תסמונת הרגליים העצבניות (רגליים חסרות מנוחה) - מידע רפואי

תסמונת הרגליים העצבניות היא מצב שכיח יחסית המערב את מערכת העצבים וגורם לדחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים.

התסמונת, המכונה גם תסמונת אקבום (Ekbom syndrome), גורמת גם לתחושות לא נעימות ברגליים, בשוקיים ובירכיים, כאילו 'שמשהו' זוחל על העור.

הסימפטומים של התסמונת יכולים להיות קלים עד חמורים. במקרים החמורים עלולה התסמונת לפגוע בחיי היומיום ואף לגרום למצוקה. אצל חלק מהחולים הסימפטומים מופיעים ונעלמים לסירוגין ואילו אצל אחרים הם מטרידים כל הזמן.

במרבית המקרים הגורם לתסמונת אינו ידוע, מצב המכונה 'אידיופתי' או ראשוני. תסמונת מסוג זה לרוב עוברת בתורשה.

חלק מהנוירולוגים (רופאים המומחים בטיפול במחלות של מערכת העצבים) סבורים שהסימפטומים של התסמונת קשורים לרמות נמוכות של דופמין בגוף. לדופמין תפקיד חשוב בשליטה על תנועות השרירים. רמות נמוכות שלו עלולות לגרום לתנועות רגליים בלתי רצוניות האופייניות לתסמונת.

מקרים מסוימים של תסמונת הרגליים העצבניות נגרמים עקב מחלות ומצבים רפואיים אחרים כגון אנמיה על רקע חוסר בברזל, סוכרת או אי ספיקת כליות. במקרים אלו נהוג להתייחס אל התסמונת כשניונית.

כמו כן קיים קשר בין תסמונת הרגליים העצבניות והריון. אחת מכל חמש נשים הרות עלולה לחוות סימפטומים של התסמונת בשלושת החודשים האחרונים להריונה.

מקרים קלים של תסמונת הרגליים העצבניות, שאינם קשורים למחלות אחרות, אינם מצריכים טיפול מיוחד למעט מספר שינויים באורח החיים הכוללים:

 

במקרים חמורים יותר ידרש לרוב טיפול תרופתי על מנת לווסת את רמות הדופמין בגוף.

אם התסמונת שניונית, טיפול במחלת הרקע יקל, בדרך כלל, גם על הסימפטומים האופייניים.

כ- 10% מהאוכלוסייה עלולים לסבול מתסמונת הרגליים העצבניות בזמן כלשהוא במהלך החיים. נשים נוטות לסבול מתסמונת זו פי שתיים יותר מאשר גברים.

למרות שאפשר לפתח את התסמונת בכל גיל, לרבות בתקופת הילדות, היא נפוצה בעיקר סביב גיל 50.

לרוב, טיפול במחלות הרקע יביא לריפוי הסימפטומים. אם התסמונת קשורה להריון הרי שהסימפטומים יחלפו בדרך כלל תוך כחודש ממועד הלידה.

עם זאת, אם הגורם לתסמונת הרגליים העצבניות אינו ידוע, הסימפטומים עלולים להחמיר ולפגוע בצורה חמורה בחיי המטופל. אף שהתסמונת אינה מסכנת חיים, היא עלולה לגרום להפרעות שינה ולהתפתחות חרדה ודיכאון.