הרפס באברי המין - מידע רפואי

נוח ומדויק יותר לאבחן הרפס באברי המין כאשר הזיהום נוכח. לכן, מומלץ לפנות לבדיקת רופא ברגע שמופיעים סימפטומים. רצוי לפנות לרופא עור, מומחה במחלות עור ומין.

אם עולה חשד להדבקה ראשונית בהרפס באברי המין (זיהום ראשוני) יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא. הרופא יתשאל את המטופל לגבי הסימפטומים מהם הוא סובל וכן לגבי נסיבות אפשריות שהביאו להדבקה, לרבות:

 

כמו כן תבוצע בדיקה של אברי המין על מנת להעריך את חומרת הזיהום.

במקרים מסוימים, הרופא ייטול דגימת נוזל מאחת השלפוחיות בעזרת מטוש. הדגימה תישלח למעבדה לבדיקת נוכחות נגיף ההרפס. לרוב יופנה המטופל לביצוע בדיקות נוספות על מנת לאשר או לשלול הדבקה במחלות אחרות המועברות בזמן מגע מיני. אצל מטפלים עם חשד להרפס בעבר, ייתכן שייבדקו נוגדנים להרפס, שנוכחותם יכולה לאושש חשד זה.

גם במקרים בהם תוצאות דגימת הנוזל שליליות (היינו, לא נמצאה נוכחות של הרפס בדגימה), עדיין תיתכן הדבקה בנגיף. במקרה זה תאושר האבחנה אם יופיעו זיהומים חוזרים.

יש לפנות לרופא המטפל גם אם אובחן הרפס באברי המין בעבר ועולה חשד לזיהום חוזר. הרופא יתשאל את המטופל לגבי הסימפטומים ולגבי התקפי ההרפס (אם היו) בשנה החולפת. בנוסף, הרופא יברר אם ידועים גורמים מעוררים שייתכן שגרמו להתעוררות הזיהום השניוני, לרבות לחץ או מחלה.

אצל נשים הרות הסובלות מהרפס באברי המין קיים סיכון שהזיהום יעבור לעובר. כמו כן נמצאים בסיכון מטופלים שמערכת החיסון שלהם ירודה, לרבות:

 

אלו יופנו להתייעצות עם רופא מומחה בתחום על מנת לוודא את הטיפול הנדרש במצבם.