הפרעת חרדה - מידע רפואי

חרדה היא תחושת אי נוחות נפשית שדרכי ביטויה יכולים להיות קלות כחמורות, וכוללות תחושות דאגה ופחד.

כול אחד חווה תחושות של חרדה במצבים מסוימים במהלך החיים. זו תגובה טבעית לחלוטין, בפרט כאשר אנו נתונים בסכנה או במצב של דחק (סטרס), כזה הנובע למשל מבחינה, בדיקה רפואית, ראיון עבודה או מצב בטחוני שאין לנו שליטה עליו.

יחד עם זאת אנשים הלוקים בהפרעת חרדה, מתקשים לשלוט ולהתמודד עם החרדה והדאגות. תחושות החרדה אצלם הנן מתמשכות ולעיתים קרובות משפיעות על מהלך החיים התקין. הם מודאגים ממגוון נושאים ומצבים ולאו דווקא ממצב או נושא אחד מוגדר. הם חשים במתח מרבית היום ויהיה להם קשה לזכור את הפעם האחרונה שחשו נינוחים.

להפרעת חרדה היבטים נפשיים וגופניים המשתנים מאדם למשנהו שיכולים לכלול דאגנות, חוסר יכולת להתרכז ובעיות שינה.

הפרעת חרדה נפוצה יותר אצל נשים ואף יותר בקרב גילאי ה-20.

ההפרעה עלולה להשפיע על התפקוד היומי השוטף. מספר טיפולים עשויים לסייע, לרבות טיפולים פסיכולוגיים וטיפול תרופתי. בנוסף, ישנן דרכים רבות של טיפול עצמי שיכול להקל על הסימפטומים של הפרעת חרדה.

הסימפטומים של הפרעת חרדה מתפתחים במקרים רבים לאיטם, וחומרתם משתנה מאדם לאדם. אחדים יחוו סימפטום אחד או שניים בשעה שאחרים יותר. לחרדה יש ביטוים נפשיים וגופניים.

סימפטומים נפשיים

• תחושת אי שקט
• תחושת אימה
• תחושה קבועה שאתם 'על הקצה'
• קושי להתרכז
• עצבנות בלתי מוסברת
• חוסר סבלנות
• נתונים להסחת הדעת ממה שאתם עוסקים בו

הסימפטומים עלולים לגרום לניתוק חברתי וכיוון שאף ההליכה לעבודה או לבית הספר תיראה מלחיצה הלוקים יעדיפו לקחת 'ימי מחלה'. הסימפטומים עלולים לגרום לירידה בהערכה העצמית.

סימפטומים גופניים

• סחרחורת
• עייפות וישנוניות
• עקצוץ
• פעימות לב מואצות
• מתח וכאבי שרירים
• יובש בפה
• הזעת יתר
• קוצר נשימה או מחנק
• כאבי בטן
• בחילה
• שלשולים
• כאב ראש
• צמא יתר
• מתן שתן תכוף
• עיכוב במחזור או כאבי מחזור חריגים (אצל נשים)
• בעיית הירדמות

בשעה שאנשים הלוקים בפחד מוגדר יודעים מה גורם לחרדה, למשל הלוקים בפחד ממקומות סגורים (קלסטרופוביה) יודעים ששהייה במקומות קטנים וסגורים יגרמו לחרדה, הרי הלוקים בהפרעת חרדה כללית הסיבה לתחושה לא תהייה תמיד מוגדרת. אי הידיעה מה מעצים את תחושת החרדה עלולה להעצים את התחושה ולגרום לדאגה שאין פיתרון למצב.

הגורמים להפרעת חרדה חמורה אינם מובנים עדיין עד תום. אנשים מסוימים יפתחו חרדה ללא סיבה ברורה ואחרים לאחר אירוע מלחיץ שחוו.

הסיכון ללקות בהפרעת חרדה עולה כאשר הפרשת חומרים מעבירי מסרים בין עצביים (נוירו-טרנסמיטורים) במוח (הם מופרשים במוח כעניין שגרתי) אינה מאוזנת.

סבורים ששני מעבירי מסרים בין עצביים משפיעים על תחושות החרדה – סרוטונין ונוראדרנלין. כאשר רמתם במוח אינה מאוזנת כראוי משפיע הדבר על מצב הרוח ומעלה את הסיכון לפתח מצבי חרדה לרבות הפרעת חרדה כללית.

יחד עם זאת, להתפתחות הפרעת חרדה נדרש שילוב של מספר גורמים ולא רק רמות בלתי מאוזנות של מעבירי מסרים בין עצביים במוח.

בין גורמים אלו:

• תורשה
• תהליכים ביולוגיים וכימיים שונים המתבצעים בגוף
• סביבת הפעילות של האדם
• היסטוריית החיים

מומלץ לפנות לרופא המשפחה אם תחושות החרדה משפיעות על תפקודכם היומיומי או גורמות מצוקה.

לעיתים יהיה קשה לאבחן הפרעת חרדה, או לבדלה ממצבים נפשיים אחרים דוגמת דיכאון.

פונים לרופא המשפחה

הצעד הראשון הוא פנייה לרופא המשפחה שיבקש לעמוד על הסימפטומים שהמטופל חווה, לרבות מועד תחילתם, תדירותם והאם הם קשורים למצבים מוגדרים.

הרופא יתהה לגבי הפחדים, הדאגות והרגשות הנחווים כמו גם לגבי מהלך החיים האישים.

לעיתים רבות קשה לספר על התחושות שאתם חווים ועל הרגשות, אולם יש לזכור שהרופא הוא איש מקצוע שיכול לסייע לכם ושיתופו במידע האישי, כולל סימפטומים נפשיים וגופניים, חשוב ביותר לשם אבחון נכון ויעיל.

אבחון של הפרעת חרדה מותנה במקרים רבים בהתמשכות הסימפטומים לפחות 6 חודשים. אף קושי לשלוט ברגשות החרדה מהווה סיבה לאבחון הפרעת חרדה.

בדיקות גופניות

לעיתים יבקש הרופא לערוך מספר בדיקות כדי לשלול בעיות גופניות שייתכן שהן אחראיות לסימפטומים.

כדאי להתחיל בהיוועצות ברופא המשפחה אולם יתכן שתופנו על ידו לטיפול על ידי רופא מומחה לבריאות הנפש, היינו פסיכיאטר, או לפסיכולוג קליני.

הטיפול יכול לכלול טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. בהתחשב במצבו של כול מטופל ומטופל ייקבע אם הוא זקוק לסוג אחד של טיפול או לשילוב של שניהם. אין טיפול מסוים שהוא מיטבי לכולם. מחקרים מראים שטיפולים פסיכולוגיים הם בעלי השפעה ארוכת טווח ובמרבית המקרים יוצע למטופל טיפול פסיכולוגי קודם שיישקל טיפול תרופתי.

טרם תחילת כול טיפול, מכול סוג שהוא, הרופא או המטפל יבהיר למטופל את המשמעויות שלו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT) Cognitive Behavioral Therapy)

על פי רוב הטיפול הפסיכולוגי המוצע הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שכן הוא נמצא כיעיל ביותר לטיפול בהפרעת חרדה. הסטטיסטיקות מצביעות על כך שכמחצית מהמטופלים בשיטה זו מחלימים ואף היתר יוצאים נשכרים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל שיחות שבועיות עם מטפל ולמידה של מיומנויות שתשפרנה את מצבו של המטופל, לרבות שינוי מחשבות שליליות ושינויים התנהגותיים.

הטיפול מתרכז בעיקר בבעיות עכשוויות ופחות בעבר. הוא מלמד את המטופל מיומנויות פעולה הנוגעות לדרכי תגובה למצבים מעוררי חרדה. למשל, המטפל יכול לשוחח על הדרך בה המטופל מגיב שעה שמזהה מצב מעורר חרדה ומה הוא חושב שעה שחווה אותה. לאחר שהמטפל והמטופל מזהים מחשבות שליליות ניתן ללמוד כיצד להמירן במחשבות מאוזנות יותר.

במטרה לסייע למטופל להשיג שליטה טובה יותר בחרדה יכול המטפל גם להנחותו בשיטות נשימה שיותירו אותו רגוע יותר בעת חרדה ויפחיתו את המצוקה.

במקרים רבים 12-15 מפגשים בני שעה שיתבצעו בתוך 4 חודשים עשויים לסייע באופן ניכר.

הרפיה מונחית

מדובר בשיטה פסיכולוגית שמצאה תחילה שימוש בטיפול בפחדים (פוביות) והיא נמצאה יעילה במידה שווה ליעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. עיקרה של השיטה הנחייה של המטופל כיצד להרפות את שריריו במהלך מצבים המחוללים חרדה.

הטיפול כולל:

• לימוד כיצד להרפות את השרירים
• לימוד כיצד להגיע להרפיה מהירה בתגובה למילת מפתח דוגמת 'הרפה'
• תרגול הרפיה במצבים מעוררי חרדה

במרבית המקרים יידרשו 12-15 מפגשים בני שעה כדי להגיע לשליטה בשיטה.

קבוצות תמיכה ושירותי נט"ל

השימוש בקו הפתוח של נט"ל (נפגעי טראומה מטרור וממלחמה) המציע סיוע נפשי הן לילדים והן למבוגרים, במגוון שפות ולתקופה בלתי מוגבלת, יכול לעזור.

הטלפון של קו הסיוע של נט"ל הוא 1-800-363-363 והשירות פועל בימים א'-ה' בשעות 08:00-22:00 ובימי ו' בשעות 08:00-14:00. לעיתים, בעיתות חירום קו הסיוע פועל גם מעבר לשעות אלו.

השתתפות בקבוצות תמיכה עשויה לסייע למטופל להשיג מידע וייעוץ בנוגע לשיטות טובות לשליטה בחרדה. גם המגע עם אנשים החווים בעיות דומות יכול לעזור.

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי יכול להיות קצר טווח או לתקופות ארוכות יותר. על פי הסימפטומים תותאמנה תרופות לטיפול בהיבטים הגופניים או הנפשיים.

התרופות לטווח ארוך יכולות לכלול תרופות ממשפחת מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), ונלאפאקסין ממשפחת התרופות SNRI המשווקת תחת מספר שמות מסחריים או פריגבאלין (משווקת בשם המסחרי ליריקה).

התרופות לטווח קצר יכולות לכלול אנטיהיסטמינים, בנזודיאזפינים ובוספירון.

מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI)

הסוגים של נוגדי דיכאון המומלצים לטיפול בהפרעת חרדה הם ממשפחת מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) כמו פארוקסטין (paroxetine), המשווקת בישראל בשמות הבאים: סרוקסט®, פקסט®, פרוטין® ופארוקסטין טבע® .

לא מומלץ לרשום תרופות ממשפחת SSRI למטופלים מתחת לגיל 18, למרות שרופא מומחה יכול לאפשר שימוש כזה בפלואוקסטין (fluoxetine) בעת הצורך. התרופה משווקת בישראל בשמות הבאים: פרוזק®, פלוטין® ופריזמה®.

תרופות מסוג SSRI פועלות באמצעות הגדלת רמת החומר סרוטונין במוח והן הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעת חרדה. בדרך כלל מתחילים במינון נמוך שניתן להגבירו בהדרגה בהמשך, כדי לאפשר לגוף הסתגלות נאותה לתרופה.

לתרופות הללו יש מספר השפעות לוואי אפשריות, והן כוללות בחילה, סחרחורת, כאבי ראש, רצון מופחת לקיים יחסי מין, ערפול ראייה, עצירות או שלשול, יובש בפה, אבדן תיאבון, הזעה, נדודי שינה וכאבי בטן.

במקרים רבים יחלפו שבועיים עד ארבעה שבועות בטרם תושג השפעה ולכן אם נרשמה לכם תרופה יש להמשיך לנטלה גם אם עדיין לא מורגשת השפעה. הפסקת נטילה של תרופה ראוי שתיעשה רק על פי הנחית רופא. כאשר נוטלים תרופה חדשה חשוב להיות במעקב רפואי.

לאחר תחילת הנטילה של התרופה עלולים לחוש החמרה בתחושות החרדה, אולם במרבית המקרים מדובר בתופעה שתחלוף לאחר מספר ימים. אם לא חלה הטבה לאחר מספר ימים יש לדווח לרופא המטפל.

משך הטיפול משתנה ממטופל למטופל. גם אם חשים שהתרופה טיפלה היטב בחרדה אין לחדול מנטילתה ללא הוראת רופא. אם לאחר 12 שבועות של נטילה סדירה אין שיפור בסימפטומים באפשרותו של הרופא לרשום לכם תרופה חלופית מסוג SSRI כדי לבחון את יעילותה עבורכם.

הפסקת נטילה בטרם עת, ללא הנחיית רופא, עלולה לגרום לחזרתם של הסימפטומים וזאת בצד תופעות לוואי דוגמת סחרחורות, קהות חושים, בחילה, כאבי ראש, נדודי שינה והזעה.

מעבר לאמור, לא מומלץ להפסיק נטילת תרופה מהסוג האמור בבת אחת, אלא באופן הדרגתי, תוך ירידה במינון.

ונלאפאקסין (Venlafaxine)

כאשר תרופות ממשפחת SSRI לא נמצאו יעילות עבור מטופל, ייתכן שהרופא ימצא לנכון לנסות תרופה נוגדת דיכאון אחרת המכונה ונלאפאקסין. תרופה זו נמנית על משפחת SNRI , מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין. התרופה גורמת להגדלת הרמה של סרוטונין ונוראדרנלין במוח ובכך מפחיתה את אי האיזון של חומרים אלו שלעיתים גורם להפרעת חרדה.

לא ניתן לרשום את התרופה לאנשים הלוקים בבעיות יתר לחץ דם, או שלקו לאחרונה בהתקף לב, או שלוקים בפעימות לב בלתי סדירות.

לתרופה הזו יש מספר השפעות לוואי אפשריות, והן כוללות בחילה, כאבי ראש, ישנוניות, סחרחורת, יובש בפה, עצירות, קשיי עיכול, הזעה ונדודי שינה.

הנוטלים את התרופה צריכים להיות במעקב אחר לחץ הדם שלהם.

פריגבאלין

התרופה משווקת בשם המסחרי ליריקה, והיא ניתנת כאשר התרופות האחרות אינן מתאימות למטופל. זו תרופה המוצאת שימוש גם לטיפול בחולי אפילפסיה. תופעות הלוואי הנפוצות שלה כוללות ישנוניות, סחרחורת וכאבי ראש.

בניגוד לתרופות מקבוצת SNRI ו- SSRI, פריגבאלין אינה גורמת לירידה בחשק המיני או לבחילה.

אנטיהיסטמינים

בדרך כלל נרשמת תרופה זו לטיפול בתגובות אלרגיה, אולם סוגים מסוימים של תרופה זו מוצאים שימוש לטיפול קצר טווח בחרדה. יש לתרופה השפעה מרגיעה על המוח ובכך תורמת להפחתת תחושת החרדה.

התרופה יעילה רק לשימוש קצר טווח, לתקופה שאינה עולה על מספר שבועות.

הסוג הנפוץ ביותר לטיפול בחרדה הוא הידרוקסיזין המשווקת תחת השם המסחרי אוטרקס.

נטילת התרופה עלולה להיות מלווה במספר תופעות לוואי דוגמת ישנוניות (אין לנהוג או להפעיל מכונות בתקופת נטילת התרופה), סחרחורת, ראייה מעורפלת, כאבי ראש או יובש בפה.

בנזודיאזפינים

תרופות אלו הן תרופות הרגעה המסייעות להפחית את תחושות החרדה בתוך 30 עד 90 דקות. בעיקרון לא מומלץ השימוש בהן אלא אם מדובר במצבי משבר, היינו תקופת חרדה חמורה.

למרות יעילותן לא ניתן לנטלן לאורך זמן. קיימת סכנת התמכרות אם נוטלים אותן לתקופה העולה על 4 שבועות וזאת בצד העובדה שהן מתחילות לאבד מיעילותן לאחר תקופה זו.

תופעות הלוואי כוללות בלבול, איבוד שיווי משקל, פגיעה בשיקול הדעת, פגיעה בזיכרון וישנוניות. בשל תופעות הלוואי אין לנהוג או להפעיל מכונות בתקופת נטילת התרופה.

בוספירון

תרופה זו המשתייכת לקבוצת תרופות נוגדות חרדה עשויה להפחית סימפטומים נפשיים של חרדה. התרופה פועלת באופן דומה לבנזודיאזפינים אולם אין לה השפעה ממכרת.

יחלפו כשבועיים מתחילת הנטילה ועד הרגשת השפעה. הרופא יחליט על משך הנטילה של התרופה והיא מומלצת רק לשימוש קצר טווח.

מספר פעולות עצמיות עשויות לטפל בסימפטומים של חרדה.

פעילות גופנית

פעילות גופנית סדירה ובפרט אירובית תסייע לכם להפחית מתח ולחצים. פעילות זו משחררת סרוטונין במוח, דבר שישפר את מצב רוחכם.

הפעילות צריכה להיות כזו שגורמת להאצת דופק (הליכה מואצת, שחייה מהירה), להימשך לפחות 30 דקות, חמש פעמים בשבוע. יחד עם זאת, אם לא ביצעתם עד כה פעילות גופנית סדירה היוועצו תחילה ברופא המשפחה ובכול מקרה אל תתחילו בבת אחת.

הרפיה

אם תלמדו להשתמש בשיטות הרפיה יסייע הדבר בידכם להפחית את המתח היומי ולהתמודד טוב יותר עם החרדה. הרפיה כוללת סדרה של תנועות גוף ונשימות עמוקות ואיטיות. אף שיטות הרפיה כיוגה, פילאטיס, מסג' וארומתרפיה טובות.

נשימות עמוקות ואיטיות

תרגול של נשימות עשוי להוות כלי חשוב בהפגת חרדה.

מצאו מקום שקט בו לא תופרעו. הסירו בגדים לוחצים דוגמת נעליים, עניבה, חזייה או מקטורן.

על הכסא:

שבו בנינוחות על כסא שיכול לתמוך את הראש, שימו את כפות רגליכם במלואן על הרצפה, כשהרגלים בפישוק קל ללא הצלבתן. הניחו את ידיכם על מסעדי הכסא.

על הרצפה או המיטה:

שכבו על הרצפה (על הגב) או על המיטה. הניחו את ידיכם לצד הגוף כשכפות הידיים פונות כלפי מעלה. מתחו מעט את רגליכם והרפו.

תרגול נשימה:

• התמקדו בנשימה. שאפו ונשפו נשימות עמוקות ואיטיות ככול שתוכלו.
• נשמו דרך האף ונשפו דרך הפה. אל תעצרו את האוויר בריאות – שאפו ונשפו ברציפות.
• ספרו בכול שאיפה ונשיפה עד 5. בהתחלה ספרו עד 3 ולאט נסו להגיע לספירה עד 5.
• המשיכו עד שתחושו נינוחים לחלוטין.

בצעו תרגיל זה 3-5 דקות בכול פעם, פעמיים-שלוש ביום או כול אימת שאתם חשים לחץ או חרדה.

תרגילי מתיחה

פעילות המתיחות תדרוש מכם עד 20 דקות. מצאו מקום שקט בו לא תופרעו. הסירו בגדים לוחצים דוגמת נעליים, עניבה, חזייה או מקטורן. התרגילים יכולים להתבצע בישיבה או בשכיבה. אם אתם מעדיפים השמיעו לכם מוסיקה מרגיעה.

כול שריר יש למתוח למשך מספר שניות ואז להרפות. חזרו על כול מתיחת שריר מספר פעמים (3-6). הקפידו על נשימות עמוקות ואיטיות במהלך התרגול.

• פנים: כווצו את הגבות, המתינו והרפו.
• צוואר: הניעו בעדינות את ראשכם קדימה, סנטר לעבר החזה, המתינו ואז הרימו אותו לאט.
• כתפיים: הרימו את שתי הכתפיים בו זמנית לעבר האוזניים, המתינו ואז הרפו אותן.
• זרועות: מתחו את הזרועות על ידי הרחקתן מהגוף ככול הניתן. המתינו ואז שחררו.
• רגליים: מתחו את הרגליים על ידי הרחקתן מהגוף ככול הניתן. המתינו ואז שחררו.
• כפות רגליים: מתחו את הבהונות קדימה (פוינט), המתינו ואז מתחו אותן אחורה (פלקס) והרפו.
• ידיים: מתחו את כף היד בעדינות מעלה לעבר הזרוע (בעזרת היד השנייה), המתינו ואז כופפו אותה בעדינות מטה, המתינו ואז הרפו.

בסיום המתיחות שכבו בשקט נינוחים ועצמו עיניים למשך כדקה. כשתחושו נכונים לכך קומו באיטיות (דרך צד הגוף).

מה לגבי קפאין?

צריכת קפאין מרובה עלולה להגביר תחושות חרדה. בנוסף, כאשר צורכים קפאין ברמות גבוהות עלול הדבר לגרום להפחתת שעות השינה ולהגברת העייפות. אנשים עייפים שולטים פחות טוב בחרדות שלהם.

מה עם עישון ואלכוהול?

עישון וצריכת אלכוהול גבוהה מגבירים את תחושות החרדה.

קבוצות תמיכה ושירותי נט"ל

השימוש בקו הפתוח של נט"ל (נפגעי טראומה מטרור וממלחמה) המציע סיוע נפשי הן לילדים והן למבוגרים, במגוון שפות ולתקופה בלתי מוגבלת, יכול לעזור.

הטלפון של קו הסיוע של נט"ל הוא 1-800-363-363 והשירות פועל בימים א'-ה' בשעות 08:00-22:00 ובימי ו' בשעות 08:00-14:00. לעיתים, בעיתות חירום קו הסיוע פועל גם מעבר לשעות אלו.

השתתפות בקבוצות תמיכה עשויה לסייע למטופל להשיג מידע וייעוץ בנוגע לשיטות טובות לשליטה בחרדה. גם המגע עם אנשים החווים בעיות דומות יכול לעזור.

ברפואה משלימה אפשר לטפל בנזלת באמצעות צמחי מרפא, דיקור וביופידבק:

• צמחי מרפא - פורמולות צמחים המסייעות להפחתת חרדה וסימנים שונים הקשורי םבחרדה.
• דיקור - עשוי לסייע בהפחתת התדירות והעוצמה של תחושת חרדה.
• שילוב בין צמחי מרפא לדיקור מעצים את תוצאות הטיפול.
• ביופידבק - שיפור היכולת של המטופל לאזן את תסמיני החרדה הפיזיולוגיים והנפשיים. חיישנים מציגי םואמפשרים למטופל לראות את רמות המתח בגוף שלו (שינוי קצב לב – Heart Rate Variability , זיעה, טמפרטורה של האצבעות, מתח שרירים). הטיפול כולל טכניקות נשימה, הרפיה, מדיטציה ודמיון מודרך המשפרות את האיזון של מערכת העצבים האוטונומית ותגובות הלחץ.

רפואה משלימה לטיפול בחרדה אצל ילדים

הטיפול ברפואה סינית הינו הוא טיפול הוליסטי, אשר ומטפל בגוף ובנפש כאחד. ילדים רבים סובלים ממגוון בעיות רגשיות כגון אי שקט, עצבנות, חרדה ופחדים. לאחר תישאול מעמיק המטפל יזהה איזו מערכות נמצאות בחוסר איזון, מה הגורם לבעיה ויתאים טיפול בהתאם. דיקור, צמחי מרפא וטווינא יעילים ביותר לאיזון מצבים אלו.

• טווינא - הטיפול בטווינא יוכל לסייע בהתמודדות במצבי חרדה באמצעות תמיכה במערכות שאינן מאוזנות. המגע המדויק, רוך לצד עוצמתיות, יוכל לפתוח חסימות, לחזק מערכות חלשות וכך להפיג מתח וחרדה.
• רפלקסולוגיה - הרפלקסולוגיה עוזרת לשחרור אנדורפינים (הורמונים טבעיים הקיימים בגוף - משככי כאבים ומשפרי מצב רוח), ובכך עוזרת לייעל ולשפר את האיזון הרגשי ואת מצב הרוח של האדם.
• נטורופתיה - תזונה נכונה עשויה במידה רבה לשפר את התפקוד של מערכת העצבים, ולסייע בהתמודדות הגוף עם לחצים ומתחים שעלולים לגרום לחרדות.
• הומאופתיה - לכל מטופל ישנם מצבים שונים שאשר עשויים להכניסו לחרדה או לאי שקט. כמו כן, הביטוי לחרדה עשוי להתשתנות בין מטופל למטופל. התכשיר ההומאופתי יותאם למטופל באופן אישי ואינדיבידואליואינדיווידואלי, על מנת לאזן אותו כך שהתגובה למצבים הספציפיים המכניסים את המטופל למצב של חרדה תתמתן, וכן עוצמת החרדה תקטן.