היפרדות רשתית - מידע רפואי

הגורם השכיח ביותר הוא היווצרות חורים זעירים ברשתית. במצב תקין קיים נוזל בין הרשתית והעדשה. כאשר נוצרים חורים, זולג הנוזל דרכם מתחת לרשתית.

במידה שכמויות גדולות של הנוזל מצטברות מתחת לרשתית הן עלולות ליצור לחץ מקומי אשר מושך את הרשתית וגורם לה להינתק מכלי הדם המזינים אותה. ללא אספקת דם רציפה, תאי העצב ברשתית מתחילים למות.

ככל הנראה, החורים הזעירים נוצרים עם השנים, תוך שהרשתית נחלשת והופכת צרה יותר.

אנשים קצרי ראייה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד ללקות בהיפרדות רשתית הקשורה בתהליך ההזדקנות הטבעי מאחר שאצלם, הרשתית לרוב דקה מהרגיל מלכתחילה. עם זאת, הסיכון להיפרדות רשתית גם בקרב קבוצה זו, נמוך מאד.

ניתוחי עיניים בעבר, לרבות ניתוח קטרקט, מגבירים גם כן את רגישות הרשתית ומעלים את הסיכון להיפרדות.

חבלה בפנים או ישירות לעין עלולה גם כן לחורר את הרשתית ולכן להעלות את הסיכון להיפרדות רשתית.

לעתים רחוקות עלול הנוזל הנמצא בקדמת העין להיעשות צמיג באופן חריג עד שהוא גורם ללחץ אשר מושך את הרשתית וגורם לניתוקה מכלי הדם המזינים אותה. סיבוך זה עלול להתרחש אצל חולי סוכרת שאינם מאוזנים, פגים ואנשים הלוקים באנמיה חרמשית.

במצבי זיהום חמורים בעין עלול להצטבר נוזל בחלל העין. הצטברות הנוזל עלולה לגרום ללחץ אשר יוביל להינתקות הרשתית.

במקרים נדירים מאד תיתכן היפרדות רשתית עקב גידול סרטני בתוך העין.