גושים (שפירים) ונפיחויות באשכים - מידע רפואי

זוג האשכים הם חלק חשוב במערכת הרבייה הגברית. האשכים מייצרים זרע ואת הורמון המין הגברי טסטוסטרון. לאשכים מבנה סגלגל דמוי ביצה והם נמצאים בתוך שק האשכים, הממוקם מאחורי הפין.

גושים ונפיחויות באשכים עלולים להתפתח עקב סיבות שונות. במקרים נדירים הם עלולים להיות סימן לסרטן אשכים אך רובם המכריע (למעלה מ- 96%) הם שפירים (אינם סרטניים).

סוגי גושים ונפיחויות באשכים

ארבעת הסוגים העיקריים של גושים ונפיחויות באשכים הם:

• וריקוצלה – נפיחות שנגרמת על ידי ורידים מורחבים בשק האשכים.
• הידרוצל (מיימת אשכים) – נפיחות הנגרמת על ידי הצטברות נוזלים סביב האשך.
• ציסטה ביותרת האשך (epididymal cyst) – גוש שנגרם על ידי הצטברות נוזלים ביותרת האשך (epididymis). זוהי צינורית ארוכה ומפותלת שנמצאת מאחורי האשך. אם הצינורית מכילה זרע יכונה המצב ספרמטוצל (spermatocele).
• תסביב האשך – מצב חירום רפואי המתרחש כשהאשך מסתובב וגורם לפיתול צינור הזרע שמספק את הדם לאשכים ולשק האשכים. הירידה באספקת הדם גורמת לכאב פתאומי וחזק ולנפיחות.

מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות לבדיקה אם מבחינים בנפיחות, בגוש או בכל שינוי באשכים. תסביב האשך הוא מצב חירום רפואי המחייב קבלת טיפול דחוף.

במקרים אחרים יתכן שלא יהיה צורך בטיפול כלל, בפרט אם המטופל אינו סובל מכל סימפטום. אצל ילודים, הידרוצל לרוב יספג מאליו ויעלם עד גיל שנתיים לערך.

במקרה של גוש אשר גורם לכאב או לאי נוחות, ניתן לשקול התערבות ניתוחית להסרתו.

שכיחות התופעה

וריקוצלה היא מצב שכיח יחסית, המתרחשת אצל גבר אחד מכל 7. בדרך כלל אפשר להבחין בוריקוצלה לאחר שהנער מתבגר מינית מאחר שבתקופה זו האשכים מגיעים לגודלם המלא וחלה עלייה בזרימת הדם לוורידים המעורבים.

שכיחות הידרוצל היא כ-1-2 מקרים מכל 100 ילודים זכרים. הידרוצל עלול להתפתח גם בקרב ילדים גדולים יותר וגברים בעקבות חבלה או זיהום.

ציסטות ביותרת האשך עלולות להתפתח בכל גיל אך שכיחות בעיקר בקרב גברים בגיל העמידה. כשליש מהגברים בקבוצת גיל זו יפתחו ציסטות ביותרת האשך.

תסביב האשך עלול להתפתח אצל בנים בגילאי 13-17 אך יתכן גם אצל גברים צעירים בשנות ה-20 לחייהם. זהו מצב נדיר (מקרה אחד לכל 4,000 בנים וגברים מדי שנה בארצות הברית).

אם מבחינים בגוש או בנפיחות באשכים יש לפנות לרופא. אף שלרוב אין מדובר במצב ממאיר (סרטני), יש לברר את הגורם למצב.

וריקוצלה

לרוב תתפתח וריקוצלה באשך השמאלי. זאת בשל האופן בו מתנקזים ורידי האשך אל חלל הבטן.

וריקוצלה מתפתחת כגוש רך בשק האשכים. גברים רבים מתארים את התחושה כשל "שק תולעים". גודל הווריקוצלה משתנה. את חלקן ניתן לחוש אך ורק במגע ישיר ואילו אחרות עלולות להיות גדולות וקלות להבחנה, גם ללא מישוש. הצד של שק האשכים עם הווריקוצלה עלול לתלות מעט נמוך יותר בהשוואה לצד השני.

ברוב המקרים וריקוצלות אינן גורמות לסימפטומים. כעשירית מהגברים הלוקים בבעיה זו עלולים לחוות כאב עמום או תחושת כבדות בשק האשכים או במפשעה.

וריקוצלה עלולה לפגוע בפוריות הגבר אם כי כשני שליש מהגברים שלוקים בבעיה באשך אחד ולא בשניהם, בדרך כלל ישמרו על פוריותם.

כיום מוצעת בישראל שיטה חדשנית לטיפול בווריקוצלות שמכונה "שיטת גת גורן", על שם שני הרופאים שפיתחו אותה. השיטה מתאימה לטיפול בווריקוצלה בשני האשכים ועל פי הדיווחים היא זוכה להצלחה בכ-80% מהמקרים. היא מבוססת על צנתור במהלכו סוגרים את הוורידים הפגועים, ומבוצעת תחת הרדמה מקומית.

הידרוצל

הידרוצל שכיח בקרב ילודים ממין זכר. ברוב המקרים, הסימפטום היחיד הוא נפיחות באשך אחד או בשני האשכים, שאינה גורמת לכאב. מצב זה מכונה הידרוצל מולד.

אצל ילדים גדולים יותר או אצל מבוגרים עלול להתפתח הידרוצל נרכש אשר עלול לגרום לתחושת אי נוחות בשק האשכים.

ציסטה ביותרת האשך

מצב זו יופיע כנפיחות קלה, חלקה ומלאת נוזלים שמתפתחת מאחורי או מעל האשך המעורב. לרוב אין הציסטות ביותרת האשך גורמות לכאב אך לפעמים הן עלולות לגרום לתחושת כובד או כאב עמום באשך. אם הציסטה לוחצת על מבנים בתוך או מסביב לאשך יתכנו כאב ותחושת חוסר נוחות.

תסביב האשך

זהו מצב חירום רפואי הדורש התערבות דחופה.

לרוב יבוצע ניתוח חירום תוך מספר שעות שמטרתו הצלת האשך. המתנה ממושכת יותר עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך ולפגוע ביכולת הפוריות העתידית. אם אספקת הדם נפגעת למשך זמן ממושך עלול להיגרם נזק נרחב לאשך עד כדי הצורך לכרות אותו.

סימפטומים של תסביב האשך כוללים:

• כאב פתאומי או חמור בשק האשכים.
• נפיחות בשק האשכים.
• כאב בטן.
• בחילה והקאה.
• אשך שממוקם גבוה מהרגיל או בזווית יוצאת דופן.
• חום נמוך.
• צורך תכוף להטיל שתן.

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מיידי במקרה של כאב חזק או פתאומי באשך. טיפול מהיר עשוי למנוע נזק חמור ואף את אובדן האשך.

ישנן סיבות רבות ומגוונות להתפתחות גושים ונפיחויות באשכים, לרבות סרטן האשכים. זהו סוג של סרטן נדיר יחסית, שפוגע בכ-100-120 גברים מדי שנה בישראל. פחות מ-4% ממקרי הגושים והנפיחויות באשכים הם ממאירים.

וריקוצלה

הגורם לווריקוצלה אינו ידוע. עם זאת, רוב המומחים סבורים כי מדובר בבעיות בוורידים המנקזים דם מהאשכים. תיתכן חסימה בוורידים או תקלה מבנית בשסתומי הוורידים. השסתומים נועדו כדי למנוע מהדם לזרום בכיוון הלא נכון.

הוורידים הפגומים אינם מזרימים את הדם בצורה יעילה כמו ורידים תקינים ולכן עלולים להוביל להצטברות דם עודף דם ולהתפתחות נפיחות.

בתקופת ההתבגרות המינית מוזרם יותר דם לאשכים והם גדלים. גדילה זו עלולה לגרום לווריקוצלות להיות בולטות יותר.

הידרוצל

האשכים נוצרים בחלל הבטן ותוך כדי ההריון וגדילת העובר הם נודדים למטה, אל שק האשכים. במהלך נדידה זו עטופים האשכים במספר שכבות שהן למעשה המשך של המעטפות הפנימיות של חלל הבטן.

במצב תקין נסגרות השכבות הלו סביב האשך כאשר הוא מגיע לשק האשכים, וחלל הבטן אינו נותר מחובר למעטפות האשך. אצל חלק מהתינוקות סגירה זו אינה מוחלטת ונוצר בקע, היינו, חלל הבטן מחובר עם שק האשכים עקב חולשה של התעלה המפשעתית. חיבור זה גורם למעבר נוזלים בין הבטן לשק האשכים ולהתפתחות הידרוצל המכונה הידרוצל מולד.

ברוב המקרים יספגו הנוזלים לרקמות סביב האשך עד גיל שנתיים לערך, וההידרוצל יעלם.

להבדיל, הידרוצל נרכש הוא מצב שעלול להתפתח אצל ילדים גדולים וגברים עקב חבלה, זיהום או גידול. הידרוצל נרכש עלול לגרום לדלקת, לאודם ולנפיחות בשק האשכים.

ציסטה ביותרת האשך

יותרת האשך (epididymis) היא צינורית דמוית סליל שנמצאת מאחורי האשך ומסייעת לאחסן ולהוביל זרע. במקרים מסוימים עלולה להיווצר נפיחות מלאה בנוזלים על יותרת האשך, מסיבות שבדרך כלל אינן ברורות.

אנשים שלוקים במחלות כליה מסוימות כגון מחלת כליה פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD) נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות ציסטה ביותרת האשך.

תסביב האשך

תסביב האשך מתרחש כשהאשך מסתובב על צינור הזרע המספק דם לאשכים מהבטן. אם האשך מסתובב מספר פעמים עלולה אספקת הדם להיחסם לחלוטין ונזק יגרם במהירות רבה.

רוב הבנים והגברים שלוקים בתסביב האשך ירשו תכונה המאפשרת לאשכיהם להסתובב בחופשיות בתוך שק האשכים. מצב מולד זה פוגע לעיתים בשני האשכים. עם זאת, לא כל ילד או גבר שנולדו עם תכונה זו יסבלו מתסביב האשך.

לא ידוע מה גורם לתסביב האשך אך סימפטומים עלולים להתפתח בעקבות:

• פעילות גופנית.
• פגיעה בשק האשכים.
• מזג אוויר קר.
• גדילה מהירה של האשכים במהלך גיל ההתבגרות.
• שינה.

גורמים נוספים

גושים ונפיחויות באשכים עלולים להתפתח גם במקרים הבאים:

• דלקת ביותרת האשך (epididymitis) עקב הדבקה במחלת מין או זיהום בדרכי השתן.
• דלקת של האשך ויותרת האשך (epididymo-orchitis) שנובעת לרוב מזיהום.
• בקע מפשעתי ("קילה"). מצב בו רקמה רכה, בדרך כלל קטע מהמעי, מתבלטת דרך נקודה חלשה או דרך קרע בדופן הבטן התחתונה. הבליטה עלולה לגרום לכאב רב כאשר משתעלים, מתכופפים קדימה או מרימים משא כבד. למעלה מרבע מהגברים עלולים לסבול מבקע מפשעתי במהלך חייהם.

יש לפנות לרופא אם מבחינים בגוש או בנפיחות באשכים. אף שהסבירות כי מדובר בסרטן נמוכה מאד (פחות מ- 4% מהמקרים), יש לשלול אפשרות זו. ניתן לפנות לרופא המשפחה או לאורולוג, מומחה בטיפול באברי מערכת השתן והרבייה (של גברים).

הרופא ישאל את המטופל אם הוא סובל מהסימפטומים הבאים:

• תחושת כאב. אם כן, היכן, כמה חמור וכמה זמן נמשך הכאב.
• כאב בזמן מתן שתן שעלול להיות סימן לזיהום בדרכי השתן או הפרשה מהשופכה (הצינור שמוביל את השתן משלפוחית השתן החוצה).

כמו כן יברר הרופא אם המטופל נפצע או נחבל באזור המפשעה.

הרופא ימשש את האשכים כדי לבחון:

• את גודל האשכים.
• מיקום הגוש או הנפיחות.
• אם הגוש רגיש או גורם לכאב עקב מגע.
• אם הגוש קשה או רך.

בהתאם לצורך יפנה הרופא את המטופל לסריקת אולטרה סאונד של האשכים.

בדרך כלל ניתן לאבחן וריקוצלה על סמך הסימפטומים ובדיקת מישוש ולרוב אין צורך בבדיקות נוספות.

הידרוצל יאובחן גם כן באמצעות מישוש האשכים. מאחר שהנוזל בדרך כלל צלול יכול הרופא להאיר על האשכים עם פנס. אם יש מיימת, קווי המתאר של האשכים יופיעו על רקע הנוזל.

במקרה של הידרוצל אצל ילדים גדולים או גברים יפנה הרופא בדרך כלל לביצוע סריקת אולטרה סאונד כדי לשלול אפשרות של סרטן אשכים.

אם קיים חשד שהידרוצל נגרם על ידי זיהום יופנה המטופל לבדיקת שתן או תרבית תאים ונוזלים מקצה השופכה. הדגימה נלקחת באמצעות מקלון בדיקה.

ציסטה ביותרת האשך תאובחן בדרך כלל באמצעות מישוש האשך. לרוב לא יהיה צורך בבדיקות נוספות.

בדרך כלל יאובחן תסביב האשך באמצעות מישוש שק האשכים, האשכים, הבטן והמפשעה. הרופא גם עשוי לבחון את הרפלקסים על ידי שפשוף או צביטה קלה בחלק הפנימי של הירך בצד הפגוע. במצב תקין תגרום פעולה זו להתכווצות האשך. במקרה של תסביב האשך עלול רפלקס זה להיעלם. לעתים יופנה המטופל לבדיקות נוספות לרבות אולטרה סאונד של האשכים.

עם זאת, במקרה של מטופל הסובל מכאב במשך מספר שעות וקיים חשד לתסביב האשך הוא ינותח ללא דיחוי וללא בדיקות נוספות. עיכוב הניתוח עלול להוביל לאובדן האשך.

הטיפול ייקבע בהתאם לגורם.

וריקוצלה

לרוב לא ידרש טיפול. במקרה של כאב או אי נוחות ניתן להיעזר בתרופות לשיכוך כאב כגון פאראצטמול (שמות מסחריים: אקמול®, דקסמול®) וללבוש תחתונים צמודים המעניקים תמיכה לשק האשכים.

אם פתרונות אלו אינם יעילים ניתן לשקול ניתוח. בדרך כלל הניתוח לפיתרון הבעיה יבוצע באשך אחד בלבד תחת הרדמה מלאה. במהלכו ייקשר הווריד הראשי של האשך (ניתוח זה נקרא "קשירה עליונה"). בעקבות קשירת הווריד יתפתחו ורידים עוקפים בעלי כושר זרימה וניקוז תקינים.

שיטת גת-גורן לטיפול בווריקוצלה

כיום מוצעת בישראל שיטה חדשנית לטיפול בווריקוצלה שמכונה "שיטת גת גורן", אותה פיתחו ד"ר יגאל גת וד"ר מנחם גורן. השיטה מתאימה לטיפול בווריקוצלה בשני האשכים ועל פי הדיווחים היא זוכה להצלחה בכ-80% מהמקרים. היא מבוססת על צנתור שמבוצע תחת הרדמה מקומית בלבד. במהלך הצנתור מתבצעת סגירה של הוורידים הפגועים באשכים.

בעקבות הסגירה מתפתחים ורידים עוקפים, שמסייעים בניקוז פסולת האשך ומאפשרים אספקה תקינה של חמצן לאשכים. התוצאה היא שתוך

כשלושה עד שישה חודשים מתחדש תהליך ייצור הזרע בתנאים המאפשרים פוריות תקינה. במקרים קשים יתכן שיפור בייצור הזרע רק לאחר

כשנה.

הידרוצל

אצל תינוקות עשוי ההידרוצל להיעלם (הנוזל יספג מעצמו) אך אם אינו נעלם עד גיל שנה או שהוא מלווה בבקע מפשעתי, צריך לבצע ניתוח לתיקונו.

אצל מבוגרים יבוצע בדרך כלל תיקון ניתוחי של ההידרוצל. הניתוח כולל חתך קטן בשק האשכים, שאיבה של הנוזל המקיף את האשך והיפוך של מעטפות האשך כדי למנוע חזרה של ההידרוצל.

הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית או אזורית (חצי גוף תחתון בלבד) ואורך כשעה. דרך חתך באורך כ-5 סנטימטרים ינקז הרופא את הנוזלים הסובבים את האשך. לאחר הניקוז נחתכות ונתפרות המעטפות סביב האשך כדי שהנוזלים לא יוכלו לחזור ולהצטבר עוד בתוכן. החתך נתפר באמצעות תפרים שנספגים תוך שבועיים עד שלושה שבועות.

לעתים יבוצע הניתוח במסגרת אשפוז יום. לאחריו יש לנוח במשך מספר ימים ואחר כך ניתן לחזור בהדרגה לפעילות רגילה.

במרבית המקרים העור של שק האשכים מתרפא היטב ולא נותרות צלקות.

ציסטה ביותרת האשך

לרוב אין צורך בקבלת טיפול. עם זאת, אם הציסטה גורמת לסימפטומים אשר מפריעים למטופל ניתן לשקול ניתוח לכריתת הציסטה.

תסביב האשך

תסביב האשך יטופל באמצעות ניתוח. במקרים מסוימים יצליח המנתח להתיר את פיתול האשך על ידי לחיצה חיצונית על שק האשכים אך גם במקרה זה יהיה צורך בניתוח כדי למנוע מהאשך להסתובב שוב.

לרוב יבוצע הניתוח תחת הרדמה כללית. הניתוח כרוך בביצוע חתך קטן בשק האשכים, בהתרת הפיתולים בצינור הזרע ובתפירת האשך או שני האשכים לחלק הפנימי של שק האשכים כדי למנוע מהם להסתובב שוב בעתיד.

ככל שהפיתול ישתחרר מהר יותר כך גדלים הסיכויים להציל את האשך. שיעור ההצלחה עומד על 95% כשהטיפול מבוצע תוך 6 שעות אך יורד ל-20% בלבד לאחר 24 שעות.

לאחר הניתוח מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך כשבוע.

גושים אחרים

גושים שמקורם אחר יטופלו בהתאם לגורם. אם הגוש נגרם על ידי זיהום כגון מחלה המועברת במגע מיני או זיהום בדרכי השתן ינתן למטופל

טיפול אנטיביוטי למיגור הזיהום.

במקרה של גידול סרטני יבוצע בדרך כלל ניתוח, ולאחריו יבוצעו טיפולי קרינה.

בקע מפשעתי יטופל לרוב באמצעות ניתוח.