם.

רוב האנשים מחלימים באופן מלא כשההידרונפרוזיס מתגלה ומטופלת בשלב מוקדם.