הקדמה
הלם זיהומי הוא מצב מסכן חיים המתרחש כשלחץ הדם צונח בעקבות זיהום חמור המתפשט בדם ועלול לגרום לאלח דם. ללא טיפול עלול אלח דם להתדרדר ולהוביל להלם זיהומי, המכונה גם 'שוק ספטי'.
סימפטומים של הלם זיהומי כוללים עור קר למגע ודופק מואץ.
הלם זיהומי יטופל במסגרת היחידה לטיפול נמרץ. הטיפול כולל ניטור קפדני של תפקוד אברי הגוף ומתן טיפול תומך תוך כדי טיפול בזיהום.
אלח דם
אלח דם אף הוא מצב מסכן חיים שנגרם בעקבות תגובת יתר של מערכת החיסון של הגוף לזיהום. הדבר מתבטא בסדרה של תגובות חיסוניות שעלולות לגרום לדלקת נרחבת, לנפיחות ולהיווצרות קרישים בזרם הדם. אלח דם עלול להיגרם עקב זיהום חיידקי, נגיפי או פטרייתי.
אלח דם מכונה לעתים גם ספסיס, ספטיסמיה או הרעלת דם. מושגים אלו אינם מדויקים לגמרי מאחר שמדובר במצב הפוגע לא רק במערכת הדם אלא בכל אברי ורקמות הגוף. הרעלת דם, או ספטיסמיה, היא מצב של זיהום חיידקי החודר למערכת הדם.
אלח דם עלול לפגוע במנגנונים חיוניים רבים ומגוונים בגוף, לרבות בלחץ הדם, בתהליך הנשימה ובתפקוד האברים. ללא טיפול דחוף עלול המצב להתדרדר לכדי הלם זיהומי.
סיכויי החלמה
הלם זיהומי הוא מצב מסוכן ביותר הגורם לשיעור תמותה גבוה. יותר ממחצית מהחולים אינם שורדים. סיכויי ההחלמה מושפעים ממקור הזיהום הראשוני, מהיקף הפגיעה באיברים השונים ומהזמן שעבר עד לקבלת טיפול רפואי.
סימפטומים
כשזיהום חמור מתפשט אל הדם נגרמת תגובה מוגברת של מערכת החיסון המתבטאת בסימפטומים שונים בגוף. מצב זה נקרא אלח דם.
אם אלח דם אינו מטופל או שהזיהום חמור במיוחד עלול המצב להתדרדר להלם זיהומי. במצב זה חלה צניחה בלחץ הדם ואספקת החמצן לאברי הגוף השונים נפגעת. איברים חשובים שעלולים להיפגע הם הלב, המוח, הכליות, הכבד והמעיים.
מרבית הלוקים באלח דם יפתחו חום גוף גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס) אך לעיתים חום הגוף עלול להיות דווקא נמוך (מתחת ל-36 מעלות צלזיוס, מצב המכונה היפותרמיה).
מלבד השינוי בחום הגוף יתכו סימפטומים התחלתיים נוספים הכוללים:
- חולשה.
- צמרמורת ורעד.
- דופק מואץ.
- קצב נשימה מואץ.
- סימפטומים נוספים כתלות בסוג ובמיקום של הזיהום הראשוני.
בהמשך יתכנו סימפטומים נוספים, בהתאם לאופי הזיהום ומקורו בגוף. עם החמרת המצב עלול המטופל להיות חסר מנוחה, מבולבל ותשוש. כמו כן יתכנו הסימפטומים הבאים:
- עור סמוק וחם.
- עליה נוספת בדופק ובקצב הנשימה.
- ירידה בנפח השתן.
- ירידה בלחץ הדם, בעיקר בעמידה.
אלח דם חמור
עם ההחמרה במצב תחול גם החמרה בסימפטומים, כמפורט:
- ירידה חמורה בחום הגוף, מתחת ל- 36 מעלות צלזיוס.
- קוצר נשימה חמור.
- עור קר למגע.
- הופעת כתמים גדולים על העור.
- גוון עור כחלחל עקב הירידה בזרימת הדם.
- בלבול או חרדה.
- חולשה.
- אובדן הכרה.
הלם זיהומי
כשאלח דם אינו מטופל או שהזיהום יוצא משליטה עלול להתפתח הלם זיהומי. מצב של הלם זיהומי כולל פגיעה במערכת הדם וירידה בלחץ הדם. כשלחץ הדם נמוך לאורך זמן עלול להיווצר נזק בלתי הפיך לאיברי הגוף.
גורמים
הלם זיהומי הוא מצב של אלח דם חמור במיוחד אשר נגרם עקב זיהום. תגובת הגוף לזיהום גורמת לדלקת מפושטת ולסימפטומים של אלח דם.
זיהום חיידקי
זיהום חיידקי הוא הגורם למרבית המקרים של אלח דם. פיטריות כמו קנדידה ונגיפים עלולים גם כן לגרום לאלח דם, אולם הדבר נדיר.
זיהומים חיידקיים שגורמים לאלח דם מתפתחים פעמים רבות במהלך אישפוז בבית החולים בגלל מחלה או מצב רפואי אחר. מרבית המקרים נגרמים עקב זיהומים באזורי גוף מסוימים, כגון:
אופן התפתחות הדלקת
זיהום חיידקי עלול להתפתח בעקבות חדירת חיידקים אל זרם הדם דרך חתך בעור ואף עלול להתפתח באיברים השונים בגוף.
כשהגוף בריא, מערכת החיסון מתגברת על החיידקים שחודרים אל הדם. אם מערכת החיסון חלשה או שאינה מתפקדת כראוי הזיהום עלול להתפשט.
החיידקים מתרבים בזרם הדם ומפרישים רעלנים שונים שעלולים לגרום לפגיעה קשה בתאי הגוף. הרעלנים פוגעים בדפנות כלי הדם הקטנים וגורמים לדליפה של נוזל מכלי הדם אל הרקמה שסביב. תהליך זה מכונה הלם (או שוק) והוא גורם לירידה ניכרת בלחץ הדם.
לחץ דם נמוך משמעותו שהלב אינו מצליח להזרים דם עשיר בחמצן בעוצמה מספקת על מנת שיגיע אל כל איברי הגוף. ללא כמות מספקת של דם עשיר בחמצן, המוח, הלב, הכליות והכבד אינם מתפקדים כראוי.
לחץ דם נמוך שאינו עולה לאחר קבלת עירוי נוזלים מצביע על החמרה של אלח דם והתדרדרות למצב של הלם זיהומי.
השפעות נוספות של אלח דם
מלבד ההשפעה הישירה של אלח דם על התפתחות הלם זיהומי, אלח דם עלול לגרום גם למצבים מסכני חיים אחרים, שעלולים מצידם לגרום גם כן להלם זיהומי. מצבים אלו כוללים:
- כשל של הריאות וחוסר יכולת שלהן לספק חמצן לגוף.
- שפעול יתר של חלבונים שגורמים לקרישה של הדם ולהיווצרות קרישי דם.
- מנינגוקוקסמיה - זיהום חמור של הדם שנגרם על ידי חיידק בשם ניסריה מנינגיטידיס (Neisseria meningitides).
- כשל של בלוטת יותרת הכליה עקב דימום פנימי לתוך הבלוטה המתבטא בחוסר יכולת להפריש הורמונים חיוניים. מצב זה מכונה 'תסמונת ווטרהאוס-פרידריכסן' (Waterhouse-Friderichsen syndrome). בלוטות יותרת הכליה נמצאות מעל שתי הכליות, בחלק האחורי של הבטן.
אוכלוסיות בסיכון
אוכלוסיות מסויימות נמצאות בסיכון גבוה משאר האוכלוסייה להתפתחות אלח דם חמור והלם זיהומי בעקבות זיהום. קבוצות סיכון אלו כוללות:
- ילודים.
- קשישים.
- נשים הרות.
- אנשים שחולים במחלות ממושכות.
- חולים במחלות שמחלישות את מערכת החיסון דוגמת זיהום HIV או חולים שמקבלים טיפול כימותרפי.
לאנשים בקבוצות הסיכון מערכת חיסון חלשה אשר פוגעת ביכולת הגוף להילחם בזיהומים ומעלה את הסיכון להתפתחות אלח דם.
גורמי סיכון נוספים
מצבים בריאותיים שונים מעלים את הסיכון להתפתחות אלח דם והלם זיהומי. אלו כוללים:
גורמים נוספים שמעלים את הסיכון להתפתחות אלח דם והלם זיהומי כוללים:
- עירויים או צנתרים שמוחדרים לגוף כחלק מטיפול רפואי (למשל עירוי נוזלים לווריד) מאחר שהם עלולים לשמש כנתיב לחדירת חיידקים אל הגוף.
- נוכחות של מפרק תותב (לדוגמה, לאחר ניתוח להחלפת מפרק הירך) או מסתם תותב בלב.
- ניתוח גדול דוגמת ניתוח מעיים המהווה גורם סיכון לחדירת חיידקים אל הגוף.
- פציעות קשות כגון כוויות על פני שטח גדול בגוף.
- אשפוז ממושך בבית חולים.
- הזרקת סמים אשר מעלה את הסיכון לזיהומים בשל שימוש במזרקים שאינם מחוטאים.
אבחון
הלם זיהומי הוא סוג של אלח דם חמור ומטופל כמקרה חירום רפואי.
ניתן לחשוד בהתפתחות אלח דם אם ידוע על זיהום וחלה החמרה פתאומית במצבו של המטופל לרבות התפתחות חום גוף גבוה או נמוך במיוחד ועליה בקצב הלב או הנשימה.
ניתן לבצע בדיקות שונות על מנת לזהות את הזיהום שגורם לאלח דם.
בדיקות דם
על מנת לבסס חשד לאלח דם ניתן לבצע בדיקות דם לאיתור:
- חיידקים בזרם הדם.
- רמה נמוכה של חמצן בדם.
- מספר גבוה או נמוך מדי של תאים השייכים למערכת החיסון ונלחמים בזיהום.
- כמות גדולה במיוחד של תוצרי פירוק ופסולת המעידה על פעילות מוגברת של תאי הגוף.
- רמה נמוכה של טסיות דם (תאי דם הקשורים למערכת קרישת הדם).
מלבד בדיקות דם ניתן לדגום גם את הבאים על מנת לחפש נוכחות של חיידקים:
- שתן.
- כיח שנוצר בריאות.
- דגימת רקמה מפצע.
- נוזל שדרה שניתן לדגום באמצעות ניקור מותני (בדיקה המתבצעת על ידי החדרת מחט אל חוט השדרה באזור הגב התחתון ושאיבת נוזל לדגימה).
אצל מטופלים עם צנתר (קטטר) לניקוז שתן, הצנתר עלול להוות את המקור לזיהום. על מנת לבדוק אם הצנתר גרם לזיהום יש להוציאו ולשלוח את קצהו לבדיקות מעבדה.
ניטור
ברוב המקרים של אלח דם נדרש אשפוז מיידי בבית החולים על מנת לבצע ניטור צמוד של לחץ הדם ושל פעילות מערכות הגוף.
ניתן לערוך בדיקות שונות לניטור פעילות האיברים החיוניים דוגמת הלב והריאות. בדיקת א.ק.ג (רישום הפעילות החשמלית של הלב) תבוצע פעמים רבות. בעזרת הבדיקה ניתן לדעת מהו קצב הלב והאם הלב מקבל כמות מספקת של דם.
טיפול
אלח דם והלם זיהומי הם מצבי חירום רפואיים המחייבים קבלת טיפול רפואי דחוף.
אלח דם יטופל בדרך כלל ביחידה לטיפול נמרץ. הטיפול כולל ניטור תכוף של תפקוד מערכות הגוף השונות ומתן טיפול תומך. הניטור כולל מדידה של לחץ הדם, כמות השתן וכמות החמצן בדם
על מנת להקל על נשימתו של המטופל ולאפשר לכמות גדולה יותר של חמצן להגיע אל זרם הדם ינתן למטופל חמצן באמצעות:
- מסכת חמצן שמכסה את האף והפה.
- צינור גמיש שמזרים חמצן אל האף.
- צינור שמוחדר לקנה הנשימה דרך הפה.
במקרים חמורים עלול להיות צורך לחבר את המטופל למכונת הנשמה.
הגברת זרימת הדם
הטיפול ההתחלתי בהלם זיהומי כולל בדרך כלל עירוי נוזלים ישירות לתוך הווריד. עירוי הנוזלים מסייע בהעלאת לחץ הדם דרך העלאת כמות הנוזלים בדם.
כדי להגביר את זרימת הדם לאיברים חיוניים כגון המוח, הכבד, הכליות והלב יעשה לרוב שימוש בתרופות אינוטרופיות ובווזופרסורים.
תרופות אינוטרופיות
תרופות אינוטרופיות (ionotropes) כגון דובוטמין, משפיעות על עוצמת התכווצות הלב. הן מגבירות את עוצמת פעימות הלב וכך עוזרות לדם עשיר בחמצן להגיע אל הרקמות ואל האיברים השונים.
וזופרסורים
תרופות שנכללות במשפחה זו הן דופמין, אדרנלין ונוראדרנלין. תרופות אלו מכווצות את כלי הדם בגוף וכך גורמות לעליה בלחץ הדם. שיפור
בלחץ ובזרימת הדם מאפשר פעילות תקינה של האיברים. וזופרסורים ניתנים בדרך כלל ישירות לתוך הוריד.
אנטיביוטיקה
מרבית המקרים של הלם זיהומי מתפתחים בעקבות זיהום על ידי חיידקים. לכן תרופות אנטיביוטיקות מהוות בדרך כלל חלק מהטיפול.
אלח דם חמור יטופל בעזרת אנטיביוטיקה הניתנת ישירות לווריד, דרך עירוי. ברוב המקרים אין זמן לחכות לזיהוי מדוייק של החיידק שגורם לזיהום ולכן ינתן טיפול התחלתי באמצעות אנטיביוטיקה רחבת-טווח. תרופות אנטיביוטיות רחבות טווח יעילות כנגד סוגים רבים של חיידקים וכן כנגד מספר זיהומים פטרייתיים.
כאשר יזוהה החיידק שגרם לזיהום ינתן טיפול אנטיביוטי בעל טווח פעילות צר יותר, המתאים לחיידק המסוים. טיפול בתרופה בעלת טווח פעילות צר מקטין את הסיכון להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
במרבית המקרים תינתן אנטיביוטיקה תוך ורידית במשך 7 עד 10 ימים.
ניתוח
במקרים חמורים של אלח דם או הלם זיהומי עלולה הצניחה בלחץ הדם לגרום לכשל ולמוות של איברים ורקמות בגוף. במקרים אלו עלול להיות צורך בניתוח על מנת להסיר את הרקמה המתה.
כמו כן עלול להיות צורך בניתוח על מנת להסיר את מקור הזיהום באמצעות:
- ניקוז מוגלה.
- הסרת רקמה מזוהמת.
- הסרת שתלים שהזדהמו (לדוגמה, מסתם תותב בלב).
סיבוכים
אם הטיפול במצב מתעכב או במקרים בהם הטיפול הרפואי אינו מביא לשיפור מספק יתכנו סיבוכים הכוללים:
- כשל נשימתי - חוסר יכולת של הריאות לספוג כמות מספקת של חמצן.
- כשל לבבי - חוסר יכולת של הלב להזרים כמות מספקת של דם לגוף.
- קריסת מערכות - חוסר יכולת של איברים נוספים לפעול באופן תקין.
סיבוכים אלו מחייבים קבלת טיפול רפואי דחוף. למעלה ממחצית מהמקרים מסתיימים במוות של המטופל.
גורמים שמורידים את סיכויי ההחלמה לאחר הלם זיהומי כוללים:
- גיל מבוגר.
- מחלות רקע אחרות.
- מערכת חיסון מוחלשת (לדוגמה, אצל נשאי HIV).
- זיהום בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
- קריסת מערכות.
