תסמונת מפרק הלסת

תסמונת מפרק הלסת מכונה גם כאב במפרק הלסתי-רקתי או תסמונת TMJ. התסמונת גורמת לכאב ולרגישות במפרק הלסתי-רקתי. מפרק זה נמצא בצידי הראש, מעט לפני האוזניים, בנקודת המפגש בין עצמות הלסת והגולגולת. המפרק מאפשר את תנועת הלסת בזמן דיבור, לעיסה או פיהוק.

גורמים שונים עלולים להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת לרבות דלקת מפרקים, פציעה בלסת או חולשת שרירים עקב הידוק לסתות או חריקת שיניים.

ברוב המקרים אפשר להקל על הכאב וחוסר הנוחות הנגרמים עקב תסמונת מפרק הלסת באמצעות טיפול עצמי או טיפולים אחרים שאינם כרוכים בהליכים התערבותיים או ניתוחיים.

עם זאת, במקרים חמורים עלול להיות צורך בניתוח.

סימפטומים של תסמונת מפרק הלסת כוללים:

• כאב ורגישות בלסת.
• כאב בתוך האוזן ומסביבה.
• קושי ללעוס או חוסר נוחות בזמן לעיסה.
• מחושים בפנים.
• נעילת הלסת וקושי בפתיחה או בסגירת הפה.
• כאב ראש.
• חוסר נוחות בנגיסה.
• נגיסה לא שווה (מצב בו חלק מהשיניים 'פוגשות' את המזון לפני שאר השיניים).

תסמונת מפרק הלסת עלולה לגרום גם לצליל נקישה או לתחושת שחיקה בזמן פתיחת הפה או בזמן לעיסה. אם אין כאב או מגבלת תנועה למרות נקישת הלסת ככל הנראה אין מדובר בתסמונת זו.

מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא השיניים או לרופא מומחה ברפואת פה ולסת אם סובלים מכאב או מרגישות במפרק הלסתי-רקתי שאינם חולפים או אם קיים קושי בפתיחה או בסגירה מוחלטת של הלסת. הרופא יברר את הגורמים האפשריים לבעיה ויציע טיפול מתאים.

המפרק הלסתי-רקתי פועל כציר ומאפשר גם תנועת החלקה בכיוונים שונים. העצמות הנעות מצופות בשכבת סחוס ומופרדות זו מזו על ידי דיסק מפרקי אשר בולם זעזועים ומאפשר תנועה חלקה.

תסמונת מפרק הלסת עלולה להתפתח במקרים הבאים:

• הדיסק נשחק או זז ממקומו.
• הסחוס במפרק ניזוק על ידי דלקת מפרקים.
• המפרק נפגע עקב חבלה.
• השרירים המייצבים את מפרק הלסת מאבדים מגמישותם עקב הפעלה מאומצת, כפי שיתכן במקרה של הידוק לסתות או חריקת שיניים.

במקרים רבים הגורם להתפתחות תסמונת מפרק הלסת אינה ברורה.

גורמי סיכון

גורמי סיכון הקשורים להתפתחות תסמונת מפרק הלסת כוללים:

• גיל ומין. תסמונת מפרק הלסת שכיחה בעיקר בקרב נשים בגילאי 30 עד 50.
• עיוות מולד בלסת. הסיכון להתפתחות התסמונת רב יותר אצל אנשים שנולדו עם עיוות בעצמות הפנים שעלול לפגוע בפעילות הלסת או בסגירת הפה.
• מחלות אחרות. תסמונת מפרק הלסת שכיחה יותר אצל אנשים הלוקים בדלקת מפרקים שגרונית, בפיברומיאלגיה, בתסמונת העייפות הכרונית או סובלים מהפרעות שינה.

אם קיים חשד לבעיה במפרק הלסת תבוצע לרוב סידרה של צילומי רנטגן. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של הלסתות עשויה לספק תמונה מפורטת של עצמות מפרק הלסת. בבדיקת דימות בתהודה מגנטית (MRI) ניתן לזהות בעיות בדיסק המפרקי.

במקרים מסוימים עשויים הסימפטומים לחלוף גם ללא טיפול. במידה שהסימפטומים נמשכים עשוי הרופא להמליץ על טיפול תרופתי או על הרכבת מגן מנשך מיוחד שימנע מהמטופל לחרוק את שיניו בלילה או לנעול את לסתותיו.

במקרים נדירים ביותר עלול להיות צורך בניתוח על מנת לתקן או להחליף את המפרק הלסתי-רקתי.

אמצעים תרופתיים

• תרופות נוגדות כאב. אם תרופות נוגדות כאב הנמכרות ללא מרשם אינן חזקות דיין יכול הרופא לתת למטופל מרשם לתרופות חזקות יותר.
• נוגדי דיכאון טריציקליים. בחלק מהמקרים נטילת תרופות נוגדות דיכאון כמו אמיטריפטילין (שמות מסחריים: אלטרול®, אלטרולט®) או נורטריפטילין (שם מסחרי: נורטילין®) לפני השינה עשויה להקל על הכאב במפרק הלסת.
• תרופות מרפות שרירים. שימוש בתרופות מרפות שרירים במשך כמה ימים או שבועות עשוי לסייע בהפחתת הכאב.
• תרופות קורטיקוסטרואידאליות. לחומרים אלו פעילות נוגדת דלקת חזקה. הזרקת תרופות על בסיס קורטיזון לתוך מפרק הלסת עשויה להקל במצב של כאב ודלקת מפרקים משמעותית.
• רעלן הבוטולינום. הזרקת רעלן הבוטולינום (בוטוקס) לשרירי הלסת המשמשים ללעיסה עשויה להקל על הכאב שנובע מבעיות במפרק הלסת.

טיפולים נוספים

• מגן מנשך. אנשים שחורקים את שיניהם בשנתם יכולים להיעזר במגן מנשך קשיח או רך. מגן זה מונח מעל השיניים ומונע מהשיניים בלסת העליונה לגעת בשיניים בלסת התחתונה. מגני מנשך עלולים להחמיר מצבי דום נשימה בשינה.
• טיפול הכרתי התנהגותי. אם הסימפטומים של תסמונת מפרק הלסת מוחמרים על ידי חרדה ולחץ ניתן לשקול טיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי. גישה טיפולית זו מסייעת לאנשים להיות מודעים יותר להתנהגותם ולשנות אותה במידת הצורך על מנת להרפות ולהתמודד עם לחצים.

הליכים וניתוחים

• טיפול שיניים מתקן. רופא השיניים עשוי לשפר את המנשך על ידי איזון פני שטח השיניים, החלפת שיניים חסרות או החלפת סתימות או כתרים. במקרים מסוימים עלולים טיפולים אלו דווקא להחמיר את הכאב במפרק הלסת.
• ניקור המפרק (Arthrocentesis). הליך זה כרוך בהחדרת מחט לתוך המפרק ושטיפת המפרק על מנת לסלק ממנו תוצרי דלקת ופסולת.
• ניתוח. כמוצא אחרון יכול הרופא להמליץ על ניתוח להחלפה או לתיקון המפרק. יעילותו של הליך זה שנויה במחלוקת ולכן מומלץ לקבל כמה חוות דעת טרם קבלת החלטה.

טיפול עצמי

הגברת המודעות להרגלים הנובעים ממצבי דחק ומתח דוגמת הידוק הלסתות, חריקת שיניים או לעיסת עפרונות עשויה להפחית את חומרת הסימפטומים.

ההמלצות המפורטות עשויות להקל על הסימפטומים של תסמונת מפרק הלסת.

הימנעות משימוש יתר בשרירי הלסת

כדי להפחית את השימוש בשרירי הלסת רצוי:

• לאכול מזונות רכים.
• לחתוך את המזון לחתיכות קטנות.
• להימנע ממאכלים דביקים שדורשים לעיסה מאומצת.
• להימנע מלעיסת מסטיק.
• להשתדל לא לפתוח את הפה יותר מדי בזמן פיהוק.

מתיחות ועיסוי

הרופא יכול להראות למטופל כיצד לבצע תרגילי מתיחה לשרירי הלסת ולעסותם. כמו כן ניתן ללמד את המטופל כיצד לבצע תרגילים שישפרו את מנח הראש, הצוואר והכתפיים.

חום וקור

הנחת מגבת לחה וחמה או רטייה קרה על צידי הפנים עשויה להרפות את השרירים ולהקל על הכאב. יש להימנע ממגע ישיר של קרח עם העור מחשש לכווית קור. רצוי לעטוף את הקרח במגבת מטבח נקיה.

רפואה משלימה

לחץ ומתח עלולים לגרום להתפתחות תסמונת מפרק הלסת. כדי להפחית את הנטייה להידוק לסתות או לחריקת שיניים וכן על מנת להקל על סימפטומים קיימים, מומלץ להשתמש בשיטות להפגת מתחים. השיטות המפורטות נמצאו יעילות להפחתת מתח ולכן עשויות לסייע.

נשימה עמוקה

כדי לתרגל נשימה עמוקה יש לשבת בנוחות, כשכפות הרגליים מונחות על הקרקע. לוקחים שאיפה דרך האף ומאפשרים לבטן להתנפח תוך כדי השאיפה. עוצרים לשנייה ונושפים דרך הפה תוך כדי לחיצה עדינה על הבטן עם היד.

דמיון מודרך

בשיטה זו המטופל שוכב בשקט ומדמיין את עצמו במקום או במצב רגוע ונעים. הוא חש את החוויה עם כל החושים, כאילו שהוא באמת נמצא שם.

לדוגמה, המטופל יכול לדמיין שהוא נמצא על חוף הים. הוא רואה בעיני רוחו את השמים הכחולים, מריח את הריח המלוח של הים, שומע את צליל הגלים וחש את הרוח החמימה על גבי העור. המסרים שהמוח קולט כשהוא חווה את התחושות מסייעים להרפיה.

מדיטציה

מדיטציה נחשבת לדרך טובה להרגיע את הגוף ואת הנפש. במהלך המדיטציה יש לשבת בשקט ולרוקן את הראש מהמחשבות או להתמקד במנטרה – צליל פשוט שחוזר על עצמו. פעולה זו מסייעת להיכנס למצב של הרפיה עמוקה ומפחית את תגובת הגוף ללחץ ולמתח. במצב זה הנשימות נעשות איטיות יותר, השרירים רפויים יותר ופעילות גלי המוח מעידה על מצב של רגיעה.

יוגה

יוגה משלבת נשימה, תנועה ותנוחה נכונות. היא כוללת סדרת תנוחות במהלכן יש לשים לב במיוחד לנשימה. כדי לתרגל יוגה יש לפנות למדריך המוסמך בשיטה זו.

ברפואה המשלימה מטפלים בתסמונת מפרק הלסת באמצעות טווינא, ביופידבק ורפלקסולוגיה:

• טווינא - טיפול הטווינא יוכל לסייע בהקלה על הכאבים והפגיעה התפקודית (אכילה, כאב בפיהוק ועוד) שנוצרים עקב תסמונת מפרק הלסת. הטיפול יתמקד בעבודה מקומית, כדי להביא להורדת הדלקת, וכן יתייחס לגורם שועמד ברקע (מתח שגורם לחריקת שיניים בלילה, לדוגמה).
• ביופידבק - ביופידבק מקל על כאב ומגבלות עקב כאב, ומקלה על תפקוד המפרק.
• רפלקסולוגיה - הרפלקסולוגיה יעילה מאוד בהורדת סטרס, ויותר מכך, לניהול נכון של תגובות הגוף למצבי סטרס. אחת התגובות היא חריקת שיניים בלילה, החזקת לסתות במשך הום, נקישות שיניים וכיוצא בזאת. הרפלקסולוגיה עוזרת לאדם להיות מודע לנקודות התגובה, ובעצם לעבור שינוי של התודעה ובכך למצוע מצב כגון תסמונת מפרק הלסת.