בעיות נפשיות שיש להן השפעה על שיקול הדעת, מצב הרוח וההתנהגות. בעיות נפשיות מוגדרות כהפרעות או כמחלות כאשר הן גורמות למועקה משמעותית לחולה או לסביבתו, להפרעה בתפקוד ולשיבוש היחסים הבין-אישיים.
דוגמאות בולטות למחלות נפש כוללות דיכאון, הפרעות חרדה, סכיזופרניה, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות והתמכרויות. במרבית המקרים ניתן להתמודד עם מחלות נפש באמצעות שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה).
למחלות נפש שונות סימפטומים הכוללים הרגשת עצבות, דיכאון, חשיבה מבולבלת, חששות וחרדות, בעיות בשינה, ניתוק מהמציאות או מחשבות שווא, חוסר יכולת להתמודד עם בעיות יומיומיות, התמכרות לסמים או לאלכוהול, שינויים חדים בהרגלי האכילה, שינויים בדחף המיני, תוקפנות, התנהגות אלימה ומחשבות אובדניות.
סימפטומים גופניים למחלות נפש כוללים עייפות, כאבי גב, כאבים בחזה, בעיות עיכול, יובש בפה, כאבי ראש, הזעה, אובדן משקל או עלייה במשקל, דופק מואץ וסחרחורת.
לעיתים קרובות החולה אינו מודע למצבו, בעיקר בקרב החולים בסכיזופרניה או בהפרעה דו-קוטבית (בלעז מאניה או הפרעה בי-פולרית). במקרים אלו המשפחה והסביבה הם הראשונים לשים לב שמשהו אינו כשורה.
מחלות נפש רבות הינן מחלות כרוניות, שאינן חולפות ללא טיפול ונוטות להתדרדר עם הזמן.
חוקרים סבורים כי מחלות נפש נגרמות בגין גורמים תורשתיים מסוימים שגורמים סביבתיים 'מעירים' אותם. אין תיאוריה אחת המסוגלת להסביר מהם הגורמים לכל מחלות הנפש. יתרה מכך, למחלת נפש מסוימת יכולים להיות גורמים שונים בתכלית אצל אנשים שונים. העובדה שגישות טיפוליות שונות לטיפול במחלת נפש מסוימת יכולות להניב תוצאות דומות מדגישה את האופי המורכב והמעורפל של מחלות הנפש.
