18 דצמבר 2017 ל' כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  01.09.2009  באדיבות ה 

רטינופתיה סוכרתית

(Diabetic retinopathy)

טיפול

הטיפול ברטינופתיה סוכרתית משתנה לפי סוג הרטינופתיה שממנה סובלים.
  • רטינופתיה רקעית (Background retinopathy).
    אין צורך לטפל ברטינופתיה רקעית, אולם עליכם להיבדק באופן קבוע אצל רופא העיניים, כדי לאבחן הסלמה של המצב מוקדם ככל האפשר.
  • רטינופתיה קדם-שגשוגית (Pre-proliferative retinopathy).
    ברוב המקרים גם ברטינופתיה קדם-שגשוגית אין צורך בטיפול.
    טיפול בלייזר יכול לעזור אם הדליפות מתחילות לאיים על ראייתכם. טיפול בלייזר אינו מחזיר את הראייה לקדמותה, אלא מונע הידרדרות נוספת.
  • רטינופתיה שגשוגית (Proliferative retinopathy).
    טיפול בלייזר משמש כדי לצרוב את כלי הדם הפגועים ולמנוע גדילה נוספת שלהם. הטיפול בלייזר אינו פוגע באופן ישיר בכלי הדם, אלא הורס את אלה שסביב לרשתית.
  • בצקת מקולרית על רקע סוכרתי (Diabetic Macular Edema).
    הפגיעה בראייה מופיעה בשלב מאוחר יחסית של תהליך היווצרות הבצקת. כאשר החולים מרגישים שראייתם משובשת, הבצקת כבר מכסה חלק משמעותי ממרכז הראייה שברשתית. הטיפול הוא בעיקר תרופתי, בעזרת תרופות דוגמת אייליה, אווסטין ולוסנטיס.
 

טיפול בלייזר

הטיפול בלייזר יכול להיות חד פעמי או רב פעמי ונעשה במרבית המקרים ללא אשפוז.
לפני הטיפול יטפטפו לעיניכם טיפות עיניים כדי להרדים את המקום.
לאחר מכן ישימו בהן עדשות מגע מיוחדות שיחזיקו את העפעפיים פתוחות וימקדו את קרן הלייזר לרשתיות.
במהלך הטיפול בקרני לייזר מכוונים את הלייזר ואז צורבים בעזרת קרני הלייזר את כלי הדם הפגועים כדי למנוע מהם להמשיך לגדול. קרן הלייזר אינה מכוונת ישירות לכלי הדם, אלא לחלק החיצוני של הרשתית. זהו חלק הרשתית המאפשר לנו לראות את הצדדים (ראיה פריפריאלית) ובחושך.
הטיפול אינו כואב בדרך כלל, אולם לעיתים יש תחושה של דקירות חדות כאשר מטפלים באזורים מסוימים של הרשתית.
אם עברתם בעבר כמה טיפולי לייזר, יש אפשרות שתחושו חוסר נוחות במהלך הטיפול.
אם חשתם חוסר נוחות בעבר, תוכלו לבקש מהרופא לתת לכם תרופה לשיכוך כאב או להרגעה.
לאחר הטיפול הראיה תהיה מטושטשת, אך לאחר מספר שעות היא תחזור למצבה הקודם.
אם הטיפול מסב לכם כאב בעין תוכלו להשתמש בתרופות נוגדות כאב שאינן דורשות מרשם, כמו פראצטמול (Paracetamol).
מאחר שהטיפול פוגע בחלק החיצוני של הרשתית יש סיכון שתהיה פגיעה בראיה שלכם לצדדים ובחושך. יותר ממחצית מהמטופלים חשים קושי בראיית הלילה שלהם, וכרבע מהמטופלים חשים שיכולת הראיה הפריפריאלית שלהם נגרעה.
אם אתם חשים בעיה חדשה בעיניים לאחר הטיפול בלייזר, פנו לייעוץ רפואי.
בכ-90% מהמקרים מונע הטיפול בלייזר איבוד חמור של הראיה, בתנאי שמתבצע בשלבים ההתחלתיים של רטינופתיה שגשוגית.

טיפול תרופתי

במצבים מסוימים מזריק רופא העיניים חומרים תרופתיים לטיפול בפגיעה בראייה.
בין התרופות הללו נזכיר את אייליה, אווסטין ולוסנטיס. אווסטין למשל, היא תרופה שהזרקתה לתוך העין במינון נמוך מאוד עשויה לשפר משמעותית את הראייה.
ב-2015 אושרה בכל העולם התרופה אייליה (אפליברספט) לטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרתי. אייליה חוסמת של פעילותו של החלבון VEGF אשר מעודד צמיחה של כלי דם לא תקינים ברשתית. החסימה מתבצעת ביעילות גדולה יותר מזו של התרופות האחרות. כדי לפעול צריך החלבון הזה להיצמד לקולטן מוגדר. התרופה נקשרת לחלבון משני צדדיו, ועל ידי כך מונעת ממנו להיצמד לקולטן.
תוצאות מחקר בלתי תלוי, שבוצע ב- 2015 ואשר פורסמו במגזין המדעי New England Journal of Medicine , הצביעו על יתרון של אייליה על התרופות האחרות. היתרו התבטא הן במדד של השגת שיפור בראייה והן במדד של הקטנת עובי הבצקת ברשתית. אייליה אינה ניתנת לחולים עם זיהומים או דלקות ליד או בתוך העין.

ניתוח עיניים

במקרים נדירים כאשר יש דימום חמור לתוך העין ראוי לשקול ניתוח בעיניים.
מקרים כאלו מתרחשים במצב שרטינופתיה שגשוגית אובחנה בשלב מאוחר.
לעיתים מתבצע ניתוח עיניים גם כאשר הטיפול בלייזר לא היה יעיל.