22 פברואר 2020 כ"ז שבט תש"פ
>
חזור למחלות ומצבים
מעודכן לתאריך  19.08.2012  |  באדיבות ה 

הפרעה דו-קוטבית

(Bipolar disorder (Manic depression

מעודכן לתאריך  19.08.2012  |  באדיבות ה 

הריון, הנקה והפרעה דו-קוטבית

הטיפול בהפרעה דו-קוטבית בקרב נשים הרות או כאלו המנסות להיכנס להריון הינו מאתגר ומורכב בגלל שחלק מהתרופות עלולות להגביר את הסיכון למומים מולדים. אחת הבעיות היא שלא תמיד ברור מהו הסיכון המתלווה לנטילת התרופות לטיפול בהפרעה במהלך ההריון.
אגב, גלולות למניעת הריון עלולות לאבד מיעילותן כאשר מטופלת מקבלת תרופות מסוימות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, ולכן חשוב להיוועץ באשר לאמצעים היעילים למניעת הריון כאשר אין חפצים בו.
במקרה שמתכננים הריון יש להיוועץ ברופא המטפל, כדי זה יתאים את הטיפול התרופתי. חשוב לשקול במלוא כובד הראש את ההשלכות שיש לטיפול התרופתי בתקופת ההריון, או להיעדר טיפול כזה, הן על האישה והן על העובר.
רשויות הבריאות ממליצות על שיתוף פעולה בין המומחים לבריאות הנפש, רופא הנשים, המטופלת ובן זוגה. בנייה של תוכנית אישית לטיפול בהפרעה דו-קוטבית בעת הריון אינה בבחינת מותרות.
התרופות הבאות אינן מומלצות בדרך כלל עבור נשים בהריון אשר לוקות בהפרעה דו-קוטבית:
  • ואלפרואט (valproate) - התרופה עלולה לסכן את התפתחות העובר במהלך ההריון וגם את זו של הילד שייוולד, בשלבים מאוחרים יותר של חיו.
  • קרבמזפין (carbamazepine) – התרופה נחשבת לבעלת יעילות מוגבלת והיא עלולה לגרום נזק לעובר.
  • ליתיום (lithium) – התרופה עלולה לגרום לנזקים אצל העובר, לרבות בעיות לב.
  • למוטריגין (lamotrigine) – התרופה עלולה לגרום נזק לעובר.
  • פארוקסטין (paroxetine) – התרופה עלולה לגרום לפגמים בלב אצל עוברים.
 
נטילה ממושכת של תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (benzodiazepines) מעלה את הסיכון ל'חיך שסוע' ולתסמונת התינוק הרפוי (floppy baby syndrome) לאחר הלידה (תופעה המתבטאת במתח שרירים ירוד).

בתקופת הנקה

יש לבדוק עם הרופא אלו תרופות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית מתאימות למינקת, כי חלקן עלולות לעבור אל התינוק עם החלב.