15 נובמבר 2018 ז' כסלו תשע"ט
>
חזרה
מעודכן לתאריך  28.04.2013  |  באדיבות ה 

עילפון, התעלפות - מידע רפואי

(Fainting, Syncope)
מעודכן לתאריך  28.04.2013  |  באדיבות ה 

אבחון של עילפון

שבץ או עילפון?

לעיתים אתם חוזים באדם שלכאורה התעלף אולם בפועל עלול להיות שמדובר בשבץ שהוא מצב חירום רפואי, המתרחש כאשר נקטעת אספקת הדם למוח. שבץ דורש אזעקה מיידית של אמבולנס של מגן דוד אדום. השבץ מתאפיין על ידי שלושה סימפטומים עיקריים:
  1. פנים. הפנים עלולות להיות מוטות לצד אחד. האדם אינו מסוגל לחייך, העיניים או הפה נפולים.
  2. זרועות. האדם אינו מסוגל להרים את שתי הזרועות ולהחזיקן מורמות.
  3. דיבור. הדיבור עילג.
 

לאחר אירוע עילפון

במקרה של אירוע עילפון, כדאי לפנות לאחר ההתאוששות לבירור רפואי, כדי לשלול סיבות רפואיות לתופעה. רופא המשפחה יוכל לאבחן את סוג ההתעלפות שחוויתם ולקבוע אם דרושות בדיקות או טיפול.
מומלץ לפנות לרופא המשפחה בייחוד במקרים הבאים:
  • איבוד הכרה בפעם הראשונה.
  • התעלפויות חוזרות ונשנות.
  • האדם נפצע במהלך ההתעלפות.
  • חולה סוכרת.
  • נשים בהריון.
  • היסטוריה של מחלת לב.
  • האדם חווה כאב בחזה, קצב פעימות לב לא סדיר או דפיקות לב חזקות, לפני שאיבד את הכרתו.
  • האדם איבד את השליטה על הסוגרים של דרכי השתן ושל המעיים.
  • לקח למתעלף יותר מכמה דקות בודדות לשוב להכרה.
 

מה צריך הרופא לדעת מכם?

כדי לסייע לרופא להגיע לאבחנה מדויקת חשוב למסור לו כמה שיותר מידע אודות הנסיבות שקשורות להתעלפות. למשל:
  • היכן הייתם ומה עשיתם לפני שאיבדתם את ההכרה.
  • האם חוויתם סימפטומים או תחושות מוזרות לפני ההתעלפות.
  • האם יש היסטוריה של מחלות לב במשפחה.
  • האם התחלתם ליטול איזושהי תרופה חדשה.
 
הרופא יבדוק את לחץ הדם שלכם ובאמצעות סטתוסקופ את תפקוד הלב (בדיקה ראשונית). הרופא עשוי לבחון גם את מצב הסינוסים של עורקי התרדמה (סינוס קרוטי) על ידי מישוש פשוט של הצוואר. במהלכו הוא רואה אם המטופל מרגיש מסוחרר או על סף התעלפות עקב המישוש, דבר המחשיד קיומה של תסמונת הסינוס הקרוטי (מצב רפואי הדורש תשומת לב אך לא צריך לעורר דאגה).
יתכן שהרופא יפנה אתכם לבדיקות נוספות, שיכולות לכלול בדיקת א.ק.ג. לשם אימות תקינות הפעילות של שריר הלב (בדיקה נטולת כאב האורכת כ- 5 דקות, במהלכה עוקבים אחר הקצב והפעילות החשמלית של הלב), בדיקת דם (לשם שלילת מצבים דוגמת סוכרת או אנמיה ) ובדיקת המיטה הנטויה.

בדיקת 'המיטה הנטויה' (Tilt-table test)

במידה שלרופא יש במרפאה מיטת טיפולים מיוחדת שניתן להטותה, הוא יבצע בדיקה זו בעצמו, אחרת יפנה את המטופל למרפאה בה יש מיטה כזו. מדובר במיטה שניתן להרימה במהירות (את כול המשטח) ממצב מאוזן למאונך. מטרת הבדיקה לבחון אם ייתכן שאיבוד ההכרה נבע מנפילת לחץ דם אורתוסטאטית.
במהלך הבדיקה נשכב המטופל על המיטה ונקשר אליה (כדי להבטיח מניעת נפילה עם הטייתה). לאחר מכן מרימים את משטח השכיבה במהירות ממצב מאוזן למאונך. אם הנבדק מרגיש סחרחורת אזי קיימת סבירות גבוהה שהוא סובל מירידה אורתוסטאטית של לחץ הדם.

מתי האבחון הוא 'התעלפות הנובעת מכשל זמני של מערכת העצבים האוטונומית'

אם בעקבות הבדיקות שנערכו הרופא לא מוצא סיבה אחרת להתעלפות, סביר להניח שיסיק שזו אירעה על רקע 'כשל זמני של מערכת העצבים האוטונומית (נוירו-קרדיוגני). במקרה זה אין צורך בטיפול מיוחד, למעט ניסיון להימנע ממצבים שעלולים לגרום להתעלפות.