מצטרפים למכבי
צרו קשר
אודות
קריירה במכבי
מכרזים, רכש
הצהרת נגישות
שירותים דיגיטליים
EN
27 ינואר 2021 י"ד שבט תשפ"א
גולשים יקרים,
גרסת הדפדפן שבה אתם משתמשים מיושנת ואינה נתמכת עוד.
אתר מכבי תומך בדפדפנים הבאים:
Chrome מגרסה 9 ומעלה
Firefox מגרסה 2 ומעלה
Internet Explorer מגרסה 9 ומעלה
לחווית גלישה מיטבית, מומלץ להשתמש בדפדפן Chrome.
היכן הייתי?
חיפוש:
אנציקלופדית הבריאות
מגזין להיות בריאים
מחלות ומצבים
הליכים רפואיים
תרופות וחיסונים
בדיקות
מילון מונחים
מין ופריון
הריון ולידה
תינוקות ופעוטות
מצבי חירום
סגור
מגזין גוף ונפש
טעים ובריא
כושר ופעילות גופנית
מגזין בריאות האישה
מגזין פעוטות וילדים
גיל שלישי
מכביתון
סגור
כניסה ל online
זכויות חברים
איתור שירותים
עדכונים
תכניות הביטוח
מכבי פארם
מכבי טבעי
מכבי Care
בית בלב
זכויות חברי מכבי
מכבידנט
מכבי ממבט ראשון
אסותא - מרכזים רפואיים
זכויות חברי מכבי
סגור
זימון תור לרופאים
מוקדי רפואה דחופה
מעבדות, מכונים ומטפלים
בתי מרקחת
מרכזים רפואיים (סניפים)
שירותי משרד
מרפאות שיניים
רפואה משלימה - מכבי טבעי
אופטומטריה - מבט ראשון
סדנאות מכבי
סגור
>
אנציקלופדית הבריאות
>
מחלות ומצבים
>
תרדמת (קומה)
חזרה
מעודכן לתאריך
02.01.2013
|
באדיבות ה
תרדמת (קומה) - מידע רפואי
(Coma)
מעודכן לתאריך
02.01.2013
|
באדיבות ה
סקירה רפואית
זכויות חברי מכבי
מבוא
סימפטומים
גורמים
אבחון
טיפול
סיבוכים
אבחון תרדמת
אחר שאנשים הנמצאים במצב של תרדמת לא יכולים לתקשר על הרופאים להסתמך על סימנים גופניים ועל המידע שמספקים בני משפחה וחברים. במידת האפשר, חשוב לעדכן את הצוות הרפואי בדברים הבאים:
מה הוביל לתרדמת?
האם המטופל התלונן על בעיות ראייה, סחרחורת,
הקאה
הקאה
,
כאב
ראש או אובדן תחושה בגפיים לפני שאיבד את הכרתו?
הרקע הרפואי של המטופל, כולל מחלות אחרות מהן הוא סובל. האם הוא חולה
בסוכרת
בסוכרת
או שלקה בעברו בפרכוס או בשבץ?
האם חלו שינויים במצבו הבריאותי לאחרונה? האם יכולתו התפקודית התדרדרה לפני שנכנס לתרדמת (לדוגמה, האם היה מבולבל או נפל לעתים תכופות)?
האם המטופל השתמש בתרופות מרשם או בתרופות שאינן דורשות מרשם רופא? האם צרך סמים?
בדיקה גופנית
כדי לקבוע את מצב הכרתו של המטופל עשוי הרופא לדבר אליו בקול רם. כמו כן הוא יחפש אחר סימנים קוליים ותנועות עיניים שעשויים להעיד על כך שהמטופל מתעורר.
הרופא אף יבדוק את הרפלקסים (החזרים בלתי רצוניים לגירויים חיצוניים), תגובות לכאב ואת גודל האישונים ותגובתם לאור. נשימתו של המטופל תנוטר גם כן. גם עורו של המטופל יבדק על מנת לאתר שטפי דם או חבלות אחרות שעלולים להעיד על הגורם לתרדמת.
כדי לברר את האזור במוח שנפגע ינטרו הרופאים את תנועות עיניו של המטופל בתגובה להזלפת מי קרח או מים פושרים לתוך תעלות האוזן.
בדיקות מעבדה
לרוב תבוצענה הבדיקות הבאות:
ספירת דם מלאה.
רמת אלקטרוליטים (מלחים) בדם.
סוכר בדם.
תפקודי
כבד
כבד
.
ניטור פחמן חד חמצני (כגורם להרעלה ולתרדמת).
בדיקה לאיתור מינון יתר של תרופות וסמים.
כדי לאתר נוכחות זיהום במערכת העצבים יבוצע דיקור מותני במהלכו מוחדרת מחט לתוך תעלת
עמוד השדרה
, הלחץ במקום נמדד ונשאבת דגימת נוזלים למטרת בדיקה מעבדתית.
סריקות מוח
ניתן לבצע סריקות
דימות
מסוגים שונים על מנת לזהות את האזור במוח שנפגע, כמפורט.
טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
טומוגרפיה ממוחשבת
טומוגרפיה ממוחשבת
(CT, Computerized Tomography) היא שיטת דימות שמבוססת על קרני רנטגן ומאפשרת הדגמה (צילום) יעילה של
רקמות
ואיברים בגוף. הבדיקה מאפשרת לזהות שינויים מבניים המעידים על תהליכי מחלה במערכות הגוף השונות. זוהי בדיקה מהירה מאד המבוצעת תוך שניות עד דקות ללא כל כאב או אי נוחות לנבדק.
סריקת CT היא השיטה הטובה ביותר להערכת חבלות ראש משום שהיא יכולה להדגים שטפי דם או נפיחות ברקמת המוח.
למידע נוסף אודות בדיקה זו >>
דימות בתהודה מגנטית (MRI)
תהודה מגנטית גרעינית היא שיטת דימות מתקדמת שעושה שימוש בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו על מנת לקבל תמונה מפורטת של גוף האדם. בשיטה זו ניתן לזהות מצבי מחלה, נזק ושינוים מבניים ברקמות הגוף הרכות, במפרקים, ובעצמות שאינם ניתנים לזיהוי באמצעי אבחון אחרים לרבות שיטות דימות כגון רנטגן, CT או
אולטרה סאונד
אולטרה סאונד
.
בדיקת MRI אינה פולשנית ואינה מכאיבה. להבדיל משיטות דימות כגון CT ה- MRI אינו עושה שימוש בקרינה מייננת (קרני רנטגן) ולכן הבדיקה נחשבת בטוחה מאד ואפשרית גם לנשים
בהריון
בהריון
.
סריקות MRI יעילות במיוחד לבדיקת
גזע המוח
גזע המוח
ומבנים שונים במעמקי המוח.
קראו עוד אודות בדיקה זו >>
אלקטרואנספלוגראפיה
בדיקה שמטרתה רישום ומדידת הפעילות האלקטרומגנטית של המוח.
הבדיקה מבוצעת באמצעות חיבור אלקטרודות אל הראש. במהלך הבדיקה יכול המאבחן לבקש מהנבדק לנשום נשימות עמוקות או לעצום עיניים משום שפעולות אלו יכולות לגלות שינויים בפעילות המוח. בדיקת EEG ממוצעת איננה כואבת ונמשכת כ- 45 דקות.