אנפילקסיס, הלם אלרגי - מידע רפואי

בכל מקרה של חשד לאנפילקסיס יש להזעיק אמבולנס בדחיפות ולציין בטלפון שהסימפטומים מעוררים חשד להלם אלרגי.

אם ניתן לזהות גורם שעלול לגרום לתגובה האלרגית כמו עוקץ של דבורה או צרעה, יש להרחיקו מגופו של המטופל.

יש להזריק אדרנלין בהקדם האפשרי אם עולה חשד לאנפילקסיס. אם האדם נושא עליו מזרק אדרנלין אוטומטי יש להשתמש במזרק זה. פעמים רבות יוכל האדם הנפגע להזריק בעצמו.

אדרנלין גורם לכיווץ כלי הדם בגוף. כתוצאה מכך חלה עליה בלחץ הדם והנפיחות ברקמות פוחתת. כמו כן, אדרנלין גורם להרחבת דרכי האוויר בריאות ולהקלת הנשימה ומעכב הפרשת היסטמין אשר משתתף בתהליך התגובה האלרגית בגוף.

אפיפן (Epipen) הוא מזרק אדרנלין אוטומטי הרשום בישראל.

על אדם שהונחה לשאת מזרק אדרנלין באופן קבוע לקרוא היטב את הוראות השימוש ולעבור הדרכה על ידי איש מקצוע על מנת ללמוד כיצד להשתמש במזרק.

השימוש במזרק מתבצע על ידי הצמדתו לשריר הירך. בזמן הצמדת המזרק נשלפת מחט קטנה דרכה משתחרר האדרנלין לתוך השריר. אין להצמיד את המזרק לאזור בו קיימים מצבורי שומן מאחר שהאדרנלין אינו יכול להגיע אל רקמות הגוף דרך שכבת השומן. כמו כן אין להזריק ישירות לכלי דם מאחר שהדבר עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות.

לאחר ההזרקה יש להחזיק את המזרק כשהוא צמוד לירך במשך כעשר שניות. ניתן להשתמש במזרק גם דרך הבגדים.

במרבית המקרים יחול שיפור מהיר בסימפטומים לאחר הזרקת האדרנלין. אם לא מושג שיפור תוך חמש דקות יש להזריק מנה נוספת של אדרנלין, אם זו קיימת בנמצא.

במידה שנתקלים באדם שסובל מהלם אלרגי ואיבד את הכרתו יש לוודא שדרכי האוויר שלו אינן חסומות (להסתכל לתוך פיו ולוודא שאין שום דבר שמפריע לו לנשום) ולהסתכל האם הוא נושם.

לאחר בדיקת דרכי האוויר והנשימה יש להשכיב את האדם על צידו (כך שישען על היד ועל הרגל באותו צד של הגוף) ולפתוח את פיו. השכבה בתנוחה זו מקטינה את הסיכון לחנק במקרה של הקאה.

אם האדם אינו נושם יש לבצע החייאה.

גם אם חל שיפור במצב בעקבות הזרקת האדרנלין לרוב יהיה צורך באשפוז במשך 24 שעות להשגחה מאחר שבמקרים מסוימים תיתכן חזרה של הסימפטומים תוך מספר שעות.

בבית החולים ינתן למטופל חמצן (דרך מסיכה) וכן עירוי נוזלים תוך ורידי שמטרתו להעלות את לחץ הדם.

בהתאם לצורך ינתנו גם תרופות נוספות כגון אנטי-היסטמינים וקורטיקוסטרואידים שמטרתן להקל על הסימפטומים.

רוב האנשים מתאוששים ויכולים להשתחרר מבית החולים תוך 1 עד 3 ימים.

לעיתים יונחה המטופל ליטול אנטי-היסטמינים או קורטיקוסטירואידים במשך מספר ימים לאחר השחרור מבית החולים כדי למנוע חזרה של הסימפטומים. לאחר ההחלמה יש להגיע לביקורת אצל הרופא המטפל.