חצבת - מידע רפואי מקיף על מחלת החצבת

חצבת היא מחלה מדבקת הנגרמת מזיהום נגיפי. היא גורמת בין השאר לחום גוף גבוה, לשיעול ולפריחה בצורת כתמים אדומים עם מרכז בהיר, המתפשטים על העור ועל ריריות הפה.

למחלה כושר הדבקה גבוה מאוד. הנגיף נישא ברסיסי טיפות רוק הניתזות מפיו של חולה המתעטש או משתעל. הואיל והוא שורד ברוק במשך מספר שעות, ניתן להידבק במחלה גם באמצעות מגע עם משטח מזוהם, זמן רב לאחר שהחולה עזב את המקום. הסיכון להדבקה מתחיל שלוש ימים לפני הופעת הפריחה ונמשך עד חמישה ימים לאחר הופעתה.

החצבת נפוצה אצל ילדים מגיל שנה ועד גיל 4, אולם כל אדם שאינו מחוסן מפניה עלול לחלות בה.

הסימפטומים של מחלת החצבת מופיעים 9-11 ימים לאחר ההדבקה ונמשכים עד 14 ימים. המחלה מידבקת במיוחד אחרי ההופעה של הסימפטומים הראשונים וטרם הופעת הפריחה.

ברוב המקרים אין צורך לטפל בחצבת, מאחר שמערכת החיסון נלחמת ומכריעה את הזיהום תוך מספר שבועות. לאחר שאדם הבריא ממחלת החצבת, הוא מחוסן מפניה.

עם סיבוכי המחלה נמנים:

 

קיימים גם סיבוכים רציניים אולם הם נדירים. ביניהם דלקת המוח (Encephalitis) שעלולה להיות קטלנית.

לפי דיווחים של ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO) בשנת 2007 מתו בעולם 197,000 בני אדם כתוצאה מחצבת.

הדרך היעילה ביותר למנוע את מחלת החצבת, היא לחסן מפניה. החיסון נגד חצבת ניתן לילדים יחד עם החיסון נגד חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח (Varicella), ומכונה MMRV.

הוא ניתן בשתי מנות. המנה הראשונה ניתנת בגיל שנה, במסגרת החיסונים של 'טיפת חלב'.
מנה נוספת של החיסון ניתנת במסגרת החיסונים הניתנים בכיתה א' בבית הספר.

משרד הבריאות ממליץ לחסן את כל הילדים נגד אדמת, חצבת, חזרת ואבעבועות רוח בחיסון ה-MMRV. חשוב שכל האוכלוסייה תהיה מחוסנת נגד הנגיפים האלה, כדי למנוע את הבעיות הרפואיות הנגרמות בעת התפרצות המחלות.

בשנים האחרונות גדל מספר מקרי החצבת במדינת ישראל, כנראה משום שהורים רבים מבעבר בוחרים שלא לחסן את ילדיהם.

ב-1998 הועלה חשש שיש קשר בין החיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) למצבים כמו אוטיזם (Autism) ומחלות מעי דלקתיות (Inflammatory bowel disease - IBD). מחקרים רבים שנערכו מאז לא מצאו יסוד לטענה זו.