15 דצמבר 2017 כ"ז כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  02.07.2013  באדיבות ה 

התאבדות (אובדנות) ומחשבות אובדניות - מידע רפואי

Suicide

גורמים להתאבדות

כמיליון איש בוחרים לשים קץ לחייהם מדי שנה ברחבי העולם. מספר ניסיונות ההתאבדות גבוה עוד יותר. אף שבמדינות מסוימות התאבדות היא אחד מגורמי התמותה העיקריים, הגורם אשר דוחף אדם לשים קץ לחייו עדיין אינו ברור. מרבית האנשים הבוחרים להתאבד עושים זאת עקב מכלול מורכב של גורמים.
בישראל, בשנים 2000-2009, 320-400 איש שמו קץ לחייהם בממוצע מדי שנה. שיעור ההתאבדויות בקרב עולים חדשים גבוה יותר (כשליש מסך המקרים בארץ בעשור האחרון), כך לפי דו"ח בנושא אובדנות שפרסם משרד הבריאות בשנת 2011.
נשים נוטות יותר לרצות להתאבד, אם כי בסופו של דבר, יותר גברים שמים קץ לחייהם. שיעור ההתאבדות בקרב גברים גבוה פי שלושה ויותר בהשוואה לשיעור בקרב נשים. 
אנשים בכל הגילים בוחרים להתאבד, לרבות ילדים. בישראל, מספר המתאבדים הגבוה ביותר, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, נרשם בקבוצת הגיל 25-44 שנים.

נטייה להתאבד

מומחים סבורים שישנם כמה גורמים המגבירים את הנטייה למחשבות אובדניות ולרצון להתאבד, לרבות:
  • ילדות קשה. לדוגמה, התעללות מינית בתקופת הילדות או חוויה טראומטית שנחוותה בגיל רך. 
  • בריאות נפשית. לדוגמה, מחלת נפש כגון סכיזופרניה
  • אורח חיים הכולל צריכה מופרזת של סמים או אלכוהול.
  • חוסר יכולת למצוא עבודה או להישאר מועסק וכן חוסר יכולת להשתכר. 
  • תורשה ורקע משפחתי.
  • בדידות חברתית ורגשית, חוסר יכולת למצוא בן זוג או להישאר במערכת יחסים זוגית. היעדר חברים קרובים.
 
בנוסף לגורמים הללו, גם אירוע קיצוני או מספר אירועים מלחיצים עלולים לדחוף את האדם אל הקצה ולהוביל למחשבות ולהתנהגות אובדנית. מידת הלחץ שעלולה לגרום לכך תלויה ברמת הפגיעות האישית.
במקרים מסוימים, אפילו ויכוח עם בן או בת הזוג עלול להספיק ואילו במקרים אחרים, אירועים קשים הרבה יותר כגון מוות של בן או בת הזוג עלול לגרום לרצון להתאבד.
במקרים רבים יתכן שילוב של גורמים שונים שיכריע את האדם הנמצא במצוקה.

מחלות נפשיות

מחלת נפש מהווה גורם סיכון משמעותי להתאבדות. מעריכים ש- 90% מהאנשים המנסים להתאבד או מתאבדים לוקים בהפרעה נפשית אחת או יותר. המחלות הנפשיות בעלות הסיכון הגבוה ביותר להוביל להתאבדות הן:
  • דיכאון חמור.
  • הפרעה דו-קוטבית. אחד מתוך 3 חולים בהפרעה זו יבצע ניסיון התאבדות לפחות פעם אחת ואילו אחד מתוך 10 ישימו קץ לחייהם.
  • סכיזופרניה. על פי הערכות, 1 מתוך 20 חולי סכיזופרניה ישימו קץ לחייהם. הסיכון חמור במיוחד בראשית הופעת הסימפטומים והולך ופוחת עם הזמן. הלוקים בסכיזופרניה אף עלולים לפגוע בעצמם.
  • הפרעת אישיות גבולית. הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בחוסר יציבות רגשית, שיבושים בדפוסי חשיבה ובהתנהגות חסרת מעצורים. מומחים מעריכים שכמחצית מהלוקים בהפרעה זו יבצעו לפחות ניסיון התאבדות אחד. אם הלוקה בהפרעה זו אף עבר התעללות מינית כשהיה ילד, הסיכון גבוה עוד יותר שישים קץ לחייו.
  • אנורקסיה נרבוזה. מעריכים שכ- 20% מהלוקים באנורקסיה ינסו להתאבד לפחות פעם אחת.
 

גורמי סיכון נוספים להתאבדות

גורמים אחרים שעלולים להגביר את הסיכון להתאבדות כוללים:
  • ניסיון התאבדות קודם. 
  • תחושת חוסר תקווה, בדידות ובידוד חברתי. 
  • אירוע מלחיץ או עצוב כמו מוות של אדם קרוב או קריסה כלכלית. 
  • התמכרות לאלכוהול או לסמים. 
  • גישה לחומרים דליקים, נפיצים, רעילים או מסוכנים באופן כללי. 
  • רקע משפחתי של מחלות נפש. 
  • מחלה אחרת שעלולה לגרום לרצות לשים קץ לחיים (לדוגמה, מחלה חשוכת מרפא או מחלה כרונית קשה). 
  • התעללות מינית או גופנית בעבר.
  • הזנחה רגשית.
 

תרופות נוגדות דיכאון והסיכון להתאבדות

חלק מהאנשים המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון עלולים לפתח מחשבות אובדניות עם תחילת הטיפול. הסיכון גבוה במיוחד בקרב צעירים עד גיל 25.
יש לפנות מיידית לרופא המטפל או לבית החולים הקרוב אם חווים תחושות אובדניות או נטייה לחבלה עצמית בזמן שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון.
כדאי לשתף בן משפחה או חבר קרוב כשמתחילים לקחת תרופות נוגדות דיכאון. מומלץ לבקש מהם לקרוא את העלון לצרכן המצורף לאריזת התרופה ולשים לב לשינויים בהתנהגות המטופל ולחומרת הסימפטומים או תופעות הלוואי מהם הוא סובל.

תורשה והתאבדות

מזה זמן ידוע שקיימת נטייה משפחתית לפתח מחשבות אובדניות או לסבול מהפרעות נפשיות מסוימות. לפיכך, קיימות השערות לפיהן יתכן קשר בין תורשה לנטייה להתאבדות.
מחקרים חדשים בתחום מצאו כמה שינויים בחומר התורשתי (מוטציות) שעלולים להפר את האיזון בחומרים המופרשים במוח ולכן להגביר את הנטייה למחשבות ולמעשים אובדניים.
עם זאת, הגישה כי הרצון לשים קץ לחיים נובע עקב שיבוש בחומר הגנטי פשטנית מדי ומתעלמת מכך שהתאבדות אינה תופעה גופנית בלבד, אלא מערבת גורמים רגשיים מורכבים וכן גורמים נוספים.

סברה חדשה אודות התאבדות

הפסיכולוג האמריקאי תומס ג'וינר סבור ששלושה גורמים עיקריים עלולים להוביל אדם לרצות להתאבד. אלו כוללים:
  • תפיסה (לרוב שגויה) שהאדם נותר לבדו בעולם ושלאף אחד לא באמת אכפת ממנו.
  • תחושה (גם היא בדרך כלל שגויה) שהאדם מהווה נטל עבור האנשים בסביבתו וכי יהיה להם טוב יותר אם ימות.
  • היעדר פחד מכאב וממוות.
 
הגורם האחרון מהווה את הסיכון המשמעותי ביותר שאדם אכן ילך עד הסוף עם מחשבותיו ויתאבד.
לטענת ג'וינר, ניתן לרכוש חוסר פחד מכאב ומפציעה עצמית עם הזמן. עובדה זו מסבירה את הקשר החזק בין התנהגות פוגענית של אדם כלפי עצמו ובין התאבדות.