נקע בקרסול - מידע רפואי

נקע בקרסול היא פציעה המתרחשת בעקבות סיבוב או תנועה לא תקינה של הקרסול הגורמים למתיחה או לקרע ברצועה המייצבת את עצמות הקרסול.

הרצועות מסייעות לייצב את מפרקי הגוף ומונעות תנועה מוגזמת. נקע בקרסול מתרחש כאשר הרצועות נמתחות מעבר ליכולתן. מרבית הנקעים נגרמים עקב פגיעה ברצועות הנמצאות בצידו החיצוני של הקרסול.

הטיפול בנקע בקרסול יקבע בהתאם לחומרת הפציעה. טיפול עצמי ושימוש במשככי כאב הנמכרים ללא מרשם רופא עשויים להספיק. עם זאת, חלק מהמקרים דורשים הערכה של חומרת הנקע וקבלת טיפול רפואי מתאים על מנת לאפשר החלמה מלאה.

סימפטומים שכיחים כוללים:

• כאב, בעיקר בזמן נשיאת משקל על הרגל הפצועה.
• נפיחות (המלווה לעיתים גם בשטפי דם).
• טווח תנועה מוגבל במפרק.
• קול או תחושה של 'פיצפוץ' בזמן הפציעה.

מתי יש לפנות לקבלת טיפול רפואי?

במרבית המקרים ניתן יהיה לטפל במצב באמצעים ביתיים אך מומלץ להתייעץ עם רופא על מנת להעריך את חומרת הפציעה.

סימפטומים חמורים עלולים להצביע על פגיעה חמורה ואף על שבר באחת מעצמות הקרסול או הרגל התחתונה.

נקע הוא תוצאה של תזוזת הקרסול ממקומו התקין הגורמת למתיחה או לקרע של הרצועות המייצבות את הקרסול. מצבים שעלולים לגרום לנקע בקרסול כוללים:

• נפילה שגורמת לסיבוב של מפרק הקרסול.
• נחיתה לא טובה על כף הרגל לאחר קפיצה או סיבוב.
• הליכה או התעמלות על משטח שאינו ישר.

גורמים שעלולים להגביר את הסיכון לנקע בקרסול כוללים:

• פעילות גופנית. זוהי אחת מהפציעות השכיחות בעקבות פעילות גופנית, בעיקר פעילות הכרוכה בסיבוב או בגלגול של כף הרגל, לרבות כדורסל, טניס, פוטבול, כדורגל וריצה. הסיכון לנקע רב עוד יותר בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל. ביצוע פעילות גופנית על גבי משטח שאינו ישר מעלה אף הוא את הסיכון לנקע.
• פציעה קודמת בקרסול. נקע בקרסול שארע בעבר וכן כל פציעה אחרת בקרסול מעלים את הסיכון לנקע חוזר.

הרופא יבדוק אם קיימים אזורים רגישים ויזיז בעדינות את המפרק בכיוונים שונים במטרה לבדוק את טווח התנועה ולראות האם תנועות או מצבים מסוימים גורמים לכאב.

במקרה של פציעה חמורה עשוי הרופא להפנות לביצוע בדיקות דימות על מנת לשלול שבר בעצם וכדי להעריך אם נגרם נזק לרקמות הרכות. בדיקות אלו תכלולנה:

• צילום רנטגן זוהי שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות וברקמות הגוף.
• מיפוי עצמות . מיפוי היא בדיקה המשלבת רפואה גרעינית עם אמצעי דימות מתקדמים שמטרתה לספק מידע רפואי שאינו מושג באמצעות שיטות דימות אחרות כגון צילום רנטגן.
• טומוגרפיה ממוחשבת (computed tomography, CT). שיטת דימות המבוססת על קרני רנטגן (קרניX ). השיטה מאפשרת הדגמה (צילום) יעילה של רקמות ואיברים בגוף וזיהוי שינויים מבניים המעידים על תהליכי מחלה במערכות הגוף השונות.
• תהודה מגנטית (magnetic resonance imaging – MRI). שיטת דימות מתקדמת העושה שימוש בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו על מנת לקבל תמונה מפורטת של גוף האדם. בשיטה זו ניתן לזהות מצבי מחלה, נזק ושינוים מבניים ברקמות הגוף הרכות, במפרקים, ובעצמות שאינם ניתנים לזיהוי באמצעי אבחון אחרים לרבות שיטות דימות כגון רנטגן, CT או אולטרה סאונד.

הטיפול יקבע בהתאם לחומרת הפציעה. מרבית האנשים יכולים לטפל בפציעתם באמצעים ביתיים.

תרופות

במרבית המקרים יספיקו משככי כאב הנמכרים ללא צורך במרשם רופא דוגמת איבופרופן או פראצטמול על מנת להקל על הכאב הנגרם עקב נקע בקרסול.

טיפול עצמי

טיפול עצמי ומיידי בנקע בקרסול כולל את כל האמצעים המפורטים להלן:

• מנוחה. הימנעות מכל פעילות הגורמת לכאב, לנפיחות או לחוסר נוחות. עם זאת, אין צורך להפסיק לחלוטין לבצע פעילות גופנית וניתן להסתפק במנוחה יחסית.
  עד להחלמת הנקע בקרסול ניתן לאמן שרירים אחרים בגוף. לדוגמא, ניתן לבצע אימוני רכיבה על אופניים המחזקים את הזרועות ואת חלקי הרגל שלא נפצעו, תוך שמתאפשרת מנוחה לקרסול על הדום לרגליים. בצורה זו ניתן להמשיך ולבצע פעילות אירובית המיטיבה עם שריר הלב.
• קירור המקום. מומלץ להניח קרח על האזור מיד לאחר הפציעה. יש להשאיר את הקרח במקום במשך 15-20 דקות ולחזור על הפעולה כל 2-3 שעות במהלך הימים הראשונים. אין צורך להתעורר בלילה על מנת לבצע פעולה זו.

הקור מפחית כאב, נפיחות ודלקת בשרירים, במפרקים וברקמות החיבור הפגועות. כמו כן עשוי הקור להפחית את הדימום אם נגרם קרע. אם האזור הופך לבן יש להפסיק את הטיפול באופן מיידי מאחר שתופעה זו עלולה להצביע על פגיעת קור.

על אנשים הסובלים ממחלת כלי דם, מסוכרת או שחשים ברע להתייעץ עם רופא לפני הנחת קרח על האזור הפגוע.

• הפעלת לחץ. כדי להפחית את הנפיחות יש לחבוש את הקרסול באמצעות תחבושת גמישה (אלסטית) שתפעיל לחץ מקומי, עד לחלוף הנפיחות. חבישה לוחצת מדי עלולה לחסום את זרימת הדם במקום. במקרה של כאב, הירדמות של האזור (תחושת נימול) או נפיחות מקומית יש לשחרר את החבישה באופן מיידי.
• הרמה. על מנת להפחית את הנפיחות יש להרים את הקרסול מעל גובה הלב, בעיקר במהלך הלילה. כוח הכבידה מסייע בהפחתת הנפיחות על ידי ניקוז עודף נוזלים.

טיפול פיזיותרפי

מספר ימים לאחר הפציעה, כאשר הנפיחות פוחתת, מומלץ לפנות לפיזיותרפיסט על מנת לבצע תרגילים שמטרתם להשיב למפרק הקרסול טווח תנועה, חוזק, גמישות ויציבות.

תרגילי שיווי משקל ויציבות חשובים על מנת לגרום לשרירי הקרסול לעבוד יחדיו ולתמוך במפרק הקרסול. התרגילים יותאמו למטופל על ידי הפיזיותרפיסט המומחה במצבים אלו.

אם הנקע נגרם בזמן פעילות גופנית יש להתייעץ עם הרופא באשר למועד החזרה לפעילות. לעיתים יומלץ על חבישה של אזור הקרסול או על שימוש באביזר לקיבוע שמטרתם למנוע פציעה חוזרת.

ניתוח והליכים נוספים

אם הנזק חמור והמפרק אינו יציב עלול להיות צורך לפנות לבדיקת מומחה על מנת לקבוע האם יש צורך בגבס או במגף מיוחד שמטרתם למנוע כל תזוזה של המפרק עד להחלמתו המלאה.

במקרים נדירים של קרע חמור ברצועות וכן אצל ספורטאים מקצועיים עלול להידרש ניתוח לתיקון הנזק.

כאשר נקע בקרסול אינו מטופל, או אם חוזרים לפעילות מוקדם מהרצוי לאחר הפציעה או נוקעים את הקרסול שוב ושוב, ייתכנו הסיבוכים הבאים:

• כאב כרוני שאינו חולף.
• חוסר יציבות של מפרק הקרסול.
• תהליך דלקתי במפרק הקרסול (היינו, דלקת מפרקים) המתחילה בגיל צעיר.

מומלץ לנקוט בצעדים המפורטים להלן על מנת למנוע נקע בקרסול:

• לבצע חימום לפני התחלת כל פעילות גופנית.
• לנקוט משנה זהירות בזמן הליכה, ריצה או עבודה על משטח שאינו ישר.
• לנעול נעליים המתאימות למבנה הרגל ולסוג הפעילות המבוצעת.
• להימנע מנעילת נעלי עקב.
• להימנע מביצוע פעילות גופנית טרם קבלת הכשרה מתאימה קודם לכן.
• לשמור על חוזק וגמישות השרירים.
• לבצע אימוני יציבות ושיווי משקל.