11 דצמבר 2017 כ"ג כסלו תשע"ח

מגזין אנטיאוקסידנטים

ד"ר רונית אנדוולט , אריאל אשל, M.Sc

אנטיאוקסידנטים, מה הסיפור

תזונה עתירת אנטיאוקסידנטים חשובה לשמירת הבריאות והיא עשויה לתרום למניעת בעיות רפואיות רבות, לרבות טרשת עורקים, סרטן ואף להועיל לפוריות הגבר.

ההתלהבות מנטילת אנטיאוקסידנטים אולי במקומה אבל הם אינם מהווים פיתרון יחידני למניעת מחלות. נטילה עודפת עלולה להיות מסוכנת לא פחות ממחסור.

אחת מהמילים 'החמות' של שוק התזונה הבריאה היא אנטיאוקסידנטים (נוגדי חמצון), שתפקידם לנטרל את הרדיקלים החופשיים בגוף. על פי סקר שנערך בארה"ב מסתבר שאך מעטים מבינים על מה מדובר, כמה באמת צריך והיכן מוצאים אותם.
תאי הגוף חווים איומים מתמידים, ממחסור במזון ועד לפלישה נגיפית. איום מסוג אחר נובע ממולקולות כימיות המכונות רדיקלים חופשיים, שעלולות לפגוע בתא ובחומר הגנטי שבו.
רדיקלים חופשיים באים במגוון צורות, אולם המשותף לכולם זה שיש להם 'תיאבון' לאלקטרונים אותם יגנבו ברצון מכול מולקולה מתאימה הנמצאת בסביבתם.
צורתה ותפקודה של המולקולה ממנה נגנב האלקטרון עלול להשתנות בצורה מהותית. גניבת אלקטרון על ידי רדיקל חופשי מסוגלת לשנות את ההוראות לייצור חלבונים חיוניים המקודדות בחומר הגנטי שבתא, או במקרה אחר לגרום למולקולות של כולסטרול רע (LDL) להילכד בדפנות העורקים ולגרום לטרשת עורקים. הגניבה יכולה גם לגרום לשינוי בקרום התא, כך שתשתנה תנועת חומרים פנימה והחוצה מהתאים השונים.
חלק מהרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף אגב הפיכת מזון לאנרגיה ואחרים מיובאים מהמזון שאנו אוכלים, מהאוויר שאנו שואפים ומקרינת השמש על העור.
מערכות ההגנה של הגוף לוכדות רדיקלים חופשיים ומנטרלות אותן וכן יש ביכולתנו לצרוך חומרי מזון המכילים חומרים המנטרלים את הרדיקלים החופשיים, ואלו מכונים בהכללה "אנטי-אוקסידנטים", היינו נוגדי חמצון. הם נותנים לרדיקל החופשי אלקטרון מבלי שיהפכו למסוכנים.

רק חלק מנדבך התזונה הבריאה

המודעות לאנטיאוקסידנטים החלה בשנות ה-90 של המאה שחלפה, שעה שמדענים נוכחו לדעת שרדיקלים חופשיים מעורבים בשלבים מוקדמים של טרשת עורקים, תהליכים מסרטנים או אובדן ראייה הנובע מהזדקנות המקולה של הרשתית. בצד זאת מחקרים הראו שאנשים הצורכים כמויות גדולות של אנטיאוקסידנטים המצויים בפירות ובירקות היו מצויים בסיכון מופחת לפתח מחלות בהשוואה לאלו שצרכו מעט.
מגוון פירות
המדיה ותעשיית המזון מיהרו לחגוג והמליצו על פירות יער קפואים, תה ירוק ומוצרים אחרים כעל פיתרונות פלא למניעת מחלות. ההתלהבות מנטילת אנטיאוקסידנטים אולי במקומה אבל נדגיש שאמנם בדרך מעורבותם בתהליכים ביולוגיים הם עשויים לתרום למניעת מחלות, אך עדיין אין שום הוכחה מדעית לכך שהם מהווים פיתרון יחידני למניעת מחלות או להאטת תהליכי הזדקנות. למעלה מזאת, מידת התועלת של נטילת אנטיאוקסידנטים תלויה במצבו הרפואי ובפרופיל הגנטי של האדם.
ברור שרדיקלים חופשיים תורמים למחלות לב, סרטן, אלצהיימר ואובדן ראייה, אבל זה עדיין אינו אומר שנטילת חומרים בעלי פעילות אנטי-אוקסידנטית תמנע בכול מקרה את המחלות.
בשורה התחתונה נציין שמצטברות שפע עדויות מדעיות לכך שאכילת אנטיאוקסידנטים כחלק מסביבתם הטבעית, היינו במזון, או במסגרת נטילת מולטי וויטמין בהחלט בריאה ומומלצת. אכלו בכול יום לפחות 5 מנות פרי וירק מסוגים שונים, הרבו באכילת קטניות, דגנים מלאים ואגוזים (לא קלויים).
נדגיש שאנטיאוקסידנטים בכמות נאותה מהווים רק חלק מנדבך התזונה הבריאה וללא פעילות גופנית והפחתת מתחים ספק אם יועילו. נטילת חלק מהם במצבים בריאותיים מסוימים, או נטילה עודפת אף עלולה להיות מסוכנת לא פחות ממחסור בהם. נטילת כמויות גדולות מאנטיאוקסידנט זה או אחר הופכת את המינון התזונתי שלו למינון תרופתי, שהוא מעבר לצרכי הגוף ועלולה לסכן את הבריאות.

כמה אנטיאוקסידנטים יש במה שאני אוכל?

מדענים פיתחו סולם ערכים מספרי המשקף את כמות האנטיאוקסידנטים במוצרי מזון, אשר מכונה ORAC (Oxygen radical absorbance capacity) ומודד כמות ב- 100 גרם של מוצר (במקרים רבים תמצאו את הערך המספרי הזה על דגני בוקר או מיצים שיוצרו בארה"ב).
על פי סולם ה- ORAC מבין הפירות מובילים שזיפים מיובשים עם 5,770 יחידות, צימוקים 2,830 תות שדה 1,540, תפוזים 750 וענבים אדומים 739.
בפינת הירקות לתרד 1,260, לברוקולי 890, לסלק 840, פלפל אדום 710, לבצל 450 ולחציל 390.
המספר הזה אינו משקף בהכרח את ההשפעה בפועל לאחר הבליעה והעיכול כי הערך המספרי נקבע במבחן כימי שבוצע במעבדה ולא על אנשים או על בעלי חיים.
ברוקולי
לכל אנטיאוקסידנט יש פעילות ביוכימית מוגדרת
למעלה מזאת, הסולם אינו מציין באלו אנטיאוקסידנטים מדובר. הדבר חשוב כי אנטיאוקסידנטים אינם חלופיים ולכול אחד יש פעילות ביולוגית וכימית מאד מוגדרת שאחר לא יוכל לעשות, ושפע מאנטיאוקסידנט אחד לא יכסה על ממחסור באחר. מעבר לכך, אנטיאוקסידנט מסוים, יפעל בסביבה ביולוגית מוגדרת כנוגד חמצון אבל בסביבה אחרת עלול להפוך את עורו ונטיותיו.
קיימים אלפי אנטיאוקסידנטים, כשהמוכרים יותר הם ויטמין C, E, בטא-קרוטנים וקרוטנואידים אחרים, גלוטטיון, קואנזים 10Q, חומצה ליפואית (סוג של קואנזים), פלבנואידים, פנולים, פוליפנולים, פיטואסטרוגנים ומינרלים דוגמת סלניום ומנגן. נשמע קצת סינית, אבל עיון בהסבר שבפרקים אודות ויטמין E, ויטמין C, קרוטנואידים, פלבנואידים וסלניום יבהיר לכם למה בדיוק הם טובים, אפוא מוצאים אותם וכמה באמת צריך.

תזונה עתירה באנטיאוקסידנטים מסוגלת לשפר איכות זרע

במהלך 50 השנה האחרונות ספירות הזרע של גברים בעולם נפלו מ- 113 מיליון זרעונים למיליליטר לכ- 76 מיליון. מדענים הראו שהפוריות המופחתת של הגברים מהווה סיבה משמעותית לבעיות פוריות אצל זוגות.
מספר מחקרים מדעיים הוכיחו שתזונה עתירה באנטיאוקסידנטים וביסודות קורט (מינרלים חיוניים כמו סלניום, אבץ, יוד וכרום) חיונית להשגת איכות זרע תקינה ופוריות.
גברים שתזונתם כוללת רמה גבוהה יותר של אנטיאוקסידנטים, הן ממקור תזונתי ישיר והן מתוספי תזונה, הם בעלי סיכוי ליותר זרע ויותר זרע תנועתי.
העישון אשר גורם לעליה ברמות הרדיקלים החופשיים פוגע באיכות הזרע ועל רקע זה עולה חשיבות צריכת אנטיאוקסידנטים על ידי מעשנים.
אלן פייסי (חוקר פוריות הגבר) ופיונה פורד (חוקרת תזונה) מאוניברסיטת שפילד בבריטניה הדגימו בניסוי שהתפרסם באתר ה- BBC ב- 2007 כיצד תזונה עתירת אנטיאוקסידנטים עשויה להועיל. הם גייסו ששה זוגות בעלי בעיות פוריות שמקורן באיכות זרע הגבר ובכמותו והעלו את הגברים על דיאטה עשירה באנטיאוקסידנטים. זו כללה בין היתר שפע שיקים של פירות בצירוף הפחתת מאכלים עתירי שומן מן החי, הפחתת אלכוהול והעלאת הפעילות הגופנית. כבר במחצית תקופת הניסוי אחד הזוגות הרה ואצל השאר חל עד תום התקופה שיפור מהותי באיכות הזרע.

רעלת הריון ואנטיאוקסידנטים

מחקר אמריקאי שהתפרסם במאי 2011 בחן השפעת אנטיאוקסידנטים על רעלת הריון המתאפיינת בלחץ דם גבוה בעת הריון בתוספת הפרשת חלבונים בשתן. רעלת הריון עלולה להתרחש בעד כדי 10% מההריונות הראשונים והיא מסכנת הן את האם והן את העובר. הרעלת נובעת במקרים רבים בשל מחסור בחומצה אמינית L-ארגינין אשר יש לה תפקיד בשמירת לחץ דם תקין.
החוקרים עקבו אחר 600 נשים בהריון במקסיקו סיטי. 228 נשים בסיכון לרעלת הריון קבלו חטיף יומי שהכיל בין היתר 3.3 גרם L –ארגינין, 250 מיליגרם ויטמין C ו- 200 יחידות בינלאומיות של ויטמין E. 222 קבלו רק ארגינין והיתר שום תוסף.
הניסוי החל בשבוע 20 להריון והסתיים עם הלידה. 30.2% מהנשים בקבוצת הביקורת (לא קבלו שום תוסף) לקו ברעלת הריון ורק 12.7% מאלו שנמנו בקבוצה שקבלה את החטיף. בקרב אלו שקבלו רק L-ארגינין לקו 22.5%.