13 דצמבר 2018 ה' טבת תשע"ט
מעודכן לתאריך  26.09.2011  באדיבות ה 

שפעת H1N1 (שפעת החזירים) - מידע רפואי

Swine flu
מעודכן לתאריך  26.09.2011  באדיבות ה 

מניעה של שפעת החזירים

שמירה על היגיינה

שמירה על היגיינה היא הדרך היעילה ביותר למניעת הדבקה.
  • יש לרחוץ ידיים במים וסבון לעיתים תדירות.
  • יש לנקות משטחים בתדירות גבוהה.
 
כדי למנוע את התפשטות המחלה על החולה:
  • לכסות את הפה והאף בעזרת ממחטה חד פעמית בעת שיעול או התעטשות.
  • להשליך ממחטות חד פעמיות לפח מיד עם תום השימוש.
 

חיסון בזריקה נגד שפעת

הדרך היעילה ביותר למנוע את המחלה ואת סיבוכיה היא על ידי חיסון. החיסון בזריקה נגד שפעת עונתית כולל את החיסון נגד נגיף H1N1 הגורם לשפעת החזירים.
מדי שנה נקבע הרכב החיסון על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). החיסון מכיל בין היתר את האנטיגן H1N1 המופק ממעטפות נגיפים מומתים. החיסון גורם למערכת החיסון, שהיא מערכת ההגנה של הגוף, לייצר נוגדנים נגד אנטיגן זה. החיסון אינו מכיל נגיף חי כך שהוא אינו גורם להתפתחות המחלה.
יעילות החיסון הוכחה במחקרים רבים. החיסון מפחית את שכיחות התחלואה בשפעת ובדלקות ריאה בכ- 80% ואף את מספר האשפוזים ומקרי התמותה בשל סיבוכי השפעת. החיסון משפיע על מערכת החיסונית לאחר כ-3 שבועות ממועד קבלתו והוא יעיל במשך כ- 6-8 חודשים.
למי מומלץ בחום להתחסן?

מומלץ לחסן תלמידי בית ספר גם אם אינם נמנים על קבוצות סיכון.

אנשים בסיכון גבוה

  1. בני 6 חודשים ומעלה הסובלים ממחלות ממושכות או כרוניות:
    • חולים במחלות לב וכלי דם: CVD, PVD, CHF, IHD.
    • יתר לחץ דם.
    • חולים במחלות כרוניות של מערכת הנשימה: קצרת הסימפונות (אסטמה), ברונכיטיס כרוני, סיסטיק פיברוזיס, ברונכיאקטזיס, אמפיזמה, שחפת.
    • מצבים כרוניים הנובעים מהפרעות נשימתיות שאירעו אצל אדם בעת היותו יילוד.
    • חולי סוכרת.
    • מחלות מטבוליות כרוניות עם נטייה מוגברת לפתח זיהומים.
    • מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן.
    • חולים במחלות כבד.
    • חולים במחלות נוירולוגיות.
    • חולים במחלות המטולוגיות.
    • מחלות המלוות בדיכוי המערכת החיסונית, לרבות AIDS ומחלות ממאירות.
    • מטופלים בטיפול המדכא את מערכת החיסון.
    • חוסר דם ממושך (אנמיה).
    • חולים הסובלים מהשמנה חולנית, בעלי ערך BMI של 40 ומעלה.
  2. בני 50 ומעלה ובמיוחד אנשים מעל גיל 65.
  3. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף (כמו בתי אבות, מוסדות סיעודיים ובתי חולים פסיכיאטריים).
  4. נשים המתכננות להרות, נשים הרות בכל שלבי ההיריון או בתקופת ההחלמה לאחר הלידה.
  5. תינוקות וילדים בריאים בני 6 – 59 חודשים.
  6. ילדים בני 6 חדשים עד 18 שנים המקבלים טיפול באספירין לטווח ארוך.

 

אנשים שעלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשים בסיכון גבוה

  1. כל עובדי מערכת הבריאות.
  2. מטפלים וצוותים רפואיים המטפלים באנשים בסיכון גבוה בבתי חולים, במוסדות לקשישים ובקהילה.
  3. מטפלים ומתנדבים העובדים עם מטופלים בסיכון במסגרת יחידות לטיפולי בית.
  4. בני משפחה המטפלים באנשים הנמצאים בסיכון גבוה, לרבות אלו המטפלים בתינוקות בני פחות מ- 6 חודשים.
  5. עובדי לולים.
  6. אנשים בעלי תפקידי מפתח חיוניים בשירות הקהילתי.
  7. תיירים המבקרים בארצות טרופיות במהלך כל השנה, או המבקרים בארצות שבחצי הכדור הדרומי בין אפריל לספטמבר.
  8. אנשים המעוניינים להקטין הסיכון שלהם לחלות בשפעת.
האם אפשר להידבק בשפעת כתוצאה מהחיסון?

אנשים רבים נמנעים מהחיסון כיוון שחשו לכאורה חולים בשפעת לאחר קבלת החיסון הקודם. החיסון מכיל נגיפים מומתים ועל כן אינו מסוגל לגרום למחלה. הסיבה לתחושת החולי יכולה לנבוע מכך שבסמוך למועד החיסון נדבק המתחסן בנגיפים אחרים, אשר גורמים להצטננות, והוא שייך בשוגג את הסימפטומים לחיסון שקיבל.

האם יש תופעות לוואי?

תופעות הלוואי השכיחות כוללות נפיחות מקומית, אודם ולעיתים גם כאב במקום ההזרקה, אשר חולפים תוך 24 שעות ממתן החיסון. סימפטומים נדירים יותר עלולים להופיע 6-12 שעות לאחר מועד ההזרקה והם כוללים חום, כאבי שרירים ותחושה כללית רעה.

למי אסור להתחסן?
  • ילדים ומבוגרים להם יש הוריה האוסרת קבלת חיסון מומת בהזרקה.
  • אנשים אשר סובלים ממחלת חום בשלב החריף שלה.
  • אנשים שחוו בעבר תגובה חמורה לתרכיב, או בעלי רגישות-יתר מסוג אנאפילקטי לחלבון ביצה. בקבוצה זו כלולים אלו אשר מפתחים בעקבות אכילת ביצה נפיחות בשפתיים או בלשון, בצקת כללית, קשיים נשימתיים או איבוד הכרה.
  • אין לתת את החיסון למי שחלה בעבר בתסמונת Gullian Barre תוך 6 שבועות ממועד קבלת חיסון נגד שפעת.
מתי והיכן לקבל את החיסון?

מומלץ להתחסן החל מתחילת חודש אוקטובר ועד סוף חודש נובמבר.

למידע על עלות החיסון והיכן ניתן לקבלו, ראו זכאות חיסון נגד שפעת בזריקה >

תרופות נוגדות נגיף (אנטיוויראליות) כאמצעי מניעה

המכון הלאומי לבריאות בבריטניה (NICE) ממליץ על מתן התרופות טמיפלו (אוסלטמיוויר) ורלנזה (זאנאמיוויר) לשם מניעה של שפעת במקרים הבאים:
  • רבים באותה הסביבה (למשל בית אבות או מוסד סיעודי) חולים בשפעת.
  • אדם נמצא בקבוצת סיכון.
  • אדם היה במגע הדוק עם חולה שפעת ויכול להתחיל בקבלת טיפול תוך 36 שעות (רלנזה) או 48 שעות (טמיפלו) מהמגע.
  • אדם שלא יכול לקבל את החיסון. למשל אדם אשר אלרגי למרכיבי החיסון.
  • אדם שלא חוסן מאז החורף שעבר.
 

טמיפלו (אוסטלמיויר)

טמיפלו (אוסטלמיויר)

כמוסות טמיפלו ניטלות דרך הפה פעמיים ביום, במשך 5 ימים. יש להתחיל בנטילתן תוך 24-48 שעות מרגע הופעת הסימפטומים. ככל שמקדימים ליטול את התרופה כך גוברת יעילותה. יש להתאים מינון לאנשים החולים באי ספיקת כליות.
טמיפלו נחשבת לתרופה בעלת מיעוט תופעות לוואי. תופעות הלוואי שלה כוללות הקאה (15%), שלשול (10%), דלקת של האוזן התיכונה (9%) וכאבי בטן (5%).
תופעות נדירות יותר כוללות התקף אסתמה או החמרה של מחלה קיימת (3%), בחילה (3%), דימום מהאף (3%), דלקת ריאות, סינוסיטיס, ברונכיטיס והפרעות באוזניים.

רלנזה (זאנאמיויר)

רלנזה (זאנאמיויר)

משאף רלנזה הינו תרופת הבחירה עבור נשים בהריון אשר עקב בחילות והקאות אינן יכולות ליטול טמיפלו, שניתנת בכמוסות לבליעה. התרופה מועדפת גם עבור ילדים בין הגילאים 5 עד 12 שנים אשר נמצאים בקבוצת סיכון. בדרך כלל ניתן המשאף לחולים מגיל 7 ומעלה.
יש ליטול בכל פעם 2 שאיפות מהמשאף, פעמיים ביום, במשך 5 ימים. במקרה של מבוגר יש להתחיל להשתמש במשאף תוך 48 שעות מהופעת הסימפטומים ובמקרה של ילד 36 שעות.
השימוש ברלנזה אינו מומלץ לחולי אסתמה ומחלת ריאות כרונית עקב החשש מסיבוכים נשימתיים (ברונכוספאזם - התכווצות לא סדירה של השרירים בדרכי הנשימה הגורמת להיצרותם). במידה שנותנים את המשאף לחולים המשתמשים במרחיבי סימפונות, יש ליטול את מרחיבי הסימפונות לפני השימוש במשאף הרלנזה.
תופעות הלוואי של רלנזה כוללות סחרחורת, חום, צמרמורות, סינוסיטיס, כאבי מפרקים וברונכוספאזם חמור עד קטלני.

אמנטידין

אמנטידין

מדובר בתרופה נוגדת נגיף אשר יעילה נגד נגיף השפעת מזן A בלבד. התרופה אינה מומלצת לטיפול בשפעת, או כאמצעי מניעה, פרט למקרים מיוחדים בהם התרופות האחרות אינן מתאימות. הדבר נובע מכך שאין מספיק מידע לגבי הסיכון המתלווה לנטילתה על ידי אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון.