זקפה ממושכת (פריאפיזם) - מידע רפואי

זהו מצב בו הזקפה נמשכת מספר שעות וגורמת לכאב. בלעז מכונה זקפה ממושכת 'פריאפיזם'.

הזקפה לא דווקא קשורה לגירוי מיני או לתשוקה מינית ואינה חולפת לאחר השפיכה (פליטת נוזל הזרע מהפין).

כאשר הזקפה נמשכת למעלה מארבע שעות מדובר בזקפה ממושכת. בפרק זמן זה הפין זקוף, קשיח ואינו גמיש. עטרת הפין (הנמצאת בקצה הפין) לרוב רכה. הפין כואב ורגיש למגע.

זקפה ממושכת היא מצב חירום רפואי המחייב קבלת טיפול מיידי. ללא קבלת טיפול תוך 24 שעות עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לפין שיתבטא באין אונות (אימפוטנציה).

סוגים של זקפה ממושכת

מבחינים בין שני סוגים עיקריים:

1. זקפה ממושכת הנגרמת עקב הפרעה לזרימת הדם בפין (איסכמיה). זהו מצב שכיח יותר אשר נגרם עקב חסימה בכלי הדם המובילים דם לפין.
2. זקפה ממושכת עקב זרימת דם מוגברת לפין (פריאפיזם לא איסכמי). זהו מצב נדיר יותר אשר לרוב נגרם עקב חבלה באברי המין או באזור החיץ (האזור הנמצא בין אברי המין והחלחולת).

מה גורם לזקפה ממושכת?

מצב זה מתרחש כאשר הדם הממלא את הרקמות הספוגיות של הפין בזמן זקפה אינו מסוגל להתרוקן ולזרום החוצה מהפין. תופעה זו תיתכן עקב:

• סיבוך של מחלת אנמיה חרמשית (הפרעה תורשתית בה תאי הדם האדומים מתפתחים בצורה לא תקינה).
• תופעת לוואי של תרופות כגון סילדנאפיל (שם מסחרי ויאגרה) המשמשות לטיפול באין אונות.

טיפול בזקפה ממושכת

אם המצב נגרם עקב זרימת דם נמוכה (איסכמיה) לפין יש לטפל במהירות. ככל שהמצב יטופל מהר יותר כך יגברו סיכויי הצלחת הטיפול. לרוב יומלץ על שאיבת הדם בעזרת מחט.

אם השאיבה אינה יעילה ניתן להזריק לפין חומרים פעילים אשר גורמים לכיווץ כלי הדם וכך מסייעים לדחיפת הדם החוצה מהפין.

לרוב יומלץ על ניתוח רק אם כשלו כל האמצעים האחרים. בהתאם לחומרת המצב יומלץ על הניתוח הנדרש.

שכיחות התופעה

זקפה ממושכת נדירה בכלל האוכלוסייה אך שכיחה יחסית בקרב קבוצות סיכון כגון גברים החולים באנמיה חרמשית או גברים שנוטלים תרופות לטיפול באין אונות.

מעריכים ש- 1 מכול 4 ילדים ו- 9 מכול 10 מבוגרים שחולים באנמיה חרמשית יסבלו מאירוע אחד לפחות של זקפה ממושכת.

הסיכון לזקפה ממושכת עקב נטילת תרופות לטיפול באין אונות הוא כ- 1 מכל 1000 מטופלים.

אלו כוללים:

• זקפה קבועה הנמשכת יותר מ- 4 שעות.
• גוף הפין נוקשה ובלתי גמיש אך עטרת הפין רכה (בדרך כלל).
• כאב או רגישות בפין.

הזקפה הממושכת אינה קשורה לתחושות של ריגוש מיני או של גירוי מיני.

מתי יש לפנות לרופא?

אם קיים חשש לזקפה ממושכת יש לפנות באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי דחוף.

זקפה ממושכת נשנית

התופעה של ארועים חוזרים של זקפה ממושכת אינה מובנת לחלוטין והמידע עליה מועט. המצב מאופיין באירועים חוזרים ונשנים של זקפה

ממושכת המתרחשים בעקבות כליאה של דם בפין. תכיפות האירועים יכולה להגיע לפעמיים בשבוע.

אנשים שחולים באנמיה חרמשית עלולים לסבול מזקפה ממושכת נשנית אולם במקרים רבים הגורם לתופעה אינו ידוע.

זקפה ממושכת נגרמת עקב בעיה באספקת הדם לפין.

זקפה

כאשר גבר חווה ריגוש מיני, מערכת העצבים שלו גורמת לשחרור חומר כימי הנקרא ניטריק אוקסיד (nitric oxide). חומר זה גורם להרפיה

ולהרחבה של דפנות העורקים המספקים דם לפין. עקב כך מתגברת זרימת הדם לפין והרקמה הספוגית של הפין מתרחבת, מתקשה ומזדקפת.

כך מושגת זקפה.

בחלוף הריגוש המיני אמורים כלי הדם בפין להתכווץ ולדחוק החוצה את הדם שהצטבר בפין. כתוצאה מכך הזקפה חולפת והפין חוזר למצבו הרפוי.
כל דבר שמשפיע על מערכת העצבים, על זרימת הדם או על שניהם יחד עלול לגרום לסימפטומים של זקפה ממושכת.

במרבית המקרים מתרחשת זקפה ממושכת עקב הפרעה בזרימת הדם, מצב המכונה גם זקפה ממושכת איסכמית. זקפה ממושכת איסכמית מאופיינת על ידי כליאה של דם בפין המלווה בזרימת דם מועטה או בהיעדר זרימה של דם נוסף בעורקים המספקים דם לפין.

גורמים שכיחים לזקפה ממושכת

אנמיה חרמשית

אנמיה חרמשית היא מחלת דם תורשתית (העוברת מדור לדור) הגורמת להתפתחות בלתי תקינה של תאי הדם האדומים. תפקיד תאי הדם האדומים הוא לשאת חמצן מהריאות אל שאר חלקי הגוף. באופן תקין התאים עגולים ומרקמם גמיש, דבר המאפשר להם לנוע בקלות בתוך כלי הדם.

אצל חולים באנמיה חרמשית משתנים הצורה והמרקם של תאי הדם האדומים, הם הופכים לנוקשים ודביקים ולבעלי צורה כשל חרמש (מכאן שם המחלה). לעיתים עלולים התאים הלא תקינים להיכלא בכלי הדם בפין ולגרום לזקפה ממושכת.

תרופות

חלק מהתרופות עלולות לפגוע בפעילותם התקינה של העצבים שגורמים להרחבה של כלי הדם בפין וכך לפגוע ביכולת להשיג זקפה בעקבות

גירוי מיני. בשל ההפרעה 'שוכחים' העצבים לגרום לכיווץ של כלי הדם לאחר שהגירוי המיני מסתיים ולכן נגרמת זקפה ממושכת איסכמית.

תרופות שעלולות לגרום לזקפה ממשוכת איסכמית כוללות:

• טבליות לטיפול באין אונות דוגמת סילדנאפיל (ויאגרה), וארדנאפיל (לוויטרה) וטאדאלפיל (סיאליס).
• תרופות לטיפול באין אונות המוזרקות ישירות לפין כגון אלפרוסטדיל (שם מסחרי קברג'קט או מיוז).
• תרופות לדילול דם כמו קומדין או הפרין.
• סוגים מסוימים של תרופות לטיפול בדיכאון כמו פלואוקסטין (פרוזאק) ובופרופיון.
• תרופות מסוימות לטיפול ביתר לחץ דם, לדוגמה, תרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן.

חלק מהסמים הבלתי חוקיים עלולים גם כן לגרום לזקפה ממשוכת. אלו כוללים:

• קוקאין.
• אקסטזי.
• מתאמפטמין (קריסטל, ספיד, מת').
• קנאביס (מריחואנה).

גורמים נוספים

גורמים שכיחים פחות לזקפה ממושכת כוללים:

• תלסמיה – מחלת דם בעלת מאפיינים הדומים לאנמיה חרמשית.
• סרטן של מערכת הדם כמו לוקמיה או מיאלומה נפוצה.
• סרטן שהתפתח ברקמות סמוכות כמו סרטן הערמונית או סרטן שלפוחית השתן אשר התפשט ולכן מפריע לזרימת הדם אל הפין.
• פגיעה בעמוד השדרה.
• קרישי דם.
• מחלת פברי (מחלה תורשתית נדירה הפוגעת בחילוף החומרים בגוף).

זקפה ממושכת לא איסכמית

גורם נדיר לזקפה ממושכת הוא פציעה או חבלה באזור הפין או באזורים סמוכים.

סוג זה של זקפה ממושכת נקרא זקפה ממושכת לא איסכמית. במקרה זה אין ירידה בזרימת הדם בעורקים אל הפין, המצב לרוב אינו מלווה בכאב וחולף לאחר מספר שעות.

לרוב יאובחן המצב באמצעות תשאול המטופל, בירור נסיבות הארוע ובדיקה של הפין.

שאלות שהרופא ישאל כוללות:

• האם מורגש כאב.
• כמה זמן נמשכת הזקפה.
• האם המטופל סובל ממחלה שקשורה למערכת הדם כגון אנמיה חרמשית.
• האם המטופל נוהג להשתמש בתרופות שעלולות לגרום לזקפה ממושכת.
• האם נגרמה פציעה או חבלה לאחרונה באזור הפין או באזורים סמוכים.
• האם המטופל השתמש בסמים בלתי חוקיים סמוך למועד הארוע.

בדיקות דם

לעיתים יש צורך בבדיקות דם על מנת לברר את הגורם למצב. בבדיקות ניתן לזהות בעיות שונות שקשורות למערכת הדם כמו אנמיה (רמה נמוכה מהתקין של כדוריות דם אדומות) או רמה גבוהה מהתקין של כדוריות דם לבנות שעלולה להעיד על לוקמיה.

בבדיקות הדם ניתן גם למדוד את רמתם של גזים שונים בדם כמו חמצן ופחמן דו חמצני. רמות נמוכות מהתקין של חמצן וגבוהות מהתקין של פחמן דו חמצני עלולות להצביע על זקפה ממושכת איסכמית.

אם המצב נגרם עקב חבלה או פציעה יתכן שהמטופל יופנה לבדיקות דימות דוגמת סריקת אולטרה סאונד אשר תדגים פגיעות בכלי הדם בפין ותסייע בקביעת האבחנה.

סוג הטיפול יקבע בהתאם לגורם למצב.

זקפה ממושכת איסכמית

במקרה של זקפה ממושכת איסכמית לרוב תבוצע שאיבה של הדם או הזרקה של תרופות לכיווץ כלי הדם בפין.

שאיבה

שאיבה מהווה את הקו הטיפולי הראשון לזקפה ממושכת.

תחילה יאלחש הרופא את הפין ולאחר מכן ישאב את הדם שכלוא בפין בעזרת מחט ומזרק.

במקרים מסוימים תבוצע גם שטיפה של כלי הדם בעזרת מים סטריליים על מנת לפנות מתוכם תוצרי פסולת שהצטברו במהלך הזקפה הממושכת.

בעקבות שאיבה ושטיפה תחול הקלה ברמת הכאב ואף רמת הנוקשות של הפין תרד. עם זאת, עלול להיות צורך לחזור על הטיפול מספר פעמים.

הזרקה של תרופות סימפטומימטיות (Sympathomimetic injections)

אם טיפול בשאיבה אינו יעיל תבוצע הזרקה של תרופות סימפטומימטיות ישירות לפין.

תרופות סימפטומימטיות גורמת לכיווץ כלי הדם בפין ועקב כך לריקון הדם הכלוא מהפין. בנוסף מונעות תרופות אלו המשך זרימה עודפת של דם לפין.

לרוב יעשה שימוש בפנילאפרין מאחר שהסיכון לתופעות לוואי בעקבות שימוש בחומר זה נמוך יחסית, בהשוואה לתרופות אחרות מקבוצה זו

תופעות לוואי של פנילאפרין כוללות:

• עליה בלחץ הדם שעלולה לגרום לסחרחורת.
• כאב ראש.
• דופק מואץ (טכיקרדיה).
• פעימות לב לא סדירות ('דפיקות לב').

מצבם של מטופלים הסובלים מבעיות רפואיות שעלולות להחמיר בשל עליה בלחץ הדם (לדוגמה, מחלת לב) ינוטר באמצעות בדיקות לחץ דם ובדיקות אק"ג חוזרות. בדיקת אק"ג מודדת את הפעילות החשמלית בלב.

ניתוח

לרוב יומלץ על ניתוח אם לא חל שיפור בסימפטומים בעקבות שאיבה והזרקת תרופות סימפטומימטיות.

במהלך הניתוח מושתל מתקן המהווה מסילת ניקוז צדדית בתוך הפין דרכה מנותב הדם החוצה מהפין.

חלק מהמטופלים אשר עוברים ניתוח זה עלולים לסבול מאין אונות בעקבותיו. קיים קושי לקבוע את הסיכון לאין אונות מאחר שהמצב עלול להתפתח עקב גורמים נוספים, לרבות הזקפה הממושכת עצמה.

במקרה של אין אונות עקב ניתוח לטיפול בזקפה ממושכת עלול להיות צורך בניתוח השתלת פין תותב כאמצעי לטפל באין האונות.

זקפה ממושכת לא איסכמית

זקפה ממושכת לא איסכמית לרוב לא תחייב קבלת כל טיפול. במרבית המקרים יחול שיפור תוך מספר שעות.

אם המצב נגרם עקב פציעה או חבלה יומלץ בדרך כלל על קירור המקום ולעתים על עליה וירידה במדרגות (על מנת לעודד את זרימת הדם החוצה מהפין).

אם אין שיפור במצב יש לפנות לקבלת עזרה רפואית דחופה. בחלק מהמקרים עלול להיות צורך בניתוח על מנת לעצור באופן זמני את זרימת הדם לפין.