ניתוח הצמדת אוזניים - מידע רפואי

ניתוח זה יבוצע על מנת להצמיד אוזניים בולטות אל הראש ולהפחית בלט של אוזניים. ניתוח הצמדת אוזניים מבוצע לשיפור המראה בלבד ואינו קשור כלל לאיכות השמיעה או למצב בריאותי אחר.

אוזן בולטת היא מום מולד הנובע מפגם בהתפתחות סחוסי האוזניים אצל העובר. במקרים רבים זוהי נטייה משפחתית העוברת מדור לדור. במקרה של אוזניים בולטות, הזווית בין אפרכסת האוזן לקרקפת גבוהה מהזווית המקובלת. במקרים חמורים תיתכן זווית של 90 מעלות.

בדרך כלל יתבטא הפגם בחסר בקיפול הסחוס המצוי באפרכסת האוזן במצב תקין או שהדופן האחורית של האפרכסת גבוהה מדי. על מנת לתקן מומים אלו, יעוצב מחדש סחוס האוזן במהלך הניתוח.

כיום נהוג לבצע ניתוח זה מוקדם ככל האפשר כדי למנוע סבל מיותר מילדים הסובלים מהצקות והעלבות של ילדים אחרים. עם זאת, מומלץ להמתין עד לסיום התפתחות האוזניים, בדרך כלל בסביבות גיל 6.

ניתוח להצמדת אוזניים יבוצע תחת הרדמה כללית או תחת הרדמה מקומית עם טשטוש. אצל ילדים תבוצע לרוב הרדמה כללית.

בתחילת הניתוח יבצע המנתח חתך במקום נסתר לעין, לרוב מאחורי אפרכסת האוזן אם כי לעתים יבוצע החתך בקדמת האוזן. בהמשך יוציא המנתח את הסחוס העודף, יעצב את הקיפול הרצוי בסחוס על ידי חתכים או תפרים פנימיים וייצור את הזווית הרצויה בין האפרכסת לגולגולת.

לבסוף יתפור המנתח את החתך ויחבוש את האזור בתחבושת מרופדת המצמידה את האוזניים לקרקפת למשך מספר ימים.

הליך זה כרוך באשפוז במשך יממה בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא שעה עד שלוש שעות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח להצמדת אוזניים יבוצע תחת הרדמה כללית או תחת הרדמה מקומית עם טשטוש. אצל ילדים תבוצע לרוב הרדמה כללית. לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

הרדמה מלאה משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח ותפירת החתכים יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.

אם תבוצע הרדמה מקומית יזריק המנתח חומרי הרדמה מקומית לאזור ביצוע החתכים בלבד. טרם הניתוח יינתנו למטופל חומרי הרגעה וטשטוש דרך הוריד ולכן במהלך הניתוח יהיה המטופל ער אך מטושטש.

לפני הניתוח

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם, צילום חזה ואק"ג.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי המשך נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין). בהתאם להחלטת הרופאים תיתכן הפסקה בנטילת תרופות אלו כשבוע לפני ביצוע ההליך.

כדי לאפשר החלמה מהירה ובטוחה לאחר הניתוח יש להימנע מעישון במשך שבועיים לפחות לפני מועד הניתוח וכן במשך שבועיים לאחריו. אין להשתמש בתקופה זו בתחליפי עישון המכילים ניקוטין.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת הניתוח (אם יבוצע בהרדמה כללית).

טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק.

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

התאוששות והחלמה מההליך

ברוב המקרים ישוחרר המטופל לביתו עוד ביום הניתוח אם כי ילדים צעירים יאושפזו בדרך כלל למשך לילה אחד.

במידת הצורך ניתן ליטול תרופה לשיכוך כאב כגון אקמול, אופטלגין או אדוויל.

התפרים יוסרו כשבוע לאחר הניתוח.

חזרה לפעילות שגרתית אפשרית כעבור חמישה ימים עד שבוע ממועד הניתוח. יש לדחות בחודש כל פעילות שעלולה לגרום למגע עם האוזניים.

מומלץ להשתמש בסרט המצמיד את האוזניים לקרקפת במשך כחודש לאחר הניתוח. בשבועיים הראשונים רצוי להשתמש בסרט משך כל שעות היממה ובשבועיים לאחר מכן רק במהלך הלילה.

ניתוח הצמדת אוזניים הוא הליך ניתוחי פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום או הצטברות דם תת עורית המצריכה פתיחת התפרים וניקוז הדם, זיהום (של החתך או של הסחוס עצמו. נדיר), בעיות בריפוי הפצע, צלקות בולטות וגסות, הצמדת יתר של האוזניים לראש והתרופפות התפרים וחזרת מראה האוזניים למצבן טרם הניתוח.

סיבוכי הניתוח אינם שכיחים.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

הרדמה מקומית נחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פנייה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.

בכל מקרה של דימום מתמשך או אדמומיות יש לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול התפתחות זיהום.