כתמים צפים ('זבובים') בשדה הראייה - מידע רפואי

'זבובים' הוא כינוי לכתמים צפים בשדה הראייה שיכולים להופיע במגוון גדלים וצורות, כגון:

• נקודות שחורות זעירות.
• צללים עגולים קטנים.
• עננים.
• רצועות ארוכות וצרות.

הכתמים עשויים לצוף בשדה הראייה לפני כל דבר עליו יסתכל האדם הסובל מהם.

הכתמים הצפים הם למעשה חלקי פסולת המצטברים על גבי החומר הזגוגי של העין. זהו חומר שקוף שמרקמו כשל ג'ל ותפקידו למלא את חלל העין ולשמור על צורתה הכדורית. חלקיקי הפסולת מטילים צל על הרשתית (רקמה רגישה לאור המכסה את אחורי העין). אנשים אשר רואים 'זבובים' רואים בפועל את הצל שמטילים חלקיקי הפסולת.

'זבובים' נוטים להתפתח עם השנים ואין כל דרך למנוע את היווצרותם. לרוב אין מדובר בבעיה משמעותית או במצב המחייב קבלת טיפול.

במקרים נדירים עלולים הכתמים הצפים להיות סימן לקרע ברשתית או להיפרדות רשתית.

מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות לבדיקת רופא עיניים בהקדם אם מבחינים בהחמרה או בשינויים במצב הכתמים הצפים הקיימים, ובפרט אם רואים הבזקים בהירים, על מנת לבדוק את מצב הרשתית ולוודא כי לא נקרעה.

האם הכתמים הצפים פוגעים בראייה?

'זבובים' אינם פוגעים בכושר הראייה. חלק מהאנשים כלל אינם שמים לב לכתמים בשדה הראייה שלהם מאחר שהמוח מסתגל לשינויים בראייה ולומד להתעלם מהם.

אף שהכתמים הצפים לרוב אינם מזיקים ואינם פוגעים בכושר הראייה באופן משמעותי מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים כל שנתיים על מנת לנטר את המצב.

טיפול בכתמים צפים בשדה הראייה

במרבית המקרים אין מדובר במצב המצריך קבלת טיפול. יתר על כן, שימוש בטיפות עיניים או באמצעים תרופתיים אחרים אינו יכול להעלים את הכתמים.

עם הזמן לומד המוח להתעלם מנוכחות ה- 'זבובים' בשדה הראייה והאדם הסובל מהם כלל אינו מבחין בהם עוד. במידה שכתם מופיע במרכז שדה הראייה, הסטת העין מעלה-מטה עשויה להועיל. התנועה גורמת לתזוזה של החומר הזגוגי ולהסטת הכתם לאזור אחר על גביו.

במקרים בהם מצב הכתמים הצפים אינו משתפר עם הזמן או שהם גורמים לפגיעה משמעותית בכושר הראייה יומלץ על הליך להסרת החומר הזגוגי (Vitrectomy) וה- 'זבובים'. החומר הזגוגי יוחלף על ידי תמיסת מלח פיזיולוגית (סליין, saline).

במקרה של היפרדות רשתית יבוצע ניתוח על מנת לחבר חזרה את הרשתית למקומה. ללא ניתוח, הסיכון לאובדן ראייה הוא כ- 90%.

חלק מהאנשים אינם מבחינים בכתמים הצפים כל הזמן. אפשר להבחין בכתמים שצפים ונעים על פני שדה הראייה כאשר העיניים אינן זזות או כשבוהים בחלל. הכתמים בדרך כלל חצי-שקופים, בעלי גוון אפור וזזים עם תנועת העיניים והסטת המבט. הזזת העיניים לכיוונים שונים גורמת לכך שנדמה שהכתמים נעים מהר יותר. עם זאת, כתמים בשדה הראייה אינם נעים עם תנועת העיניים.

אם מנסים להתבונן ישירות דרך הכתמים הצפים, נדמה כי הם נעלמים. מנגד, ניתן להבחין בהם בקלות יתרה כאשר מתבוננים כנגד רקע בהיר, צבע לבן או שמיים בהירים.

צורות ה- 'זבובים'

לכתמים צפים בשדה הראייה יכולות להיות צורות שונות, כגון:

• נקודות.
• עיגולים.
• קווים.
• קורי עכביש.
• צורות אחרות.
  
  

יתכן שלאדם יהיו הרבה כתמים קטנים או כתם אחד או שניים גדולים. רוב הכתמים קטנים ונעלמים במהירות משדה הראייה. כתמים גדולים יותר עלולים להסיח את הדעת ולהקשות על פעילויות שדורשות ריכוז גבוה דוגמת קריאה או נהיגה.

מתי לפנות לבדיקת רופא עיניים?

בדרך כלל אין מדובר במצב מסוכן או במצב הפוגע באופן משמעותי בראייה. עם זאת, מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים כל שנתיים, על מנת לנטר את התקדמות המצב.

יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא עיניים אם מבחינים בהופעה פתאומית של כתם בשדה הראייה או אם מספר הכתמים הצפים גדל באופן משמעותי.

במקרים נדירים עלולים הכתמים הצפים להוות סימן להיפרדות רשתית (retinal detachment), מצב בו הרשתית מתנתקת מהדופן האחורית של העין. אנשים הלוקים בהיפרדות רשתית עלולים לחוות את הסימפטומים הבאים:

• כתמים צפים רבים בשדה הראייה.
• הבזקי אורות בהירים.
• דרגה מסוימת של איבוד ראייה.

במקרה של חשד להיפרדות הרשתית יש לפנות לבדיקה דחופה אצל רופא עיניים.

'זבובים' בשדה הראייה נגרמים עקב נוכחות חלקיקי פסולת שצפים בחומר הזגוגי בעין. הם מופיעים מאחורי עדשת העין (מבנה קטן וצלול המרכז את האור שנכנס אל העין) ולפני הרשתית (רקמה רגישה לאור המכסה את אחורי העין).

החומר הזגוגי הוא חומר שקוף שמרקמו כשל ג'ל ותפקידו למלא את חלל העין ולשמור על צורתה הכדורית. הוא מורכב ברובו ממים (99%) ומתרכובות שעוזרות לשמור על מבנה הזגוגית.

כתמים צפים נוטים להתפתח כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי בגוף. אצל חלק מהאנשים עלולה להתפתח היפרדות זגוגית אחורית (Posterior Vitreous Detachment, PVD), שתגרום לעלייה פתאומית במספר הכתמים הצפים.

הזדקנות העיניים

הסיכון להופעת 'זבובים' עולה עם הגיל. הכתמים הצפים נוטים להתפתח לאחר גיל 40, אך שכיחים בעיקר בגילאי 60-70. עם זאת, גם צעירים עלולים לסבול מהתופעה.

כחלק מתהליך ההזדקנות עלול החומר הזגוגי להתרכך. במקרה זה, סיבים חלבוניים בתוכו, הנקראים סיבי קולגן, עלולים להפוך לנראים ולגרום לתחושה כי הם נעים ומתערבלים כשהעיניים זזות.

במצב תקין, אור עובר דרך השכבות הצלולות של החומר הזגוגי ומשם לרשתית. הרשתית מעבירה את 'התמונה' שהעין רואה דרך עצב הראיה, אל המוח. חלקיקים הקיימים על גבי החומר הזגוגי, במקרה זה, 'הזבובים', יטילו צל על הרשתית.

היפרדות זגוגית אחורית

'זבובים' עלולים להיות סימפטום של היפרדות זגוגית אחורית. מצב זה שכיח אצל כ- 75% מהאוכלוסייה לאחר גיל 65 כתוצאה מהשינויים בחומר הזגוגי המתרחשים כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי.

עם הגיל, החלק המרכזי של החומר הזגוגי נעשה נוזלי יותר ואילו החלק החיצוני, המכונה קליפת החומר הזגוגי ומכיל יותר קולגן, מתחיל להצטמק ונסוג מהרשתית. כתוצאה מכך חלה התעבות של סיבי הקולגן ונוצרים גושים. גושים אלו גורמים להתפתחות הכתמים בשדה הראייה, המכונים גם 'זבובים'.

הבזקי אור אף הם סימפטום של היפרדות זגוגית אחורית, בנוסף להופעת 'זבובים'. יתכנו הבזקים אם הקליפה החיצונית של החומר הזגוגי מושכת את רקמת הרשתית הרגישה לאור. משיכת הרקמה מגרה את הרשתית, מצב המפורש על ידי המוח כהבזקי אור.

קרעים ברשתית

אצל כמחצית מהאוכלוסייה חלה היפרדות של החומר הזגוגי מהרשתית עד הגיעם לגיל 50. לרוב המצב אינו גורם לבעיות ומרבית האנשים כלל אינם מודעים לדבר.

בחלק קטן ממקרי היפרדות הזגוגית האחורית עלולים להיווצר קרעים בכלי הדם הזעירים ברשתית אשר יגרמו לדימום בחומר הזגוגי. במקרה זה עלולים תאי הדם האדומים להופיע כנקודות שחורות זעירות או כעשן בשדה הראייה. עם הזמן יספג הדם חזרה לרשתית והכתמים יעלמו, לרוב תוך מספר חודשים.

במקרים מסוימים נותר החומר הזגוגי מחובר לרשתית בנקודות מסוימות. תוך שהוא מתכווץ הוא מושך את הרשתית ועלול לגרום לקרעים בה. קרע ברשתית עלול להתבטא בזליגת דם לחומר הזגוגי ולהיווצרות כתמים צפים רבים בבת אחת. לעתים ילווה המצב גם בהבזקי אור לבן ובהיר הנראים כמו ברקים.

הבזקי אור בשדה הראייה אינם בהכרח סימפטום של קרע ברשתית או היפרדות רשתית אלא עלולים להיגרם גם עקב מצבים אחרים דוגמת מיגרנה.

בדרך כלל לא יגרמו הכתמים הצפים והבזקי האור לפגיעה ארוכת טווח בכושר הראייה. עם זאת, מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים על מנת לברר את הגורם למצב.

היפרדות רשתית

קרע ברשתית דורש קבלת טיפול דחוף מיד עם היווצרותו מאחר שהמצב עלול להוביל להיפרדות רשתית, מצב בו הרשתית ניתקת מהדופן האחורית של העין. היפרדות רשתית עלולה לפגוע בראייה.

היפרדות רשתית היא תופעה נדירה הפוגעת באחד מכל 10,000 אנשים מדי שנה.

אור שחודר לעין מגיע לרשתית ומתורגם על ידה לאותות חשמליים. אותות אלו מועברים דרך עצב הראייה אל המוח ומפוענחים על ידו לתמונות ולמראות שנקלטו על ידי העין. כאשר נגרם נזק לרשתית עלולות להתקבל תמונות חלקיות בלבד או שהן תאבדנה לחלוטין.

במקרים נדירים, 'זבובים' עלולים להיות סימן להיפרדות רשתית. במקרה של היפרדות רשתית יופיעו הסימפטומים הבאים:

• מספר רב של כתמים צפים.
• הבזקי אור בהיר.
• פגיעה בכושר הראייה.

אם קיים חשד להיפרדות רשתית יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא עיניים.

גורמים נוספים

אנשים שעברו ניתוחי עיניים, לרבות ניתוח קטרקט, נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מהופעת כתמים צפים בשדה הראייה, מהיפרדות זגוגית

אחורית ובמקרים נדירים יותר אף מקרעים ברשתית או מהיפרדות הרשתית.

במקרים מסוימים, 'זבובים' עלולים להתפתח גם בעקבות:

• זיהום.
• דלקת עיניים.
• מחלת עיניים.
• פציעה בעיניים.

כמו כן, 'זבובים' שכיחים יותר בקרב אנשים הלוקים בבעיות הבאות:

• קוצר ראייה (מיופיה) המתבטא בכך שעצמים מרוחקים יראו מטושטשים בעוד שעצמים קרובים יראו בבירור.
• סוכרת.

מאחר שכתמים צפים בשדה הראייה והבזקי אור עלולים להוות סימפטום של מגוון מחלות עיניים או מצבי רקע אחרים, שחלקם אף עלולים לפגוע בראייה, מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים במידה שסובלים מתופעות אלו, ובפרט אם חלה החמרה במצב.

אף שכתמים צפים בשדה הראייה בדרך כלל אינם גורמים נזק ואינם פוגעים בראייה מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים כל שנתיים לערך. חשוב ליידע את הרופא אם רואים כתמים צפים, ומתי החלה התופעה, וכן לעדכן אותו לגבי הרקע הרפואי של המטופל, ובפרט לגבי פציעה או ניתוח עיניים בעבר.

יש לפנות לבדיקה בדחיפות אם מופיעים כתמים צפים חדשים בפתאומיות או אם חלה עלייה במספר הכתמים בעין. אף שמדובר במצב נדיר, 'זבובים' עלולים להצביע על התפתחות קרעים ברשתית או על היפרדות רשתית. רופא העיניים יוכל לברר את המצב באמצעות בדיקה של הרשתית.

הרופא יוכל להתבונן בחלק קטן של הרשתית דרך האישון. האישון הוא הנקודה הכהה במרכז העין, אשר גדל או קטן בהתאם לתנאי התאורה. לעיתים תצריך בדיקת הרשתית הרחבה של האישונים המושגת באמצעות הזלפת טיפות עיניים מיוחדות. הרחבת האישונים מאפשרת בדיקה יסודית יותר של הרשתית.

כמו כן יעזר הרופא במנורה מיוחדת לצורך בדיקת העיניים. למנורה זו עדשות ותאורה חזקות המאפשרות לו לבדוק את פנים העין. הבדיקה עלולה לגרום לטשטוש ראייה ולרגישות מוגברת לאור במשך כמה שעות לאחריה.

בדיקות נוספות

על מנת לברר את הסימפטומים עשוי הרופא לבצע בדיקות נוספות, כמפורט:

• לבקש מהמטופל להסתכל לכיוונים שונים.
• ללחוץ על העין באמצעות מכשיר מיוחד.
• לבחון את הרשתית בצורה מעמיקה יותר בעזרת תאורה בהירה מאד.

בדיקת לחץ תוך עיני (טונומטריה)

בדיקה זו מבוצעת באמצעות מכשיר הנקרא טונומטר ומטרתה למדוד את הלחץ התוך העיני. במהלך הבדיקה יטפטף הרופא לעין טיפות המכילות חומר לשיכוך כאב ומעט צבע (תמיסת פלאורסאין). בעזרת הטונומטר יוקרן אל העין אור כחול חזק. המכשיר יקורב בהדרגתיות אל העין כדי למדוד את הלחץ בתוכה. הצבע מאפשר לרופא לעקוב טוב יותר אחר מדידת הלחץ. ירידה בלחץ התוך עיני עלולה להצביע על היפרדות רשתית.

במרבית המקרים ה- 'זבובים' אינם גורמים לבעיות משמעותיות ואינם מצריכים טיפול. טיפות עיניים או תרופות דומות אינן יעילות ולא תוכלנה להעלים את הכתמים הצפים.

לאחר זמן מה המוח מסתגל ולומד להתעלם מנוכחות הכתמים הצפים ולכן הסובלים מהם מפסיקים לשים אליהם לב. אם הכתמים הצפים מופיעים ישירות בקו הראייה, הזזת העין מעלה-ולמטה עשויה לסייע. התנועה תגרום לתזוזה של החומר הזגוגי ועשויה להסיט את הכתמים הצפים לאזור אחר על גביו.

מעקב

המטופל יתבקש לחזור לביקורת חודשיים עד שישה חודשים לאחר תחילת הסימפטומים, על מנת לוודא שמצב הרשתית נותר יציב. הרשתית היא רקמה רגישה לאור הנמצאת בחלקה האחורי של העין.

אם הראייה נשארת תקינה ומצב הכתמים הצפים אינו מחמיר יומלץ על מעקב כל שנה או שנתיים. אם הסימפטומים מחמירים יש לפנות מיד לרופא העיניים.

הליך להסרת החומר הזגוגי (Vitrectomy)

זהו הליך ניתוחי במהלכו מוחלף החומר הזגוגי עם הפסולת הצפה בו בתמיסת מלח פיזיולוגית. ההליך יבוצע תחת אלחוש מקומי.

ניתוח זה יבוצע במקרים בהם לא חל שיפור במצב עם הזמן או אם הכתמים הצפים פוגעים בראייה בצורה משמעותית. עקב הסיכונים הכרוכים בו, מדובר בהליך שאינו שכיח.

מאחר שהחומר הזגוגי עשוי ברובו ממים המטופל לא יחוש בהבדלי ראייה לאחר ההליך. עם זאת, יתכנו מספר סיבוכים שכוללים:

• קרעים ברשתית.
• היפרדות רשתית.
• קטרקט (כתמים ועכירות בעדשת העין).