16 דצמבר 2017 כ"ח כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  27.11.2012  באדיבות ה 

ציסטת ברטולין, ציסטה בבלוטת ברטולין

(Bartholin's Cyst)

טיפול בציסטה בבלוטת ברטולין

ציסטה קטנה שאינה גורמת לסימפטומים אינה מחייבת קבלת כל טיפול. עם זאת, כל ציסטה אצל נשים בגיל המעבר (לאחר תום הווסת) דורשת בירור שלרוב אף יכלול נטילת דגימת רקמה.
במקרה שהציסטה גורמת לכאב קל ימליץ רופא הנשים על הפעולות המקלות הבאות:
  • שהייה באמבט חמים.
  • הנחת רטיה (קומפרס) חמימה על איזור הציסטה.
  • נטילת משככי כאב כמו פרצטמול (אקמול) או איבופרופן (נורופן, אדוויל). בכל מקרה של נטילת תרופה ללא מרשם רופא יש לקרוא את העלון המצורף. נטילת אספירין אינה מומלצת מתחת לגיל 16.
 
אם נוצרה מורסה לרוב ינתן טיפול אנטיביוטי כדי להתגבר על הזיהום.
ביצוע חתך בציסטה לניקוז הנוזל אינו מומלץ מאחר שלרוב תחול הישנות של הציסטה. כיום קיימות מספר אפשרויות ניתוחיות המתאימות לטיפול בציסטות ובמורסות גדולות הגורמות לכאב.

החדרת צנתר בלון (פיסטוליזציה)

החדרת צנתר בלון מבוצעת על מנת לנקז את הנוזל מהמורסה או הציסטה וכדי ליצור תעלה (פיסטולה) שתאפשר ניקוז של נוזל שיצטבר בהמשך. עם הזמן יכוסה הצנתר על ידי תאי רקמה אך כיוון שהוא חלול יוותר המעבר פתוח ויאפשר ניקוז.
החדרת הצנתר תבוצע בדרך כלל ללא צורך באשפוז.
בתחילת הליך זה יבוצע חתך דרכו ינוקז הנוזל שהצטבר. לאחר מכן יוחדר צנתר בלון לתוך החלל הריק שנותר. זהו צינור פלסטיק קטן וחלול שבקצהו בלון מתנפח.
הבלון ימולא בתמיסת מלח עד שנפחו ימלא את כל גודל שק הציסטה. ניתן לווסת את כמות הנוזל על מנת שהמטופלת לא תחוש לחץ או כאב מקומי.
לבסוף יבוצע תפר כדי לסגור את החתך וכדי להשאיר את הצנתר עם הבלון במקומו.
עם החלמת המקום יגדלו תאי רקמה חדשים סביב הצנתר באופן שיותיר את אזור הניקוז פתוח. ההחלמה אורכת כארבעה שבועות אולם לעיתים תארך זמן רב יותר. לאחר ההחלמה וצמיחת הרקמה החדשה ינוקזו הנוזלים מהבלון והצנתר יוסר.
מחקרים שנערכו בנושא העלו כי לאחר החדרת הצנתר 83-97% מהנשים החלימו באופן מלא ולא סבלו מהישנות של הציסטה או של המורסה. יש לסייג ולאמר כי מדובר במחקרים שהיקפם קטן.
סיבוכים שיתכנו בעקבות החדרת צנתר בלון כוללים:
  • כאב בזמן שהצנתר נשאר במקום.
  • כאב במהלך קיום יחסי מין.
  • נפיחות באזור השפתיים, בפתח הנרתיק.
  • זיהום.
  • הישנות של המורסה.
  • דימום.
  • צלקת באזור החתך.
 

טיפולים נוספים

קיימים טיפולים ניתוחיים נוספים המבוצעים תחת הרדמה מקומית של האזור. הליכים אלו אינכם כרוכים באשפוז ואורכים בדרך כלל כ- 15-20 דקות. ההחלמה אורכת כשבועיים. להליכים אלו סיבוכים הדומים לאלו של החדרת צנתר בלון.

מרסופיאליזציה (Marsupialisation)

בהליך זה מבוצע חתך דרך הציסטה דרכו מנוקז הנוזל. בסיום הניקוז נתפרים קצוות העור באופן שמשאיר פתח לנוזלים שיצטברו בהמשך להוסיף ולהתנקז.

הסרת הבלוטה בעזרת כסף-ניטראט (Silver nitrate gland ablation)

כסף ניטראט זו תערובת כימית בעלת שימושים רפואיים שונים לרבות צריבת קצותיהם של כלי דם כדי להפסיק דימום. למטרת טיפול בציסטה בבלוטת ברטולין יש צורך בפיסת כסף ניטראט באורך וברוחב של כחצי סנטימטר.
במהלך הליך זה מבוצע חתך דרך עור הפות המכסה את הציסטה או המורסה. שק הנוזל מנוקז ופיסת הכסף-ניטראט מוחדרת לחלל שנוצר. הכסף-ניטראט גורם לשק הציסטה להפוך לגוש קטן ומוצק. לאחר כשלושה ימים פיסת החומר והגוש שנוצר מוסרים או נושרים מאליהם.
סיבוך בעקבות הליך זה הוא היווצרות כוויה בעור הפות ביום הראשון לאחר הפעולה. מחקרים מצביעים על היווצרות כוויות באזור הרירי באיבר המין אצל כ- 20% מהמטופלות.

לייזר פחמן דו-חמצני (Carbon dioxide laser) 

הליך זה כרוך בשימוש בקרן לייזר על מנת ליצור פתח בעור הפות דרכו ניתן לנקז את הציסטה. בסיום תהליך הניקוז ניתן להסיר את הציסטה, להרוס אותה בעזרת קרן הלייזר או להשאירה במקומה (עם חור הניקוז).

שאיבה באמצעות מחט

בהליך זה נעשה שימוש במחט יעודית לניקוז הנוזלים מתוך הציסטה.

הטרשה בעזרת אלכוהול (Alcohol sclerotherapy)

בהליך זה מוחדרת מחט לניקוז הציסטה. לאחר מכן ממולא החלל שנותר באלכוהול בריכוז 70%. הכוהל נותר בתוך הציסטה במשך חמש דקות ומנוקז אף הוא. האלכוהול גורם להצטלקות ולהרס שק הציסטה.

הסרת הבלוטה

בניתוח זה נכרתת הציסטה עם הבלוטה בשלמותה. פעולה זו אורכת כשעה.

הישנות

שיעור ההישנות של ציסטה או מורסה לאחר ביצוע אחת מהפעולות הללו הוא כ- 20%, בממוצע. לאחר ניקוז באמצעות מחט עלול שיעור ההישנות להגיע לכדי 38%. מנגד, קיימים מחקרים לפיהם לאחר מרסופיאליזציה (ניקוז ותפירה מחדש עם השארת פתח), לא חלה כל הישנות.