אגורפוביה - מידע רפואי

אגורפוביה (Agoraphobia) מוגדרת כחרדה ממקומות פתוחים או ציבוריים. זהו מונח כולל לפחדים בלתי הגיוניים או מוגזמים בעוצמתם, הקשורים למצבים ולמקומות שמחוץ לבית. למשל:

 

אנשים הסובלים מאגורפוביה משנים לעיתים קרובות את התנהגותם, כדי להימנע מהמצבים שמעוררים בהם חרדה. אדם עלול להסתגר בביתו, להזמין מצרכים רק במשלוח, או לצאת מהבית רק בליווי מישהו קרוב. הימנעות ממצבים יומיומיים שהם חלק חיוני משגרה תקינה עלולה להגביל מאוד את התפקוד ולפגוע באיכות החיים. מידת ההימנעות שאדם נוקט משתנה ממקרה למקרה.

2-6% מכלל האוכלוסייה סובלים מאגורפוביה. כאשר שכיחותה גבוהה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. הסימנים הראשונים להפרעה מתפתחים בדרך כלל בסביבות גיל 25, אך ייתכנו בכל גיל.

כ-30% מהסובלים מאגורפוביה סובלים גם מהפרעת פאניקה (panic disorder), כלומר חוו בעבר התקפי פאניקה
(panic attacks) באופן פתאומי ובלתי צפוי. התקפי פאניקה כוללים הופעה פתאומית של סימפטומים גופניים ונפשיים של חרדה בעוצמה גבוהה, במשך זמן מוגבל, בדרך כלל מספר דקות. במקרים אלה האגורפוביה מתפתחת בעקבות התקפי הפאניקה. למשל אדם שחווה התקף פאניקה פתאומי באוטובוס יחשוש לנסוע בתחבורה ציבורית.

אדם שחווה התקף פאניקה עלול לפחד להיקלע למצב שבו יחווה התקף פאניקה נוסף, מבלי שתהיה לו אפשרות להימלט או לבקש עזרה (או שתיגרם לו מבוכה תוך כדי כך). כמו כן הוא עלול לסבור בטעות שהתקף פאניקה מסכן חיים, ולפחד שלא יוכל לנשום או שילקה בהתקף-לב.

אגורפוביה ללא טיפול עלולה להימשך שנים רבות ולגרום סבל משמעותי וירידה בתפקוד. לעומת זאת, רוב המטופלים משיגים שיפור ניכר בסימפטומים ובאיכות החיים. הטיפול באגורפוביה עם הפרעת פאניקה וללא הפרעת פאניקה דומה, ועל פי רוב הוא יכלול טיפול הכרתי-התנהגותי (Cognitive-Behavioral Therapy). לעיתים יידרש גם טיפול תרופתי לשם השגת הטבה מרבית.