גלאוקומה היא משפחה של מחלות הפוגעות בראיה. היא מכונה גם ברקית או יתר לחץ תוך עיני.
כאדם אחד מכל 50 אנשים מעל גיל 40 לוקה בה. הסיכון לגלאוקומה עולה עם הגיל ולכן חשוב לערוך בדיקות עיניים שגרתיות.
במקרים רבים גלאוקומה פוגעת בשתי העיניים, בדרך כלל בדרגות משתנות. עין אחת יכולה לפתח גלאוקומה מהר יותר מהשנייה. כאשר לא מטפלים בגלאוקומה היא עלולה לגרום לעיוורון, אך אבחון וטיפול מוקדם בגלאוקומה עשוי למנוע את הנזק לראיה.
מהי גלאוקומה?
גלגל העין מלא בחומר נוזלי שקוף המזין את העין ויוצר לחץ על דפנותיה כדי לתת לה את צורתה האופיינית. בעיניים בריאות הנוזל זורם פנימה והחוצה אל זרם הדם, בקצב השומר על לחץ תוך עיני תקין.
במחלת הגלאוקומה הנוזל שבעין אינו מתנקז החוצה כיאות, וכתוצאה מכך הלחץ בתוך העין עולה ועלול להיגרם נזק לעצבים שבעין.
סוגים של גלאוקומה
קיימים 4 סוגים עיקריים של גלאוקומה:
גלאוקומה כרונית פתוחת-זווית (Chronic open angle glaucoma).
גלאוקומה כרונית פתוחת-זווית (Chronic open angle glaucoma)
גלאוקומה פתוחת-זווית, מתרחשת כאשר צינורות הניקוז שבתוך העין נחסמים חלקית, ואינם מאפשרים לנוזל שבעין להתנקז כיאות. היא הסוג הנפוץ ביותר של מחלת הגלאוקומה.
המחלה מתפתחת באיטיות, והרבה חולים חשים בה רק כשהיא בשלב מתקדם.
כאשר הנוזלים אינם מתנקזים כיאות, נוצר לחץ מוגבר בתוך העין (יתר לחץ תוך עיני, Ocular hypertension), שגורם נזק לעצבים שבעין.
המושג "זווית פתוחה" מתייחס לזווית הנוצרת בין הקשתית (החלק המקנה לעין את צבעה, Iris) ובין לובן העין (החלק הלבן החיצוני של גלגל העין, Sclera). בגלאוקומה פתוחת-זווית אין מחסום המפריע לניקוז, והחסימה היא בצינורות הניקוז.
גלאוקומה התפתחותית היא נדירה, אולם עלולה להיות מסוכנת. היא נגרמת כתוצאה ממבנה לא תקין של גלגל העין ומתגלית ברוב המקרים אצל התינוק כבר בלידה או מיד לאחריה.
בעבר נהוג סברו שבכל מקרי הגלאוקומה הלחץ התוך עיני מוגבר. כיום יודעים שתתכן התרחשות גלאוקומה גם אצל אנשים בעלי לחץ תוך עיני תקין. מקרה זה מכונה גלאוקומה בלחץ נורמלי (Normal tension glaucoma – NTG). מאידך גיסא, יש אנשים שהלחץ התוך עיני אצלם מוגבר (יתר לחץ תוך עיני Ocular hypertension) אולם הם אינם חולים בגלאוקומה.
בשלביה הראשוניים מתבטאת גלאוקומה זו בהצרת שדה הראייה. התהליך איטי וחולים רבים נוטים לייחסו בטעות להזדקנות. לכן יש להקפיד להיבדק אחת לשנתיים על-ידי רופא עיניים, החל מגיל 40.
ראיה של הילה או של טבעות דמויות קשת מסביב למקור אור.
ראיה מעורפלת.
כתוצאה מהסימפטומים הללו חלק מהאנשים חשים גם בחילה ומקיאים.
הסימפטומים של גלאוקומה אקוטית סגורת-זווית אינם קבועים. הם יכולים להימשך מספר שעות ולהיעלם. בכל פעם שהם באים לידי ביטוי הראיה נפגעת יותר.
אם אתם חשים חלק מהסימפטומים שהוזכרו, חשוב שתפנו לעזרה רפואית בדחיפות מאחר שטיפול מהיר עשוי למנוע החמרה של הנזק. הצוות הרפואי יכול להקל על הלחץ בעין ולטפל בכאב ובחוסר הנוחות שאתם חשים.
גלאוקומה משנית (Secondary glaucoma)
גלאוקומה משנית נגרמת כתוצאה מבעיות אחרות בעין. במספר מצבים עלולים המאבחנים להתבלבל בין הסימפטומים של הגלאוקומה ובין אלה של המחלה שגרמה לה.
גם בגלאוקומה משנית יש סימפטומים של ראיה מעורפלת ושל הילה סביב מקור האור.
קשה מאוד לזהות סימפטומים של גלאוקומה התפתחותית בשל גילם הצעיר של החולים. עם הסימפטומים נמנים:
עיניים גדולות כתוצאה מהלחץ הגורם לעיניים להתרחב.
רגישות לאור.
עיניים עם מראה מעורפל.
עיניים רטובות.
תנועות עוויתיות של העיניים.
פזילה שבה אחת העיניים פונה פנימה, החוצה או למעלה, בשעה שהעין השנייה מביטה קדימה.
אם אתם מבחינים באחד או יותר מהסימפטומים הללו, פנו בדחיפות לרופא.
גורמים
כיצד פועלות העיניים?
גלגל העין מלא בחומר נוזלי שקוף המזין את העין ויוצר לחץ על דפנותיה, כדי לתת לעין את צורתה האופיינית. בעיניים בריאות הנוזל זורם פנימה והחוצה אל זרם הדם בקצב ששומר על לחץ תוך עיני תקין.
בגלאוקומה פתוחת-זווית, צינורות הניקוז של הנוזל התוך עיני נחסמים מעט ואינם מאפשרים לנוזל שבעין להתנקז החוצה כיאות. בגלאוקומה סגורת-זווית החסימה היא בתוך העין, למשל על-ידי כלי דם החוסם את צינורות הניקוז ומונע מהנוזל להתנקז כיאות.
כאשר הנוזל אינו יכול להתנקז כיאות, עולה הלחץ בתוך העין ועלול להיגרם בשל כך נזק לעצבים בעין עליהם מופעל לחץ מוגבר.
לא ידוע מדוע נוצרת חסימה בצינוריות הניקוז או מדוע חלק אחר בעין חוסם אותן.
גורמים נוספים העלולים לגרום לגלאוקומה
גיל: גלאוקומה כרונית פתוחת-זווית נפוצה יותר ככל שאדם מתבגר, ופוגעת בכ-1% מהאנשים בגיל 40-65, ובכ-5% מהאנשים מעל גיל 65.
מוצא אתני: אנשים ממוצא אפריקאי או אפריקאי-קריבי הם בסיכון גבוה יותר לפתח גלאוקומה כרונית פתוחת-זווית. לאנשים ממוצא אסיאתי סיכון גבוה יותר לפתח גלאוקומה אקוטית סגורת-זווית.
קוצר ראיה: לאנשים קצרי-רואי סיכון גבוה יותר לפתח גלאוקומה כרונית פתוחת-זווית.
היסטוריה משפחתית: אם יש לכם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כמו הורה, אח או אחות שיש להם גלאוקומה, קיים סיכון מוגבר שתפתחו את המחלה. מומלץ שתערכו בדיקות עיניים תקופתיות כדי לעקוב אחר מצב העיניים שלכם.
מצב רפואי: מחקרים מצביעים על כך שלאנשים החולים בסוכרת סיכון גבוה יותר לפתח גלאוקומה מלאנשים שאין להם סוכרת.
טיפול
הואיל ולא ניתן לתקן נזק שנגרם כבר לראיה בעקבות גלאוקומה, חשוב מאוד לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר כדי למנוע את התקדמות הנזק.
מטרת הטיפול בכל סוגי הגלאוקומה היא להקטין את הלחץ התוך עיני.
הטיפול בגלאוקומה כרונית פתוחת-זווית (Chronic open angle glaucoma)
הטיפול בגלאוקומה כרונית פתוחת זווית נעשה ברוב המקרים בעזרת טיפות עיניים. קיימות מספר קבוצות של טיפות עיניים. בינן:
חוסמי ביטא (Beta blockers)
טיפות עיניים מקבוצת חוסמי הביטא מקטינות את כמות הנוזל שהעין מייצרת.
לקבוצה זו שייכת התרופה טימולול (Timolol), המשווקת בשמות המסחריים וי-אופטיק (V-optic), טילופטיק (Tiloptic) וניולול (Nyolol), ומהווה חלק מהמרכיבים בתכשירים טימולול פוס (Timolol-Pos), טימפילו (Timpilo), קומביגן (Combigan), קוסופט (Cosopt) וקסלקום (Xalacon).
בדרך כלל לא נותנים טיפות עיניים מהסוג הזה לחולים שיש להם אסטמה או מחלות לב מסוימות, מפני שהן עלולות להחמיר את המחלות הללו.
ברוב המקרים יש להשתמש בטיפות העיניים פעם אחת או פעמיים ביום.
מעוררי אלפא (Alpha agonists)
טיפות עיניים מקבוצת מעוררי אלפא עוזרות להפחית את כמות הנוזל שהעין מייצרת ומשפרות את זרימת הנוזל החוצה מגלגל העין.
לקבוצה זו שייכת התרופה ברימונידין (Brimonidine), המשווקת בשם המסחרי אלפאגן פי (Alphagan-P) ונמצאת כאחד המרכיבים בתכשיר קומביגן (Combigan).
לא נהוג לתת טיפות עיניים מהסוג הזה לילדים, מפני שהן עלולות לגרום להם סיוטי לילה.
תופעות הלוואי של טיפות העיניים כוללות יובש בפה ותחושה כללית רעה.
נהוג להשתמש בטיפות העיניים מסוג מעוררי אלפא 2-3 פעמים ביום.
אנאלוגים של פרוסטגלנדין או פרוסטאמיד (Prostaglandin or prostamide analogues)
אנאלוגים של פרוסטגלנדין, הידוע גם בשם פרוסטאמיד, עוזרים לשפר את זרימת הנוזל החוצה מהעין.
לקבוצה זו שייכות התרופות:
בימטופרוסט (Bimatoprost), המשווקת בשם המסחרי לומיגן (Lumigan).
לאטאנופרוסט (Latanoprost), המשווקת בשם המסחרי קסלטן (Xalatan), וקיימת כאחד המרכיבים בתכשיר קסלקום (Xalacon).
תופעות הלוואי כוללות עיניים ורודות למשך מספר ימים ויתכן גם שינוי בצבע העין, ברוב המקרים לגוון כהה יותר. תיתכן התעבות והתכהות של הריסים.
שימוש בטיפות עלול לגרום לכאב ראש, כאב בעין וראיה חשוכה או מטושטשת.
השימוש מתבצע בדרך כלל 3-4 פעמים ביום.
טיפולים נוספים בגלאוקומה כרונית פתוחת-זווית
אם השימוש בטיפות עיניים לא משפר את הגלאוקומה, ניתן לשקול אפשרות של טיפול בשיטות אחרות, כמו טיפול בלייזר או ניתוח.
טיפול בלייזר
הטיפול בלייזר קצר ואינו כרוך בכאב, אם כי בחלק מהמקרים המטופלים עלולים לחוש בחוסר נוחות.
קיימים מספר סוגים של טיפולי לייזר במחלת הגלאוקומה:
לייזר אירידוטומי (Laser iridotomy). בטיפול זה יוצרים בעזרת קרן הלייזר נקב בקשתית העין, ומאפשרים מעבר של נוזלים בין הלשכות הקדמית והאחורית של העין. בכך מאפשרים ניקוז של נוזלי העין. הטיפול נעשה בגלאוקומה סגורת זוית כאשר הזוית צרה או סגורה.
לייזר טרבקולופלסטיה (Laser trabeculoplasty). טיפול זה נעשה במחלה של גלאוקומה פתוחת זוית והוא מיועד לשפר את ניקוז נוזלי העין.
לייזר ציקלופוטוקואגולציה (Laser cyclophotoablation). טיפול זה נעשה בדרך כלל במקרים קשים שבהם האופציות האחרות לא מספיקות, ומטרתו להפחית את יצור הנוזלים בעין.
ניתוחי גלאוקומה
הסוג הנפוץ ביותר של ניתוח לגלאוקומה מכונה ניתוח פילטרציה (Trabeculectomy).
בניתוח פילטרציה מסירים חלק ממערכת צינורות הניקוז ויוצרים נתיב חלופי לניקוז הנוזל מהעין. בחלק מהמקרים משתמשים במהלך הניתוח ולאחריו בתרופות המעכבות היווצרות של צלקת.
קיימים סוגים נוספים של ניתוח לגלאוקומה בהם עושים שימוש במקרים קשים במיוחד.
הטיפול בגלאוקומה אקוטית סגורת-זווית (Acute angle closure glaucoma)
גלאוקומה אקוטית מתפתחת מהר ויש לטפל בה בדחיפות.
שיטות הטיפול הנפוצות הינן:
טיפות עיניים מהקבוצות שהוזכרו.
תרופות בהזרקה לזרם הדם אשר מקטינות את הלחץ בעין.
טיפול לייזר היוצר חור בקשתית (החלק הצבוע של העין) כדי לשמור על חלק מהראיה. יש צורך לטפל בשתי העיניים, גם אם רק באחת מהן הופיעה גלאוקומה אקוטית, מפני שסוג זה של גלאוקומה תמיד מתפתח בסופו של דבר בשתי העיניים.
ניתוח שבדרך כלל יהיה מסוג של ניתוח פילטרציה (Trabeculectomy).
הטיפול בסוגי הגלאוקומה האחרים
הטיפול בסוגי הגלאוקומה האחרים כולל בדרך כלל טיפות עיניים, טיפול בלייזר או ניתוח, כתלות בסוג הגלאוקומה ובשלב ההתקדמות שלה.
תרופות אלו נלקחות בטבליות דרך הפה. השימוש עלול להיות מלווה בהתהוות טעם מר בפה. נהוג ליטול אותן 2-3 פעמים ביום.
בנוסף, קיימות טיפות עיניים המכילות דורזולאמיד (Dorzolamide), המשווקות בשם המסחרי טרוסופט (Trusopt), ומשמשות מרכיב בתכשיר קוסופט (Cosopt).
מעוררים כולינרגיים (Cholinergic agonists)
מעוררים כולינרגיים עוזרים לנוזל לזרום החוצה מהעין ביעילות רבה יותר.
שימוש בטיפות עלול לגרום לכאב ראש, כאב בעין וראיה חשוכה או מטושטשת.
השימוש מתבצע בדרך כלל 3-4 פעמים ביום.
סיבוכים
גלאוקומה היא אחת המחלות העיקריות העלולות לגרום לעיוורון ולפיכך חשוב מאוד לאבחן אותה בשלב מוקדם ולטפל בה.
ניתוח לטיפול בגלאוקומה מלווה בסיכון לזיהום. ברוב המקרים ניתן לטפל בו באנטיביוטיקה.
הטיפול בגלאוקומה עלול לגרום לתופעות לוואי. יידעו את הרופא על כל מקרה שבו אתם חשים לא בטוב כאשר אתם נוטלים תרופות לטיפול בגלאוקומה.
המומחה משיב
תשובות לשאלות נפוצות
ד"ר דוד האוזר, מומחה ברפואת עיניים, משיב על שאלות הנוגעות לגלאוקומה.
האם למרכיבי עדשות מגע סיכון מוגבר לחלות במחלת הגלאוקומה?
לא ידוע על קשר בין הרכבת עדשות מגע לבין התפתחות של גלאוקומה. הגורמים הידועים כמגביר סיכון לפתח גלאוקומה הם גורמים גנטיים (מוצא אתני וסיפור משפחתי), קוצר ראיה ומחלת הסוכרת.
האם חולה גלאוקומה צריך להימנע מלטוס?
לא, מחלת הגלאוקומה אינה מהווה בעיה בטיסות ואין צורך להימנע מהן.
משקפיים טלסקופיים ומיקרוסקופיים (Telescopic and Microscopic Eyewear) מיועדים לבעלי ראייה ירודה. אביזרים אלו מסייעים בביצוע פעולות יומיומיות כגון קריאה, צפייה בטלוויזיה ועוד.
