סכיזופרניה אצל ילדים - מידע רפואי

סכיזופרניה אצל ילדים היא סוג של מחלת נפש כרונית המופיעה כבר לפני גיל 12 ומי שלוקה בה מפרש את המציאות בצורה לא תקינה (פסיכוזה). בעיקרון המחלה זהה לזו המתפרצת אצל מבוגרים. לעיתים היא תתפרץ אף לפני גיל העשרה.

למחלה יש השלכות רציניות על יכולת הלמידה, יצירת קשרים חברתיים, התפקוד היומיומי וגם על היכולת לנהל חיים תקינים בגיל מבוגר יותר. סכיזופרניה אצל ילדים אינה חולפת מעצמה לאחר גיל הילדות אלא ממשיכה במהלך הבגרות.

הסימפטומים של המחלה כוללים מחשבות שווא, התנהגות ומחשבות לא הגיוניות וקשיים בביצוע משימות יומיומיות לרבות רחצה ולבישת בגדים. בשל הגיל הצעיר שבו מתפרצים הסימפטומים, האבחון והטיפול בחולה, כולל בצרכים הלימודיים ובהתפתחות הרגשית והחברתית, מהווים אתגר מיוחד.

סכיזופרניה אצל ילדים היא מחלה נדירה מאד. רק ילד אחד מכול 40,000 ילדים יפגע מהמחלה.

בעוד שבמרבית המקרים של סכיזופרניה אצל בוגרים מתחילה המחלה כהתפרצות פסיכוטית חריפה, הרי אצל ילדים היא מתפתחת בצורה הדרגתית. הפרעות התפתחותיות דוגמת ליקויים בהתפתחות המוטורית (התנועתית) או קשיי דיבור ושפה, עלולות להוות סימנים מקדימים לסכיזופרניה אצל ילדים. בעיות מעין אלו קשורות ככל הנראה לליקויים מסוימים במבנה המוח.

התנהגותם של ילדים הלוקים בסכיזופרניה יכולה להשתנות לאט-לאט במשך הזמן. למשל, ילדים שנהנו מקשרים חברתיים עלולים להפוך לביישניים או למתבודדים, עד שנדמה שהם נמצאים בתוך עולם מבודד משלהם. לפעמים הם מתחילים לדבר על פחדים או מביעים רעיונות מוזרים, הם עלולים להיצמד להוריהם באופן חריג או לומר דברים חסרי משמעות והקשר. לעיתים המורים הם הראשונים ששמים לב לשינויים ולהתפתחות של בעיות אלו.

הסימפטומים של סכיזופרניה אצל ילדים מתפתחים כבר לפני גיל 12. העיקריים שבהם כוללים:

• ראיה או שמיעה של דברים שלא קיימים במציאות (הזיות), במיוחד קולות.
• אמונה בדברים שאינם אמיתיים (מחשבות שווא). הילדים עלולים לפתח אמונות מוזרות (יכולת לקרוא את מחשבותיהם של אחרים) ואף פרנויה (חשדות לא הגיוניים) שאנשים או ילדים מסוימים זוממים משהו נגדם.

סימפטומים נוספים של סכיזופרניה אצל ילדים עלולים לכלול:

• הבעות פנים חסרות רגשות.
• הפגנת רגשות שאינם מתאימים למצב.
• קשיים ביצירת קשרים עם ילדים או עם אנשים מבוגרים והתרחקות מחברים.
• קשיי ריכוז וזיכרון.
• ירידה בהישגים בבית הספר.
• ירידה ביכולתו של הילד לטפל בעצמו.
• מצב רוח מדוכא.
• טכסי אכילה מוזרים.
• קשיי דיבור וחוסר קשר בין הדברים הנאמרים.
• חשיבה לא הגיונית.
• חרדה.
• תחושת רדיפה.

ילדים הלוקים בסכיזופרניה עלולים למצוא את עצמם צוחקים ללא סיבה באירועים שהם עצובים עבור ילדים. הם יתקשו לשמור על קשר עין עם מי שמשוחח איתם ובמקרים רבים הבעות הפנים שלהם הופכות להיות כמעט חסרות הבעה. הסימפטומים של המחלה חודרים לכל היבטי החיים של הילד ואינם מוגבלים למצבים מסוימים בבית הספר או בבית.

סימני אזהרה מוקדמים לסכיזופרניה אצל ילדים

ככל שמאבחנים ומתחילים לטפל מוקדם יותר במחלה, כך המצב עשוי להיות טוב יותר בטווח הארוך. אם הילד חווה הזיות, דפוסי המחשבה שלו מבולבלים או שתפישת המציאות שלו מעוותת, חשוב לפנות לאבחון רפואי בהקדם. גם המורים או אנשי צוות אחרים בבית הספר יכולים לתרום מידע אודות השינויים בהתנהגות או בתפקוד הילד.

סימני האזהרה המוקדמים כוללים את הסימפטומים הבאים:

• קושי להבדיל בין חלומות למציאות.
• ראיית דברים ושמיעת קולות שאינם אמיתיים.
• חשיבה מבולבלת.
• שפע של רעיונות ומחשבות מוזרים.
• שינויים קיצוניים במצב הרוח.
• התנהגות מוזרה.
• מחשבות שאנשים פועלים נגדם ותחושת רדיפה.
• התנהגות שאופיינית לילדים קטנים יותר.
• הפגנת חרדה ופחד קיצוניים.
• בלבול בין מה שהם רואים בטלוויזיה או באינטרנט לבין המציאות.
• קושי משמעותי ביצירת קשרים חברתיים הן עם ילדים והן עם מבוגרים וקושי לשמור על מערכות יחסים עם חברים.

חשוב לשים לב לשינויים שעלולים לחול בהרגלים היומיומיים אצל הילד, לרבות חוסר יכולת לדאוג לצרכים הבסיסיים כמו היגיינה אישית או לבוש (נסיגה ביכולות אלו), ירידה בהישגים בלימודים, התבודדות, התנהגות אלימה או תוקפנית. לרוב הסימפטומים מופיעים בצורה הדרגתית.

יחד עם האמור נדגיש שהסימנים שהזכרנו אינם מעידים בהכרח על כך שהילד מפתח סכיזופרניה והם יכולים להיות חלק משלב ההתבגרות. בנוסף, שינויים כאלו עלולים לרמוז על הפרעות אחרות כמו דיכאון, הפרעת חרדה או אף על בעיות גופניות המצריכות אבחון רפואי.

במקרה שהילד או הילדה מביעים איזשהו עניין, אפילו פעוט, ביצירת קשרים חברתיים עם ילדים אחרים, גם אם אינם מצליחים לשמור עליהם, רוב הסיכויים שהם אינם לוקים בסכיזופרניה.

לא ידוע מה גורם לסכיזופרניה אצל ילדים והאם ישנה סיבה אחת להתפרצות המחלה או שהיא מופיעה בעקבות שילוב של מספר גורמים. ישנן עדויות רבות התומכות בסברה שמדובר בשילוב של נטייה תורשתית, פגיעה מוחית מולדת ואירועים מחוללי לחץ.

סכיזופרניה אצל ילדים מתבטאת בשל תפקוד והתפתחות לקויים של המוח. במקרים רבים אצל ילדים הלוקים בסכיזופרניה נמצאו רמות לא תקינות של מתווכים עצביים (חומרים שנמצאים באופן טבעי במוח) שעלולות לתרום להתפתחות המחלה.

נטייה תורשתית

התפקיד שיש לתורשה בהתפתחות מחלת הסכיזופרניה ידוע כבר שנים רבות. הסיכון ללקות במחלה עולה מ- 1% בכלל האוכלוסייה ל- 10% במקרה שקרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורים או אחים) לוקה בסכיזופרניה. הסיכון עולה לכדי 50% אם לאדם יש אח או אחות תאומים הלוקים במחלה. בנוסף נמצא שליקויים גופניים הקשורים לסכיזופרניה, כמו תנועות עיניים לא תקינות, נפוצות יותר בקרב המשפחות של ילדים שלקו בסכיזופרניה.

פגיעה מוחית ברחם

פגיעות במוח המתפתח אצל העובר, טרם הלידה או במהלכה, עלולות לנבוע מזיהומים נגיפיים (למשל שפעת קשה) אצל האם בטרימסטר השני להריון, מהרעבה, מחוסר חמצן בעת הלידה או מאי-התאמה (שלא טופלה) בין סוגי הדם של האם ושל היילוד.

גורמי סיכון

מצבים מסוימים עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות המחלה:

• בן משפחה מקרבה ראשונה שחולה בסכיזופרניה.
• חשיפת העובר לנגיפים בתוך הרחם.
• תת-תזונה חריפה של העובר במהלך ההריון.
• חיים רווי לחץ בשנות הילדות.
• אירועים טראומתיים (מזעזעים) או התעללות.
• גיל מבוגר של האב.
• צריכת סמים או תרופות פסיכיאטריות.

אם עולה חשד שהילד או הילדה סובלים מסכיזופרניה של הילדות או מהפרעה נפשית אחרת, יש לפנות לעזרה רפואית. הרופא יתחיל את האבחון על ידי ביצוע בדיקות גופניות שילוו בתשאול הילד וההורים, לעיתים בעזרת פסיכולוג של ילדים. מרבית הבדיקות נועדו לשלול בעיות אחרות שעלולות לגרום לאותם הסימפטומים.

בדיקות גופניות

הבדיקות הגופניות עשויות לכלול:

• מדידת הגובה והמשקל.
• בדיקת קצב הלב ולחץ הדם.
• מדידת חום.
• האזנה לתפקוד הלב והריאות.
• בדיקה ידנית של הבטן.

בדיקות מעבדה

בדיקות מעבדה תכלולנה על פי רוב:

• ספירת דם מלאה.
• בדיקה לגילוי שימוש בתרופות, בסמים או באלכוהול.
• בדיקת תפקודי בלוטת התריס.

במקרים מסוימים יבקש הרופא לבצע בדיקות נוספות כמו:

• MRI – דימות הראש בתהודה מגנטית כדי לבחון אם קיימים ליקויים במבנה המוח.
• EEG - רישום של הפעילות האלקטרו-מגנטית (החשמלית) של גלי המוח. זאת על מנת לאתר חוסר איזון או ליקויים בפעילות החשמלית של המוח, כולל זו האופיינית להתקפי אפילפסיה.

הערכה נפשית (פסיכולוגית) הכוללת תשאול של הילד וההורים

במסגרת ההערכה הפסיכולוגית ישוחחו הרופא או מומחה אחר לבריאות הנפש (למשל פסיכולוג של ילדים) עם הילד ועם הוריו אודות המחשבות, הרגשות ודפוסי ההתנהגות שלו. הם יתהו אודות הסימפטומים השונים, מתי הופיעו לראשונה, מידת חומרתם, כיצד הם משפיעים על חיי היומיום והאם הילד או הילדה חוו מצבים דומים בעבר. לעיתים יתבקשו ההורים להביא חוות דעת מבית הספר בו לומד ילדם.

התשאול יכלול בדיקה אם היו לילד מחשבות אובדניות או מחשבות של גרימת נזק לעצמו או לאחרים. יתכן שהילד יעבור גם הערכה תפקודית שתבחן את יכולתו לחשוב ולתפקד ברמה האופיינית לגילו, וכן יתבקש למלא שאלונים שנועדו להעריך את מצב רוחו, תחושות החרדה ועוצמת הסימפטומים הפסיכוטיים, במידה שקיימים כאלו.

תהליך האבחון עלול להיות ארוך ומאתגר ואף פסיכיאטר המתמחה בטיפול בילדים לא ימהר לקבוע אבחנה בטרם יאחז בתמונה מקיפה על תפקוד הילד במקומות השונים שהוא נמצא. לשם כך הוא ירצה לאסוף מידע מכמה מקורות, כגון ההורים, הילד עצמו, המורים, הצוות החינוכי ורופא הילדים.

הקושי לאבחן נובע גם מהעובדה שישנן מחלות נוספות שיש להן סימפטומים דומים, לרבות דיכאון או הפרעה דו-קוטבית (מניה-דפרסיה) וגם מפאת הקושי של הילדים לבטא במילים מה הם חושבים וכיצד הם מרגישים.

הרופא יכול לבקש מההורים לעקוב אחרי מצבו של הילד במשך מספר חודשים עד שיוכל לקבל ההחלטה. במהלך תקופה זו יבחן הפסיכיאטר בעזרת דיווח ההורים ופגישות עם הילד את התנהגותו של הילד, את התפיסות ואת דפוסי החשיבה שלו. המעקב יכול לכלול רישום של הבעיות בהן נתקל הילד בבית הספר או בבית ובדיקה אם בעיות אלו מתרחשות בכל המסגרות או רק במסגרת אחת.

במקרים מסוימים עשוי הרופא להמליץ על טיפול תרופתי עוד בטרם נקבעה האבחנה הסופית. לטיפול זה יש חשיבות במיוחד כאשר הילד מתנהג בתוקפנות או שניסה לפגוע בעצמו. התרופות עשויות להפחית את ההתנהגות המסוכנת ולהשיב מידה של תקינות להתנהגות של הילד.

אמות מידה לקביעת אבחנה של סכיזופרניה אצל ילדים

כדי לקבוע אבחנה חד משמעית של סכיזופרניה אצל ילדים, צריכים הסימפטומים שהילד חווה לעמוד באמות מידה (קריטריונים) המפורטים במדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (Diagnostic and statistical manual of mental disorders DSM). מדריך זה מתפרסם על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ומשמש את אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש לשם אבחון מחלות והפרעות נפשיות.

אמות המידה לקביעת אבחון של סכיזופרניה אצל ילדים כוללות:

• שניים או יותר מהסימפטומים הבאים שנמשכים זמן רב במהלך חודש אחד:

-הזיות
-מחשבות שווא
-דיבור לא מאורגן
-התנהגות לא מאורגנת או קטטונית (פעלתנות יתר, תנועות החוזרות על עצמן בתדירות לא סבירה, התפרצויות ריצה, תוקפנות, או לחילופין
-ירידה קיצונית בתגובתיות לסביבה, עצירת פעילות כמעט מוחלטת, התאבנות וקפיאת הגוף בתנוחה נוקשה לאורך שעות רבות, ערפול חושים)
-חוסר רגשות, התרחקות מחברים, חוסר יכולת לבצע מטלות יומיומיות לרבות להתקלח או להתלבש.

• קשיים וירידה בתפקוד האישי, החברתי או בלימודים (כאלו שהופיעו לאחר התפתחות ההפרעה).
• הסימפטומים נמשכים לפחות 6 חודשים.
• ההפרעה אינה קשורה למחלות או להפרעות נפש אחרות או לבעיות רפואיות אחרות.
• אין היסטוריה של הפרעות התפתחותיות נרחבות (PDD).

לעיתים הפסיכיאטר שמאבחן את הילד יקבע תחילה שהילד לוקה ב'הפרעה פסיכוטית לא ספציפית'. עם הזמן, כשדפוסי החשיבה וההתנהגות של הילד נהיים ברורים יותר לפסיכיאטר, הוא יוכל לקבוע אם מדובר בסכיזופרניה אצל ילדים או לא.

ככל שמאבחנים ומתחילים לטפל מוקדם יותר במחלה, כך המצב עשוי להיות טוב יותר בטווח הארוך. בעזרת הטיפול ניתן לשלוט בהצלחה בחלק ניכר מהסימפטומים וחשוב להתמיד בטיפול גם בתקופות בהן הסימפטומים אינם נראים משמעותיים.

במרבית המקרים הילדים זקוקים לתוכנית טיפולית מקיפה שכוללת מעבר לטיפול התרופתי תמיכה במסגרת הלימודים וטיפול פסיכולוגי, היינו פסיכותרפיה אישית וטיפול משפחתי. במצבים קשים ייתכן צורך באשפוז.

הטיפול התרופתי

הטיפולים התרופתיים, שהם לב ליבו של הטיפול בסכיזופרניה אצל ילדים ובני נוער, השתפרו בצורה משמעותית בשנים האחרונות. הם יעילים במיוחד בהפחתת מחשבות שווא והזיות. אמנם לחלק מהתרופות אין התוויה מיוחדת לטיפול בסכיזופרניה אצל ילדים (בעיקר משום שלא נחקרו דיין בקבוצת גיל זו), אך רופא מומחה (פסיכיאטר) רשאי לרשום אותן על פי שיקול דעתו.

יש לקחת בחשבון את היתרונות והחסרונות של הטיפול בעזרת תרופות נוגדות פסיכוזה בקרב ילדים, בגלל שהן עלולות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. נטילת תרופות פסיכיאטריות שעשויות לסייע בהפחתת ושיפור הסימפטומים מצריכה מעקב קפדני של פסיכיאטר ילדים.

תרופות אטיפיות נוגדות פסיכוזה (תרופות דור שני)

קבוצת התרופות נוגדות פסיכוזה, שנקראות אטיפיות (Atypical antipsychotic medications), הן בדרך כלל הבחירה הראשונה עבור טיפול בילדים הלוקים בסכיזופרניה, כי בצד יעילותן יש להן פחות תופעות לוואי. התרופות הללו יעילות לטיפול בסימפטומים כמו הזיות, מחשבות שווא, חוסר מוטיבציה וחוסר רגשות. תופעות הלוואי האפשריות כוללות עלייה במשקל, סוכרת ורמה גבוהה של כולסטרול.

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) אישרה את השימוש בריספרידון (risperidone), המשווק בארץ בשם: ריספרדל®, ריספונד®, ריספרידקס®, לטיפול בסכיזופרניה אצל ילדים בקרב ילדים ונוער בני 13-17. תרופה זו מפחיתה את חומרת ההפרעות בחשיבה, ההזיות ומחשבות השווא. היא גם עשויה להפחית את תדירות ההתקפים הפסיכוטיים. ריספרידון גורמת לפחות תופעות לוואי מתרופות אחרות נוגדות פסיכוזה, ואלו מתבטאות בין היתר בהפרעות בתנועה, ברעידות ובהשמנה.

תרופות נוספות ממשפחה זו כוללות זיפראסידון (ziprasidone) הנמכר בארץ בשם גאודון (Geodon®) ואולנזפין (olanzapine) שמשווק בישראל ובחו"ל בשם זיפרקסה (Zyprexa®).

תרופות נוגדות פסיכוזה מדור ראשון

נוגדי פסיכוזה מהדור הראשון יעילים בדרך כלל במידה דומה לאלו מהדור השני, לשם הקלה על הזיות ומחשבות שווא. יחד עם זאת נציין שלתרופות אלו יש תופעות לוואי נוירולוגיות (עצביות) משמעותיות יותר, כולל הפרעות בתנועה (רעידות), או תנועות בלתי רצוניות של הפנים (טיקים), הלשון, הגפיים וכפות הידיים. בשל כך הרופאים אינם נוהגים להמליץ עליהן עד שלא מוצו אפשרויות הטיפול האחרות.

תופעות לוואי וסיכונים העלולים להתלוות לטיפול בעזרת תרופות נוגדות פסיכוזה

לנוגדי פסיכוזה יש תופעות לוואי והם עלולים לגרום לסיכונים בריאותיים. על ההורים לשוחח עם הרופא אודות תופעות הלוואי האפשריות ואודות הבדיקות שיש לבצע בתקופת נטילת התרופות. הרופא יוכל להנחות את ההורים כיצד להתמודד עם תופעות הלוואי, במידה שהן מתפתחות.

חשוב לנטר ולעקוב בקפידה אחר תופעות הלוואי, כי לא תמיד הילדים, במיוחד הצעירים שביניהם, מסוגלים להסביר את הבעיות שהתרופות גורמות להם. במידה שמתפתחות תופעות לוואי יש לדווח על כך בהקדם לרופא. הרופא יוכל לשנות את המינון של התרופה או לשנות את התרופה, כך שתופעות הלוואי תצומצמנה.

לתרופות נוגדות פסיכוזה עלולה להיות פעילות גומלין מסוכנות עם חומרים ותרופות אחרות. לפיכך יש ליידע את הרופא לגבי תרופות אחרות

שהילד או הילדה נוטלים, בין אם מדובר בתרופות מרשם ובין אם מדובר בתכשירים שנמכרים ללא מרשם רופא, לרבות תוספי תזונה וצמחי מרפא.

חובה להזהיר את הילד או הנער ששימוש בסמים או באלכוהול עלול להיות הרה אסון עבורו.

טיפול נפשי (פסיכולוגי)

למרות שתרופות נוגדות פסיכוזה מהוות נדבך מרכזי של הטיפול ראוי להדגיש את חשיבות הטיפול הפסיכולוגי, הן האישי והן המשפחתי.

טיפול פסיכולוגי אישי

מספר סוגים של טיפולים פסיכולוגים יכולים לעזור, והנפוץ בהם הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. מדובר בטיפול אישי המתבצע במהלך מפגשים עם איש מקצוע (פסיכולוג) מיומן. הטיפול עשוי לעזור לילדים ללמוד דרכי התמודדות עם המצוקה הנפשית ועם האתגרים בחיי היומיום שגורמת המחלה. הטיפול יכול לסייע בהפחתת חומרת הסימפטומים, לשפר מיומנויות תקשורת, לשפר את מערכות היחסים עם הסביבה ולשפר את ההישגים בלימודים.

המידע שהילד מקבל מהמטפל אודות מחלת הסכיזופרניה עשוי לעזור לו להתמודד טוב יותר עם הסימפטומים ולהפנים את חשיבות ההתמדה בתוכנית הטיפולית. הטיפול הפסיכולוגי עשוי לסייע גם להתמודדות עם הסטיגמה (אות הקלון) שיש למחלה.

טיפול משפחתי

הטיפול המשפחתי נועד להעניק תמיכה וידע לתא המשפחתי המתמודד עם המחלה של הילד. בני משפחה תומכים שמבינים את מורכבות המחלה ויודעים כיתד להתמודד עם הבעיות הנוצרות, מסוגלים לסייע ביתר יעילות להחלמת הילד.

הטיפול המשפחתי עשוי לשפר את ההבנה והתקשורת בין בני המשפחה, להפחית את המתח ואת העימותים בתוך המשפחה, ולסייע למשפחה להתמודד טוב יותר עם המתח והדאגה.

הקניית מיומנויות חברתיות ולימודיות

מדובר בתוכנית טיפולית שכוללת אימונים והתנסויות שמקנים לילד מיומנויות חברתיות ולימודיות. ילדים החולים בסכיזופרניה חווים בעיות רבות בבית הספר ובמסגרות החברתיות, הם אף מתקשים לבצע מטלות יומיומיות רגילות פשוטות כמו רחצה או לבישת בגדים. התוכנית הטיפולית המתייחסת לבעיות אלו מסייעת לילד לרכוש כישורים שיאפשרו לו לתפקד ולחיות באופן עצמאי יותר, בהתאם לרמה האופיינית לבני גילו.

אשפוז

במצבי משבר חמורים, או כשהסימפטומים של הסכיזופרניה חריפים במיוחד, עלול להתעורר צורך באשפוז. במצבים קיצוניים כאלו חשוב להשתלט מהר ככול הניתן על הסימפטומים, ולעיתים הדבר אפשרי רק במסגרת אשפוז. האשפוז נועד להבטיח את ביטחון הילד החולה ואת שיפור מצבו כמו גם את ביטחונם של אחרים העלולים להיפגע במהלך התקף פסיכוטי.

השהייה במסגרת מחלקת ילדים בבית החולים מאפשרת מתן טיפול נאות לילד ומעקב רפואי צמוד שהוא חשוב מאד במצבו. האשפוז כולל לא רק טיפול תרופתי אלא גם טיפול תזונתי, שינה ושמירה על היגיינה. נדגיש כי אשפוז ילדים ובני נוער הלוקים בנפשם מתבצע במחלקות נפרדות המיועדות רק להם, ואין במחלקות אלו חולים מבוגרים.

עם הזמן, לאחר שחל שיפור במצב הילד והקלה בסימפטומים, מועברים הילדים לאשפוז חלקי במסגרת מחלקה 'חצי פתוחה' או במחלקה לאשפוז יום, בהתאם לצורך.

ההתמודדות של המשפחה עם מחלה מתמשכת כמו סכיזופרניה אצל ילדים היא מאד קשה ומאתגרת. התרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, הילד עצמו ושאר בני המשפחה עלולים להרגיש כעס, ייאוש ותסכול. כדאי לאמץ מספר כללי התנהגות שיפחיתו סיכונים ויקלו על המצב.

וודאו שהילד או הנער נוטל את התרופות בדיוק לפי הוראות הרופא

הקפידו על נטילת התרופות גם אם הילד אומר שהוא (או היא) מרגיש טוב ואינו סובל עוד מהסימפטומים. אי נטילה במועד או הפסקת נטילה ללא הוראת הרופא עלולה להוביל לחזרת הסימפטומים. בנוסף, מצב כזה יקשה על הרופא לקבוע את המינון היעיל והבטוח.

לפני שמתחילים ליטול תרופות אחרות

היוועצו ברופא המטפל במחלת ילדכם לפני שהילד מתחיל ליטול תרופות נוספות שניתנו לו על ידי רופא אחר, או לפני נטילת תרופות ללא מרשם, לרבות תוספי תזונה, צמחי מרפא, ויטמינים ומינרלים. כל התכשירים הללו, אפילו אם הם טבעיים, עלולים להשפיע על יעילות התרופות לסכיזופרניה ועל בריאות הילד.

שימו לב לסימני אזהרה

לעיתים ניתן לזהות מצבים שעלולים לעורר את התפרצות הסימפטומים (למשל מצבי לחץ). חשוב ללמוד לזהות מצבים כאלו ולהימנע מהם ככול הניתן. בנוסף, כדאי להיערך מבעוד מועד, בעזרת הרופא המטפל, למצב בו מזהים תחילת הופעה של סימפטומים. טיפול הניתן מוקדם ככל האפשר יכול למנוע את החמרת הסימפטומים. אם אינכם יודעים מה לעשות בעת הופעת סימפטומים צרו קשר מיידי עם הרופא המטפל.

מנעו מהילד או מהנער שימוש בסמים או באלכוהול

צריכת אלכוהול או שימוש בסמים (במיוחד קלים) עלול להחמיר את הסימפטומים של סכיזופרניה אצל כל אחד ובמיוחד אצל מתבגרים. וודאו שילדכם אינו משתמש בהם. במידה שעולה חשד לשימוש בסמים או לצריכת אלכוהול, פנו בהקדם, עם הנער או הנערה, לקבלת טיפול גמילה מתאים.

למדו אודות מחלת הסכיזופרניה

מידע אודות מחלת הסכיזופרניה אצל ילדים עשוי להגביר את הרצון והיכולת להתמיד בתוכנית הטיפולית.

הצטרפו לקבוצת תמיכה

קבוצות תמיכה המורכבות ממנחה וממשפחות אחרות שמתמודדות עם אתגרים דומים יכולות לסייע ללוקים ולבני המשפחה. קבוצת התמיכה מהווה מפלט בטוח ומרגיע לרגשות ולקשיים. לא חייבים להצטרף לקבוצה יחד עם הילד. הילד יכול להשתתף בקבוצת תמיכה נפרדת.

אל תוותרו על עזרה פסיכולוגית עבורכם (ההורים)

פעמים רבות ההורים, או אנשים שאחראים על הטיפול בילד הלוקה בנפשו, חשים קושי לשאת בעול. במצב זה כדאי לפנות לקבלת עזרה אישית מפסיכולוג. המפגשים של ההורה עם הפסיכולוג יתנו להורה כוח להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמציב הטיפול בילד החולה.

שחררו קיטור

אמצו דרכים בריאות לשחרור תסכול ולחצים. הורה מותש וחסר אנרגיות יטפל פחות טוב בילדו החולה. אל תוותרו על תחביבים, פעילות גופנית ונופש. אף צעידה משפחתית בפארק תועיל רבות.

שריינו זמן איכות לעצמכם

גם הילד החולה וגם ההורים שלו זקוקים לבלות זמן מה ברשות עצמם, כדי להירגע ולמלא מצברים.

למדו שיטות הרגעה והפחתת מתחים

מדיטציה, יוגה או טאי-צ'י עשויות לסייע להתמודדות עם לחצים ולהפחית מתחים.

היו מאורגנים

ככול שסדר היום שלכם ושל ילדכם יהיה יותר מובנה, כך יהיה לכם יותר קל להתמודד עם המצב. תכנון מראש ורישום המשימות היומיות יכול לסייע לשמור על מסגרת מאורגנת.

התמקדו במטרה

ההתאוששות מסכיזופרניה אצל ילדים היא תהליך מתיש, מתמשך וארוך. ההתמקדות במטרה של ההתאוששות תשמור על מוטיבציה משפחתית גבוהה ותעזור רבות לילד החולה ולמשפחה כולה.

אם מותירים את הילד שלוקה בסכיזופרניה ללא טיפול הולם, המחלה עלולה להוביל להתפתחות בעיות חמורות נוספות. אלו כוללות בעיות רגשיות, בריאותיות והתנהגותיות, לרבות אלימות והתנגשות עם רשויות החוק.

סכיזופרניה אצל ילדים שאינה מטופלת כיאות עלולה לגרום למצבים הבאים:

• מחשבות והתנהגות אובדנית.
• הרס עצמי.
• חוסר יכולת של הילד לבצע מטלות יומיומיות ולטפל בעצמו, כפי שמצופה ומתאים לבני גילו.
• חוסר יכולת ללכת לבית ספר או ירידה משמעותית בהישגים בלימודים.
• חוסר יכולת לנהל אורח חיים עצמאי בשנים בוגרות יותר.
• התרחקות מחברים ומבני המשפחה.
• בעיות התנהגות קשות.
• ויכוחים ומריבות.