21 מאי 2022 כ' אייר תשפ"ב
מעודכן לתאריך  13.05.2021  באדיבות ה 

הרפס באברי המין - מידע רפואי

Genital Herpes
מעודכן לתאריך  13.05.2021  באדיבות ה 

טיפול בהרפס באברי המין

הטיפול בהרפס באברי המין יקבע בהתאם לסוג הזיהום, היינו, האם זהו זיהום ראשוני או זיהום חוזר.

זיהום ראשוני

במקרה של זיהום ראשוני, ירשום הרופא טיפול בתרופה נגד נגיפים (אנטי ויראלית) כגון אציקלוביר, ואציקלוביר או פאמצקלוביר. תרופות אלו יש ליטול 2-5 פעמים ביום, בהתאם להוראות הרופא. התרופות האלה מונעות מנגיף ההרפס להתרבות. יחד עם זאת, הן אינן מסלקות לחלוטין את הנגיף מהגוף, ובעצם מפסיקות להשפיע ברגע שמפסיקים ליטול אותן. יש לקחת את התרופהבמשך 5 ימים לפחות. אם לאחר תחילת הטיפול מופיעים שלפוחיות או כיבים חדשים על פני אברי המין או באזורים הסמוכים  - לרוב יהיה צורך להמשיך את הטיפול מעבר ל-5 ימים.
תופעות לוואי שכיחות של הטיפול כוללות:
  • בחילה.
  • תחושת חולי.
  • כאב ראש.
 
מומלץ להתייעץ עם הרוקח ולעיין בעלון לצרכן לפני תחילת הטיפול.

זיהומים חוזרים

על אדם שחלה בעבר בהרפס באברי המין וסובל מהתפרצות של סימפטומים לפנות לבדיקת הרופא המטפל.
אם הסימפטומים קלים ימליץ בדרך כלל הרופא על נקיטת מספר פעולות להקלת הסימפטומים, ללא צורך בנטילת תרופות, לרבות:
  • הקפדה על נקיון מירבי של אזור אברי המין על מנת למנוע התפתחות זיהום בשלפוחיות ובכיבים שכבר נוצרו, ולעודד את החלמת העור.
  • ניתן לקרר את המקום כדי להרגיע את העור. אין לאפשר מגע ישיר בין העור לבין קרח, אלא לעטוף את הקרחון או את הקרח במגבת נקייה.
  • שתייה מרובה של נוזלים. ככל שהשתן יהיה דליל יותר, כך יחוש המטופל פחות צריבה בזמן הטלת שתן. אם הצריבה חמורה ניתן להיעזר בראש הטוש במקלחת על מנת להזרים מים תוך כדי ההשתנה.
  • הימנעות מלבוש צמוד אשר עלול לגרות את המקום.
 
אם הסימפטומים חמורים ידרש בדרך כלל טיפול בתרופות נוגדות נגיפים כגון אציקלוביר. את הטיפול באציקלוביר יש ליטול חמש פעמים ביום במשך חמישה ימים.

טיפול באירועים חולפים

מטופלים הסובלים מפחות משישה אירועים חוזרים של זיהום בהרפס באברי המין בשנה יקבלו על פי רוב טיפול בכל פעם שמופיעים הסימפטומים. טיפול זה ידוע בתור טיפול באירועים חולפים.

טיפול מניעתי

על מטופלים הסובלים מיותר משישה התקפים של הרפס באברי המין מידי שנה, או כאשר הסימפטומים חמורים במיוחד וגורמים למצוקה, ליטול טיפול יומיומי קבוע, כחלק מתוכנית טיפול ארוכת טווח.
טיפול מסוג זה ידוע בתור טיפול מניעתי, ומטרתו למנוע אירועים חוזרים של הרפס באברי המין. לרוב יהיה על המטופל ליטול את התרופה פעם-פעמיים ביום, במשך 6 עד 12 חודשים.
על אף שטיפול מניעתי מפחית את הסיכון להעברת נגיף ההרפס לבן הזוג, הוא אינו מונע זאת לחלוטין. מומלץ להתייעץ עם מומחה בתחום בנוגע למניעת העברת הנגיף לבן או לבת זוג, בזמן קבלת טיפול מניעתי.
לאחר טיפול תרופתי במשך 12 חודשים נהוג להפסיק את הטיפול המניעתי. כל עוד שהזיהומים אינם שכיחים וקלים יחסית, ניתן להסתפק בנטילת טיפול לפי הצורך בכל פעם שמופיעים סימפטומים. שכיחותם וחומרתם של זיהומים חוזרים לרוב פוחתת לאחר כשנתיים.
במקרה שחלות התפרצויות חמורות נוספות ניתן לשוב וליטול טיפול מניעתי.

HIV והרפס באברי המין

מומלץ לאנשים שסובלים מהתקפים חוזרים של זיהומים בהרפס באברי המין להיבדק לנוכחות נגיף איידס (HIV). זיהומים חוזרים עלולים להיות ביטוי למערכת חיסון חלשה (ההגנה הטבעית של הגוף כנגד מזהמים ומחלות), דבר המאפיין מחלת איידס.
אצל חולי איידס תידרש התייחסות קפדנית לטיפול בהרפס באיברי המין, מאחר שהמצב עלול להיות חמור ומסובך יותר בקרב קבוצת מטופלים זו.