זיהומים סטרפטוקוקליים - מידע רפואי

זיהומים סטרפטוקוקליים נגרמים על ידי חיידק מסוג סטרפטוקוקוס המכונה בקיצור 'סטרפ'. יתכנו זיהומים קלים דוגמת דלקת גרון אך גם חמורים ואף מסכני חיים ('החיידק הטורף'). מרבית הזיהומים ניתנים לטיפול באמצעות אנטיביוטיקה.

ידועים למעלה מ- 20 זנים של חיידקי סטרפ המחולקים לשתי קבוצות עיקריות:

• סטרפטוקוקוס מקבוצה A (סטרפ A). חיידקים אלו משגשגים על פני העור ובגרון ומהווים גורם שכיח לזיהום בקרב מבוגרים וילדים.
• סטרפטוקוקוס מקבוצה B (סטרפ B). סטרפטוקוק מסוג B הוא חיידק שכיח במערכת העיכול ובנרתיק (אצל נשים). ילודים נמצאים בסיכון לתחלואה חמורה בעקבות הדבקה בחיידק זה. מעריכים שכ- 20% מהנשים ההרות נושאות את חיידקי סטרפ B בנרתיק ובמערכת העיכול שלהן.

סטרפ A

מרבית הזיהומים הנגרמים על ידי חיידק זה אינם נעימים אך אינם מסכנים חיים. אלו כוללים דלקת גרון, אימפטיגו (זיהום עור), צלוליטיס (דלקת רקמה תת עורית), דלקת באוזן הפנימית וסינוסיטיס.

סטרפ A מהווה סכנה אך ורק כאשר הוא חודר אל השכבות העמוקות של הרקמות ושל אברי הגוף וגורם לזיהום פולשני.

דוגמאות לזיהום פולשני הן:

• דלקת ריאות.
• מנינגיטיס (דלקת קרום המוח).
• אוסטיאומיאליטיס (זיהום בעצם).
• חיתולית נמקית (necrotizing fasciitis). זיהום עור חמור שעלול לגרום נזק מהיר, נמק ומוות של רקמת העור.

טיפול בזיהומי סטרפ A

זיהומים קלים דוגמת דלקת גרון או דלקת באוזן הפנימית יחלפו בדרך כלל מאליהם, גם ללא כל טיפול. זיהומי עור, גם קלים, יחייבו לרוב קבלת טיפול אנטיביוטי (בבליעה או במריחה).

זיהומים פולשניים כגון דלקת ריאות ודלקת קרום המוח יטופלו באמצעות אנטיביוטיקה. בהתאם לחומרת המצב, עלול להידרש אשפוז בבית החולים. במקרה של זיהומי עור חמורים עלול להידרש ניתוח לכריתת אזור הנמק.

מי נמצא בסיכון ללקות בזיהום על ידי סטרפ A?

אנשים בכל גיל עלולים ללקות בדלקת גרון, בסינוסיטיס או בצלוליטיס. אימפטיגו ודלקת באוזן הפנימית שכיחות יותר בקרב ילדים מתחת לגיל 15.
זיהומים פולשניים שכיחים בעיקר בקרב אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה עקב מחלה (כגון איידס או סוכרת סוג 2) או עקב קבלת טיפול כימותרפי או טיפול ממושך בסטרואידים.

סטרפ B

זיהומים בחיידק זה הם נדירים מאחר שמרבית האוכלוסייה מפתחת עמידות נגדו.

ילודים נמצאים בסיכון לפתח תחלואה חמורה בעקבות הדבקה בחיידק, הנמצא לעתים בתעלת הלידה של אימם. זיהום בסטרפ B אצל ילודים עלול לגרום לדלקת ריאות או לדלקת חמורה בקרום המוח.

אישה הרה שידוע כי היא נושאת חיידק זה תקבל עירוי תוך ורידי של אנטיביוטיקה במהלך הלידה על מנת למנוע הדבקה של היילוד בחיידק. כאשר הלידה מתפתחת במהירות והאם לא הספיקה לקבל את האנטיביוטיקה, יקבל היילוד טיפול אנטיביוטי במהלך 48 שעות לאחר הלידה.

שכיחות זיהומים סטרפטוקוקליים

זיהומים קלים על ידי סטרפ A שכיחים מאד. מעריכים כי כ- 25% מכאבי הגרון נגרמים עקב זיהום בסטרפ A. מרבית הלוקים בזיהומים אלו יחלימו ולא יסבלו כלל מסיבוכים.

זיהומים פולשניים על ידי חיידקי סטרפ A הם נדירים, וכך גם זיהומים על ידי חיידקי סטרפ B. למרבה הצער, אחד מכל ארבעה אנשים שילקו בזיהום פולשני על ידי חיידקי סטרפ A ימותו מהמחלה. 10% מהיילודים שידבקו בסטרפ B ימותו גם כן.

זיהומי סטרפ A קלים

דלקת גרון

סימפטומים אופייניים כוללים:

• שקדים נפוחים.
• כאב גרון.
• קשיי בליעה.
• נפיחות ורגישות בבלוטות הלימפה בצידי הצוואר.

זיהומי עור

זיהומי העור השכיחים ביותר הנגרמים על ידי סטרפ A הם אימפטיגו וצלוליטיס (דלקת רקמה תת עורית).

סימפטומים ראשוניים של אימפטיגו כוללים נקודות אדומות או שלפוחיות, בדרך כלל סביב האף והפה אך גם על הזרועות, על הגוף ועל הרגליים. השלפוחיות מתפוצצות בדרך כלל סמוך למועד הופעתן ומותירות אחריהן גלדים עבים שצבעם צהוב-זהוב-חום.

הגלדים מתייבשים ומשאירים סימנים אדומים שלרוב עוברים ואינם מותירים צלקת. אימפטיגו אינה גורמת לכאב אך עלולה לגרום לגרד עז.

צלוליטיס פוגעת בדרך כלל באחת הרגליים אולם הסימפטומים עלולים להתפתח בכל אזורי הגוף. המצב מאופיין בעור אדום, כואב, חם למגע, נפוח ורגיש. חלק מהלוקים בצלוליטיס מפתחים שלפוחיות על העור.

המחלה גורמת בדרך כלל לתחושה כללית רעה ומלווה בחום גבוה, רעד וצמרמורת.

סוגים נוספים של זיהומי סטרפ A

דלקת באוזן הפנימית

סימפטומים אופייניים כוללים:

• כאב עז באוזן.
• חום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס).
• סימפטומים דמויי שפעת (בעיקר אצל ילדים) הכוללים הקאה וחולשה.
• ירידה בכושר השמיעה.

סינוסיטיס

הסימפטומים הנפוצים כוללים:

• כאב ורגישות בסינוס הנגוע. הכאב מחמיר כשמניעים את הראש מצד לצד או כשהראש מוטה כלפי מטה.
• כאב בשיניים ובחניכיים בעת אכילה.
• גודש באף והפרשה מרובה של נזלת.
• חום גבוה.
  למידע נוסף על סינוסיטיס

אצל ילדים יתכנו גם:

• עצבנות וחוסר שקט.
• נשימה דרך הפה.
• קשיי אכילה.

זיהום פולשני על ידי חיידקי סטרפ A

הסימפטומים יקבעו בהתאם לסוג הזיהום שמתפתח:

• דלקת ריאות. זיהום שחודר לריאות יגרום לשיעול עיקש, לקשיי נשימה ולכאב בחזה.
• אלח דם (ספסיס) יתבטא בחום גבוה, דופק מהיר ונשימה מואצת.
• דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) תגרום לכאב ראש עז, להקאה, לקשיון עורף, לרגישות לאור ולפריחה אופיינית.

זיהומים פולשניים נדירים יותר כוללים:

• שנית (סקרלטינה). זיהום הפוגע בכל הגוף ומאופיין בפריחה מפושטת שצבעה ורוד-אדום.
• הלם זיהומי. זיהום חמור המתפשט במהרה דרך הדם לאיברי גוף רבים.
• חיתולית נמקית (necrotizing fasciitis). זיהום בשכבות העור העמוקות הגורם לנמק.

סימפטומים של זיהומי סטרפ B

אצל ילודים, סימפטומים של זיהום הנגרם על ידי חיידקי סטרפ B יתפתחו על פי רוב ב- 12 השעות לאחר הלידה ויכללו:

• גוף רופס וחסר תגובה.
• אכילה מועטה.
• נשימה כבדה.
• חוסר שקט.
• חום גבוה מאד או נמוך מאד.
• נשימה מהירה מאוד או איטית מאוד.
• קצב לב מהיר מאוד או איטי מאוד.

אצל מבוגרים, זיהום על ידי סטרפ B נדיר מאד ומאופיין בסימפטומים המזכירים את אלו של זיהום פולשני על ידי חיידקי סטרפ A.

הסימפטומים יקבעו בהתאם לסוג הזיהום שמתפתח ולאיברי הגוף שנפגעו.

סטרפ A

חיידקים אלו גורמים לזיהומים שכיחים בגרון, בדרכי הנשימה העליונות ובעור. אם החיידק מצליח לחדור לעומק הגוף, עלול להתפתח זיהום פולשני.

זיהומי סטרפ A קלים

דלקת גרון

זיהום בגרון הנגרם על ידי חיידק סטרפ A מתפשט בדרך כלל כאשר אדם חולה מתעטש או משתעל. טיפות רסס זעירות המכילות את החיידק מתפזרות באוויר. אם אדם בריא נושם את הרסס, הוא עלול להידבק במחלה.

אימפטיגו

זיהום זה עלול להתפתח כאשר החיידק חודר אל העור דרך חתך, עקיצה או פצע אחר. תיתכן גם הדבקה משנית בעקבות בעיה רפואית אחרת בעור דוגמת אקזמה, סקביאס (גרדת) או כיני ראש.

צלוליטיס (דלקת רקמה תת עורית)

זיהום זה נגרם כאשר שכבת העור העליונה נפגעת ומתאפשרת חדירת חיידקים אל רקמות העור תחתיו.

האנשים הבאים נמצאים בסיכון יתר ללקות בזיהום זה:

• הסובלים מהשמנת יתר.
• בעלי מערכת חיסון חלשה.
• חולי סוכרת שאינה מאוזנת.
• הסובלים מבעיות בזרימת הדם.
• חולים באבעבועות רוח או בשלבקת חוגרת (Shingles).

זיהום באוזן הפנימית

זיהום זה נגרם עקב חדירת חיידקים לאף, לגרון ולתעלת השמע באוזן. ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מזיהום זה.

סינוסיטיס

מרבית מקרי הסינוסיטיס נגרמים עקב זיהום נגיפי אך במקרים מסוימים, עלולים חיידקי סטרפ A להתפשט מהגרון או מהאף אל הסינוסים ולגרום שם לדלקת.

זיהום סטרפ A פולשני

זיהום סטרפ A פולשני עלול להתרחש במקרים הבאים:

• קיים פצע, חתך או פגע אחר בעור דרכו יכול החיידק לחדור לגוף.
• מערכת החיסון חלשה.

מערכת חיסון בריאה תהדוף חדירה של החיידק לגוף. כאשר מערכת החיסון חלשה קיים סיכון מוגבר להתפשטות הזיהום החיידקי.

מערכת החיסון של הקבוצות המפורטות להלן חלשה בדרך כלל ולכן הם נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בזיהום פולשני על ידי חיידקי סטרפ A:

• תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים.
• אנשים לאחר גיל 75.
• אנשים החולים במחלות המחלישות את מערכת החיסון דוגמת איידס, סרטן או סוכרת.
• מקבלי טיפולים כימותרפיים או טיפול בסטרואידים.
• מכורים לסמים המזריקים את הסם ואלכוהוליסטים.

סטרפ מקבוצה B

מעריכים כי 20% מהנשים ההרות נושאות חיידקי סטרפ B במערכת העיכול או בנרתיק. חיידקים אלו עלולים לעבור לעובר דרך מי השפיר או שתיתכן הדבקה בזמן מעבר התינוק דרך תעלת הלידה.

במקרים נדירים יחסית עלול התינוק להידבק בזיהום בשלושת החודשים הראשונים לחייו, תופעה המכונה Late onset Strep B infection.

הסיבה לכך אינה ידועה אך קיימים גורמי סיכון הכוללים :

• לידת פג.
• ילודים שנולדו בעקבות הריון מרובה עוברים (לדוגמה, תאומים או שלישיות).
• אם שחלתה בעברה בזיהום חיידקי מסוג סטרפ B.

אבחון סטרפ A

האבחון יבוצע באמצעות משטח מהאזור הנגוע או מהרוק ובדיקתו לנוכחות החיידק.

ניתן גם לבצע בדיקת דם לאיתור נוגדנים המיוצרים על ידי מערכת החיסון בתגובה לזיהום בחיידקי סטרפ A.

כאשר מתעורר חשד לזיהום על ידי חיידק פולשני מקבוצהA תיבדק נוכחות החיידק במחזור הדם.

סטרפ B

מעבר של העובר בתעלת הלידה של אם הנושאת חיידק זה עלול לגרום למחלה קשה ואף קטלנית בקרב ילודים.

זיהומים הנגרמים על ידי סטרפ B הינם נדירים ולכן בישראל לא נהוג לבצע סקר לאיתור נשים הנגועות בזיהום במהלך ההריון.

בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל, או אם קיימים גורמי סיכון, תוצע הבדיקה לאישה ההרה.

גורמי הסיכון כוללים:

לידה קודמת של תינוק אשר נולד עם הזיהום.

מחלה זיהומית במהלך ההריון שלוותה בחום.

הבדיקה מבוצעת באמצעות לקיחת דגימה מהנרתיק ומהחלחולת (רקטום) ולעיתים גם באמצעות בדיקת שתן לאיתור החיידק.

קראי עוד אודות תרבית נרתיקית לסטרפ B

אם מתעורר חשד שיילוד לקה בזיהום מסוג סטרפ B תילקחנה ממנו דגימות של דם ושתן על מנת לאמת או לשלול את האבחנה.

טיפול בזיהומי סטרפ A קלים

דלקת גרון

כאבי גרון לרוב אינם חמורים וחולפים מאליהם תוך 3-7 ימים. ניתן ליטול משככי כאב דוגמת אקמול או דקסמול (פראצטמול) או ארטופן, נורופן ואדוויל (איבופרופן). אין לתת איבופרופן לאנשים הסובלים או שסבלו בעברם מכיב פפטי, מבעיות כבד או ממחלת כליות. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16.

המלצות נוספות

• הימנעות משתיית משקאות חמים מדי העלולים לגרות את הגרון.
• אכילת מזונות קרירים ורכים וכן שתיית משקאות חמימים עשויה להקל על הסימפטומים.
• מבוגרים וילדים גדולים יכולים להקל על הכאב באמצעות לכסניות מציצה או מציצת קוביות קרח. לילדים קטנים ניתן להציע קרטיב.
• גרגור תמיסה של מלח ומים פושרים.
• הימנעות מעישון ומשהייה בסביבת מעשנים.

אנטיביוטיקה

בדרך כלל, השימוש באנטיביוטיקה אינו מומלץ לטיפול בכאב גרון עקב הסיבות המפורטות:

• רוב כאבי הגרון אינם נגרמים מזיהום חיידקי אלא מזיהום נגיפי. אנטיביוטיקה יעילה נגד זיהום חיידקי בלבד.
• גם כאשר הגורם חיידקי, לא הוכח שאנטיביוטיקה יעילה יותר להקלה על חומרת הכאב אך היא עלולה לגרום לתופעות לוואי שונות.
• שימוש יתר באנטיביוטיקה לטיפול במכאובים קלים עלול לפגוע ביעילותה לטפל במצבים מסכני חיים עקב התפתחות עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה.

במקרים הבאים, כדי להימנע מסיבוכים שעלולים להיגרם עקב זיהום בחיידק מסוג סטרפטוקוקוס, ירשום הרופא טיפול אנטיביוטי:

• חולים הסובלים מכשל בתפקוד מערכת החיסון ונמצאים בקבוצות סיכון להתפתחות סיבוכים.
• עבר רפואי של מחלת לב או קדחת שגרונית ((rheumatic fever. הדבקה בסטרפטוקוקוס עלולה לגרום לכאב במפרקים ולנזק לשריר הלב.
• כמו כן יתכן נזק כלייתי המתפתח כשבועיים עד חודש מתחילת הדלקת.
• זיהומים חוזרים הנגרמים על ידי חיידק מסוג סטרפטוקוקוס.
• חשד למורסה בגרון המתבטאת בריור מוגבר או בקושי לפתוח את הפה.

הטיפול האנטיביוטי המקובל כולל מתן תרופה ממשפחת הפניצילין במשך 10 ימים. יש לסיים את כל המנה ולא להפסיק את הטיפול גם אם חל שיפור בסימפטומים.

לאנשים אשר אלרגיים לפניצילין תינתן תרופה ממשפחת המקרולידים (לדוגמה, אריתרומיצין).

זיהום בעור

זיהום מסוג אימפטיגו יטופל באמצעות משחות אנטיביוטיות לשימוש חיצוני.

זיהומים חמורים יותר דוגמת צלוליטיס יטופלו באמצעות אנטיביוטיקה במתן פומי (בבליעה).

דלקת באוזן הפנימית

4 מכל חמישה מקרי דלקת באוזן הפנימית יחלפו מאליהם ללא טיפול תוך מספר ימים. לרוב לא יהיה צורך בטיפול אנטיביוטי.

ניתן ליטול משככי כאב דוגמת אקמול או דקסמול (פראצטמול) או ארטופן, נורופן ואדוויל (איבופרופן). אין לתת איבופרופן לאנשים הסובלים או שסבלו בעברם מכיב פפטי, מבעיות כבד או ממחלת כליות. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16.

סינוסיטיס

ברוב המקרים (כ- 65%) המחלה חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול, תוך כשבוע ימים. אם הסימפטומים חמורים במיוחד עשוי הרופא להחליט

על מתן טיפול אנטיביוטי קצר מועד.

ניתן ליטול משככי כאב דוגמת אקמול או דקסמול (פראצטמול) או ארטופן, נורופן ואדוויל (איבופרופן). אין לתת איבופרופן לאנשים הסובלים או

שסבלו בעברם מכיב פפטי, מבעיות כבד או ממחלת כליות. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16.

טיפול בזיהום פולשני מסוג סטרפ A

למעט דלקת ריאות המגיבה לרוב היטב לטיפול, מדובר בדרך כלל במצב חירום רפואי אשר יטופל במסגרת אשפוז במחלקה לטיפול נמרץ בית החולים.

הטיפול כולל מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד במשך 7-10 ימים. אם ניתן לזהות את מקור הזיהום (למשל, אם מדובר בפצע מזוהם) יכלול הטיפול גם:

• ניקוז של המוגלה מהפצע.
• ניתוח להסרת הרקמה הפגועה או אזורי הנמק.

טיפול בזיהומים הנגרמים על ידי סטרפ B

בקרב הקהילה הרפואית מקובל כי יש לנקוט אמצעי מניעה על מנת למנוע זיהום על ידי חיידקי סטרפ B אצל ילודים עוד טרם לידתם.

על אישה הרה שהוגדרה כנשאית של סטרפ B ליידע על כך את צוות חדר הלידה בהקדם האפשרי.

נשים הרות הנמצאות בקבוצות סיכון תקבלנה עירוי אנטיביוטי במהלך הלידה על מנת למנוע הדבקה של היילוד בחיידק.

כאשר הלידה מתפתחת במהירות והאם לא הספיקה לקבל את האנטיביוטיקה, יקבל היילוד טיפול אנטיביוטי במהלך 48 שעות לאחר הלידה.

קבוצות הסיכון כוללות נשים אשר:

• ילדו בעבר תינוק אשר לקה בזיהום.
• נמצא אצלן החיידק בשתן במהלך הבדיקות התקופתיות בהריון.
• תרבית מהנרתיק ומהחלחולת שביצעו נמצאה חיובית לנוכחות החיידק.
• פיתחו חום גבוה במהלך הלידה.
• תהליך לידתן החל מוקדם מהתאריך הצפוי (לידה מוקדמת).
• ילדו 18 שעות ויותר לאחר פקיעת מי השפיר (ירידת מים).
• הגיעו לחדר הלידה לאחר ירידת מים.

ילוד המפתח סימפטומים שעלולים להצביע על זיהום על ידי סטרפ B יקבל טיפול אנטיביוטי תוך ורידי.

מניעת זיהומים סטרפטוקוקליים

ניתן להפחית את שיעור התפשטותם של חיידקי סטרפטוקוקוס באמצעות הקפדה על רמת נקיון גבוהה ורחצה יסודית של הידיים במים ובסבון

בעיקר:

• לאחר כל שיעול או התעטשות.
• לפני טיפול במזון.
• לפני האוכל.

יש לוודא כי הידיים נקיות לפני כל מגע עם תינוק שגילו אינו עולה על 3 חודשים. תינוקות רכים, שמערכת החיסון שלהם טרם הבשילה, רגישים במיוחד לזיהום על ידי חיידקי סטרפ B.

יש לנקות ולחטא חתכים, שפשופים ופציעות אחרות ולשים לב האם מתפתחים סימנים של זיהום, בפרט אם מערכת החיסון של הנפגע חלשה. סימנים להתפתחות זיהום כוללים:

• נפיחות.
• אודם.
• מוגלה או הפרשה מהפצע.
• ריח רע מהפצע.
• כאב במקום הפציעה.
• חום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס).

אם קיים חשד לזיהום יש לפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי.